גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה עומד מאחורי ריצת האמוק למנות מחליף לאפי נוה בוועדה לבחירת שופטים

הוועדה לבחירת שופטים אינה אמורה להתכנס עד לאחר הבחירות לכנסת. למרות זאת, מתכוונים בימים הקרובים לבחור את נציגה בוועדה ל–3 שנים הבאות, במקום אפי נוה • בין המועמדים: איש מחנה נוה וחברים מהקואליציה שלו • "אנשי נוה בלשכה מנסים לבסס בכוח את ברית נוה־שקד ולהמשיך לשלוט במינויים"

עו"ד אפי נוה בבית המשפט / צילום: ראובן קסטרו
עו"ד אפי נוה בבית המשפט / צילום: ראובן קסטרו

תחת מעטה כבד של עשן סמיך ושחור שעוטף את עולם המשפט בימים אלה בעקבות "פרשת אפי נוה", עומדת לשכת עורכי הדין לבחור בעוד מספר ימים את נציגי הלשכה בוועדה למינוי שופטים. שלושה מועמדים מתמודדים על המקום שפינה בוועדה ראש הלשכה המתפטר נוה: עו"ד דני אליגון, שמזוהה עם המחנה של נוה; עורכי הדין אודי בר-עם ונידאל עואודה, שגם הם היו עד כה בקואליציה של נוה, אבל אינם נחשבים מועמדים ישירים שלו. בחירת הנציג בוועדה למינוי שופטים נעשית על-ידי חברי המועצה הארצית של הלשכה, והמינוי תקף למשך שלוש שנים.

בלשכת עורכי הדין מנסים לשדר "עסקים כרגיל" ובכך הם למעשה מעבירים את המסר הבא: נוה שעומד בלב הדרמה הפלילית, וחשוד בקבלת שוחד מיני בתמורה למינויים לשפיטה, כבר לא בלשכה - אז אנחנו ממשיכים לעבוד, ולייצג את ציבור עורכי הדין נאמנה. חלק מהייצוג הזה של ציבור עורכי הדין הוא איוש הכיסא הפנוי של הלשכה בוועדה למינוי שופטים. אולם אף אחד בלשכה לא מתייחס לעובדה שזה אותה הוועדה ואותו הכיסא שעומדים בלב החקירה הפלילית.

על הרקע הזה, עולה התהייה מדוע הלשכה ממהרת למנות את נציגיה בוועדה כבר עכשיו? כל מוסדותיה של הלשכה כרגע - בהם המועצה הארצית שבוחרת את נציגי הלשכה בוועדה למינוי שופטים - זמניים. ביוני עתידות להתקיים בחירות בלשכה, ולא ברור מי מאלה היושבים בלשכה כיום ישרוד את יום הבוחר. מנגד, אותו נציג של הלשכה בוועדה למינוי שופטים שייבחר בעוד מספר ימים, יכהן בוועדה בשלוש השנים הבאות. כך נקבע בחוק.

האם יש מקום לשריין דווקא עתה, בלב הסערה, למשך שלוש השנים הבאות, את הנציג של הלשכה בוועדה? וכל זה, באמצעות אותם מוסדות לשכה שנוהלו תחת שרביטו של נוה בשנים האחרונות, ואותם חברי מועצה שנטען לגביהם שהצביעו לטובת כל יוזמה שקידם נוה, מבלי לשאול שאלות. השאלה הזאת אף מתחדדת נוכח העובדה שהוועדה למינוי שופטים אינה צפויה להתכנס עד לאחר הבחירות לכנסת, ואין מינויים של שופטים בממשלת מעבר. אז האמנם זה דחוף למנות כבר כעת את נציג הלשכה בוועדה?

השאלות המתבקשות לגבי נציג הלשכה בוועדה לבחירת שופטים

כרסום באמון הציבור

עו"ד אחד לפחות חשב שהתשובה לכך שלילית: עו"ד רדא ענבוסי פנה לפני מספר ימים למ"מ יו"ר המועצה הארצית של הלשכה, עו"ד מוחמד אבו-יונס, בבקשה לביטול ישיבת המועצה הארצית הקבועה ל-29 בינואר. ענבוסי, חבר הלשכה ששימש בעצמו כחבר המועצה הארצית בשנים 2011-2015, כתב בפנייתו, כי הוא סבור ש"אין זה מן הדין לבחור כעת חבר ועדה לבחירת שופטים בעיתוי הנוכחי משני טעמים עיקרים: א. אנו מצויים ערב הבחירות לכנסת ישראל (באפריל) וללשכת עורכי הדין (ביוני), ולפי הפסיקה אין הוועדה רשאית להתכנס בתקופה הנ"ל, משעד אז לא תכונן ממשלה ומועצה חדשות; ב. אירועי השבועות האחרונים ושלל הפרסומים אשר נוגעים לוועדה לבחירת שופטים ומי מחבריה, ואחריות המועצה הנוכחית ויו"ר הלשכה המתפטר להליך הבחירה אז והיום מחייבים כי בחירת נציגי השלכה לוועדות הסטטוטורית תעשה על-ידי המועצה שתיבחר ביוני השנה".

ענבוסי הוסיף וכתב, כי בשורה ענפה של פסק דין עמד בית המשפט העליון על חשיבות אמון הציבור במערכת המשפט, ובכלל זה הליך בחירת השופטים והתנהלות הוועדה הבוחרת. אולם לדבריו, במציאות הציבורית שנוצרה בשבועות האחרונים חלה פגיעה ממשית באמון זה. "בחירת נציגים חדשים לוועדות הבוחרות מטעם מוסדות הלשכה היוצאות בעת הנוכחית, יש בה כדי לכרסם עוד ועוד באמון זה ומחייבת את דחיית הבחירה עד להכרעת הציבור בבחירות לכנסת ולמוסדות הלשכה", טען ענבוסי. לדבריו, אם בכוונת הלשכה לעמוד על כינוס המועצה ובחירת הנציג לוועדה, בכוונתו להגיש עתירה בעניין לבג"ץ.

ועדות משנה פעילות

שלשום קיבל ענבוסי את תשובת מ"מ יו"ר המועצה הארצית של הלשכה, עו"ד אבו יונס, שדחה את בקשתו. במכתב התשובה הובהר, כי "אמנם הבחירות לראשות הלשכה ולמועצה הארצית של הלשכה צפויות להיערך ביוני, ואולם אין בכך כדי לשנות מחובתה של המועצה לבחור את הנציג שיחליף את נוה, שהתפטר מחברותו בוועדה".

עוד צוין בתשובה, כי הגם שאין צפי לכינוסה של הוועדה למינוי שופטים בזמן הקרוב, פעילותן של ועדות המשנה נמשכת בימים אלה, שעה שהן בוחנות ומראיינות מועמדים לשיפוט. "הרכב חסר של הוועדה למינוי שופטים, אשר חבריה מרכיבים גם את ועדות המשנה, פוגע בסדרי העבודה של הוועדה", נכתב בתשובה, וצוין, כי "מכאן הצורך בהשלמת החסר בהרכב הוועדה גם בעת הנוכחית".

עוד כתב מ"מ יו"ר המועצה הארצית כי "נוכח אופיה ועצמאותה של הוועדה למינוי שופטים ושל חבריה, אין מקום להחיל את הנורמה, שלפיה יש להימנע ממינויים ערב בחירות". לדברי עו"ד אבו יונס, "חבר הוועדה למינוי שופטים אינו כפוף או מחויב למועצה מרגע מינויו ועליו להכריע במועמדים הבאים בפניו על-פי שיקול דעתו. מכאן, שנציגי הלשכה בוועדה ממילא אינם 'עושי דברה' של המועצה בוועדה, ולכן אין ממש רלוונטיות לזהות החברים במועצה הבוחרת - בין אם זו הנוכחית ובין אם זו שתיבחר ביוני".

התשובה הזאת - הממלכתית לכאורה, ובעיקר המנותקת מהחשדות שנחקרים כיום בפרשת נוה - לא מספקת חלק מחברי הלשכה, שטוענים כי מטרתה לעבות עוד את מסך העשן שיוצרים חלק מחברי המועצה והוועד המרכזי בלשכה סביב רצונם לבסס את שליטתם בוועדה למינוי שופטים ובתפקידים הציבוריים הבכירים שממלא הלשכה, לפני הבחירות ללשכה ביוני.

לדברי אחד מגורמי האופוזיציה הדלילה והמוחלשת שהייתה לנוה בלשכה, "בלשכה מנסים לבסס בכוח את הברית בין נוה לשרת המשפטים, איילת שקד, ולהמשיך לשלוט במינויים. זה עיתוי מוזר מאוד לבחור את הנציג של הוועדה בלשכה ולקבע את המצב הזה לשלוש השנים הבאות".

הוועדה למינוי שופטים

"הם לא אמרו מילה"

גורם אחר בלשכה אומר ל"גלובס", כי יש כאן חשש אמיתי מפני השתלטות על שני התפקידים הציבוריים הכי חשובים בעולם המשפט - חבר הוועדה למינוי שופטים וגם תפקיד ראש לשכת עורכי הדין - בתקופה הכי רגישה שידעה הלשכה והזירה המשפטית.

לדבריו, "יו"ר המועצה הארצית של הלשכה, חוה מרצקי, אמרה שצריך להפיק לקחים מפרשת נוה, ומה הדבר הבא שהיא עושה? קובעת דיון במועצה למינוי הנציגים של הוועדה למינוי שופטים בלב הסערה, ושבועיים אחר-כך אותה מועצה תערוך בחירות לראש לשכה, שיכהן בתפקיד עד יוני. 47 האנשים שיושבים במועצה ממנים כעת את שני התפקידים הציבוריים הכי חשובים בעולם המשפט, ושוכחים שהם נתנו גיבוי לנוה בכל הסערות האחרונות שהיו סביבו.

"הם לא אמרו מילה נגד נוה כשהתראיין בתוכנית 'עובדה' והקליט בסתר שופטים שחיזרו אחריו, והם גיבו אותו כשהתפוצץ כל סיפור ביקורת הגבולות, וכעת הם המכריעים מי ימלא תפקידי מפתח ציבוריים. אלה אותם אנשים שמזוהים עם נוה. זה פתח לשחיתויות". 

קרבות המינוי גלשו גם לוועד המרכזי: "נראה כי אתם מוסיפים 'חטא על פשע', וממשיכים לעשות בלשכה כבשלכם"

המחלוקות בנוגע למינוי נציג לשכת עורכי הדין בוועדה למינוי שופטים התעוררה שלשום (ג'), כבדרך אגב, גם בישיבת הוועד המרכזי של הלשכה. בישיבה עלה לדיון מינויו של עו"ד שחר אורגד ליו"ר ועד עורכי דין צעירים, מתמחים וסטודנטים. עו"ד אורגד מילא תפקיד זה עד לאחרונה, אך לאחר שבשבוע שעבר הודיע כי הוא מתפטר מתפקידו כסגנו של יו"ר הלשכה, אפי נוה (לפני שזה התפטר מתפקידו) - הובילה התפטרותו גם להתפטרותו מפורום הצעירים.

על רקע התפטרותו של נוה מראשות הלשכה, הועלתה הצעה למנות שוב את עו"ד אורגד ליו"ר ועד הצעירים. המתנגדים למינוי טענו כי לא ראוי לתת פרס לחברי קואליציה שקטפו את "שלוש דקות הפרסום" שלהם על חשבון נוה באמצעות התפטרותם, ושכעת מבקשים לחזור לקואליציה.

עו"ד חווה מרצקי, חברת הוועד המרכזי ויו"ר המועצה הארצית של הלשכה, ציינה כי לדעתה לא ניתן לבצע מינויים ליו"רים לפורמים של הלשכה, כאשר זו מצויה בתקופת בחירות שייערכו ביוני, וכי היא מבקשת לקבל חוות-דעת משפטית כדי לברר את הסוגיה. 

האמירה הזאת של מרצקי היוותה הרמה להנחתה עבור הגורמים בלשכה המבקשים את דחיית המינוי של נציג הלשכה בוועדה לבחירת שופטים במקומו של נוה עד לאחר הבחירות ללשכה ביוני. כך, חברת הוועד המרכזי, עו"ד נעמי עיני-פלדמן, הצטרפה לדרישה של מרצקי לקבל חוות-דעת, אך הוסיפה כי בזמן שיש שאלה של סמכות במינוי יו"ר פורום בתקופת בחירות, על אחת כמה וכמה אותה הלכה צריכה להיות מוחלת על מינוי לוועדות הסטטוטוריות, כמו הוועדה לבחירת שופטים.

משכך, עיני-פלדמן ביקשה שחוות-הדעת שביקשה מרצקי, תתייחס גם למינוי נציג הלשכה לוועדה לבחירת שופטים. עו"ד ליאור שפירא ציין בהקשר זה כי "בתקופה שבה ממשלת ישראל לא ממנה מפכ"ל בתקופת בחירות לכנסת, מן הראוי לדחות גם את המינויים של הלשכה בתקופת בחירות ללשכה".

לאחר התייעצות הודיעה מרצקי כי היא חוזרת בה מדרישתה לקבל חוות-דעת בנוגע למינוי של אורגד, וכי הדיון על מינויו נדחה לישיבת הוועד המרכזי הבאה, ב-5 בפברואר. לדבריה, היא התייעצה עם היועץ המשפטי של הלשכה, והואיל והוא סבור שאין מניעה למנות יו"ר פורומים בלשכה בתקופה של בחירות, היא מושכת את בקשתה לקבל חוות-דעת.

"תמונה עגומה בזמנים קשים"

בתגובה עו"ד עיני-פלדמן שיגרה הבוקר דוא"ל למרצקי, ובו חזרה על דרישתה לקבל חוות-דעת משפטית מהיועץ המשפטי של הלשכה בעניין סמכותה של המועצה הארצית למנות נציגי לשכה בוועדות הסטטוטוריות ב"תקופת בחירות". לדבריה, "על-פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה יש להימנע ככלל מאיוש משרות בכירות על דרך של מינוי של קבע בתקופת הבחירות. ההנחיה נכונה וראויה עבור ממשלת ישראל, קל וחומר שהיא נכונה וראויה במינוי נציגים בוועדה למינוי שופטים, שהיא קודש הקודשים".

עוד כתבה למרצקי כי "התמונה העגומה שמתגלה לעינינו היא שגם בזמנים קשים אלה, בעת שבה נחקרת התנהלותה של הלשכה בכל רובד אפשרי, אף בחשד להתנהלות העלולה לעלות, לכאורה, כדי הפרות פליליות, נראה כי הנכם מוסיפים 'חטא על פשע', וממשיכים לעשות בלשכה כבשלכם, ללא מורא, כאילו החוק הינו פלסתר ואינו חל על מי מכם; כך שאם יוחלט על קיומן של הבחירות לוועדות הסטטוטוריות במועדן, הרי שאינכם מותירים בידי ברירה אלא לשקול מיצוי הליכים בעתירה מסודרת".

עו"ד חימי פורש מהמרוץ

בתוך כל הסערה הזאת התחיל קמפיין הבחירות של המועמדים לראשות הלשכה לקראת הבחירות ביוני. כרגע הודיע על התמודדות עו"ד אביחי ורדי, מעורכי הדין המובילים בתחום חדלות פירעון.

עו"ד אבי חימי, עו"ד ותיק בתחום הפלילי ומהפעילים בלשכה, ששקל להתמודד לתפקיד, הודיע שלשום שהוא לא מתמודד. אולם מנגד הגיש את מועמדותו כנציג הוועדה למינוי שופטים צבאיים. הבחירה בנציג הלשכה בוועדה למינוי שופטים צבאיים עתידה להתקיים באותה ישיבת מועצה שבה עתיד להיבחר נציג הלשכה בוועדה למינוי שופטים - בהנחה שהישיבה תתקיים במועדה. 

הלשכה: "אין מניעה משפטית לבחור כעת את הנציג לוועדה לבחירת שופטים"

מלשכת עורכי הדין נמסר בתגובה: "אין מניעה לקיים את הליך בחירת נציג הלשכה לוועדה למינוי שופטים במועד שנקבע, וזאת נאמר לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי של הלשכה. הבחירות למוסדות הלשכה צפויות אמנם להיערך ביוני 2019, אולם אין בכך לשנות מזכותה ואף מחובתה של המועצה לבחור את הנציג שיחליף את עו"ד אפי נוה שהתפטר מחברותו בוועדה לבחירת שופטים.

"אמנם כינוסה של הוועדה לבחירת שופטים לא צפוי בקרוב, אך פעילותן של ועדות המשנה נמשכת גם בימים אלה, ואלה בוחנות ענייניהם של מועמדים לשיפוט. הרכב חסר של הוועדה למינוי שופטים, אשר חבריה מרכיבים גם את ועדות המשנה, פוגע בסדרי העבודה של הוועדה, ומכאן הצורך בהשלמת החסר בהרכב הוועדה באופן מיידי".

"נדגיש כי חבר הוועדה למינוי שופטים אינו כפוף או מחויב להחלטות המועצה הארצית מרגע מינויו ועליו להכריע בנוגע למועמדים לשפיטה על-פי שיקול דעתו, כפי שאף נקבע בחוק.

"אשר לפעילות לשכת עורכי הדין - זו פעלה, פועלת ותפעל למילוי תפקידיה על-פי דין. ללשכה יש חשיבות רבה הן לציבור עורכי הדין והן למערכת המשפט בכלל. למרות הימים הקשים שהלשכה חווה והמתקפות חסרות הרסן, לשכת עורכי הדין ממשיכה בשגרת העבודה שלה".

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

ירידות חדות בוול סטריט; מדד הפחד מזנק בכ-30%, אינטל לא עוצרת

וול סטריט מגיבה לאיומי המכסים החדשים של טראמפ: נאסד"ק יורד ב-1.4% ● אנבידיה מאבדת כ-150 מיליארד דולר בשווי שוק ● הדולר יורד בחדות מול האירו ותשואות האג"ח מזנקות לשיא של כ-4 חודשים ●  תשואת האג"ח של יפן ל-40 שנה חצתה לראשונה את רף ה-4% לאחר ההכרזה על בחירות בזק ● מה צפוי בדוחות נטפליקס שיפורסמו הלילה

פורום דאבוס / צילום: Reuters, Denis Balibouse

הדנים מחרימים, טראמפ צפוי לנאום: פורום דאבוס ייפתח הערב

הערב יתקיים קונצרט חגיגי לפתיחת הדיונים, ומחר יחלו האירועים עצמם, כאשר על כולם מאפיל אירוע אחד – הנאום ביום רביעי של דונלד טראמפ ● נשיא ארה"ב מגיע לכינוס לאחר שהטיל מכסים חדשים על שמונה מדינות אירופיות בעקבות תמיכתן בדנמרק בנושא גרינלנד

מירה מוראטי / צילום: ap, Barbara Ortutey

גל העזיבות מסטארט־אפ הבינה המלאכותית של מירה מוראטי; בכירים חוזרים ל־OpenAI

כ-5% מעובדי Thinking Machines Lab, שהקימה סמנכ"לית הטכנולוגיה לשעבר של OpenAI, הודיעו על עזיבה ● לפי דיווח של דה אינפורמיישן, החברה שואפת להשלים סבב גיוס לפי שווי של כ־50 מיליארד דולר, אך העזיבות עשויות להקשות על מימושו

הטבות מס / איור: Shutterstock

כמה שווה הטבת המס על קרנות ההשתלמות?

עפ"י פרק הטבות המס בדוח הכנסות המדינה ממסים שפרסם האוצר, הטבות המס לשנה החולפת עמדו על כ-94 מיליארד שקל ● הטבת המס הגדולה ביותר היא לפנסיה, השנייה היא נקודות הזיכוי להורים והשלישית בגודלה הייתה לקרנות ההשתלמות ● בדוח צוין כי היקף הטבות המס בישראל אינו חריג בהשוואה בינלאומית, אך יש הצדקה לצמצם את חלקן

טראמפ מחזיר את מלחמת הסחר / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

הוועידה בדאבוס יוצאת לדרך, וכולם מדברים על נושא אחד - השליטה בגרינלנד

דונלד טראמפ מזהה "הזדמנות היסטורית" לרכוש את גרינלנד, כאשר אירופה תלויה באנרגיה אמריקאית ובמטריית ההגנה שלה ● האם אירופה תגיב בחריפות, וכיצד ההתחממות הגלובלית קשורה לנחישות של ארה"ב ● אלה השאלות המרכזיות

המגדלים בכיכר המדינה. / צילום: מאיה לוין

כיכר המדינה: לא נוספו זכויות בנייה, אך הדיירים ישלמו היטל השבחה

שופט בית המשפט לעניינים מינהליים פסק כי תוכנית ביטול מנהרת כיכר המדינה בת"א, שלא הוסיפה זכויות משמעותיות, העלתה את שווי הקרקע בכיכר, ובעליה ייאלצו לשלם היטל השבחה

צילומים: AP/Dimitar dilkof, Andy Wong, Ludovic Marin, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מלחמת היין ופרשת גרינלנד: טראמפ מחריף את הטון מול אירופה, והשווקים מגיבים

הנשיא האמריקאי מגביר את הלחץ לקראת הגעתו לפורום דאבוס: איים במכסי ענק על צרפת, חשף הודעות פרטיות ממקרון וביקר את בריטניה על נסיגתה מאיי צ'אגוס ● בעוד דנמרק מחרימה את הכינוס, השווקים מגיבים בבריחה מהדולר לעבר הזהב ● המסחר בוול סטריט נפתח בירידות

צילום: Shutterstock

עיר מעל האיילון: התוכניות להקמת מתחמי התחבורה החדשים של גוש דן

התוכנית להקמת שבעה מרכזי תחבורה לאורך תוואי המטרו עולה שלב עם אישור התוכניות למחלפי השלום וההגנה ● הפרויקטים ישלבו מוקדי תחבורה ציבורית עם שטחי מסחר, תעסוקה ומבני ציבור

סנאה טאקאיצ'י, ראשת ממשלת יפן / צילום: ap, Eugene Hoshiko

תשואות האג"ח ביפן בשיא של כ-20 שנה ושרת האוצר מנסה להרגיע את המשקיעים

התשואה על אג״ח ממשלת יפן ל־40 שנה זינקה לשיא היסטורי, על רקע החשש שבחירות הבזק שזימנה ראש הממשלה יובילו להרחבה פיסקלית שתכביד על מצבה הפיננסי הרעוע גם כך של המדינה ● שרת האוצר: הממשלה מקפידה לשים דגש רב על קיימות פיסקלית בכל צעד שהיא נוקטת

צוות Deep33 / צילום: אוהד קב

100 מיליון דולר: גיוס ראשון לקרן הדיפ-טק הישראלית אמריקאית

קרן ההון סיכון Deep33 Ventures השלימה סגירה ראשונה של 100 מיליון דולר, ולפי חברי הקרן צפויה להגיע ליעד של 150 מיליון ברבעון הראשון של 2026 ● הקרן, שהוקמה לאחרונה בישראל ובארה"ב, תפעל ותתמקד בטכנולוגיות שמוגדרות קריטיות לתשתיות

אורמת טכנולוגיות / צילום: איל יצהר

מאסון טבע לחוזי ענק: האנליסטים היו פסימיים, אבל המניה הזו הפכה לכוכבת

בשנת 2018 התפרצות הר געש איימה על אחת מתחנות הכוח המרכזיות של אורמת ● אבל אז היא קדחה בבזלת, הפכה את האסון למנוע צמיחה ונכנסה בגדול לשוק הדאטה סנטרים ● כעת, עם שני חוזי ענק בשבוע ותשואה של 75% בשנה, עולה השאלה האם היא מצדיקה את המחיר? ● ניתוח חברה, מדור חדש

פרופ' דן טרנר והסטטיסטיקאית רונה לוחן / צילום: המרכז הרפואי שערי צדק

אחרי שנים שבהן חשבו שהתרופה גורמת לסרטן - זו הסיבה האמיתית

מחקר רחב-היקף בחולי קרוהן וקוליטיס, שנערך בבית החולים שערי צדק, מראה כי העלייה בסיכון ללימפומה נובעת מחומרת הדלקת שהכתיבה את הטיפול – ולא מהתרופות עצמן, כפי שנהוג היה לחשוב

הסוד של קרן הגידור המצטיינת / אילוסטרציה: Shutterstock

הסוד של שיאנית התשואה בענף הצומח של קרנות הגידור בנאמנות

קרנות הגידור בנאמנות צומחות במהירות, והגרסה העממית של המוצר המתוחכם לעשירים מנהלות כבר קרוב ל־4 מיליארד שקל ● הקרן המצטיינת, הראל מולטי־סטרטג'י, הניבה תשואה של 78% בשנה החולפת ● אולם ממוצע התשואות הענפי פיגר הרחק מאחורי מדד ת"א 125

מגדלי ב.ס.ר שרונה / צילום: באדיבות בסר

היטל ההשבחה של בסר שרונה יופחת בעקבות תיקון דרכי החישוב

לאחר דרישת היטל של 127 מיליון שקל על תוספת זכויות הבנייה בפרויקט המגדלים במתחם שרונה, ועדת הערר המחוזית קבעה כי נפלו פגמים בשומת ההשבחה – והורתה לשמאי המכריע לערוך חישוב מחודש הצפוי להביא להפחתת ההיטל

ריקי בש / צילום: כפיר סיון

יועצת ההשקעות הבכירה שמציעה: כך תבחרו את הסקטורים המנצחים לשנה החדשה

ריקי בש, ראש ענף ייעוץ השקעות בבנק לאומי, מדגישה כי ב־2026 חשוב עוד יותר פיזור גלובלי ● היא ממעיטה בחשיבות הבחירות בישראל ובארה"ב להתנהגות השווקים בטווח הארוך, ומציעה חשיפה למט"ח דווקא משום שהשקל התחזק כל כך ● ואילו סקטורים מצדיקים בחינה

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"איום על היציבות": בנק ישראל נגד ענף ההשקעות הצומח. ואיך הגיב צבי סטפק?

בדיון סוער בוועדת הכספים נציג בנק ישראל הביע חשש מהסיכון בפעילות הקרנות ● בבתי ההשקעות תקפו: "כשהטיעון נשלף בנושא כל כך איזוטרי, איך נתייחס בפעם הבאה לאיום בנק ישראל?" ● בינתיים, ענף שמנהל מיליארדים נותר תלוי באוויר ומחכה להסדרה

רשות המסים / צילום: איל יצהר

חשד: מכרו 8 דירות ב-11 מיליון שקל - וחמקו ממסי שבח ורכישה

מוכרי ורוכשי מקרקעין חשודים בדיווח כוזב על מכירת 4 דירות בבניין בתמורה לכ-6 מיליון שקל - כאשר בפועל נמכרו 8 דירות בשווי של כ-11 מיליון שקל ● עפ"י החשד, המוכרים התחמקו מתשלום מס שבח בסכום כולל של כ-1.9 מיליון שקל, והרוכשים התחמקו מתשלום מס רכישה של 400 אלף שקל

חניה בכחול־לבן / צילום: עינת לברון

קיבלתם דוח חניה ממצלמה? כל מה שצריך לדעת על הפסיקה שמשנה את הכללים

פסק דין חדש קבע כי לעיריות אין סמכות להשתמש במצלמות LPR אוטומטיות לאכיפת חניה בכחול־לבן, בשל הפגיעה בפרטיות והיעדר הסמכה בחוק ● כעת, כשרשויות מקומיות כבר עוצרות את האכיפה ומבטלות מכרזים, עולה השאלה: האם ביטול המוני של קנסות בדרך?

מאגר הגז לוויתן / צילום: אלבטרוס

קבוצת דלק מציגה את התמלוגים ממאגר לוויתן: 822 מיליון דולר

מדובר בשווי המהוון של התמלוגים שקבוצת דלק תקבל מההכנסות מהפקת הגז בלוויתן, דבר שצפוי להוסיף לה הכנסה משמעותית החל מהשנה הקרובה ● הערכת השווי המפורשת מבוססת על התמלוגים הישירים שהקבוצה תקבל ממאגר לוויתן

עמית גל / צילום: שלומי יוסף

הנתונים שחושפים: הקנסות של רשות שוק ההון זינקו בשנה פי 3.5

בשנת 2025 סכום הקנסות עמד על כ־11 מיליון שקל, לעומת 3 מיליון ב־2024 ● רוב הסכום הוטל על סוכני ביטוח וחברות אשראי ופיננסים, שפעלו ללא רישיון