גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מגיע לכם פיצוי? אל על התחמקה מהחוק האירופי, ביהמ"ש פסק אחרת

בית המשפט העליון בפריז קבע לאחרונה כי אל על לא תוכל עוד לטעון כי היא מפצה את הנוסעים לפי החוק הישראלי בלבד ● החוק באירופה סלחני הרבה פחות מהחוק הישראלי ומגדיר פיצוי בסך 250-600 אירו במקרה של עיכוב בטיסה

מטוס אל על. החוק האירופי מחמיר יותר מזה הישראלי / צילום: Timothy Stake, Boeing
מטוס אל על. החוק האירופי מחמיר יותר מזה הישראלי / צילום: Timothy Stake, Boeing

האם נוסעים ישראלים שהיו על טיסה שהמריאה בעיכוב מאירופה זכאים לפיצוי לפי החוק האירופי בדיוק כמו נוסעים אחרים? על פניו נשמע שלשאלה הזו יש רק תשובה אחת - כן, אלא שמבחינת אל על התשובה היא לא. כעת זה עומד להשתנות. 

בית המשפט העליון בפריז קבע לאחרונה כי אל על לא תוכל עוד לטעון כי היא מפצה את הנוסעים רק לפי החוק הישראלי. הפסיקה ניתנה בערעור שהגישה החברה לאחר שהפסידה בתביעה נגד נוסעת שדרשה לפצות אותה בגין טיסה שהמריאה בעיכוב מפריז לתל-אביב. לאחר שבית המשפט בצרפת קבע כי אל על תפצה את הנוסעת ב-400 אירו, היא ערערה, וכעת היא תשלם בנוסף גם 3,000 אירו הוצאות משפט לחברת Claim it שהגישה עבור הנוסעת את התביעה. ולא רק זאת, בית המשפט אף הזמין את הנוסעים הישראלים לתבוע את זכותם בבתי המשפט בצרפת, גם אם מדובר בחברה ישראלית.

מאל על נמסר בתגובה כי "אל על קיבלה לידיה את פסק הדין שניתן בבית המשפט בצרפת, והיא לומדת אותו. יובהר כי אל על פועלת על-פי דין".

זמן אוויר

1. למה אל על הקשיחה את מדיניות הפיצוי?

אבל תחילה נסביר מה בכלל אומר החוק. מסתבר כי החוק באירופה הוא הרבה פחות סלחני מהחוק הישראלי (חוק טיבי) בכל הנוגע לטיסות שהמריאו בעיכוב, והוא מגדיר פיצוי של 250, 400 או 600 אירו במקרה של עיכוב של 3 שעות ויותר בהתאם למרחק הטיסה. הפיצוי הזה חל על כל חברות התעופה האירופיות, מכל נמל תעופה שממנו הן ממריאות, והוא גם חל על כל חברת תעופה אחרת שממריאה מאירופה - לרבות אל על.

החוק הישראלי, לעומת זאת, קובע פיצוי שנע בין 1,300 ל-3,080 שקל לפי מרחק הטיסה, אבל הוא תקף רק לאחר עיכוב של 8 שעות ויותר. פרק הזמן הזה, שמיטיב הרבה פחות עם הנוסעים, משקף את חוסר הגמישות שבו נתונה אל על לעומת חברות תעופה באירופה. כך, אם אחד מהמטוסים של החברה תקול, היכולת שלה להביא מטוס חלופי ולמנוע עיכוב ממושך שונה משמעותית לעומת חברת תעופה אירופית שיש לה ברית עם חברות אחרות, או יכולת להטיס מטוס ששוכן במדינה שכנה בפרק זמן קצר.

לאור החוק המחמיר באירופה שהיה גורע מקופתה של אל על סכומים עצומים, הקשיחה החברה את מדיניותיה והכריזה כי אין בכוונתה לכבד אותו אלא רק את החוק הישראלי, ורבים מהנוסעים מקבלים את התשובה הזו ולא ממשיכים במאבק.

2. מדיניות שונה לגבי ישראייר וארקיע 

כאן הסיפור מעט שונה. שתי החברות הישראליות ישראייר וארקיע, שגם הן לא ששות לפצות את הנוסעים במקרה של עיכוב, הן קטנות יותר משמעותית בהיקף הפעילות שלהן באירופה, וגם לעומת אל על הן לא מחזיקות משרדים ברחבי היבשת.

לפיכך, בית המשפט מתנהל אחרת בכל הקשור אליהן, ורק לאחרונה קבע בית המשפט בהולנד בתביעה שהוגשה נגד ארקיע כי מאחר שלחברה אין משרדים באירופה, ומאחר שהיא מטיסה בעיקר נוסעים ישראלים - נושא הפיצוי במקרה שלה ידון בערכאות בישראל.

3. שיטת מצליח? "אל על מפלה נוסעים"

תביעות דומות שהגישה Claim it, שמטפלת בנושא הפיצויים בטיסות לנוסעים בתמורה ל-25% מהסכום, מתנהלות בימים אלה בבתי משפט ברומניה, בפולין, באנגליה, באיטליה ובגרמניה. מטבע הדברים, האתר עובד מול עשרות חברות תעופה. "אין חברת תעופה שששה לשלם פיצויים", אומר מנכ"ל החברה, ראלף פאיס, בשיחה עם "גלובס". "אבל מההתנהלות של אל על עולה תמונת מצב קיצונית. אל על לא רוצה לכבד את החוק באירופה, לפחות לא כלפי ישראלים".

פאיס מעריך כי היקף הפיצוי שאל על צריכה לשלם לנוסעיה בעקבות עיכובים בטיסות בשנים האחרונות עומד על מיליוני דולרים. "דרך Claim it לבדה עומדות תביעות בהיקף של 400 אלף אירו. אל על מעדיפה לגרור את הנוסעים לבתי המשפט, לשלם על עורכי דין באירופה ולא לשלם להם את מה שמגיע להם. במקרים רבים, רגע לפני הפסיקות אל על מבקשת להגיע לפשרה. יש לה אסטרטגיה לסרב עד שהיא נדחקת לפינה".

פאיס עושה אבחנה ברורה בין מצבים שבהם גם אל על, כמו חברת תעופה אחרת, לא צריכה לשלם פיצוי - מדובר במצבים שהעיכובים נגרמו מנסיבות של "כוח עליון", מזג-אוויר קשה, שביתה לא מתוכננת או מצב ביטחוני שלא בשליטת חברת התעופה; "אבל כשהטיעון של אל על הוא שהיא מפלה את הנוסעים הישראלים בגלל החוק הישראלי, אסור לכם לקבל את זה. נוסעים רבים מקבלים את הטיעון הזה ולא מתעקשים לקבל את מה שמגיע להם. שיטת מצליח? כמובן, והיא עובדת".

לדבריו, "בדיוק כפי שאל על יכולה לדרוש לפי החוק מנוסע שהגיע עם משקל עודף בכבודה לשלם - היא לא יכולה להתנער מתשלום שמחייב אותה. המסר שלי לנוסעים הישראלים הוא לא לוותר, ואם המקרה מגיע לכדי תביעה - לא לפחד לתבוע באירופה".

4. ומה עם חברות הלואו קוסט? 

לדברי פאיס, "יש ויש. בהרבה מקרים תביעות לפיצוי מגיעות לבית המשפט. אני יכול להגיד שוויז אייר היא חברה שמכבדת את הנוסעים שלה, וכשהם דורשים פיצוי שמגיע להם, היא משלמת כמעט באופן מיידי; איזי ג'ט מתנהלת בצורה סבירה בהחלט; ואצל ריאנאייר המצב קטסטרופלי.

"מה שאבסורד הוא שהחברות לא מבינות עד כמה זה משליך על שביעות-הרצון של הנוסעים שלהן. מייקל אולירי, מנכ"ל ריאנאייר, נשאל פעם עד כמה שביעות-הרצון הנמוכה שהנוסעים מדרגים בה משפיעה על החברה, והשיב ש'הוא מטיס מטוסים מלאים באנשים לא מרוצים'. זאת נקודת מוצא שחברות אחרות פחות יכולות להתנחם בה. 

"ערכנו מחקר בקרב הלקוחות שלנו ושאלנו מה הם עושים עם כספי הפיצוי, ורובם המכריע קונה עם הסכום כרטיס טיסה, ולרוב באותה החברה. אז אולי דווקא ישתלם לאל על להתחיל לפצות את הנוסעים שלה", מסכם פאיס. 

עוד כתבות

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": העורך דין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות