אוניברסיטת תל-אביב / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב
"אוניברסיטת הרווארד מוסיפה שקדים לתיק ההשקעות שלה" - כך דיווח בחודש מרץ ה"וול סטריט ג'ורנל", לאחר שקרן ההשקעות האוניברסיטאית המפורסמת בעולם רכשה כ-6,000 דונם של מטעי שקדים באוסטרליה. הקרן בחרה בשקדים על-סמך הערכת מנהליה כי זהו אחד מהאפיקים האטרקטיביים ביותר כיום בעולם, שיסייע להגדיל את העתודות הפיננסיות המשמעותיות של אוניברסיטת העילית, אשר הוציאה מקרבה מספר זוכי פרס נובל בכלכלה.
מדיניות קרנות ההשקעה (Endowment funds) של האוניברסיטאות המובילות בארה"ב עומדת בקביעות במוקד תשומת הלב של עולם ההשקעות. הקרנות של האוניברסיטאות האמריקאיות המובילות, כמו הרווארד ושל ייל, מהוות לרוב תו תקן לניהול תיק חיסכון משמעותי ללא לחצים שיווקיים שמטים את שיקולי ההשקעות. לאורך השנים בתי השקעות, וכן משקיעים מוסדיים ופרטיים, עוקבים אחר המדיניות שמתווים מוסדות המחקר המובילים בתחום זה, מתוך הנחה שאלה פועלים לפי השיטות המתקדמות ביותר, ונסמכים על מיטב המוחות הכלכליים.
מעטים יודעים כי גם לאוניברסיטאות בישראל יש כספים המנוהלים בתיקי השקעות, ועוד פחות יודעים מה נעשה בתיקים האלה. עם זאת, הודות לנתונים שהגיעו לידי "גלובס" בסיוע עמותת "הצלחה" התאפשר לנו לבחון לראשונה את הרכבי תיקי ההשקעות של כל המוסדות האוניברסיטאיים בישראל (פרט למכון ויצמן). השורה התחתונה: התיקים אחידים ושמרניים יחסית. מי שיחפשו שם אפיקים חדשים ומבטיחים, כמו השקדים - ברוב המקרים יתקשו למצוא.
מעט קרנות חיצוניות והשקעות חלופיות
לאחרונה הגישה עמותת "הצלחה" - התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת - פנייה לאוניברסיטאות בבקשה לקבל פרטים בדבר "הרכב תיק ההשקעות והנכסים של המוסד האקדמי, לרבות השינויים שחלו בו (סוגי הנכסים, שווי מוערך וכמויות והשינויים בהם) לשנים 2016, 2017 ו-2018". בנוסף, אם תיק הנכסים מנוהל בידי גורמים חיצוניים, כמו בתי השקעות, האוניברסיטאות התבקשו לנקוב בשמם.
"כפי שאנחנו מצפים מגופים אחרים שנאמנים על כספי ציבור לפרט ולהנגיש את האופן שבו מנוהלים נכסים ציבוריים, כך יפים הדברים לגבי תיקיהם של מוסדות אקדמיים המכילים נכסים וזכויות בהיקפים ניכרים", אומר ל"גלובס" עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של "הצלחה" שהגיש את הפנייה, "הדבר מגביר את יכולת הבקרה והביקורת על אותם כספים ופותח פתח לדיון באופן הראוי להשקעתם וניהולם, ובקווים המנחים הנכונים בהיבטים של יעילות, סיכון ואתיקה".
בניגוד לאוניברסיטאות המובילות בארה"ב, אין למנהלי ההשקעות בישראל הרבה מה ללמוד מהאופן שבו מנוהלים תיקי ההשקעות האקדמיים המקומיים, אם כי יש סימנים מעודדים לשינוי מגמה. כדי להבין את פערי התפיסה בין המדינות, נחזור לתיקי ההשקעה של הרווארד וייל, שבהם מנוהלים כספים בהיקף של 39.2 מיליארד דולר ו-29.4 מיליארד דולר בהתאמה. התיקים האלה אינם מנוהלים למטרות צדקה, ואפילו לא כהשקעה פנסיונית לטווח ארוך: הכסף נועד בראש ובראשונה כדי לסייע לאוניברסיטאות הפרטיות לממן את פעילותן השוטפת. הקרן של הרווארד, לדוגמה, העבירה בשנה החולפת כ-1.8 מיליארד דולר לאוניברסיטה, כשליש מתקציב הפעילות השוטפת. מכך אפשר להבין שמדיניות ההשקעה מיועדת להשיא תשואות לא רק בטווח הארוך, אלא גם בטווח הקצר והבינוני.
הקרנות הישראליות קטנות בהרבה, מבחינת היקפן, מאלה של המוסדות האמריקאיים המובילים: למעשה, כולן יחד לא מתקרבות לגודלן של אחת מהקרנות הללו. הנתונים מלמדים שלטכניון, שמנהל את השקעותיו באופן עצמאי ולא דרך ניהול חיצוני בבתי השקעות, יש תיק בהיקף של כ-6.7 מיליארד שקל. לאוניברסיטת בן-גוריון תיק בהיקף של כ-2.55 מיליארד שקל, לאוניברסיטת תל-אביב קרן של 2.33 מיליארד שקל, לאוניברסיטת חיפה תיק של כ-827 מיליון שקל, ולאוניברסיטת אריאל הצעירה תיקי השקעות, מזומנים ופקדונות בהיקף של כ-160 מיליון שקל. על פי הערכות, היקף הקרן הצמיתה של האוניברסיטה העברית (קרן שהאוניברסיטה יכולה לעשות שימוש רק בפירות שהיא מניבה) עומד על 1.3-1.5 מיליארד שקל.
הנתון הבולט, ואולי גם המפתיע ביותר לעיניים ישראליות, בניתוח הרכב תיקי ההשקעות של ייל והרווארד, הוא המשקל הגבוה שניתן לשני אפיקי השקעה לא-סחירים הנחשבים חדשים יחסית. הראשון הוא השקעה בקרנות חיצוניות: גידור, פרייבט אקוויטי, הון סיכון וקרנות השקעה ייעודיות בתחומי התשתיות והאנרגיה. האפיק השני הוא השקעות ישירה בנכסים אלטרנטיביים: נדל"ן, חוב פרטי לא-סחיר (הלוואות), וגם מטעי השקדים שהזכרנו בתחילת הכתבה. אפיקי ההשקעה המסורתיים - מזומנים, פקדונות ונכסים סחירים (מניות ואגרות חוב) - מהווים רק כ-42% מתיק ההשקעות של אוניברסיטת הרווארד וכ-25% מהתיק של ייל.
ומהו הרכב התיקים עם האוניברסיטאות בישראל, שהוציאו גם הן כמה תיאורטיקנים ואנשי ביצוע מובילים בתחומי ניהול ההשקעות? לקרנות החיצוניות ולאפיקים האלטרנטיביים אין כמעט זכר במרבית תיקי ההשקעות של שמונה האוניברסיטאות הישראליות (העברית, הפתוחה, אריאל, בר-אילן, הטכניון, בן-גוריון בנגב, חיפה ותל-אביב). מניתוח הרכב התיקים של חלק מהאוניברסיטאות האלה, עולה הרושם שהם מנוהלים בשמרנות רבה, ללא מתן ביטוי למגמות של העשורים האחרונים. בין 90% ל-100% מההשקעות המנוהלות בתיקים מושקעים בפיקדונות, נזילים ונכסים סחירים.
מצב זה לא נובע ככל הנראה מכך שתיקים אלה מנוהלים בידי גופים שמרניים במיוחד. בניגוד למצב בטכניון, מי שמנהל את רוב ההשקעות בתיקי האוניברסיטאות הם בתי השקעות בולטים כמו אלטשולר שחם, פסגות, אקסלנס וילין לפידות, שמנהלים את התיקים האקדמיים לצד עבודה מול לקוחות תאגידיים, מוסדיים ופרטיים.
