חברת הכנסת תמר זנדברג / צילום: שאטרסטוק
מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא פרסם היום (ד') את דוח הביקורת על מערכת הבחירות לראשות מפלגת מרצ שהתקיימה במרץ 2018. חישוב תקרת ההוצאות בפריימריז, המותרת על פי חוק, נעשית על בסיס מספר החברים הרשומים במפלגה. הדבר המעניין העולה מדוח מבקר המדינה הוא כי במרצ חברים, נכון לפברואר 2018, כ-32 אלף איש. כלומר, בתוך תקופה של כשנה, מרצ הכפילה את מספר החברים הרשומים במפלגה מ-16 אלף (המספר שהיה ידוע קודם לכן) עד ל-32 אלף איש.
ויתכן שבשנה החולפת, בין פברואר 2018 לינואר 2019, מאז הכריזו במרצ על פריימריז פתוחים, הצטרפו למפלגה אנשים נוספים שיוכלו להשפיע על מבנה הרשימה לכנסת ה-21, בבחירות הפנימיות במרצ ביום 14 בפברואר.
יצוין שכיום נותר מספר מועט של מפלגות דמוקרטיות המקיימות הליך בחירות פנימי בפניהם של עשרות אלפי מתפקדים, בהן הליכוד, העבודה ומרצ.
בדוח המבקר על הפריימריז לראשות מרצ, סכום התרומות המרבי לכל מועמד (הנגזר ממספר החברים במפלגה, כאמור) עמד על 330 אלף שקל.
המתמודדים שהתמודדו בסיבוב הראשון, לרבות יו"ר מרצ (דאז) זהבה גלאון וח"כ אילן גילאון, עמדו בכללי החוק בגיוס תרומות והוצאות קמפיין. יצוין שגלאון וגילאון פרשו במהלך המירוץ. ח"כ זנדברג ואבי בוסקילה אשר המשיכו לסיבוב השני חרגו מן החוק, אם כי לא חריגות גדולות בהשוואה לסכומי החריגות המוכרים ממפלגות אחרות.
בוסקילה נותר לאחר מערכת הבחירות עם גירעון בסך 181 אלף שקל, ולאחר שהסתיימה מערכת הבחירות הוא גייס תרומות בסך 98 אלף שקל לכיסוי הגירעון. מבקר המדינה קנס אותו בסך של 2,000 שקל בלבד בשל אי כיסוי הגירעון במועד.
זנדברג נקנסה אף היא ב-2,000 שקל. היא חרגה מתקרת הוצאות הקמפיין בסכום של 12 אלף שקל וכפי שמציין המבקר בדוח, זנדברג הסתייעה במהלך הבחירות המקדימות בייעוץ מגורם חיצוני, משה קלוגהפט, אולם לא דיווחה על כך כתרומה בשווי באתר משרד מבקר המדינה במועד כנדרש בחוק.
"רק בעקבות פרסום הדבר בתקשורת, דיווחה המועמדת על התרומה באתר משרד מבקר המדינה וכללה את הדיווח בדוח הכספי שהוגש", נכתב בדו״ח. "לאחר שבחנתי את הנסיבות והסברי המועמדת לדיווח המאוחר, לא מצאתי שיש בנסיבות האמורות כדי לקבוע שהיא חרגה". זנדברג כאמור נקנסה בסך של 2,000 שקל על נושא חריגה מתקרת ההוצאות בלבד.