טראמפ לוחץ את ידה של ננסי פלוסי/ צילום: רויטרס J. Scott Applewhite
יש לננסי פלוסי, יו"ר בית הנבחרים, כינוי חדש בתקשורת ובמדיה החברתית בארה"ב: הגברת עם שחלות הפלדה (או שחלות הטיטניום, אם רוצים להפליג בקילוסים). פלוסי עשתה אתמול (ד') מה שלא עשה אף אחד מקודמיה על גבעת הקפיטול בהיסטוריה המודרנית של ארה"ב: היא מונעת מנשיא מכהן לשאת את הנאום על מצב האומה באולם הגדול והמפואר של בית הנבחרים, מסורת רבת-דורות.
הרקע הוא ההשבתה המתמשכת של חלק מהממשל האמריקאי בגלל סירובו של דונלד טראמפ לחתום על חוקי תקציב שאינם כוללים מימון בסך 5.7 מיליארד דולר לבניית החומה לאורך הגבול עם מקסיקו - אותה חומה "יפיפייה", במימון מקסיקני, שהוא הבטיח לבוחריו במסע הבחירות לנשיאות ב-2016.
בשנתיים הראשונות של נשיאותו לא הצליח טראמפ להבטיח תקציב לחומה למרות ששני בתי הקונגרס היו בשליטת הרפובליקאים. עתה, כשהשליטה בבית הנבחרים עברה לידי הדמוקרטים, המימון להקמת החומה נראה רחוק יותר מאשר אי-פעם. טראמפ מסרב לקבל את המציאות הזו ומאמין, שהמשך השבתת הממשל הוא הקלף היחידי שנותר בידיו לבניית החומה. וכך, ההשבתה נכנסת היום ליומה ה-34 וסופה אינו מסתמן באופק. כל צד מתחפר בעמדותיו והיבט האישי הוא חלק חשוב מהעימות.
אחרי פגישה בבית הלבן, לפני יותר מחודש, שבה הצהיר טראמפ, מול מצלמות, שהוא יהיה גאה להשבית את הממשל למען החומה, אמרה פלוסי למחוקקים דמוקרטים בדלתיים סגורות: "טראמפ אמר את המילה 'חומה' בוודאי 30 פעמים... זה עניין של זכרות אצלו - כאילו שבכלל יש קשר בינו לבין זכרות - הדבר הזה של החומה".
והיא הוסיפה: "ניסיתי להיות האמא בחדר... אבל ככה זה שכאתה נכנס לתחרות עם בואש מי משתין יותר בקשת - אתה נמרח בשתן".
למרות שהיא התבטאה בשיחה סגורה, פלוסי ידעה היטב שדבריה ידלפו לתקשורת. זו כנראה הייתה הכוונה. לאדם שמבין רק כוח מראים רק כוח. היא סיפרה למקורביה: "בסיום הפגישה עם טראמפ, הוא אמר: 'אפשר לגשת לפגישה כזו בשתי דרכים - בסכינים או בממתקים'. אני השבתי: 'בדיוק'".
עם יחסים כאלה, קשה לראות כיצד טראמפ ופלוסי יושבים לדיון בחדר אחד, וזה סימן מבשר רעות למיליוני האנשים שמושפעים מההשבתה הנוכחית.
ועכשיו, טראמפ עלה על עץ גבוה והוא מתקשה לרדת. פלוסי הודיעה לו בשבוע שעבר שהוא לא יוכל לשאת את הנאום על מצב האומה בבית הנבחרים כל עוד נמשכת ההשבתה. כגמול שלל טראמפ ממנה וממחוקקים אחרים מטוס צבאי שעמד להטיסם לסיור לימודים באפגניסטאן.
אתמול, החליט הנשיא לדחוק את פלוסי לפינה ושלח לה מכתב בזו הלשון: "אכבד את הזמנתך (לנאום בבית הנבחרים) ואמלא את החובה שמטילה עלי החוקה למסור מידע חשוב לעם ולקונגרס של ארה"ב על מצב האומה. אני מצפה לראות אותך ב-29 בינואר בערב באולם בית הנבחרים. יהיה זה יום עצוב בארצנו אם הנאום על מצב האומה לא יינשא במועד ובמקום המתאים". במילים אחרות: אני מגיע ונראה אותך עוצרת אותי.
זה היה שיקול מוטעה. כעבר כמה שעות התקבל בבית הלבן (ואצל כל הכתבים) המכתב הבא מלשכת פלוסי: "אני מודיעה לך שבית הנבחרים לא ידון בהחלטה לאישור הנאום על מצב האומה מפי הנשיא כל עוד נמשכת ההשבתה".
הצירים הרפובליקאים בבית הנבחרים קראו חמס, אבל שום דבר לא עזר. לטראמפ אין שום זכות לנאום שם ללא הזמנה מפורשת של יו"ר הבית. החוקה מחייבת את הנשיא למסור דו"ח על מצב האומה, אך היא אינה קובעת היכן וכיצד. הוא יכול לעשות זאת בכתב, או להתייצב מול המקרופון במדשאת הבית הלבן.
וכך, כעבור זמן קצר, הודה טראמפ בתבוסה: "ננסי פלוסי, או 'ננסי', כפי שאני מכנה אותה, ביטלה את הנאום על מצב האומה. היא לא רוצה לשמוע את האמת, וחשוב יותר מכך - היא אינה רוצה שהעם האמריקאי ישמע את האמת. זו חרפה. נמצא חלופה. נודיע לכם בהמשך".
והוא הוסיף: "בושה וחרפה מה שקרה לדמוקרטים. הם נעשו רדיקלים לגמרי".
ובינתיים, בתכסיס שנועד להדוף קריאות לדמוקרטים לגלות גמישות כדי להחזיר מאות אלפי אנשים לעבודה, החלו הצירים הדמוקרטים לנסח הצעת חוק שתעניק 5.7 מיליארד דולר לביצור הביטחון בגבול, אבל - וזה אבל גדול - הסכום הזה אינו מיועד לחומה אלא לרכישת טכנולוגיות ושכירת כוח אדם נוסף. לכל היותר, יהיה אפשר להשתמש בחלק מהסכום הזה לחיזוק גדרות קיימות, אבל לא להקמת חומה חדשה. קשה לראות כיצד יבלע טראמפ את הצפרדע הזו.
כפי שכתבתי כאן לפני כמה שבועות, טראמפ יכול עתה לראות איך ייראה ממשלו עם מפלגת אופוזיציה בקונגרס, שתתקע מקלות בגלגלי ממשלו היכן ומתי שרק אפשר, ולא תהסס להציגו ככלי ריק אגב כך.
בשתי שנותיו הראשונות בבית הלבן, משל טראמפ ללא בקרה פרלמנטרית. שני בתי הקונגרס נמצאו בשליטת הרפובליקאים, ואלה התמסרו כליל לנשיא. מערכת האיזונים והבלמים שהגו האבות המייסדים החלידה בהעדר שימוש.
טראמפ קם לפנות בוקר, קבע את סדר היום הלאומי בסדרת ציוצים - והסנט ובית הנבחרים קפצו לדום, בלי לקרוא תיגר אפילו על החלטות שנגדו כליל את המשנה הסדורה של המפלגה הרפובליקאית (ניפוח הגרעון התקציבי, למשל, או פגיעה בעקרונות הסחר החופשי, או התנכרות לנאט"ו). הדמוקרטים, שהיו במיעוט בשני הבתים, יכלו רק לחרוק שיניים.
בינואר זה השתנה ובית הנבחרים הפך מפיל צייתני לחמור בועט ואתמול חטף טראמפ בעיטה קשה במקום רגיש. איך זה יעזור לעובדי המדינה המובטלים מאונס - לא ברור.