התיק המעניין של אוניברסיטת ת"א
הדוגמה הראשונה לכך היא תיק ההשקעות של האוניברסיטה העברית בירושלים. 49% ממנו מושקע באג"ח ישראליות (שקליות וצמודות), 39.3% מהתיק במניות בישראל ובחו"ל, ו-11.8% במזומן ובמט"ח. אפיק ההשקעה המרכזי באוניברסיטה הפתוחה הן אג"ח קונצרניות (41%) ואחריהן פקדונות בנקאיים (21%) מניות (15%), פר"י (15%) ואג"ח ממשלתיות (8%).
באוניברסיטת אריאל לא פחות מ-83.7% מתיק ניירות הערך, שהיקפו קטן יחסית ועומד על פחות מ-50 מיליון שקל, מושקע באג"ח מדינה. היתר מושקע במניות ישראליות (6.7%), זרות (7.2%) ומזומנים (2.5%). תיק ניירות הערך האמור אינו כולל מזומנים ופיקדונות בהיקף של כ-110 מיליון שקל, שמוחזקים בנוסף במערכת הבנקאית ומשמשים את האוניברסיטה.
התיק של אוניברסיטת חיפה גדול יותר מזה של אריאל (827 מיליון שקל) והרכבו מאוזן יותר, אך גם הוא מוקדש כולו לאפיקי ההשקעה המסורתיים: אג"ח קונצרניות (37.2%) פקדונות ומזומנים (22.5%), מניות (20.7%) ואג"ח ממשלתיות (19.6%). בטכניון, המחזיק בתיק הגדול ביותר מבין אלה שנבחנו, אפיק ההשקעה המוביל הוא נכסים צמודי מדד (44.9%), ואחריו מניות וניירות ערך אחרים (29.6%), נכסים שקליים לא צמודים (21.9%) ונכסים מט"חיים וצמודי מט"ח (3.5%).
שלושת התיקים הפחות שמרניים מבין אלה שנסקרו שייכים לאוניברסיטאות תל-אביב, בר-אילן ובן-גוריון בנגב. בתיק של בר-אילן בולט אפיק ההשקעות הלא-סחירות, המהווה 22% מהתיק, לצד האפיקים המסורתיים: מניות (27.6%), אג"ח קונצרניות (17.8%), אג"ח ממשלתיות (16.6%) פקדונות ונזילים (15.9%).
בתיק ההשקעות של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מוקצים 11.2% ל"השקעות אלטרנטיביות" והיתר למניות (31.8%), אג"ח קונצרניות (31.7%), פקדונות ונזילים (16.7%) ואג"ח ממשלתיות (9.3%). יותר מחצי מהתיק האלטרנטיבי מתמקד בקרנות פרטיות, שמהוות יותר מ-6% מהתיק הכולל של האוניברסיטה, עלייה קלה משיעור של 5% בסוף 2016.
התיק האחרון, ואולי גם המעניין מכולם, הוא זה של אוניברסיטת תל-אביב. התיק הזה ספג פגיעה קשה לפני קרוב לעשור: בעקבות המשבר הכלכלי הגדול של 2008 האוניברסיטה החליטה לממש את המניות שבהן החזיקה, מהלך שהתברר כטעות קשה שהביאה להחמצת ההתאוששות בשווקים בשנת 2009. גם היא, כמו אוניברסיטת בן-גוריון, משקיעה בקרנות פרטיות - אם כי בשיעור נמוך יותר של 4%, שאינו מתקרב לאלה שנהוגים בתיקים של הרווארד וייל.
ובכל זאת, מדובר במגמה מעניינת. בסוף 2017 שיעור קרנות ההשקעה הפרטיות מהתיק הכולל של אוניברסיטת ת"א היה רק 1.3%, ובסוף 2016 דובר על 0.3% סמליים בלבד, כך שניכר מעבר להתמקדות גדולה יותר בהשקעות אלטרנטיביות. הרוב המוחלט של הכספים מוחזקים עדיין באפיקים המסורתיים: אג"ח קונצרניות (42%), מניות (26%), אג"ח ממשלתיות (13.9%), קרנות כספיות, פקדונות קצרים ומזומנים (9.4%) ופקדונות לטווח ארוך (1.9%).
עוד עולה מהנתונים כי תיק החוב העסקי של האוניברסיטה נשען במובהק על אג"חים ושטרי הון בדירוגים גבוהים. יותר ממחצית מתיק האג"ח הקונצרניות של האוניברסיטה מושקע בחברות בדירוג A לפחות, וכמעט 40% ממנו מוחזק באמצעות שטרי הון של הבנקים, שגם הם נהנים מדירוגים גבוהים. פחות מ-8% מהתיק מושקע באג"חים בדירוגים נמוכים מ-A, שמניבים פוטנציאל תשואה גבוה בהרבה, אך זאת בסיכון גבוה בהרבה.
יותר מניות בחו"ל, פחות בישראל
כשבוחנים את תיקי הגופים המוסדיים, שמנהלים את החיסכון לטווח ארוך של הציבור הישראלי, מורגש בשנים האחרונות מעבר לחשיפה למניות בחו"ל. אין מדובר בהפחתה שקלית חריפה של ההשקעה במניות בישראל, אלא בהזרמת יותר ויותר כספים אל שוקי ההון שמעבר לים. מציאות זו מורגשת גם, לפחות, בחלק מתיקי האוניברסיטאות.
כך, מניות בחו"ל מהוות כ-20% מהתיק של אוניברסיטת בן-גוריון, בעוד שרק 12% מושקעים במניות בישראל. לבן-גוריון גם יש חשיפה גבוהה יחסית לחוב של חברות זרות, כשהאג"ח הקונצרניות בחו"ל מהוות 13.4% מהתיק הכולל, לעומת 17.6% שמהוות האג"ח הקונצרניות בישראל. האוניברסיטה העברית החזיקה 21.3% מהתיק שלה בסוף 2018 במניות בחו"ל, ואוניברסיטת ת"א - 18%.
הטכניון השיג תשואה של 6% ב-2018
הטכניון, שמחזיק בקרן בהיקף של כ-6.7 מיליארד שקל, פירט כי בשנה האקדמית של 2018, שהסתיימה בסוף ספטמבר האחרון, הניב תיק ההשקעות שלו 6% במונחי תשואה נומינלית, כשבמונחים דולריים מדובר על תשואה שנתית של 3.1%. ב-2017 דובר על תשואות מקבילות של 4.5% ו-11.2%, בהתאמה, כשב-2016 התשואות הרלוונטיות עמדו על 3.1% ו-7.7%.
התשואות שרשם הטכניון לשנה האקדמית לא היו חריגות ביחס לאותה תקופה, שכן הירידות בשווקים החלו באוקטובר. להשוואה, מדד ת"א-35 רשם במהלך תקופת המדידה תשואה של כ-14.5%.
את שנת 2018 סיימו המדדים בירידות: ירידה של 3.2% שרשם מדד המניות הגדולות בבורסה בתל אביב, ת"א 35 וירידה של 2.4% במדד ת"א 125, וזאת במקביל לירידות של 0.6% במדד התל בונד 60 בבורסה המקומית, כשגם מדד המניות האמריקאי המשמעותי ה-S&P 500 רשם בשנה החולפת ותשואה שלילית של 6.2%.
מכיוון שהטכניון מנהל את השקעותיו באופן עצמאי, לא ניתן ללמוד מהאמור לגבי התשואות של האוניברסיטאות האחרות, ולמעשה גם לא על התשואות שהניבו בתי ההשקעות שמנהלים עבור רובן את ההשקעות.