גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טווח קצר? מיותר: שעתם היפה של מנהלי הסיכונים השקולים

בשנה שבה הסיכונים הפיננסיים התממשו וייצרו קו אנכי משמאל לתשואה השנתית, ניהול הסיכונים בתיקי ההשקעות קיבלו את התפקיד הראשי בהצגה ● במקרים בהם ניהול הסיכונים היה שני לניהול הסיכויים, התוצאות בלטו לשלילה

השקעות מסוכנות / צילום: Shutterstock
השקעות מסוכנות / צילום: Shutterstock

נכנסנו לרבעון הראשון של השנה החדשה. חלק מהדוחות המסכמים את שנת ההשקעות שחלפה כבר מצויים עמוק בתיבת הדואר הנכנס, וחלקם יעשו את הדרך לשם במהלך החודשים הקרובים. קרוב לוודאי שרוב הדוחות יציגו תשואה שלילית בשנה בה הסיכונים עלו על הסיכויים.

השאלה הנשאלת כמובן היא אם גם כשמדובר בתשואה שלילית, עדיין ניתן לצאת שבעי רצון? והתשובה היא כן. בהנחה שמדדי השוק הראשיים והמשניים המרכיבים את המנדט שניתן למנהל התיק לא ייצרו מספרים טובים יותר, אפשר להיות מרוצים מאיכות הניהול גם בשנה שלילית, שאם נרצה או לא - היא חלק ממגרש המשחקים בהשקעות ארוכות טווח. הבעיה היא דווקא במדידה השנייה שקיימת לעיתים בעיקר בתאגידים או במשקיעים עם היקפים גבוהים, והיא השוואה בין תיקים קיימים המנהלים מדיניות זהה.

לטעמי לפחות, כישלון ניהול הסיכונים בחלק מהחברות לניהול התיקים השנה הגיע בדיוק מאותה שיטת ליגה שמערבבת מנהלי תיקים כמו קובייה הונגרית, ולעיתים מכניסה אותם לכל מיני פינות. אדלג על פיתוח הנקודה שפער תשואות בין מנהלי תיקים אמנם יכול להצביע על כישלון ניהולי בטווח הקצר, אך גם על גידור השקעות חיוני לטווח הבינוני והארוך. ידוע שהרבה לקוחות נוטים לפספס את המנהלים שקראו היטב את המפה, אך הפוזיציה שלהם הבשילה באיחור של כמה חודשים. הנקודה היותר חשובה ואותה היכרנו בשוק קופות הגמל לפני ואחרי רפורמת בכר, היא שהתחרות לעיתים הופכת את היוצרות, ועשויה לגרום לכך ששיקולים קצרי טווח מנהלים השקעות לטווח ארוך, ובכך מתמחרים מחדש את הסיכונים.

חגיגת הנפקות ראוותנית

השנה זה קרה בכמה בתי השקעות, ולא מהקטנים. נראה כי ניהול הסיכונים אצל אותם מנהלי תיקים נשכח במקרה הטוב או קרס במקרה הרע. צריך להבין, 2018 הייתה שנה לא קלה לניהול השקעות. התנודתיות המטורפת שנבעה בעיקר מהיעדר נזילות בשווקים, יצרה פערים אדירים בין ניירות הערך בצד החיובי ובין ניירות הערך בצד השלילי. ת"א 125 לדוגמה סיים את השנה בתשואה שלילית של 2.3%. לא נעים, לא נורא. אבל אם מנכים בדיוק 10 ני"ע מתוך 125, שטסו למעלה מסיבה זו או אחרת, והמשקל המצרפי שלהם במדד מתקרב ל-20%, מגלים שהמצב היה ממש לא נעים וממש נורא. ומאחר ולא ניתן לצפות ממנהל תיקים שיישב בול עליהם ובמשקל המדדי שלהם, אני מציע שנניח למניות השנה, כי הפערים העצומים בין המנהלים ב-2018 הגיעו בעיקר מאגרות החוב.

ופה את הכישלון בניהול הסיכונים במספר מנהלים כבר לא ניתן היה לפספס. הוא צמח בחברות הנדל"ן האמריקאיות שהגיעו לגייס חוב בישראל. מדובר בחגיגת הנפקות הראוותנית כמו בת מצווה ביישוב סביון, ומתוחזקת על ידי ארכי-מאעכרים (שסך הכל עושים את עבודתם), אך אותנו מעניין מנהל התיקים בקצה.

מדד התל בונד גלובל מול המדד הקונצרני

פערים ב-DNA

סיבות להשקיע בחוב הנ"ל לא חסרות. מאחר ואותם מנהלי תיקים בדרך לדקלם את הסיבות אצל לא מעט לקוחות, וכדי לחסוך להם סט של טוחנות בפה, אציין פה חלק מהסיבות: ישנן בהחלט לא מעט חברות גדולות עם תזרים מזומנים יציב, ישנן סדרות עם ביטחונות חזקים שנפלו על לא עוול בכפם, איגוח תזרים של מספר נכסים מאפשר גמישות בתשלום החוב אם אחד הנכסים הבודדים ייקלע לקשיים בהחזר, וכמובן היחס של השוק אל המנפיקות הללו כמקשה אחת הוא שגוי מיסודו. גם ה"אובר שוטינג" במחירי החוב שנבע מפדיונות גבוהים בקרנות הנאמנות והכסף החלש, הוא נכון לחלוטין, ובהחלט סביר שרוב החברות יידעו לשרת את חובן - גם אם זה לא משתקף כרגע בתשואה שבה הן נסחרות. אז עד לכאן הכל טוב ויפה. אבל צריך לומר עוד משהו:

הסיכונים פה הם בהחלט לא סיכונים רגילים שהשוק הקונצרני היחסית בתולי שלנו הכיר. מעבר לעובדה שרובן הן חברות משפחתיות שהתלות שלהן באיש אחד היא גבוהה מאוד, מדובר בחברות שמעולם לא היו ציבוריות, והן אינן מורגלות בכללי דיווח ובקרה המקובלים בשוק ההון, שלא לומר את קלישאת השוק "ממשל תאגידי ראוי". המבנה המשפטי הוא בעייתי לא פחות, כיוון שהחברות האלו נרשמו באיי הבתולה מטעמי מס. למרות התחייבותן לקבל את הדין הישראלי במקרה של חדלות פרעון, מחזיק החוב יכול למצוא את עצמו בקדירת קניבלים שתייצר קושי לא מבוטל לשים יד על נכסיהם.

התמורה של רוב הנכסים שימכרו תלך קודם כל אל הבנקים שהלוו את החוב הבכיר לכל נכס. ובכלל, אנחנו מדברים על "מכירת נכס במקרה הצורך" בחברות שמורגלות בעיקר לקנות נכסים וקצת פחות לממש אותם, בטח אם מדובר על שירות חוב. אם מימוש נכס בכלל מצוי בתודעה שלהם, זו כנראה הזדמנות טובה להתחיל למכור נכסים ולקנות את החוב של עצמם. מעניין אותי כמה מהנכסים של יואל גולדמן (אול-יר) יודעים לייצר תשואה של 44% (סדרה ב') או אפילו 12% (סדרה ג'). אבל משום מה זה לא בדיוק קורה.

מימוש נכסים כדי להימנע מהסדר חוב הוא משהו שיותר ב-DNA שלנו, וקצת פחות ב-DNA האמריקאי שהתמודדות שם עם חוב בעייתי זה כמו טיול מאורגן של ההורים שלי עם השטיח המעופף. שגרה. אז הנה הסיכויים והסיכונים, ועכשיו לשאלה האם יש להן בכלל מקום בתיקי ההשקעות שלנו? התשובה היא כן, אבל לא לכל חברה, ולא לכל סדרה, והכי חשוב - לא בכל היקף.

שלא תהיינה אי הבנות, העברת המטוטלת לצד השני והטלת וטו על אגרות החוב האלה כגוש אחד גם היא לא נכונה. ברמה האישית, ראיתי כמה וכמה סדרות שנסחרות בתשואות לא הגיוניות למרות ביטחונות טובים ומצב תזרימי יציב מאוד, שמעלות את השאלה למה בכלל לקנות מניות. העניין הוא שניהול תיק השקעות מתקרב יותר לרמה הציבורית, וזה מצריך חשיבה שונה לגמרי. ניקח את מדד הבונד השקלי. משקל חברות הנדל"ן האמריקאיות במדד עומד על כ-20%. ועכשיו ניקח לדוגמה תיק שכיח עם 20% מניות המאוזן בין האפיק השקלי והצמוד (35% לכל אחד מהאפיקים) ומשקיע 15%-20% בחוב קונצרני שקלי. במקרה זה, ניתן לצפות לחשיפה בפורטפוליו לחברות הנדל"ן האמריקאיות של 3.5%-4%. תיקים שהביאו את עצמם לחשיפה של מעל 50% מחוב החברות השקלי, ואף לחשיפה דו ספרתית ביחס לסך פורטפוליו ההשקעות, הם תיקים שנתנו משקל יתר לסיכויים על חשבון ניהול הסיכונים - גם בהתממשות המקרה הסביר שרוב החברות ידעו לשרת את החוב במועד.

חלק מההתמודדות עם השנה האחרונה כמו גם בשנות הריביות והתשואות הנמוכות בשווקים, היה הגדלת היצע ההשקעות וגיוון הפורטפוליו למשל גם לקרנות השקעה אלטרנטיביות או השקעות לא סחירות אחרות, שהמתאם שלהם לשוק הסחיר נמוך. אם מישהו מחפש פרנסה טובה, הוא יכול לפתוח סטארט-אפ שגובה שקל אחד על השאלה "אם ההשקעה כל כך מוצלחת, והרווחנו כל כך הרבה ביחס לתיקי ההשקעות, מדוע לא להיכנס בהיקפים גדולים יותר?". תאמינו לי הוא יתעשר. אבל התשובה לדוגמה הזו זהה לדוגמת החשיפה לחברות הנדל"ן האמריקאיות שהפציצו בתשואה שייצרו לתיקים ב- 2017, והיא "ניהול סיכונים".

ודווקא ניהול הסיכויים הוא זה שתופס נתח גדול יותר מקבלת החלטות ככל שקיימת תחרות גוברת בין מנהלים. ברור שלא צריך לנהל השקעות לפי שנה אחת, גם אם קוראים לה 2008 או 2018. בהסתכלות ארוכת טווח הן עדיין היוצאות מהכלל ולא הכלל. אבל כן צריך בכל שלב לשאול היכן התממשות הסיכון או אפילו טעות בהערכה משתלבת עם שאר ההשקעות של הלקוח. במילים אחרות - גם אם הקרקע נראית סופר יציבה, כמה משקל גוף יהיה נכון לשים על הרגל שדורכת עליה. 

עמי רוזנברג, מנכ"ל נוסטרו החלטות השקעה בע"מ, מלווה ועדות השקעה/כספים ודירקטוריונים בניהול ההשקעות הפיננסיות והריאליות. אין לראות בסקירה ובאמור בה תחליף לייעוץ השקעות כהגדרתו בחוק.

עוד כתבות

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% - והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

מלון בכר האוס בתל אביב / צילום: אסף פינצ'וק

רשת פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק תחת COLORS, עם הפנים לחו"ל

פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק שלה תחת השם COLORS ● "המהלך מבטא אמירה דו-משמעית - גם על המגוון האנושי של האורחים וגם צבע חדש לפתאל, שעוסקת בעיקר במותגי נופש", אומרת סמנכ"לית השיווק ● ומה מתכננים ברשת המלונות בהמשך?

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

ג'נסן הואנג בראיון לאחר פרסום דוחות אנבידיה: "השווקים טעו"

שעות ספורות לאחר שאנבידיה היכתה פעם נוספת את תחזיות השוק ופרסמה דוחות כספיים מצוינים וצפי מכירות אופטימי, מנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, שוחח עם אנליסטים והתראיין לרשת CNBC ● על החששות מהיווצרות בועה בשוק שבבי ה-AI, והבטחתו כי הביקוש רק יגבר ככל שהכלים יהיו חכמים יותר

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים