גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עושה מה שהיא רוצה: קנס של 50 מיליון אירו בצרפת לא ישנה את גוגל

הנציבות הצרפתית להגנה על המידע קנסה את גוגל ב–50 מיליון אירו בעקבות אי עמידה בכללי הפרטיות החדשים, ה–GDPR • מבחינת גוגל, מידע הוא משאב מתחדש, כמו אור שמש, שניתן לקחת ממנו עוד ועוד • הקנס, שלא מדגדג את האיתנות הפיננסית של גוגל, לא יגרום לה לשנות את דרכיה

גוגל / צילום: Shutterstock/  א.ס.א.פ קריאייטיב
גוגל / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

הרגולטור הצרפתי השית על אלפבית, החברה האם של גוגל, קנס של 50 מיליון אירו עבור עברה אחת הנוגעת להפרת תקנות הפרטיות. קשה לזלזל בקנס בסדר גודל כזה ובכל זאת, הוא רחוק מלהיות אירוע אופטימי ומבשר טובות. 

רק לפני שמונה חודשים נכנסו לתוקף כללי GDPR האירופים ועמם ההבטחה לקנסות עתק שיכולים להגיע לעד 4% מההכנסה השנתית של חברה, וזמן מה הרגולטורים גיששו בקנסות זעירות לעסקים מקומיים. והנה כעת נבחרה הענקית הטכנולוגית הראשונה, כוח של ממש, לעמוד במבחן תקנות יוצאות דופן אלו. אבל אל תתנו ללוח הזמנים להטעות, אין מקריות רבה בקנס הזה: התלונה שהביאה לחקירה ולקנס הוגשה ארבעה ימים אחרי שתקנות ה-GDPR נכנסו לתוקף. זהו כנראה פרק הזמן שנדרש לשתי קבוצות לחץ לכתוב את התלונה ולהגישה. הקבוצות, None of Your Business (Noyb) ו-La Quadrature du Net, ייצגו 10 אלף איש, ואם הן היו מגישות את התלונה לפני שנכנסו התקנות לתוקפן, הקנס המקסימלי היה עומד על 150 אלף יורו.

את ההחלטה להטיל קנס גבוה הסבירו בנציבות הצרפתית להגנה על מידע (CNIL) באמצעות נימוקים כמו "נכשלה בחובתה" ו"חוסר שקיפות", כמשתמע שבאלפבית בחרו לפרש את לשון החוק באופן דל ושטחי מדי, שמנע מהמשתמשים להבין לאן, כמה ומתי הולך המידע שנאסף עליהם. עוד טענו בנציבות כי אלפבית סיפקה הסברים שהם מעורפלים במקרה הטוב בנוגע לעיבוד המידע, ופיזרה אותו על פני מספר מסכים ומסמכים כך שהמשתמשים לא יכלו להביע הסכמה מושכלת לשימוש במידע. כיוון שאלפבית לא מאפשרת שימוש בכלים שלה בלי הסכמה היא, לטענת ה-CNIL, כפתה דה-פקטו את הסכמתם.

מה זה GDPR

התאגידים מצפצפים על התקנות

אפשר לחשוב כאילו בצרפת ובאירופה נטפלים לקטנות (וענקיות) ומחפשים לעשות רווח על גבן של חברות חדשניות, או כמו שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ צייץ ביולי כשגוגל נקנסה ב-5.7 מיליארד דולר: "אמרתי לכם! האיחוד האירופי הכה בקנס של 5 מיליארד דולר על אחת החברות הגדולות ביותר שלנו, גוגל. הם באמת ניצלו את ארה"ב, אבל לא לאורך זמן!". כאילו באירופה חוככים ידיהם וממתינים לשעת כושר שאיזו ענקית תמעד. האמת לא יכולה להיות רחוקה מכך.

לאלפבית ואחרות היו שנתיים להתאים את עצמן ל-GDPR, מיום שהרגולציה התקבלה באיחוד ועד שיושמה - שנתיים שלמות לאחת מהחברות היצירתיות, החדשניות ומהירות התגובה ביותר לשינויים בשוק. מבט בשורה העליונה והתחתונה המדושנות של אלפבית, יוצרים את התחושה הקשה כי תאגיד הענק הזה - על אף שיש בידיו את הכלים ואת הניסיון - לא לוקח ברצינות את כללי הפרטיות של האיחוד, ובשל כך את החובה להגן ולשמור על פרטיות המשתמשים שלהם.

במקום, הוא מותח ולועס את רצונות השחקנים האחרים בזירה, אפילו במחיר של ספיגת קנס אחר קנס - אירוע לא נעים, אך שאינו מדגדג את האיתנות הפיננסית שלו. אלפבית, כך נדמה, מתנהלת במציאות חלופית משל עצמה - כזו שבה לא מעקלים לאנשים את חשבונות הבנק בגלל דוח חניה שלא שולם, או שבה נאשמים לא נשחקים שנים במערכת בתי הכלא משום שאינם יכולים לגייס את אלפי הדולרים הדרושים לשחרור בערבות.

בוועידה הכלכלית בדאבוס, היכן שמנהיגי העולם נפגשים ודנים ממרחק עשיר בבעיות העולם, תופסים חידושים טכנולוגיים נתח משמעותי מהשיח, כך היה שנים. פעם על עלייתן של רשתות חברתיות וכוחן, אחר כך על בינה מלאכותית וקץ העבודה, ופעם אחרת על חדשות מזויפות והאיום על הדמוקרטיה. השנה ככל הנראה חלק מהשיח ינוכס לדיון בפרטיות משתמשים - אם לא בגלל אסון קיימברידג' אנליטיקה, אז לפחות בעקבות הקנס האחרון.

50 מיליון אירו הם סיבה טובה להתחיל שיחה, אבל הם לא סיבה מספיק חזקה כדי לשנות תקליט או נרטיב. הנה, בעוד הקנס הצרפתי האחרון הוטל על אלפבית, סמנכ"לית הכספים של החברה רות פורת, ניסתה להמשיל מחדש את רעיון המידע הנאסף באינטרנט: "הוא יותר כמו אור השמש מאשר שמש", אמרה, "משתמשים בו והוא פשוט מתחדש".

בכוונה או שלא, הדימוי הוא תמצית המחלוקת בין האירופים לענקיות הטכנולוגיה וסמל למציאות העסקית האמריקאית המאפשרת. בעוד שבאירופה הכריעו וחוקקו כי מידע של משתמשים הוא פרטי ושלהם, באלפבית מדובר ככל הנראה על משאב מן הטבע, מעיין נובע לא רצוני של אנרגיה שהחברה יכולה להושיט את ידה ולהזין עצמה, ללא כל פיקוח. אבל באמת, למה לה לחשוב אחרת.

ענקיות הטכנולוגיה משמרות את הקיים

אמנם אלפבית אינה מתקיימת בריק ואירופה היא מקור הכנסה לא מבוטל עבור החברה (33% מהכנסותיה הן מאירופה, המזה"ת ואפריקה לעומת 47% מצפון אמריקה), אבל מי שנותן את הטון להתנהגות הכללית שלה הוא הרגולטור האמריקאי. במגרש הזה, ענקיות הטכנולוגיה פועלות באופן נמרץ כדי לשמר את הקיים, ללא קשר לשיוכו המפלגתי של הנשיא. למעשה, עוד בתקופת אובמה, הצליחו באלפבית למנוע הגשת תביעה על פעילותה, זאת למרות שורת רגולטורים שהמליצו על כך לאחר חקירה ממושכת. כשהציבור האמריקאי זעק על מכירת המידע האישי שלהם לידי חברת ייעוץ פוליטי, האירוע החמור הסתיים בשני שימועים חסרי שיניים, גדושים שאלות בנאליות, חוזרות על עצמן ולפעמים אפילו מעט מביכות, של מנכ"ל ומייסד פייסבוק מארק צוקרברג.

הפעילות האינטנסיבית בזירה הפוליטית האמריקאית היא כמעט שורשית. דמויות פוליטיות רבות מכל הצדדים נהנות מתרומות גדולות במיוחד מהענקיות, שמעניקות להן וללוביסיטים הרבים שהן מעסיקות מרחב תמרון מספק. כל קול תרעומת המגיע מאזורים אחרים בעולם, מעניין הרבה פחות את אותן ענקיות. לא קנס של עשרות מיליוני אירו, לא קנס של כמה מיליארדי אירו, לא קול מחאה אזרחי, שינוי כללים וחוקים ואפילו לא הזמנה רשמית מהפרלמנט הבריטי לתת דין וחשבון לא מזיז את הענקיות, לא משנה את התנהגותם, אפילו לא ממש מושך את תשומת ליבן. עד שהרגולטור האמריקאי יתחיל לנסות להסדיר את פלטפורמות הענק של פייסבוק, אלפבית, אמזון ואחרות, השפעותיהן של חקירות כאלו ואחרות לא יניבו פירות לצרכנים. 

עוד כתבות

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; הישראלית שמזנקת, וזו שנופלת ב-35%

אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● מחירי הנפט מזנקים, הדולר מתחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי מזנקת בעקבות הדוחות, סולאראדג' נופלת ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שהן ימשיכו בהמשך השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון