איתן כבל/ צילום: דוברות הכנסת - יצחק הררי
אינטרסים זהים בין הרגולטורים הפיננסיים לראשי הבנקים והמגזר הפיננסי מסתמנים כגורם שעלול להביא לעיכוב בכתיבה, בחתימה ובהגשת הדוח הסופי של "ועדת החקירה הפרלמנטרית להתנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי ללווים עסקיים גדולים".
ככל הנראה הכוונה היא שהגשת הדוח הסופי לכנסת תדחה לפחות עד לאחר הבחירות, ההשבעה והתארגנות הכנסת החדשה - בתקווה שעד אז יתפוגגו מסקנות הדוח, ולו רק כי ח"כים חדשים ובלתי מוכרים יידרשו להיות מעורבים אישית בניסוח, בהמלצות ובתיקוני החקיקה שהם יצטרכו להעביר. במילים אחרות, גם הח"כים החדשים בכנסת ה-21 ירצו לקבל את הכותרות הציבוריות שלהם מעבודת הוועדה ובמקביל גם הם יעברו "סדנת הסברה" על ידי הרגולטורים או הבנקאים.
החשש העיקרי של הבנקים והרגולטורים הוא מההמלצות המסתמנות של הוועדה, אך יש להם חשש נוסף - מדוח שיציג את הדמיון הרב מאוד בתשובות המתחמקות והשימוש התכוף בעילות הסודיות שנעשה בשלב העדויות שלהם בוועדה.
לאחרונה פנתה הוועדה לבנק ישראל כדי לקבל מידע על פגישות שקיימו בכירי הבנק המרכזי בשנים האחרונות עם הלווים הגדולים במשק, אך בנק ישראל טוען כי אין הוא יכול לאחזר את המידע המבוקש.
הכנת הסיכומים והדוח הסופי נתונה בידי שלושת היועצים הצמודים של הוועדה: ניתאי ברגמן, פרופ' בבית הספר לעסקים וכלכלה באוניברסיטת תל אביב; אשר בלס, פרופ' מרצה באוניברסיטאות תל אביב, העברית והבינתחומי; ועו"ד רמי תמם, לשעבר ראש מחלקת תשאול בלהב 433 שהיה גם ראש כוחות משימה בתחומי פשיעה כלכלית. הדוח שיכינו השלושה יעשה בשיתוף עם עו"ד אתי בנדלר, היועצת המשפטית של ועדת הכלכלה בכנסת והמשנה ליועץ המשפטי של הכנסת, וצוות מטעמה.
כבר סוכם כי הדוח יובא קודם כל לאישור, הסכמה וחתימה של כל חברי הוועדה, ורק אז יגיע ויונח על שולחן הכנסת, אם בכלל. בינתיים הכנסת עדיין עובדת אבל הח"כים וגם חברי הוועדה בראשות היו"ר ח"כ איתן כבל ממפלגת העבודה, כבר עסוקים במאבקי הפריימרי'ס והפעילות לקראת הבחירות הכלליות בתחילת חודש אפריל. שניים מחברי הוועדה, ח"כ איילת ורבין-נחמיאס ממפלגת העבודה וח"כ דב חנין מהרשימה המשותפת כבר הודיעו כי לא יתמודדו לכנסת הבאה.
ההערכה היא שאם הדוח לא יוגש למליאת הכנסת הנוכחית, לכל המאוחר תוך חודש וחצי-חודשיים, הרי כל עבודת הוועדה תתמוסס. זאת אפילו בהנחה שבכירי הוועדה - ח"כ איתן כבל ממפלגת העבודה וח"כ יואב קיש מהליכוד - יהיו ח"כים גם בכנסת הבאה.
חשיפת סודות ועצירת הדלת המסתובבת
שתי המלצות משמעותיות, שיידרשו תיקוני חקיקה, כבר עלו בדיוני הוועדה ופרקיהם נכתבים ממש בימים אלה. ההמלצה הראשונה היא הקמת ועדת משנה, במסגרת ועדת הכספים או ועדת הכלכלה בה ידונו עניינים סודיים, כלומר כאלה עליהם חלה חובת סודיות על הבנקאים, מנהלי הגופים המוסדיים והרגולטורים הפיננסיים - הפיקוח על הבנקים, רשות שוק ההון, רשות ניירות ערך והממונה על הגבלים עסקיים. ההמלצה השנייה היא קביעת מגבלות קשוחות, פיקוח וצמצום ניכר במרחב התמרון של תופעת ה"הדלת המסתובבת", דרכה עוברת במהירות רבה מדי פקידות בכירה בממשלה אל תפקידים בכירים בשוק הפיננסי, גם כאשר היו ביניהם יחסי עבודה.
שתי ההמלצות מטרידות את הבנקים, חברות הביטוח, בתי ההשקעות והרגולטורים. קודם כל לא ברור איך ואם בכלל אפשר יהיה לאלץ את בכירי המגזר העסקי-פיננסי לפרוץ את הוראות הסודיות ולדווח על אשראי ושיקולי אשראי שניתן או לא ניתן לאנשי עסקים בשמותיהם ו/או תיאור עסקיהם ומטרות האשראי שלקחו - אפילו אם יחוקק חוק, ואפילו אם הנושא יידון בפניוועדת משנה של הכנסת שחבריה יהיו מחויבים לסודיות מוחלטת, בהתאמה לוועדת המשנה של וועדת החוץ והביטחון. עם זאת, בהחלט יש בכוח הכנסת לחייב את הרגולטורים ברשות המבצעת להתייצב, לדווח ולפרט מה קורה בעולם האשראי במגזר הפיננסי.
חובת הדיווח וההתייצבות הקבועה בוועדה הסודית העתידית תתייחס ככל הנראה בעיקר לענייני אשראי לציבור ולבעלי הון. את המידע יחויבו רגולטורים לדרוש ולקבל מהגופים הפיננסיים. שינוי זה ידרוש בניית מערכת יחסים שונה לחלוטין מהקיימת היום. הגופים הפיננסיים - הבנקים, המוסדיים והגופים שנותנים הלוואת - צפויים לעתור לבג"ץ, כל אחד בנפרד, נגד הוראות כאלה, ואם יתקבלו. הבנקים צפויים לעבוד יחד נגד ההוראות בחסות איגוד הבנקים שיתוגבר, כמו בכל משבר בגודל כזה, בכמה וכמה חברות שתדלנות, בהתאמה ליחסי הכוחות שיהיו בכנסת ובממשלה הבאה, לצד יועצים משפטיים בכירים.
פגיעה באטרקטיביות העסקית של ישראל
בגופי רגולציה כבר טוענים, בשקט, שהקמת ועדת משנה סודית תהיה טעות גדולה, חריגה מסוכנת מהזכות לפרטיות וחוק חופש העיסוק ושהיא תפגע באופן חמור ביכולת לעשות עסקים בישראל ולירידה באטרקטיביות שלה ביחס למדינת אחרות. ההערכה של חברי הוועדה היא שהכנסת אכן יכולה לחייב, בחוק את הרגולטורים למסור לה דיווח שוטף תחת סודיות ולא ברור אם רגולטורים יכולים לפנות לבג"ץ, אם וכאשר.
גם הפרק המתאר את תמונת המצב הנוכחית העגומה בהוראות "חובת הצינון", המחייבת כל פקיד בכיר במעבר בין תפקידו הממלכתי לתפקיד עסקי בכיר, מוערך כבעייתי ומטריד במיוחד לבכירי גופי הרגולציה. הממצאים שעלו בוועדה הראו שהוראות הצינון הקבועות בהוראות נציבות שירות המדינה ומשרד המשפטים, הרבה יותר מדי גמישות ומאפשרות מעברים קלים מדי ומהירים מדי גם במקרים קיצוניים.
דוגמה בולטת ביותר שהוזכרה שוב ושוב בישיבות הוועדה היא המעבר הזריז במיוחד של בכירי הרשות לניירות ערך לתאגידים של נוחי דנקנר לאורך כל שנות שגשוגו. לח"כים הסתבר שההוראות החלות על בכירי רשת ניירת ערך חלשות במיוחד ומחייבות צינון של שלושה חודשים בלבד, כולל ימי חופש ומחלה שצברו.
כלומר קפיצה קלה ומהירה מהפיקוח על השוק להגנה ותכנון האינטרסים של גורמים בשוק. ההערכה היא שהוועדה תמליץ להאריך את הצינון ברשות ניירות ערך ולהשוות אותה לתקופה הצינון של הפקידות הבכירה בשירות המדינה - שנה אחת מלאה ובמקרים חריגים גם שנתיים.
ככל הנראה תהיה גם המלצה להחמיר את דרישות מגבלות הצינון באופן שימעיט משמעותית את רוחב האפשרויות הניתנות היום בידי הוועדה המיוחדת בראשות שופט שמוקמת בכל בקשה לקיצור תנאי הצינון. בקשות כאלה והענות להן אינן נדירות כלל.