יובל שטייניץ / צילום: איל יצהר
"בראשות נתניהו בעשור האחרון, היינו הראשונים לצאת מהמשבר הכלכלי הגלובלי והצטרפנו ל-OECD" - כך אמר השר יובל שטייניץ לתוכנית קלמן-ליברמן ברשת ב'. לשטייניץ היה חשוב לזקוף את ההצטרפות לרשימת המדינות המפותחות, שכן הוא זה שהיה שר האוצר כשזה קרה, ולכן הוא שותף מרכזי בקרדיט.
אלא שבדיקת המשרוקית של "גלובס" מעלה כי ישראל אמנם הצטרפה ל-OECD באופן רשמי בשנת 2010, בעת שנתניהו כיהן כראש הממשלה ושטייניץ כשר האוצר, אך תהליך הצטרפותה לארגון נפתח כבר בשנת 2007.
הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) הוא גוף בינלאומי, בו חברות כיום 36 מדינות. מרבית פעילות הארגון מתמקדת באיסוף וניתוח של מידע, במטרה לסייע לממשלות לפתח מדיניות שתאפשר להן לשפר את מצבם הכלכלי ורווחתם של אזרחיהן. אף שרוב המדינות החברות ב-OECD הן מדינות מפותחות ועשירות, חלק מהחברות בארגון הן מדינות הנחשבות לשווקים מתעוררים, כמו מקסיקו, צ'ילה וטורקיה. על מנת לצרף מדינה חדשה כחברה בארגון, המדינות החברות נדרשות לאשר פה אחד את קבלתה.
במאי 2007 הייתה ישראל אחת מחמש מדינות שהוזמנו על ידי מועצת השרים של ה-OECD לפתוח בדיונים לקראת הצטרפותן לארגון, לצד צ'ילה, אסטוניה, רוסיה וסלובניה. בסוף אותה שנה אושרה ב-OECD מפת הדרכים לצירוף ישראל לארגון.
ב-OECD בחנו את מידת התאמתה של ישראל להצטרפות לארגון לאורך כשנתיים. לאורך תקופה זו ביצעה ישראל צעדי חקיקה ומנהל שונים על מנת לעמוד בסטנדרטים שקבע הארגון, ובמקביל פעלה מול המדינות החברות כדי לקדם את קבלתה. כך למשל ביולי 2008, טרם ממשלת נתניהו-שטייניץ', תיקנה הכנסת את חוק העונשין, והוסיפה לו את סעיף 291א, האוסר על מתן שוחד לעובד ציבור של מדינה זרה או ארגון ציבורי בינלאומי. בדברי ההסבר לתיקון החוק צוין כי קביעת איסור פלילי זה היא אחד התנאים להצטרפות לאמנת ה-OECD למניעת שוחד.
בשורה התחתונה: אמירתו חצי נכונה. ישראל הצטרפה ל-OECD באופן רשמי בשנת 2010, בעת שנתניהו כיהן כראש הממשלה ושטייניץ כשר האוצר, אך תהליך הצטרפותה לארגון נפתח כבר בשנת 2007, לאחר מגעים שהחלו באמצע שנות התשעים.
פורסם במקור ב-25.12.2018