בנימין נתניהו / צילום: אמיר סלמן
האם יוגש כתב אישום בכפוף לשימוע נגד רה"מ בנימין נתניהו עוד לפני הבחירות? זו השאלה שמסעירה את המערכת הפוליטית ואת המערכת המשפטית בישראל. נתניהו ואנשיו טוענים כי חייבים לחכות עם ההחלטה עד לאחר הבחירות, אחרת ההליך הדמוקרטי ייפגע פגיעה אנושה, שכן לא ניתן לסיים את השימוע עד הבחירות. כך לשיטתם תוצג לציבור תמונה מעוותת וחד צדדית.
בסרטון שעלה בדף הפייסבוק שלו, טען נתניהו כך: "לא ייתכן לפתוח בשימוע לפני הבחירות, אם לא ניתן לסיים את השימוע עד הבחירות. לא יעלה על הדעת שהציבור ישמע רק טענות של צד אחד ולא ישמע את התשובות של הצד השני. הרי השמעת התשובות הביאה פעם אחר פעם לסגירת תיקים בעבר. זאת בדיוק הסיבה שאף פעם לא פתחו בשימוע לפני הבחירות אם לא יכלו לסיים אותו עד הבחירות ".
בדיקת המשרוקית של גלובס מגלה שאין ממש בדבריו של ראש הממשלה. אף ראש ממשלה בעבר לא כיהן בעודו מחכה להכרעת היועמ"ש על הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע בתקופת בחירות. במקרים הספורים בהם עמד שר או ראש עיר בפני הכרעה על הגשת כתב אישום בתקופת בחירות, ההחלטה נעשתה לפני הבחירות, והליכי השימוע הסתיימו אחריהן.
כך למשל, לשר העבודה והרווחה חיים כץ נערך שימוע טרם הגשת כתב אישום בעבירות שוחד, קבלת דבר במרמה והפרת אמונים, אך טרם התקבלה הכרעה סופית ולא ברור האם ההליך יושלם עד הבחירות. דוגמה נוספת ניתן למצוא בבחירות המקומיות האחרונות, אז התמודדה על ראשות עיריית נתניה, ראשת העיר המכהנת מרים פיירברג, בזמן שהיא ממתינה להכרעת הפרקליטות לגבי הגשת כתב אישום נגדה.
בשורה התחתונה: אמירתו אינה נכונה. עם זאת, נתניהו יכול לטעון שבבחירות 1999, 2001 ו-2003, הנחה היועמ"ש להקפיא את ההכרעות בתיקיהם של נבחרי ציבור בשל הבחירות. ואולם אף אחד מההליכים המשפטיים של המתמודדים בבחירות אלה, לא הגיע לשלב שאחרי החלטת היועמ"ש על הגשת כתב אישום.
פורסם במקור ב-3.1.2019