גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסכסוך הסוער בין יזם הבנייה הגדול ביו"ש לשותפיו על עתיד מפעל הדלתות באריאל

האחים שמעון ואליהו בן-עיון, שהקימו עם אפשטיין חברה להקמת מפעל לדלתות באריאל, טוענים כי היזם עלול לגרום נזק של 180 מיליון שקל לחברה המשותפת • זאת, לאחר שהחברה בשליטתו הצביעה באסיפת בעלי המניות נגד הקצאת הקרקע למפעל ופעלה לכאורה נגדה מול משרד הכלכלה

העיר אריאל שבשומרון / צילום: רויטרס
העיר אריאל שבשומרון / צילום: רויטרס

יזם הנדל"ן המוכר זאב אפשטיין, הנחשב ליזם בנייה גדול ביהודה ובשומרון, נקלע לסכסוך עם שותפיו לחברה (50-50), שהוקמה לצורך הקמת מפעל לייצור דלתות באריאל. שותפיו של אפשטיין, היזמים האחים שמעון ואליהו בן-עיון, טוענים כי החברה שבשליטת אפשטיין, המחזיקה במחצית ממניות החברה המשותפת, פעלה ממניעים זרים באופן העולה לכדי קיפוח של בעלי המניות בה. לדברי האחים, ככל שבית המשפט לא יתערב, עלול להיגרם לחברה המשותפת נזק של 180 מיליון שקל.

האחים מבקשים מבית המשפט להורות לחברה שבשליטת אפשטיין לתמוך באסיפה הכללית של בעלי המניות בחברה המשותפת בהקצאת הקרקע המיועדת למפעל - כפי שדורש משרד הכלכלה. זאת, לאחר שבהצבעה האחרונה בעניין הצביעה החברה שבשליטת אפשטיין נגד הקצאת הקרקע.

הסכסוך הקשה שניטש בימים אלה בין יזמי נדל"ן ביהודה ושומרון והגיע לאחרונה לבית המשפט המחוזי בירושלים, נוגע למיזם משותף באריאל שהוקם בתחילת 2017. חברת "הרי זהב החזקות" בשליטתו של אפשטיין יחד עם חברת "בי.איי.אס.אי החזקות" שבבעלות האחים בן-עיון הקימו חברה משותפת בשם "דלתות אריאל". ייעודה של החברה המשותפת - לקבל, בפטור ממכרז, הקצאת שטח של כ-10,000 מ"ר הנמצא באזור התעשייה באריאל, על-מנת להקים עליו מפעל לייצור דלתות.

לדברי האחים בן-עיון, לאחר שאפשטיין ו"הרי זהב" הביעו רצון עז במיוחד להשתתף במיזם, הם החליטו  לחבור אליהם. "הרי זהב", טוענים האחים, "הציגה עצמה כבעלת הון ואיתנות פיננסית להובלת הפרויקט, כחוד החנית של תחום הנדל"ן ביהודה ושומרון וכבעלת קשרים וזיקה למפעל לייצור דלתות גדול ברוסיה". בנוסף לדבריהם, "הרי זהב" התחייבה בפניהם "לקחת את מימון הפרויקט באופן מלא על עצמה".

לאחר הקמת החברה המשותפת, מציינים האחים כי שתי השותפות בה פעלו "ללא לאות לשם הכנת הצעה לקבלת הקרקע". זאת, בין היתר, באמצעות התקשרות עם אנשי מקצוע מתחומים שונים ויצירת תוכניות ומודלים עסקיים. בהמשך לכך, התקשרה החברה המשותפת לאחים ולאפשטיין "דלתות איריאל" עם החברה הכלכלית לאריאל, שאף המליצה למשרד הכלכלה להקצות את המקרקעין לטובת החברה המשותפת בפטור ממכרז.

כשהיא מצוידת בכל ההיתרים הנדרשים ובתוכנית עסקית מפורטת, הגישה "דלתות אריאל" למשרד הכלכלה בקשה לקבל את הקרקע בפטור ממכרז. בכך, סברו האחים בן-עיון, תיסלל הדרך לקבלת המקרקעין ולהקמת המיזם באריאל. אלא שלדבריהם, החל מנקודת זמן זו, החלו הדברים להסתבך והקרקע שעליה אמור להיות מוקם המפעל רק הלכה והתרחקה מהם.

"צד אחד לא מעוניין"

לטענת האחים, להפתעתם דחה משרד הכלכלה את הבקשה להקצאת הקרקע. זאת, בנימוק ש"יכולת המימון של חברת 'דלתות אריאל' מוטלת בספק". רק לאחר מספר חודשים וניסיונות רבים לברר מדוע נדחתה בקשתם, גילו לתדהמתם האחים בן-עיון כי הסיבה לכך היא המצגים של "הרי זהב" שבשליטת אפשטיין. "שני בעלי מניות (לחברת 'דלתות אריאל', מ' ב') - אחד מעוניין בהקצאת הקרקע ('בי.איי.אס.אי' - מ' ב'), בעוד השני ('הרי זהב', מ' ב') לא מעוניין בהקצאת הקרקע וטוען שאין מקורות מימון לשם כך", נכתב במכתב משרד הכלכלה לגבי הסיבה לדחיית הבקשה להקצאת הקרקע, וצוין כי בנסיבות אלה "לא ניתן לדון בבקשה". רק באמצעות מכתב זה גילו האחים, לטענתם, כי אפשטיין ו"הרי זהב" פעלו "מול משרד הכלכלה כדי לסכל את קבלת ההקצאה לחברה".

בצר להם, טוענים האחים, הם זימנו אסיפת בעלי מניות ב"דלתות אריאל", שבה ביקשו לאשר הצעת החלטה, שלפיה החברה תעמוד על בקשתה לקבל את הקרקע. אלא, שנציגם של "הרי זהב" שבשליטת אפשטיין הצביע באסיפה נגד הצעת החלטה זו, מבלי לנמק את סירובם. לדברי האחים בן-עיון, הצבעה זו פוגעת "באופן מובהק בטובת החברה", ומכאן "ברור שפעולתה של 'הרי זהב' נובעת משיקולים זרים". לדבריהם, "בכך סינדלה 'הרי זהב' את 'דלתות אריאל 'והעמידה אותה בקיפאון", וכן הפרה את חובתה הקבועה בחוק החברות לפעול בתום לב ובדרך מקובלת".

"אפשרות קורצת במיוחד"

האחים בן-עיון והחברה שבבעלותם, "בי.איי.אס.אי", מבקשים - באמצעות עורכי הדין עמית חדד ותמר פולק - מבית המשפט לחייב את 'הרי זהב' להצביע בעד הקצאת הקרקע. "הסעד המבוקש הוא הכרחי לעמידה על זכויותיה של 'דלתות אריאל' ולמניעת שימוש חסר תום לב בכוחה של 'הרי זהב', המקפח באופן המהותי ביותר את זכויותיה של 'בי.איי.אס.אי'".

האחים בן-עיון מציינים עוד בבקשתם כי יש למהר ולהעניק להם את הסעד המבוקש, על-מנת להבטיח כי "'דלתות אריאל' לא תאבד את האפשרות הקורצת במיוחד שעומדת כעת לפתחה, לקבל את הקצאת המקרקעין בפטור ממכרז". אחרת, נטען בבקשה הדחופה, עלול המקרקעין להיות מוקצה לצד שלישי.

עוד מציינים האחים כי עלול להיגרם להם "נזק עצום", אם "הרי זהב" לא תאשר את הקצאת הקרקע, כפי שדורש משרד הכלכלה. "מדובר בקבלת קרקע ללא תמורה לתקופת זמן של 100 שנים. לפי תחזיות הרווח שהציגה 'דלתות אריאל' במסמכים שהגישה למשרד הכלכלה, הרווח הצפוי לה בטווח של 15 השנים הקרובות עומד על למעלה מ-180 מיליון שקל", נכתב בבקשת האחים.

אפשטיין: "פועל לסיום השותפות"

חברת "הרי זהב" שבשליטת אפשטיין מסרה בתגובה: "חברת 'הרי זהב' עוסקת בפרויקטי בנייה בישוביי יהודה ושומרון מזה שנים רבות ותורמת תרומה משמעותית לבניין הארץ ולקידום ההתיישבות מתוך שליחות ציונית.

"השותפות עם האחים בן-עיון נוסדה לצורך ניסיון לזכות בהרשאה על קרקע מסחרית להפעלת מיזם עסקי משותף. משההרשאה לא ניתנה על ידי המדינה, אין עוד טעם לקיום השותפות ואנחנו פועלים לסיימה כדין. 

היזם שהתעשר מנפילת המשטר הקומוניסטי והפך לבונה הגדול ביו"ש

זאב (ולדימיר) אפשטיין הוא יזם נדל"ן  נודע בעיקר בשל היותו יזם פרויקט הבנייה ביישוב "לשם", הממוקם במערב השומרון בשטחה המוניציפלי של ההתנחלות "עלי זהב". מאז הקמתו של היישוב ב-2013, האמירו מחירי הדירות ביישוב, המכנה עצמו "ישוב לדתיים נורמליים", בעשרות אחוזים. אפשטיין בנה ושיווק כ-700 יחידות דיור ביישוב החל מ-2011, כאשר מחירה של כל יחידה נע בין 1.4 ל-2 מיליון שקל. לפי פרסומים קודמים, את זכויות הבנייה ביישוב רכש אפשטיין כבר ב-2007 במיליונים בודדים בלבד.

