הסטארט-אפ הצעיר לומיגו (Lumigo) הודיע היום (ד') על השלמת סבב גיוס סיד בגובה של 8 מיליון דולר, מקרנות ההון סיכון הישראליות פיטנגו, גרוב של דב מורן, ומירון. לומיגו הוקם במארס 2018 על ידי יוצאי צ'ק פוינט ארז ברקנר ואביעד מור, והשלים את הגיוס כבר בחודש מאי. ברקנר הקים וניהל את חטיבת מוצרי הענן בצ'ק פוינט ומור את קבוצת המחקר של טכנולוגיות מתפתחות.
החברה מפתחת פלטפורמה המיועדת לחברות המשתמשות בשירותי Serverless (סרברלס), שמסוגלת להתחבר לתשתית של ספקית הענן, לזהות היכן ישנן בעיות, ולעיתים אף להמליץ כיצד לפתור אותן. לחברה יש כיום כעשרה לקוחות בישראל, בארצות הברית, באירופה ובהודו, אך היא אינה חושפת את הכנסותיה בשלב זה.
חברות המפתחות אפליקציות תוכנה נוהגות להחזיק שרתים - פיזיים או וירטואליים - שעליהן לנהל ולתחזק. כיוון שכך, מפתחים צריכים עוד בתהליך הפיתוח לקחת בחשבון את המשאבים שידרשו להרצת התוכנה או השירות ולדאוג שהתשתיות יתאימו לצרכים הללו, ולהמשיך לתחזק אותן באופן שוטף. בשנים האחרונות יותר ויותר ספקיות ענן מספקות שירותי סרברלס - בהם תחזוק השרתים והתשתיות מתבצע במלואו בצורה אוטומטית על ידי ספקיות הענן, וניתן למפתחים כשירות.
בין החברות שמציעות שירות זה ניתן למנות את AWS של אמזון, Azure Functions של מיקרוסופט, Cloud Functions של גוגל ו-Lambda. בשלב זה, הכלים הללו עדיין מוגבלים, ומתאימים לסוג מסויים של אפליקציות בלבד. כך למשל, אפליקציות AI מורכבות, שלוקחות בחשבון פרמטרים רבים וכוללות רצף ארוך ומגוון של פעולות לא יתאימו לפיתוח בפלטפורמות מסוג זה. לעומת זאת, הסביבות הללו יתאימו לאפליקציות פשוטות יחסית, בהן נעשה סט סופי וקצר של פעולות שדורשות כח חישובי דומה.
ארכיטקטורת הסרברלס לוקחת מהמפתח הרבה מהאחריות שהוטלה עליו - אבל גם הרבה מהשליטה. כיוון שהתאמת התשתיות לאפליקציות ולשירותים נעשית כולה מאחורי הקלעים, המפתחים מתפנים לעיסוק בפיתוח ובטכנולוגיה, אך במידה שקיימת בעיה בהרצת השירותים והאפליקציות, המשמעות היא שלמפתח אין גישה לתשתיות ולשירותים, ופעמים רבות הדבר מונע ממנו לאתר את הבעיה ולפתור אותה ביעילות.
בשיחה עם "גלובס" אומר המייסד ארז ברקנר: "אני והשותף שלי היינו בצ'ק פוינט הרבה מאוד שנים, וראינו ב-2017 את הזרעים של ההטמעה של הסרברלס בחברות גדולות ומשמעותיות מהפורצ׳ן 500, ואת קצב הפיתוח המהיר וחסר התקדים שהיא מאפשרת".
לדבריו, בניגוד לסביבה רגילה שבה הקוד רץ על תשתית אחת אותה הוא מנהל, בסרברלס הקוד רץ באופן מפוצל על שירותים חיצוניים רבים הנמצאים מחוץ להישג ידם של המפתחים כיוון שכך, קשה לאתר בעיות בריצה של אפליקציות ושירותים. כדי להצליח לאתר בעיות, לומיגו עוקבת אחרי הקוד דרך השירותים השונים בהם הוא רץ, מזהה מהי התנהגות נורמלית ומה היא התנהגות שאינה נורמלית, אילו משאבים הקוד דורש מהשירותים הללו, והאם הם מסוגלים לספק אותם. כך, היא אמורה לזהות באופן אוטומטי היכן נמצאות התקלות, ממה הן נובעות, ומה הם הפתרונות המומלצים.
המבנה המפוצל משפיע על אופן כתיבת הקוד ועל מבנהו: במקום מקשה אחת, קוד שנכתב בסביבה כזאת יהיה מורכב מחלקים קטנים ועצמאיים יחסית. הדבר מאפשר לצוותים שונים לעבוד על חלקים שונים של הקוד, מוריד את התלות שלהם אחד בשני בתוך ארגונים, ומאפשר לעבוד במהירות גדולה יותר, גם בעת הפיתוח וגם בעת יצירת עדכוני תוכנה.
ברקנר מסביר: "עולם הסרברלס היא טכנולוגיה שמשנה מבפנים את תהליכי העבודה בארגונים, ואנחנו בטוחים שבעתיד היא תיצור מהפכה משמעותית בעולם הפיתוח, אבל זה דורש זמן. זה גיוס הסיד הכי גדול בעולמות תשתיות הענן והסרברלס. גיוס של סכום משמעותי כזה נותן לנו אורך רוח כדי שנוכל לגדול ולהתפתח עם קצב התפתחות השוק.
"אני חושב שהצלחנו לגייס סכום כזה, גם משום שהתחום מאוד 'חם', גם בזכות הרקע שלנו בצ'ק פוינט, וגם בשל העובדה שבאנו עם מעל 40 ארגונים שמשתמשים בסרבלס, דיברנו איתם והם אמרו לנו בדיוק למה הם צריכים את הטכנולוגיה הזו ושהם היו מוכנים לשלם עליה".