גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה עומד מאחורי ריצת האמוק למנות מחליף לאפי נוה בוועדה לבחירת שופטים

הוועדה לבחירת שופטים אינה אמורה להתכנס עד לאחר הבחירות לכנסת. למרות זאת, מתכוונים בימים הקרובים לבחור את נציגה בוועדה ל–3 שנים הבאות, במקום אפי נוה • בין המועמדים: איש מחנה נוה וחברים מהקואליציה שלו • "אנשי נוה בלשכה מנסים לבסס בכוח את ברית נוה־שקד ולהמשיך לשלוט במינויים"

עו"ד אפי נוה בבית המשפט / צילום: ראובן קסטרו
עו"ד אפי נוה בבית המשפט / צילום: ראובן קסטרו

תחת מעטה כבד של עשן סמיך ושחור שעוטף את עולם המשפט בימים אלה בעקבות "פרשת אפי נוה", עומדת לשכת עורכי הדין לבחור בעוד מספר ימים את נציגי הלשכה בוועדה למינוי שופטים. שלושה מועמדים מתמודדים על המקום שפינה בוועדה ראש הלשכה המתפטר נוה: עו"ד דני אליגון, שמזוהה עם המחנה של נוה; עורכי הדין אודי בר-עם ונידאל עואודה, שגם הם היו עד כה בקואליציה של נוה, אבל אינם נחשבים מועמדים ישירים שלו. בחירת הנציג בוועדה למינוי שופטים נעשית על-ידי חברי המועצה הארצית של הלשכה, והמינוי תקף למשך שלוש שנים.

בלשכת עורכי הדין מנסים לשדר "עסקים כרגיל" ובכך הם למעשה מעבירים את המסר הבא: נוה שעומד בלב הדרמה הפלילית, וחשוד בקבלת שוחד מיני בתמורה למינויים לשפיטה, כבר לא בלשכה - אז אנחנו ממשיכים לעבוד, ולייצג את ציבור עורכי הדין נאמנה. חלק מהייצוג הזה של ציבור עורכי הדין הוא איוש הכיסא הפנוי של הלשכה בוועדה למינוי שופטים. אולם אף אחד בלשכה לא מתייחס לעובדה שזה אותה הוועדה ואותו הכיסא שעומדים בלב החקירה הפלילית.

על הרקע הזה, עולה התהייה מדוע הלשכה ממהרת למנות את נציגיה בוועדה כבר עכשיו? כל מוסדותיה של הלשכה כרגע - בהם המועצה הארצית שבוחרת את נציגי הלשכה בוועדה למינוי שופטים - זמניים. ביוני עתידות להתקיים בחירות בלשכה, ולא ברור מי מאלה היושבים בלשכה כיום ישרוד את יום הבוחר. מנגד, אותו נציג של הלשכה בוועדה למינוי שופטים שייבחר בעוד מספר ימים, יכהן בוועדה בשלוש השנים הבאות. כך נקבע בחוק.

האם יש מקום לשריין דווקא עתה, בלב הסערה, למשך שלוש השנים הבאות, את הנציג של הלשכה בוועדה? וכל זה, באמצעות אותם מוסדות לשכה שנוהלו תחת שרביטו של נוה בשנים האחרונות, ואותם חברי מועצה שנטען לגביהם שהצביעו לטובת כל יוזמה שקידם נוה, מבלי לשאול שאלות. השאלה הזאת אף מתחדדת נוכח העובדה שהוועדה למינוי שופטים אינה צפויה להתכנס עד לאחר הבחירות לכנסת, ואין מינויים של שופטים בממשלת מעבר. אז האמנם זה דחוף למנות כבר כעת את נציג הלשכה בוועדה?

השאלות המתבקשות לגבי נציג הלשכה בוועדה לבחירת שופטים

כרסום באמון הציבור

עו"ד אחד לפחות חשב שהתשובה לכך שלילית: עו"ד רדא ענבוסי פנה לפני מספר ימים למ"מ יו"ר המועצה הארצית של הלשכה, עו"ד מוחמד אבו-יונס, בבקשה לביטול ישיבת המועצה הארצית הקבועה ל-29 בינואר. ענבוסי, חבר הלשכה ששימש בעצמו כחבר המועצה הארצית בשנים 2011-2015, כתב בפנייתו, כי הוא סבור ש"אין זה מן הדין לבחור כעת חבר ועדה לבחירת שופטים בעיתוי הנוכחי משני טעמים עיקרים: א. אנו מצויים ערב הבחירות לכנסת ישראל (באפריל) וללשכת עורכי הדין (ביוני), ולפי הפסיקה אין הוועדה רשאית להתכנס בתקופה הנ"ל, משעד אז לא תכונן ממשלה ומועצה חדשות; ב. אירועי השבועות האחרונים ושלל הפרסומים אשר נוגעים לוועדה לבחירת שופטים ומי מחבריה, ואחריות המועצה הנוכחית ויו"ר הלשכה המתפטר להליך הבחירה אז והיום מחייבים כי בחירת נציגי השלכה לוועדות הסטטוטורית תעשה על-ידי המועצה שתיבחר ביוני השנה".

ענבוסי הוסיף וכתב, כי בשורה ענפה של פסק דין עמד בית המשפט העליון על חשיבות אמון הציבור במערכת המשפט, ובכלל זה הליך בחירת השופטים והתנהלות הוועדה הבוחרת. אולם לדבריו, במציאות הציבורית שנוצרה בשבועות האחרונים חלה פגיעה ממשית באמון זה. "בחירת נציגים חדשים לוועדות הבוחרות מטעם מוסדות הלשכה היוצאות בעת הנוכחית, יש בה כדי לכרסם עוד ועוד באמון זה ומחייבת את דחיית הבחירה עד להכרעת הציבור בבחירות לכנסת ולמוסדות הלשכה", טען ענבוסי. לדבריו, אם בכוונת הלשכה לעמוד על כינוס המועצה ובחירת הנציג לוועדה, בכוונתו להגיש עתירה בעניין לבג"ץ.

ועדות משנה פעילות

שלשום קיבל ענבוסי את תשובת מ"מ יו"ר המועצה הארצית של הלשכה, עו"ד אבו יונס, שדחה את בקשתו. במכתב התשובה הובהר, כי "אמנם הבחירות לראשות הלשכה ולמועצה הארצית של הלשכה צפויות להיערך ביוני, ואולם אין בכך כדי לשנות מחובתה של המועצה לבחור את הנציג שיחליף את נוה, שהתפטר מחברותו בוועדה".

עוד צוין בתשובה, כי הגם שאין צפי לכינוסה של הוועדה למינוי שופטים בזמן הקרוב, פעילותן של ועדות המשנה נמשכת בימים אלה, שעה שהן בוחנות ומראיינות מועמדים לשיפוט. "הרכב חסר של הוועדה למינוי שופטים, אשר חבריה מרכיבים גם את ועדות המשנה, פוגע בסדרי העבודה של הוועדה", נכתב בתשובה, וצוין, כי "מכאן הצורך בהשלמת החסר בהרכב הוועדה גם בעת הנוכחית".

עוד כתב מ"מ יו"ר המועצה הארצית כי "נוכח אופיה ועצמאותה של הוועדה למינוי שופטים ושל חבריה, אין מקום להחיל את הנורמה, שלפיה יש להימנע ממינויים ערב בחירות". לדברי עו"ד אבו יונס, "חבר הוועדה למינוי שופטים אינו כפוף או מחויב למועצה מרגע מינויו ועליו להכריע במועמדים הבאים בפניו על-פי שיקול דעתו. מכאן, שנציגי הלשכה בוועדה ממילא אינם 'עושי דברה' של המועצה בוועדה, ולכן אין ממש רלוונטיות לזהות החברים במועצה הבוחרת - בין אם זו הנוכחית ובין אם זו שתיבחר ביוני".

התשובה הזאת - הממלכתית לכאורה, ובעיקר המנותקת מהחשדות שנחקרים כיום בפרשת נוה - לא מספקת חלק מחברי הלשכה, שטוענים כי מטרתה לעבות עוד את מסך העשן שיוצרים חלק מחברי המועצה והוועד המרכזי בלשכה סביב רצונם לבסס את שליטתם בוועדה למינוי שופטים ובתפקידים הציבוריים הבכירים שממלא הלשכה, לפני הבחירות ללשכה ביוני.

לדברי אחד מגורמי האופוזיציה הדלילה והמוחלשת שהייתה לנוה בלשכה, "בלשכה מנסים לבסס בכוח את הברית בין נוה לשרת המשפטים, איילת שקד, ולהמשיך לשלוט במינויים. זה עיתוי מוזר מאוד לבחור את הנציג של הוועדה בלשכה ולקבע את המצב הזה לשלוש השנים הבאות".

הוועדה למינוי שופטים

"הם לא אמרו מילה"

גורם אחר בלשכה אומר ל"גלובס", כי יש כאן חשש אמיתי מפני השתלטות על שני התפקידים הציבוריים הכי חשובים בעולם המשפט - חבר הוועדה למינוי שופטים וגם תפקיד ראש לשכת עורכי הדין - בתקופה הכי רגישה שידעה הלשכה והזירה המשפטית.

לדבריו, "יו"ר המועצה הארצית של הלשכה, חוה מרצקי, אמרה שצריך להפיק לקחים מפרשת נוה, ומה הדבר הבא שהיא עושה? קובעת דיון במועצה למינוי הנציגים של הוועדה למינוי שופטים בלב הסערה, ושבועיים אחר-כך אותה מועצה תערוך בחירות לראש לשכה, שיכהן בתפקיד עד יוני. 47 האנשים שיושבים במועצה ממנים כעת את שני התפקידים הציבוריים הכי חשובים בעולם המשפט, ושוכחים שהם נתנו גיבוי לנוה בכל הסערות האחרונות שהיו סביבו.

"הם לא אמרו מילה נגד נוה כשהתראיין בתוכנית 'עובדה' והקליט בסתר שופטים שחיזרו אחריו, והם גיבו אותו כשהתפוצץ כל סיפור ביקורת הגבולות, וכעת הם המכריעים מי ימלא תפקידי מפתח ציבוריים. אלה אותם אנשים שמזוהים עם נוה. זה פתח לשחיתויות". 

קרבות המינוי גלשו גם לוועד המרכזי: "נראה כי אתם מוסיפים 'חטא על פשע', וממשיכים לעשות בלשכה כבשלכם"

המחלוקות בנוגע למינוי נציג לשכת עורכי הדין בוועדה למינוי שופטים התעוררה שלשום (ג'), כבדרך אגב, גם בישיבת הוועד המרכזי של הלשכה. בישיבה עלה לדיון מינויו של עו"ד שחר אורגד ליו"ר ועד עורכי דין צעירים, מתמחים וסטודנטים. עו"ד אורגד מילא תפקיד זה עד לאחרונה, אך לאחר שבשבוע שעבר הודיע כי הוא מתפטר מתפקידו כסגנו של יו"ר הלשכה, אפי נוה (לפני שזה התפטר מתפקידו) - הובילה התפטרותו גם להתפטרותו מפורום הצעירים.

על רקע התפטרותו של נוה מראשות הלשכה, הועלתה הצעה למנות שוב את עו"ד אורגד ליו"ר ועד הצעירים. המתנגדים למינוי טענו כי לא ראוי לתת פרס לחברי קואליציה שקטפו את "שלוש דקות הפרסום" שלהם על חשבון נוה באמצעות התפטרותם, ושכעת מבקשים לחזור לקואליציה.

עו"ד חווה מרצקי, חברת הוועד המרכזי ויו"ר המועצה הארצית של הלשכה, ציינה כי לדעתה לא ניתן לבצע מינויים ליו"רים לפורמים של הלשכה, כאשר זו מצויה בתקופת בחירות שייערכו ביוני, וכי היא מבקשת לקבל חוות-דעת משפטית כדי לברר את הסוגיה. 

האמירה הזאת של מרצקי היוותה הרמה להנחתה עבור הגורמים בלשכה המבקשים את דחיית המינוי של נציג הלשכה בוועדה לבחירת שופטים במקומו של נוה עד לאחר הבחירות ללשכה ביוני. כך, חברת הוועד המרכזי, עו"ד נעמי עיני-פלדמן, הצטרפה לדרישה של מרצקי לקבל חוות-דעת, אך הוסיפה כי בזמן שיש שאלה של סמכות במינוי יו"ר פורום בתקופת בחירות, על אחת כמה וכמה אותה הלכה צריכה להיות מוחלת על מינוי לוועדות הסטטוטוריות, כמו הוועדה לבחירת שופטים.

משכך, עיני-פלדמן ביקשה שחוות-הדעת שביקשה מרצקי, תתייחס גם למינוי נציג הלשכה לוועדה לבחירת שופטים. עו"ד ליאור שפירא ציין בהקשר זה כי "בתקופה שבה ממשלת ישראל לא ממנה מפכ"ל בתקופת בחירות לכנסת, מן הראוי לדחות גם את המינויים של הלשכה בתקופת בחירות ללשכה".

לאחר התייעצות הודיעה מרצקי כי היא חוזרת בה מדרישתה לקבל חוות-דעת בנוגע למינוי של אורגד, וכי הדיון על מינויו נדחה לישיבת הוועד המרכזי הבאה, ב-5 בפברואר. לדבריה, היא התייעצה עם היועץ המשפטי של הלשכה, והואיל והוא סבור שאין מניעה למנות יו"ר פורומים בלשכה בתקופה של בחירות, היא מושכת את בקשתה לקבל חוות-דעת.

"תמונה עגומה בזמנים קשים"

בתגובה עו"ד עיני-פלדמן שיגרה הבוקר דוא"ל למרצקי, ובו חזרה על דרישתה לקבל חוות-דעת משפטית מהיועץ המשפטי של הלשכה בעניין סמכותה של המועצה הארצית למנות נציגי לשכה בוועדות הסטטוטוריות ב"תקופת בחירות". לדבריה, "על-פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה יש להימנע ככלל מאיוש משרות בכירות על דרך של מינוי של קבע בתקופת הבחירות. ההנחיה נכונה וראויה עבור ממשלת ישראל, קל וחומר שהיא נכונה וראויה במינוי נציגים בוועדה למינוי שופטים, שהיא קודש הקודשים".

עוד כתבה למרצקי כי "התמונה העגומה שמתגלה לעינינו היא שגם בזמנים קשים אלה, בעת שבה נחקרת התנהלותה של הלשכה בכל רובד אפשרי, אף בחשד להתנהלות העלולה לעלות, לכאורה, כדי הפרות פליליות, נראה כי הנכם מוסיפים 'חטא על פשע', וממשיכים לעשות בלשכה כבשלכם, ללא מורא, כאילו החוק הינו פלסתר ואינו חל על מי מכם; כך שאם יוחלט על קיומן של הבחירות לוועדות הסטטוטוריות במועדן, הרי שאינכם מותירים בידי ברירה אלא לשקול מיצוי הליכים בעתירה מסודרת".

עו"ד חימי פורש מהמרוץ

בתוך כל הסערה הזאת התחיל קמפיין הבחירות של המועמדים לראשות הלשכה לקראת הבחירות ביוני. כרגע הודיע על התמודדות עו"ד אביחי ורדי, מעורכי הדין המובילים בתחום חדלות פירעון.

עו"ד אבי חימי, עו"ד ותיק בתחום הפלילי ומהפעילים בלשכה, ששקל להתמודד לתפקיד, הודיע שלשום שהוא לא מתמודד. אולם מנגד הגיש את מועמדותו כנציג הוועדה למינוי שופטים צבאיים. הבחירה בנציג הלשכה בוועדה למינוי שופטים צבאיים עתידה להתקיים באותה ישיבת מועצה שבה עתיד להיבחר נציג הלשכה בוועדה למינוי שופטים - בהנחה שהישיבה תתקיים במועדה. 

הלשכה: "אין מניעה משפטית לבחור כעת את הנציג לוועדה לבחירת שופטים"

מלשכת עורכי הדין נמסר בתגובה: "אין מניעה לקיים את הליך בחירת נציג הלשכה לוועדה למינוי שופטים במועד שנקבע, וזאת נאמר לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי של הלשכה. הבחירות למוסדות הלשכה צפויות אמנם להיערך ביוני 2019, אולם אין בכך לשנות מזכותה ואף מחובתה של המועצה לבחור את הנציג שיחליף את עו"ד אפי נוה שהתפטר מחברותו בוועדה לבחירת שופטים.

"אמנם כינוסה של הוועדה לבחירת שופטים לא צפוי בקרוב, אך פעילותן של ועדות המשנה נמשכת גם בימים אלה, ואלה בוחנות ענייניהם של מועמדים לשיפוט. הרכב חסר של הוועדה למינוי שופטים, אשר חבריה מרכיבים גם את ועדות המשנה, פוגע בסדרי העבודה של הוועדה, ומכאן הצורך בהשלמת החסר בהרכב הוועדה באופן מיידי".

"נדגיש כי חבר הוועדה למינוי שופטים אינו כפוף או מחויב להחלטות המועצה הארצית מרגע מינויו ועליו להכריע בנוגע למועמדים לשפיטה על-פי שיקול דעתו, כפי שאף נקבע בחוק.

"אשר לפעילות לשכת עורכי הדין - זו פעלה, פועלת ותפעל למילוי תפקידיה על-פי דין. ללשכה יש חשיבות רבה הן לציבור עורכי הדין והן למערכת המשפט בכלל. למרות הימים הקשים שהלשכה חווה והמתקפות חסרות הרסן, לשכת עורכי הדין ממשיכה בשגרת העבודה שלה".

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בת"א; מדדי הקלינטק ונפט וגז זינקו במעל 3%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.2%, ת"א 90 עלה ב-0.8% ● מניות האנרגיה עלו בשל העלייה במחירי הנפט בעולם ● טאואר נפלה בכ-9% ● היום לאחר סיום המסחר בת"א, הבורסה תפרסם את הרכב המדדים שייכנס לתוקף בעדכון מאי

יו''ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד / צילום: דוברות ההסתדרות

ארנון בר-דוד: אם יוגש נגדי כתב אישום – אתפטר

יו"ר ההסתדרות הבהיר כי יתנגד ליוזמה של סיעת הליכוד בהסתדרות, שנועדה לאפשר לו להמשיך ולכהן בתפקיד עד לפסק דין חלוט ● בר-דוד: "סומך את ידיי על מערכת אכיפת החוק ובטוח בחפותי"

הנהלת Vast Data / צילום: Vast Data

כפי שנחשף בגלובס: ואסט דאטה הודיעה על סגירת סבב גיוס לפי שווי שיא של 30 מיליארד דולר

החברה גייסה כמיליארד דולר ומשלשת את שוויה בתוך כשנה ● עוד לפי החברה, היא מציגה צמיחה מהירה ורווחיות על רקע הביקוש הגובר לתשתיות AI

חריש. צמיחה שלא זכורה מאז הקמת מודיעין ושהם בשנות ה־90 / צילום: Shutterstock

העיר שצמחה פי 38 בעשור ואלו שנתקעו מאחור

משבר הדיור הוביל לזינוק משמעותי בבנייה בישראל בעשור האחרון, וקצב הבנייה בערים מסוימות הוביל לשינוי שלהן כמעט מהיסוד ● איזו עיר גדלה פי 38 ולמה, איזו עיר הכפילה את מספר הדירות בה ואילו ערים דווקא נשארו מאחור ולא הצליחו לייצר ביקוש?

יאיר שניר, שותף מנהל בקרן ההון סיכון של מייקל דל Dell Technologies Capital / צילום: רמי זרנגר

"עשרות מיליארדים זה שווי שהיה שמור לגוגל ומיקרוסופט - לא לחברה מישראל"

ואסט דאטה, העוסקת באחסון ועיבוד מידע ל-AI, גייסה השבוע מיליארד דולר לפי שווי דמיוני של 30 מיליארד דולר - הגבוה בתולדות ההייטק הישראלי ● המשקיע יאיר שניר היה שם עוד לפני "בום" הבינה המלאכותית ● "הבנו שיש כאן משהו מעניין, אבל אלו לא סדרי גודל שדמיינו"

גדעון בריקמן / צילום: יח''צ-אסף לב

גדעון בריקמן, מוותיקי ענף הפרסום, הלך לעולמו

בריקמן, מייסד משרד הפרסום בריקמן ומוותיקי הענף, הלך לעולמו בגיל 83 ● הפרסומאי גיל סמסונוב ספד לו: "גדעון היה מראשוני הפרסום הישראלי, גידל וליווה מאות פרסומאים מימי הפרינט ועד העידן הדיגיטלי"

אביעד מור, רועי כשר ושירה רזיאל / צילום: הילל בן אור

להסתכל למלחמה בעיניים: התערוכה המשותפת של הלוחם ואשת החייל שנפל

במרחב "בפנוכו" בתל אביב נפתחה התערוכה, שבמקשת לתת צורה לאובן הפרטי ולשבר האישי ● ביום העצמאות חולקו עוגות של רשת רולדין לכ–4,500 עובדי המרכז הרפואי שמיר ● אירועים ומינויים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

עצמאים ומאושרים: המלחמה, הרגולציה, הציפיות לעתיד והפנסיה

מאות בעלי מקצוע הרשומים באתר מידרג השתתפו במשאל מיוחד בשיתוף גלובס שבדק את מצבם: איך הם עברו את השנים האחרונות, מה מטריד אותם במיוחד, וכמה מהם שוקלים לחזור להיות שכירים ● ולמה רובם לא רוצה שדור ההמשך יילך בעקבותם?

כותרות העיתונים בעולם

15 אלף דולר ליחידה: התשובה האמריקאית לכטב"מים הזולים של איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הצבא האמריקאי ביצע רכישת בזק של 13 אלף כטב"מים המשמשים ליירוט כטב"מים, כלכלת איראן משלמת את מחיר המלחמה, וגרמניה ואיטליה מנעו הטלת סנקציות על ישראל • כותרות העיתונים בעולם

נתב''ג / צילום: ap, Matias Delacroix

חברות התעופה יחזרו? הרגולטור האירופי יחליט בקרוב

הנחיות הרגולטור האירופי ממשיכות לעצב את מפת הטיסות לישראל, אך לא כל חברות התעופה פועלות לפיהן ● חברות עם זיקה לשוק המקומי כבר חידשו פעילות, בשעה שהרוב המוחלט בוחרות להמתין ● אילו חברות כבר חזרו למרות ההנחיה להימנע מטיסות לישראל, ואילו עדיין רחוקות?

אילוסטרציה: Shutterstock

מרץ האדום בתשואות הפנסיה: אלו בתי ההשקעות שנפגעו הכי פחות

החוסכים סבלו מירידות חדות של 2.3% במסלולים הכלליים, ופי שניים מכך במסלולי המניות ובמסלולים מחקי מדד ה-S&P 500 ● הגופים שבלטו לטובה במסלולים הכלליים הם בית ההשקעות אנליסט, אחריו מור ובמקום השלישי נמצא אינפיניטי ● ומי בתחתית?

אלעד אהרונסון / צילום: נטלי כהן-קדוש

הנכס האסטרטגי השקט שבידי ישראל בסדר העולמי החדש

המאבק בין איראן לארה"ב על הורמוז החזיר לכותרות את החשש ממשבר נפט • אבל מאחורי הדרמה הגלויה מתנהל מאבק עמוק יותר - על מזון, חומרי גלם ושרשראות אספקה • דווקא שם מסתתרת עוצמה ישראלית שרבים עדיין לא מזהים - תעשייה מתקדמת לייצור דשנים מיוחדים ● טור דעה

עידו נוימן / צילום: פרטי

איך אפשר לצאת לפנסיה מוקדמת בזכות השקעה בנדל"ן?

חיסכון של 20% מההכנסה, מינוף נכסים משפחתיים ויציאה מאזור הנוחות: עידו נוימן משרטט בפרק מיוחד של "כסף בקיר" את מפת הדרכים ליצירת הון עצמי משמעותי ● האם 5 מיליון שקל נזילים באמת מספיקים כדי לחיות מהריבית בלבד?

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

עסקת זפירוס הושלמה: דוראל קונה במיליארד שקל, קרן תש"י תרוויח 700 מיליון

דוראל אנרגיה מרחיבה דרמטית את פעילותה באירופה ע"י רכישת חברת זפירוס, המחזיקה בתשתיות ייצור חשמל ברוח ובשמש באירופה ובפולין בפרט ● העסקה, במסגרתה דוראל תקנה 56% ממניות זפירוס בתמורה למעל מיליארד שקל, מגלמת רווח של כ-700 מיליון שקל לקרן תש"י, לאחר שהחזיקה בחברה במשך כ-8 שנים

תחנת דלק בלונדון / צילום: ap, Frank Augstein

10 מיליארד אירו זה רק ההתחלה: האיחוד האירופי במשבר אנרגיה

על פי נתוני האיחוד האירופי מחירי הנפט והגז המונזל זינקו ב-60%-70% מאז תחילת המלחמה עם איראן ● לפי חישובי הנציבות האירופית, מדינות האיחוד הוציאו 24 מיליארד אירו יותר ממה שהיה צפוי על אנרגיה מאז פרוץ המלחמה

תערוכת הרכב בבייג'ינג לפני שנתיים / צילום: ap, Tatan Syuflana

הבשורה מתערוכת הענק: רכבים סינים שיעלו 25 אלף דולר ופי 3 בישראל

תערוכת הרכב הענקית שתיפתח מחר עתידה להציג מאות דגמים חדשים, טכנולוגיות פורצות דרך וטרנדים שיווקיים חדשים ● אלה צפויים להרחיב עוד יותר את הדומיננטיות הסינית בשוק הרכב בישראל, שכבר כעת מתבטאת בנתח שוק של 41%, ולעצב במידה רבה את פניו בעתיד

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

ענף הבנייה לא יוצא מהמשבר. איך הממשלה מתמודדת איתו?

הפערים היו ידועים, מבקר המדינה התריע - ואז באה המלחמה והחמירה עוד יותר את המשבר בענף הבנייה ● אומנם הממשלה ביצעה צעדים משמעותיים, אבל המהלכים המורכבים נותרו מאחור ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי התוכנית להאצת ענף הנדל"ן

זום גלובלי / צילום: AP-Alex Brandon, ויקיפדיה-defenseimagery,

לראשונה זה 80 שנה: המהלך הביטחוני ההיסטורי של יפן

פוטין מציב תנאי לסיום המלחמה עם אוקראינה: לחתום על הסכם • יפן חוזרת לייצא נשק ויש כבר עסקאות על הפרק • ומדוע משבר האקלים מאיים על ההליך הדמוקרטי?

נקניקיות של ערן ביק / צילום: יאיר ולר

נקניקיות שמוציאות את הגילטי מהפלז'ר: שני יצרנים של שרקוטרי מקומי איכותי

בשנים האחרונות צומח בארץ שרקוטרי מקומי נהדר ● עם שלל טכניקות יישון וכבישה מסורתיות, חומרי גלם מקומיים ופרשנות ישראלית, התוצר נפלא ורחוק מאוד מהסטיגמה התעשייתית

הריקול של שטראוס ברחבי המרכולים / צילום: מיכל רז חיימוביץ

פרשת הסלמונלה בשטראוס: חברת הביטוח כלל תשלם לחברה כ-30 מיליון שקל

בשנת 2022 התגלתה סלמונלה במוצרי החברה שיוצרו במפעל עלית בגליל ● ועדה בלתי תלויה קבעה כי הנזק שנגרם לשטראוס בעקבות הפרשה מסתכם ב-293 מיליון שקל ● ביהמ"ש המחוזי אישר הסכם פשרה המשרת לדבריו את טובת החברה ובעלי מניותיה ומשקף באופן ראוי את הערכת הסיכויים והסיכונים ואת היתרון בסיום ההליך