לפי פרסומים שונים, את הונו הראשוני עשה אפשטיין בתחילת שנות ה-90 בעיקר בזכות השקעות נדל"ן באזורים כפריים ברוסיה, לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי. עם השנים הפכו אפשטיין וקבוצת החברות שבבעלותו "הרי זהב" לאחד מהגורמים המרכזיים בשוק הנדל"ן באזור יהודה ושומרון. על-פי ההערכות, בידי אפשטיין והחברות שבבעלותו זכויות בנייה לכ-3,000 יחידות דיור ביותר מ-10 יישובים שונים. בעבר אמר אפשטיין במסגרת הליך משפטי אחר שנוהל בעניינו, "אני כרגע היזם הפרטי הגדול ביותר ביהודה ושומרון".

התביעה שהגישה חברת ההחזקות "בי.איי.אס.אי החזקות" שבבעלות האחים שמעון ואליהו בן-עיון, אינה הפעם הראשונה ששמו של אפשטיין מוזכר בהליכים משפטיים. כך, למשל, נקשר שמו של אפשטיין בשמו של מוטי זיסר המנוח במסגרת הליכי פשיטת הרגל שנוהלו בעניינו של זיסר. שבוע אחד בלבד לפני שהוגשה הבקשה להכריז על זיסר כעל פושט רגל, ביוני 2015, רכש אפשטיין מזיסר את חברת "כוכב השומרון" שהוקמה על-ידי זיסר עוד בשנות ה-80 על-מנת להקים פרויקט בנייה בהתנחלות עמנואל.

לטענת המנהל המיוחד שמונה לנכסיו של זיסר, התעורר חשש כבד כי העסקה שבה רכש אפשטיין את "כוכב השומרון" נועדה למעשה להבריח את נכסיו לאפשטיין. זאת נטען, בין היתר, לאור הסכום הנמוך שבו נמכרה - כ-4 מיליון שקל בלבד - ולנוכח האופן זבו העביר אפשטיין את הכסף לזיסר: חצי מיליון שקל שולמו ישירות לחשבונו הפרטי, וחצי מיליון נוספים הועברו לרעייתו, ברכה, באמצעות המחאה שאותה היא פדתה בצ'יינג' בת"א.

אפשטיין הכחיש את אשר נטען נגדו, ואף העיד על-כך לפני למעלה משנה בבית המשפט המחוזי. בזמן עדותו, טען אפשטיין כי כלל לא ידע שנגד זיסר עתידה להיות מוגשת בקשה לפשיטת רגל. זאת, למרות שהדבר פורסם בהרחבה באמצעי התקשורת השונים. בשל הפשרה שהושגה בתיק זיסר, לא הכריע השופט אורנשטיין בטענות הקשות שהוטחו באפשטיין.

גם אביהם של האחים שמעון ואליהו בן-עיון, אברהם, העלה בעבר טענות קשות נגד אפשטיין במסגרת התדיינות משפטית. השניים היו שותפים בחברה "בן-עיון נמרודי". לטענת בן-עיון, אפשטיין הבטיח לו לקדם פרויקט ביישוב אבני חפץ בטרם קיבל לידיו 50% ממניות החברה, אך לאחר קבלתן הוא נמנע מלהזרים לה כספים. בתביעה על-סך 5.6 מיליון שקל שהגישה "בן-עיון נמרודי" נגד אפשטיין נטען נגד האחרון כי הוא הביא לפגיעה קשה בחברה, בעובדיה וברוכשי הדירות שלה. בתגובה טען אפשטיין כי לפני שנכנס לחברה הוצגו בפניו מצגים כוזבים. 

עוד כתבות

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לאומי סוגר את חברת ניהול התיקים וידאה ומרחיב את מערך ההשקעות

במסגרת ארגון מחדש שיזם לאומי, תחום ניהול ההשקעות בשוק ההון יועבר למערך ההשקעות בבנק בניהולו של אריאל כהן ● המהלך מתרחש ברקע למהלך אחר שעליו הכריז לאומי בשבוע החולף בתחום המסחר בשוק ההון - קמפיין "לא הרווחתם לא שילמתם"

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

ביהמ''ש לענייני משפחה בת''א / צילום: אמיר מאירי

מה קורה כשהמטפלת של המנוחה טוענת שהייתה ידועה בציבור שלה?

אישה בעלת אמצעים במצב בריאותי מורכב הגיעה להסדר עם אישה נוספת, שעברה להתגורר בביתה וסייעה לה בשירותים יומיומיים - ובתמורה קיבלה מגורים בחינם ודמי כיס חודשיים ● לאחר מותה, המטפלת פנתה לבית המשפט לענייני משפחה וביקשה להכיר בה כידועה בציבור של המנוחה. מה נפסק?

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א