גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אג"ח קונצרניות: בַּטוחה, עד כמה היא בְּטוחה?

האם ועד כמה פרמיית הסיכון שהשוק קובע לסדרת אג"ח מושפעת מקיומו של שעבוד, מאיכותו ומאופיו? האם השוק מעריך נכונה את ההבדל בין הבטוחות ובין החברות השונות? ● כתבה ראשונה

צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

נושא הבטוחות והשעבודים בשוק הקונצרני התרחב והשתכלל בשנים האחרונות כחלק מהגידול בכלל שוק האשראי החוץ בנקאי, כך שניתן למצוא כיום מגוון של סדרות אג"ח הכוללות סוגים שונים של שעבודים לטובת מחזיקי איגרות החוב. ועם זאת, חשוב לומר שעדיין מרבית סדרות איגרות החוב הנסחרות בבורסה בת"א הונפקו ללא בטחונות.

חברות רבות ניצלו את היתרונות של הנפקת איגרות חוב המגובות בביטחונות, כדי לגייס ולמחזר חובות, ו/או להצטייד במזומנים, תוך חיסכון ניכר בעלויות המימון. חלקן חברות שלא בטוח שהיו מצליחות לגייס חוב לולא מתן השעבוד למלווים, כך שמדובר היה ממש בקרש הצלה עבורן מבחינה תזרימית.

מכיוון שלא כל השעבודים דומים זה לזה, חשוב לעמוד על ההבדלים ביניהם על מנת לאמוד את שיעור השיקום החזוי (Recovery), במקרה של כשל. העובדה היא שישנם שעבודים טובים ויעילים יחסית, אך ישנם גם כאלה שבעת משבר עתיד להתברר כי אינם שווים הרבה.

בהנחה שהמשקיע מכוון למקסימום תשואה במינימום אפשרי של סיכון, הרי שניתן לצפות שבעת משבר הסיכוי של המשקיע באג"ח המגובה בשעבוד שניתן למימוש, לקבל את הקרן והריבית במלואם הינו, ככלל, גבוה יותר מסיכוייו של משקיע באג"ח ללא בטחונות. את זה בדיוק באנו לבדוק בכתבה זו.

טור זה כבר בחן בעבר את ההתנהגות של סדרות האג"ח עם בטוחה ובלי בטוחה של אותו מנפיק באותו מח"מ, ואכן נמצאו פערי מרווחים סבירים ביניהם. זאת, כפיצוי הולם כנגד "פרמיית סיכון" נוספת המתבקשת באלטרנטיבה חסרת הביטחונות. עם זאת, ממצאי הבדיקות שנעשו מאז, העלו כי ברוב החברות מרווחים אלו הצטמצמו בין שנת 2016 לתחילת שנת 2018. הגורמים העיקריים לכך היו צמצום כולל במרווחים בשוק לצד נזילות גבוהה שיצרה עודף ביקוש להנפקות מצד גופים מוסדיים בשוק הקונצרני.

עודף הביקוש להנפקות והמרדף אחר תשואות, בעיקר נוכח הריביות הנמוכות, פגמו ביכולת ההערכה והתמחור של סיכוני האשראי, כך שבטוחות "חלשות" בחלק מההנפקות זכו להערכה מוגזמת. שנת 2017 הייתה מבחינה זו אף יוצאת דופן שכן היא התאפיינה בתנודתיות נמוכה להפליא, באופן שלקיחת הסיכונים השתלמה מאוד. רק ב-2018 המשקיעים נזכרו שיש גם סיכון ולא רק סיכוי, וזה קרה בעיקר ברבע האחרון של השנה, כאשר ירידות חדות בשוק המניות, יחד עם הנפילה במחיריהן של איגרות החוב האמריקאיות בישראל, הטילו צל כבד על השוק הקונצרני כולו, וגרמו למרווחים להיפתח. זה מתייחס למרווחים של כלל איגרות החוב מול איגרות חוב ממשלתיות, ומרווחים של אג"ח ללא בטחונות מול אג"ח עם בטחונות. פתיחת המרווחים הייתה משמעותית יותר ככל שיורדים בסולם הדירוג.

התנהגות השוק המשני ב-2018 נתנה את אותותיה גם בשוק הראשוני, ובשליש האחרון של 2018, לראשונה זה מספר שנים, נרשמה ירידה משמעותית בהיקף ההנפקות, ובעיקר בחברות המאופיינות בסיכון בינוני ומעלה, רובן מסקטור הנדל"ן. עם זאת, מאז ראשית השנה הנוכחית, איגרות החוב הקונצרניות התאוששו וחלק לא קטן מפתיחת המרווחים נסגר.

השוואת אג"ח של אותן מנפיקות

היתרונות בהעמדת שעבודים לסוגיהם

כאמור, חברות מנפיקות אג"ח שצמוד להן שעבוד ספציפי וקבוע אשר נועד לספק כרית ביטחון נוספת למשקיעים. מבחינת החברה העמדת בטוחה מלבד הפחתת הוצאות הריבית, נועדה לשפר את הסיכויים של עצם הצלחת הגיוס, שכן שעבוד איכותי מושך גם גופים שלא בהכרח היו נכנסים להנפקה בתנאים אחרים, ואלה הם בעיקר המשקיעים המוסדיים לטווח ארוך.

בעבר היותר רחוק, חברות בשוק הקונצרני המקומי לא נהגו להנפיק אג"ח מגובה בשעבודים אלא בתקופות משבר בשוק כולו, או ברמת החברה, וכך את מרבית ההלוואות המובטחות סיפקו הבנקים. לרוב ניתן לבנק גם ריקורס או שעבוד שוטף (צף) בגין ההלוואות שהעמיד. לכן הוא היה נושה זהה יחד עם יתר מחזיקי האג"ח על שאר נכסי החברה, במקרה בו מימוש השעבוד הספציפי לא כיסה את גובה ההלוואה. מכאן שבסיטואציה כזו בעלי האג"ח היו נושים בעמדת נחיתות מול הבנקים.

עם התפתחות תחום האשראי החוץ בנקאי, הן דרך שוק ההון והן דרך אשראי עסקי לא סחיר, החברות שהחלו להעמיד שעבודים היו בעיקר חברות נדל"ן או חברות אחזקה. חברות תפעוליות, פרויקטאליות, וחברות ייזום, המשיכו להעמיד בעיקר שעבודים קבועים וצפים לבנקים. בהמשך הצטרפו גיוסי חברות הליסינג (שעבוד צי רכבים), האנרגיה (שעבוד זכויות במאגרי הגז) ויזמיות הנדל"ן (שעבוד חשבון עודפים).

השוק דרש וקיבל בטוחות

ברקע הדברים צריך לזכור שבזמנים פחות יציבים, קיומם של נכסים נקיים משעבוד בחברה מהווה יתרון משמעותי, מאחר שהיעדר שעבוד משפר את המצב התזרימי של החברה. כלומר, העמדת שעבוד כיום, מקטינה אמנם את הוצאות המימון ומסייעת להצלחת ההנפקה, אך עלולה לפגוע בגמישות העתידית של החברה ועלולה להתברר כקריטית בתקופות משבר.

תוצאות אימוץ מתודולוגיית S&P

בעת כניסתן של חברות הנדל"ן האמריקאיות לשוק (חברות ה-BVI), בדרך כלל ההנפקות לא לוו בביטחונות. אולם מגמה זו השתנתה בתחילת 2017, ומאז רבות מהן כן העמידו בטוחה הואיל והשוק דרש פרמיות סיכון גבוהות יותר, בין היתר, נוכח קריסת חברת אורבנקורפ (2016) ועליית התשואות לפדיון בחברות בדירוגים נמוכים.

החל מפברואר 2018 חברת הדירוג מעלות אימצה מתודולוגיה חדשה שמעניקה לסדרת אג"ח דירוג המשקלל גם את שיעור השיקום החזוי באירוע היפותטי של כשל פירעון, אשר שונה בסדרות עם שעבוד אפקטיבי לעומת סדרות אחרות. ניתן לראות בטבלה המצורפת כי הפער הממוצע בהערכת שיקום החוב בסדרות המגובות בשעבודים אפקטיביים, לעומת של אלה שאינן מגובות, עומד על 18%, וכן שרובן זכו להעלאת דירוג.

סימון הדירוג הסופי אינו מפריד בין סיכון המנפיק לכשל פירעון לבין דירוגו, כולל שיעור שיקום המזכה בדירוג גבוה יותר, כך שעל מנת להבין זאת יש לפתוח את דוח הדירוג. נדגיש עוד כי תרחיש היפותטי לעוד 4-5 שנים של מצב החברה וחובותיה, וכן זה של ענף הפעילות ומצב השווקים, כל אלה קשים עד בלתי אפשריים לחיזוי, ומייצרים אי ודאות באשר לשיעור שיקום זה בפועל.

מבחינה זו, ייתכן וגישה זו, יחד עם ההתייחסות של המשקיעים, עשויה מצד אחד לעודד חברות להעניק בטוחות, ואף להתאימן למתודולוגיה זו, בכדי לזכות בדירוג גבוה יותר. ומצד שני, היא עשויה לדחוף חברות שאינן יכולות או מעוניינות להעניק בטוחות, להעדיף את חברת הדירוג השנייה - מידרוג, אשר מפרידה בין סדרות מובטחות בדירוגים נמוכים בלבד.

פתיחת המרווחים: מסקנות וממצאים

הרגישות הגוברת של המשקיעים בשוק ההון בהחלט גרמה להם לחדד את ההבחנה שבין סדרות אג"ח עם בטחונות לבין סדרות אג"ח שללא בטחונות, מה שמתבטא בפער התשואות שבהן נסחרות האיגרות. מובן שלפני שמשווים בין הסדרות השונות חשוב לבחון את רמת הסיכון הכוללת של החברה (ענפית, עסקית, תפעולית ופיננסית), לצד שיקולי מח"מ, סחירות וכו'. משבר עתידי בשווקים יביא, כפי שאירע בדצמבר האחרון, לפתיחת מרווחים מחודשת באיגרות החוב הקונצרניות, ובעיקר באלו שבדירוגים הנמוכים. נציין שבאופן כללי ככל שהחברה נחשבת לבטוחה יותר (דירוג גבוה יותר) כך השעבוד מקבל ערך נמוך יותר, וכנגזר מכך - פרמיית הסיכון הנדרשת, ולהיפך בחברות הנחשבות פחות איתנות. בדירוגים גבוהים פער מרווח הסיכון בין סדרות אג"ח עם ובלי בטוחות הוא קטן יחסית.

בממוצע פערי החברות שבחנו עמד על 4.33 נק' בסיס כיום, לעומת 0.92 נק' בסיס בחודש מרץ אשתקד (מועד הטור הקודם). אמנם, המדגם אותו בחנו מוטה מעט נוכח התרסקות אג"ח אול-יר 4, אך גם אם ננטרל אותו, מדובר על 2.71 נק' בסיס כיום, לעומת 0.79 נק' בסיס בחודש מרץ אשתקד.

סוגים שונים של ביטחונות המקובלים בשוק

כלומר, הסנטימנט השלילי בשוק וירידת תיאבון הסיכון של המשקיעים, אשר תודלקו על ידי פדיונות משמעותיים בקרנות נאמנות, הביאו לסלקטיביות גבוהה יותר באשר לאיכות החוב המבוקש. עליית המרווחים והמיני-משבר בשוק הקונצרני בדצמבר האחרון, אשר הצית את החשש המקומי מחברות נדל"ן אמריקאיות, הרחיבו את הפערים שבין סדרות אג"ח עם וללא בטוחה כמעט של כל החברות, אף כי, כמובן, לא באופן שווה, אלא בעיקר בהתאם לרמת סיכון האשראי הנתפסת (לאורך סולם הדירוג).

אנו מאמינים שמגמה זו תתרחב בשנה הקרובה בעיקר נוכח סיום עידן הריבית האפסית והסיכונים הגוברים הן ברמת המאקרו והן ברמת המיקרו. כמו כן, הירידה בהיקף הנפקות החוב בחברות הריאליות בחצי השנה האחרונה תגרום לחברות אשר בונות על מיחזורי חוב, לשפר את איכות הצעותיהן, בין אם בריבית מפצה, או בשעבוד מפצה.

אז עד כמה נותן השוק היום משקל ראוי לשעבודים בכלל, כאשר הם ניתנים, והאם הוא מבחין במשקל שהוא מעניק לשעבודים עם עוצמות בדרגות שונות בתכלית ובענפי משק שונים? על כך בכתבה במדור זה בשבוע הבא. 

צבי סטפק הוא בעלי בית ההשקעות מיטב דש ויו"ר מיטב דש קרנות נאמנות בע"מ. עידו בר-אב הוא אנליסט בבית ההשקעות. אין לראות באמור מתן ייעוץ/שיווק השקעות והאמור אינו מהווה תחליף לייעוץ/שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

עוד כתבות

מימין: פקק בכניסה למרכז לחלוקת מזון בפנסילבניה, חלוקת מזון בדרייב אין בפנסילבניה צילום Marcio Jose

מי באמת נהנה מהדפסת הכסף הגדולה בהיסטוריה? (רמז, לא אנחנו)

משבר הקורונה רק החריף את התופעה שבה בנקים מרכזיים בעולם בכלל, ובארה"ב בפרט, מזרימים כסף לשווקים ● את המחיר האמיתי של הר החובות שנצבר משלמים העובדים, שהמוצרים הזולים מסין לא מכסים על התייקרות החיים שלהם ● ההרס החברתי והמוסרי שגורם ייצור הכסף, כתבה שנייה בסדרה

חנות של טופשופ / צילום: רויטרס, Tim Wimborne

״הבעלים של טופשופ על סף קריסה בתוך ימים ספורים״

לפי דיווח ברשת סקיי ניוז קבוצת ארקדיה שבבעלות פיליפ גרין עשויה למנות כונס נכסים כבר ביום שני הקרוב ● לדברי גורם בתעשיית הקמעונאות הקריסה הפכה לבלתי נמנעת, לאחר ששיחות עם מספר גופים פיננסיים בניסיון לגייס הלוואת חירום של 30 מיליון ליש"ט הסתיימו ללא הצלחה

דרור פויר / צילום: יונתן בלום

מה בעצם הייתה הבעיה של הממשלה לפתוח את המוזיאונים מההתחלה?

ברור שמדובר בהחלטה על רקע לא בריאותי. במוסדות התרבות עדיין מקפידים על שקט. וה"ששש" הוא זה שמפריע להם

הנסיך הסעודי מוחמד בן סלמאן / צילום: רויטרס - Balkis Press

דיווח בארה"ב: בן סלמאן נסוג מנורמליזציה עם ישראל בגלל ניצחון ביידן

לפי ה"וול סטריט ג'ורנל", נתניהו נסע לערב הסעודית כדי לסגור את פרטי ההסכם, אבל יורש העצר החליט להמתין שהשלטון בארה"ב יתחלף ● לפי גורמים המעורים בפרטים, מוקד השיחה בין נתניהו ליורש העצר היה כיצד לתאם מהלכים מול איראן כשממשל ביידן יתחיל לחדש את הקשרים עמה

בדיקות קורונה בכניסה לאילת / צילום: שלומי יוסף

10 עובדים אותרו חיובים לקורונה במלון ישרוטל בים המלח

העובדים התגלו במסגרת דיגום שנעשה בהתאם לתוכנית האי הירוק ● שרת התיירות אורית פרקש הכהן: "איתור מספר עובדי מלון מאומתים מראה שהמנגנון של מתווה איי תיירות ירוקים עובד"

יותם דהאן. סיור פואטי-אקולוגי / צילום: אנטולי מיכאלו

מיודפת וכליל ועד "העיר האבודה": מכירים לעומק את הגליל המערבי

סדרת טיולים בגליל המערבי בהובלת מורי דרך מקומיים ● כל אחד מהם יביא פן אחר של האזור

איקאה בישראל / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מאיקאה ועד הראל ויזל: כך ניצחה הקומבינה את הקורונה

שוק הכרמל נותר סגור אבל שוק מחנה יהודה קיבל הרשאה להיפתח • מקס סטוק זכו למעמד של עסק חיוני שמאפשר להמשיך לעבוד גם במהלך הסגר • והראל ויזל ואיקאה הדגישו כמה טוב להיות בצד החזק בזמן מגפה • כך יצרה הקורונה הבדלי מעמדות במשק הישראלי

רון יקותיאל. “אנחנו לא מחפשים להימכר, אבל אם תגיע ההצעה הנכונה - נשקול אותה”
צילומים: איל יצהר,

"זום ייצרה סוס מהיר יותר, אנחנו מנסים לייצר חללית"

לפני 14 שנה הקים רון יקותיאל עם כמה חברים את קלטורה, חברה שמפתחת פתרונות וידיאו לארגונים ● בראיון לגלובס הוא מדבר על המהפכה שרק החלה ("חשבתי שאנשים יהיו יותר גמישים"), על התוכניות האסטרטגיות של החברה ("כל האופציות על השולחן") וגם על חוויית היזמות

וולבו XC40 פלאג-אין יח"צ

גרסת הפלאג-אין של וולבו לא מרשימה מבחוץ, אך מפתיעה מבפנים

גרסת הפלאג-אין של ה-XC40 לא מרשימה במיוחד מבחוץ, וגם לא מאוד מרווחת ביחס למתחרות ● היא מחפה על כך עם יחידת הנעה מתוחכמת וביצועים מהנים

פרופ' אסף אברהמי / צילום: ינאי יחיאל

"אנחנו חווים קושי אצל הלקוחות שלנו, עשרות אלפי עסקים בינוניים וקטנים"

פרופ' אסף אברהמי, מנכ"ל חברת חשבשבת, מסביר מאילו טעויות כדאי להימנע, במיוחד בימי קורונה

10,800 עסקאות בדקה: בכמה גיהצו הישראלים בבלאק פריידי

מנתוני שב"א, שבדקה את הוצאות הישראלים בכרטיסי אשראי בין השעות 12-9, גוהצו 400 מיליון שקל - מדובר על ירידה של 10% לעומת השנה שעברה בצל מגבלות הקורונה ופתיחה של פיילוט מצומצם של 15 קניונים ותחת מגבלה של 10 לקוחות בחנות ● הדקה העמוסה ביותר הבוקר - 11:55

אורי אונטרמן, יאללה באסטה: אמזון מוכרת סיורי תיירות וירטואליים / צילום: יח"צ

אמזון מוכרת סיורי תיירות וירטואליים ומפרגנת לחברה ישראלית

אמזון בחרה ביאללה באסטה לאחת מ-5 החברות המובילות במיזם החוויות הווירטואליות שהשיקה ● מדריכי יאללה באסטה ידריכו סיורים פרטיים וירטואליים ללקוחות אמזון מכל העולם, שיוכלו תוך כדי הסיור לשוטט בזמן אמת באתרים ולרכוש מזכרות שיישלחו עד לביתם

אורון שוורץ, יוצר הפודקאסט “משפט חוזר” / צילום: איל יצהר

"כארכיאולוג, למדתי שהדמוקרטיה עלולה להיעלם כמו התרבויות הקדומות"

אורון שוורץ, עו"ד, ארכיאולוג ויוצר הפודקאסט "משפט חוזר" ("כאן"), מצא את המשותף בין רצח ארלוזורוב, משפט אייכמן ופרשת ואנונו: "החרדה הקיומית הישראלית" ● בראיון מיוחד הוא מספר על הקשר בין משפט לארכיאולוגיה, על הדרך לחסל אדם ברומא העתיקה, ועל הרצח במועדון הברנוער

אתר שאיבת נפט באיראן / צילום: ראהיב הומוודני, רויטרס

נשיא איראן רוחאני: ישראל אחראית לחיסול מדען הגרעין

בהודעה שנמסרה מטעם חסן רוחאני, נמסר כי חיסולו של אחד ראשי תכנית הגרעין של איראן מראה את היאוש שאליו נקלעה ישראל ● שגריר איראן באו"ם פנה למזכ"ל הארגון ולמועצת הביטחון וטען כי יש בידי איראן סימנים לכך שישראל אחראית לחיסול

"לתמיכה רגשית הקש 3" / איור: חן ליבמן

חברות מחפשות פתרונות יצירתיים למניעת שחיקה של עובדים בימי המגפה

מימי חופש בהפתעה ועד קבוצות תמיכה הדדית וסדנאות ניהול אמפתי למנהלים ● חברות אמריקאיות רבות כמו דל, HP, רשת הילטון ואחרות מחפשות פתרונות לתחושות הדכדוך והשחיקה שיצר עידן הקורונה

ערד ניר ונדב איל / צילום: איל יצהר

"זו תקופה איומה ונוראה עבור עיתונאים - זו לא פסגת קריירה"

רגע לפני המעבר הדרמטי ל"ידיעות אחרונות", פרשן החוץ של חדשות 13 נדב איל, הפך לאוטוריטה לענייני המגפה • עמיתו מחדשות 12 ערד ניר הואשם כמכחיש קורונה • השנה האחרונה מתחה לשניהם את השרירים - ולא בטוח שהזיקה להם

"איך לקדם אג'נדה בארגון?" / איור: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

מהי הדרך הטובה ביותר לקדם אג'נדה במקום העבודה?

באיזה סוג של מסרים כדאי להשתמש כדי למזער שימוש בכלים חד פעמיים במקום העבודה, במיוחד עכשיו, בתקופת הקורונה, כשהשימוש בהן עלה מאוד? ● מדור ייעוץ

מעגן הדייגים בג'סר א־זרקא / צילום: יותם יעקבסון

נחל תנינים: גשר עתיק מחודש, פריחה סתווית וציפורים נודדות

הגשר שמעל נחל תנינים בשמורת מעגן מיכאל שוקם, ומי שיגיע אליו יוכל ליהנות גם משמורת נחל תנינים הסמוכה, עם פריחה סתווית וציפורים נודדות, וגם מכפר הדייגים ג'סר א-זרקא

בניין רבע הקילומטר בבאר שבע / צילום: בר - אל

"שיכון רבע הקילומטר": המבנה האייקוני של באר שבע שהפך למרכז קליטה

הבניין הארוך בארץ היה חלק ממעבדה אדריכלית נרחבת בבאר שבע והיה אחד מהניסיונות המעניינים להתמודד עם האקלים של המדבר ● מדור אדריכלות

מודליאני 10 תל אביב. הדמיה / צילום: יח"צ

"צריך להבין שזה בסדר שמישהו אחד יקבל טיפה יותר בשביל האינטרס של כולם"

הדיירים ברחוב מודליאני 10 בתל אביב התפנו לאחרונה מהבניין לקראת הריסתו ובניית בניין חדש ● "פרויקטים כאלה, לא צריכים לקחת יותר מארבע שנים – שנתיים אישורים ועוד שנתיים בנייה"