אינפלציה / איור: shutterstock
עם תחילת השנה החדשה חשוב לערוך השוואה של סביבת האינפלציה ב-2018 עם שנים קודמות ולגזור מספר מגמות קדימה.
ב-2018, אינפלציה הליבה (המדד ללא סעיפי אנרגיה, פירות וירקות והתערבות ממשלתית) עלתה ב-0.7%, בדומה לעלייה ב-2017 ומעל שיעור אינפלציית הליבה ב- 2016 (0.2%).
מחירי הדיור (מחירי שכירות בחוזים מתחדשים) התמתנו ועלו ב- 1.9% לעומת 2.6% ב-2017 ו-1.4% בשנת 2016. אם מבודדים את מחירי הדיור מאינפלציית "הליבה", אזי אינפלציית הליבה (מנוכה דיור) עלתה ב-3% בשנת 2018, עלייה קלה מ- 0.1% בשנת 2017 ו-0.3% בשנת 2016.
השקל פוחת ב-2.3% (מול הסל, ממוצע חודשי) ב-2018 לעומת ייסוף של 3.9% בשנת 2017 וייסוף של 4.6% בשנת 2016. מה קרה לקצב עליית השכר הממוצע במשק? בהסתכלות על הממוצע של שישה חודשים (הניתוח המועדף על ידי בנק ישראל, בשל התנודתיות בנתונים החודשיים), השכר הממוצע בסקטור העסקי עלה ב-4.1% בספטמבר 2018, האצה מ-2.4% בדצמבר 2017 ו-2.6% בדצמבר 2016.
האצה בעליית השכר הייתה צריכה להביא ללחץ אינפלציוני בפרט במחירי השירותים, אשר אינם חשופים לתחרות מרכישות באינטרנט. בפועל לא רואים את זה. מחירי השירותים האישיים (במשקל 7.3% במדד, לא כולל שירותים ציבוריים) עלו ב-2018 ב-0.5%, בדומה לעלייה ב-2017. מחירי שירותי הארחה (במשקל 4.0%) עלו ב-1.5% ב- 2018, התמתנות מ- 2.2% ב-2017.
למרות הפיחות בשקל, מחירי המוצרים התעשייתיים במדד מחירים לצרכן ירדו ב-1.1% ב-2018, לאחר ירידה של 1.0% ב-2017, זאת כנראה על רקע הירידה במחירי הסחורות בעולם.
מה ניתן ללמוד מהניתוח שלנו? סביבת האינפלציה בשנת 2018 נותרה נמוכה, גם לאחר מעבר לפיחות בשקל (מייסוף בשנתיים הקודמות) והאצה בקצב עליית השכר. למעשה, קצב אינפלציית הליבה נותר על 0.7% בשנת 2018 בדומה לקצב ב-2017.
אומנם מחירי הדיור התמתנו בשנה האחרונה (למרות האצה בעליית השכר, אשר תמכה בביקושים). הסתכלות על מדד "הליבה" ללא דיור מצביעה על האצה קלה בלבד ל-0.3% משנה לשנה ב-2018 מ-0.1% ב-2017. אם כן, קשה לצפות לשינוי משמעותי בסביבת האינפלציה בשנת 2019 לכיוון מרכז היעד, כפי ששואף בנק ישראל.
יונתן כץ, כלכלן מאקרו בכיר בלידר שוקי הון