גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עושה מה שהיא רוצה: קנס של 50 מיליון אירו בצרפת לא ישנה את גוגל

הנציבות הצרפתית להגנה על המידע קנסה את גוגל ב–50 מיליון אירו בעקבות אי עמידה בכללי הפרטיות החדשים, ה–GDPR • מבחינת גוגל, מידע הוא משאב מתחדש, כמו אור שמש, שניתן לקחת ממנו עוד ועוד • הקנס, שלא מדגדג את האיתנות הפיננסית של גוגל, לא יגרום לה לשנות את דרכיה

גוגל / צילום: Shutterstock/  א.ס.א.פ קריאייטיב
גוגל / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

הרגולטור הצרפתי השית על אלפבית, החברה האם של גוגל, קנס של 50 מיליון אירו עבור עברה אחת הנוגעת להפרת תקנות הפרטיות. קשה לזלזל בקנס בסדר גודל כזה ובכל זאת, הוא רחוק מלהיות אירוע אופטימי ומבשר טובות. 

רק לפני שמונה חודשים נכנסו לתוקף כללי GDPR האירופים ועמם ההבטחה לקנסות עתק שיכולים להגיע לעד 4% מההכנסה השנתית של חברה, וזמן מה הרגולטורים גיששו בקנסות זעירות לעסקים מקומיים. והנה כעת נבחרה הענקית הטכנולוגית הראשונה, כוח של ממש, לעמוד במבחן תקנות יוצאות דופן אלו. אבל אל תתנו ללוח הזמנים להטעות, אין מקריות רבה בקנס הזה: התלונה שהביאה לחקירה ולקנס הוגשה ארבעה ימים אחרי שתקנות ה-GDPR נכנסו לתוקף. זהו כנראה פרק הזמן שנדרש לשתי קבוצות לחץ לכתוב את התלונה ולהגישה. הקבוצות, None of Your Business (Noyb) ו-La Quadrature du Net, ייצגו 10 אלף איש, ואם הן היו מגישות את התלונה לפני שנכנסו התקנות לתוקפן, הקנס המקסימלי היה עומד על 150 אלף יורו.

את ההחלטה להטיל קנס גבוה הסבירו בנציבות הצרפתית להגנה על מידע (CNIL) באמצעות נימוקים כמו "נכשלה בחובתה" ו"חוסר שקיפות", כמשתמע שבאלפבית בחרו לפרש את לשון החוק באופן דל ושטחי מדי, שמנע מהמשתמשים להבין לאן, כמה ומתי הולך המידע שנאסף עליהם. עוד טענו בנציבות כי אלפבית סיפקה הסברים שהם מעורפלים במקרה הטוב בנוגע לעיבוד המידע, ופיזרה אותו על פני מספר מסכים ומסמכים כך שהמשתמשים לא יכלו להביע הסכמה מושכלת לשימוש במידע. כיוון שאלפבית לא מאפשרת שימוש בכלים שלה בלי הסכמה היא, לטענת ה-CNIL, כפתה דה-פקטו את הסכמתם.

מה זה GDPR

התאגידים מצפצפים על התקנות

אפשר לחשוב כאילו בצרפת ובאירופה נטפלים לקטנות (וענקיות) ומחפשים לעשות רווח על גבן של חברות חדשניות, או כמו שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ צייץ ביולי כשגוגל נקנסה ב-5.7 מיליארד דולר: "אמרתי לכם! האיחוד האירופי הכה בקנס של 5 מיליארד דולר על אחת החברות הגדולות ביותר שלנו, גוגל. הם באמת ניצלו את ארה"ב, אבל לא לאורך זמן!". כאילו באירופה חוככים ידיהם וממתינים לשעת כושר שאיזו ענקית תמעד. האמת לא יכולה להיות רחוקה מכך.

לאלפבית ואחרות היו שנתיים להתאים את עצמן ל-GDPR, מיום שהרגולציה התקבלה באיחוד ועד שיושמה - שנתיים שלמות לאחת מהחברות היצירתיות, החדשניות ומהירות התגובה ביותר לשינויים בשוק. מבט בשורה העליונה והתחתונה המדושנות של אלפבית, יוצרים את התחושה הקשה כי תאגיד הענק הזה - על אף שיש בידיו את הכלים ואת הניסיון - לא לוקח ברצינות את כללי הפרטיות של האיחוד, ובשל כך את החובה להגן ולשמור על פרטיות המשתמשים שלהם.

במקום, הוא מותח ולועס את רצונות השחקנים האחרים בזירה, אפילו במחיר של ספיגת קנס אחר קנס - אירוע לא נעים, אך שאינו מדגדג את האיתנות הפיננסית שלו. אלפבית, כך נדמה, מתנהלת במציאות חלופית משל עצמה - כזו שבה לא מעקלים לאנשים את חשבונות הבנק בגלל דוח חניה שלא שולם, או שבה נאשמים לא נשחקים שנים במערכת בתי הכלא משום שאינם יכולים לגייס את אלפי הדולרים הדרושים לשחרור בערבות.

בוועידה הכלכלית בדאבוס, היכן שמנהיגי העולם נפגשים ודנים ממרחק עשיר בבעיות העולם, תופסים חידושים טכנולוגיים נתח משמעותי מהשיח, כך היה שנים. פעם על עלייתן של רשתות חברתיות וכוחן, אחר כך על בינה מלאכותית וקץ העבודה, ופעם אחרת על חדשות מזויפות והאיום על הדמוקרטיה. השנה ככל הנראה חלק מהשיח ינוכס לדיון בפרטיות משתמשים - אם לא בגלל אסון קיימברידג' אנליטיקה, אז לפחות בעקבות הקנס האחרון.

50 מיליון אירו הם סיבה טובה להתחיל שיחה, אבל הם לא סיבה מספיק חזקה כדי לשנות תקליט או נרטיב. הנה, בעוד הקנס הצרפתי האחרון הוטל על אלפבית, סמנכ"לית הכספים של החברה רות פורת, ניסתה להמשיל מחדש את רעיון המידע הנאסף באינטרנט: "הוא יותר כמו אור השמש מאשר שמש", אמרה, "משתמשים בו והוא פשוט מתחדש".

בכוונה או שלא, הדימוי הוא תמצית המחלוקת בין האירופים לענקיות הטכנולוגיה וסמל למציאות העסקית האמריקאית המאפשרת. בעוד שבאירופה הכריעו וחוקקו כי מידע של משתמשים הוא פרטי ושלהם, באלפבית מדובר ככל הנראה על משאב מן הטבע, מעיין נובע לא רצוני של אנרגיה שהחברה יכולה להושיט את ידה ולהזין עצמה, ללא כל פיקוח. אבל באמת, למה לה לחשוב אחרת.

ענקיות הטכנולוגיה משמרות את הקיים

אמנם אלפבית אינה מתקיימת בריק ואירופה היא מקור הכנסה לא מבוטל עבור החברה (33% מהכנסותיה הן מאירופה, המזה"ת ואפריקה לעומת 47% מצפון אמריקה), אבל מי שנותן את הטון להתנהגות הכללית שלה הוא הרגולטור האמריקאי. במגרש הזה, ענקיות הטכנולוגיה פועלות באופן נמרץ כדי לשמר את הקיים, ללא קשר לשיוכו המפלגתי של הנשיא. למעשה, עוד בתקופת אובמה, הצליחו באלפבית למנוע הגשת תביעה על פעילותה, זאת למרות שורת רגולטורים שהמליצו על כך לאחר חקירה ממושכת. כשהציבור האמריקאי זעק על מכירת המידע האישי שלהם לידי חברת ייעוץ פוליטי, האירוע החמור הסתיים בשני שימועים חסרי שיניים, גדושים שאלות בנאליות, חוזרות על עצמן ולפעמים אפילו מעט מביכות, של מנכ"ל ומייסד פייסבוק מארק צוקרברג.

הפעילות האינטנסיבית בזירה הפוליטית האמריקאית היא כמעט שורשית. דמויות פוליטיות רבות מכל הצדדים נהנות מתרומות גדולות במיוחד מהענקיות, שמעניקות להן וללוביסיטים הרבים שהן מעסיקות מרחב תמרון מספק. כל קול תרעומת המגיע מאזורים אחרים בעולם, מעניין הרבה פחות את אותן ענקיות. לא קנס של עשרות מיליוני אירו, לא קנס של כמה מיליארדי אירו, לא קול מחאה אזרחי, שינוי כללים וחוקים ואפילו לא הזמנה רשמית מהפרלמנט הבריטי לתת דין וחשבון לא מזיז את הענקיות, לא משנה את התנהגותם, אפילו לא ממש מושך את תשומת ליבן. עד שהרגולטור האמריקאי יתחיל לנסות להסדיר את פלטפורמות הענק של פייסבוק, אלפבית, אמזון ואחרות, השפעותיהן של חקירות כאלו ואחרות לא יניבו פירות לצרכנים. 

עוד כתבות

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק