טד ליווינגסטון, מייסד ומנכ"ל Kik / צילום: רויטרס
טד ליווינגסטון, מייסד ומנכ"ל החברה הקנדית Kik Interactive, מפתחת אפליקציית המסרים המיידיים קיק מסנג'ר, מתכוון להיאבק בבית משפט על החלטה צפויה של רשות ני"ע האמריקאית (SEC), שלפיה המטבע הדיגיטלי שהונפק על ידי קיק הוא למעשה נייר ערך ללא רישיון - כך פרסם אתמול (יום א') "וול סטריט ג'ורנל". למהלך זה עשויות להיות השלכות גורליות על תעשיית הבלוקצ'יין העולמית, ובתוכה גם על כמה פעילים ישראלים בולטים בתחום.
קיק גייסה 100 מיליון דולר ב-ICO (הנפקה ראשונית של מטבע דיגיטלי) שבו הונפק המטבע Kin בספטמבר 2017. הצוות שפיתח את המטבע, ההנפקה ופלטפורמת הבלוקצ'יין של החברה פועל בישראל. את ההנפקה הוביל צוות בראשות דניאל ואוריאל פלד, מייסדי Orbs. דניאל פלד הנפיק בעבר גם את Gems, מטבע דיגיטלי שגם הוא מבוסס על תוכנת מסרים מיידיים, ששוויו נמחק לחלוטין.
ל"גלובס" נודע כי אחד המשקיעים הגדולים בהנפקת המטבע של קיק היה משה חוגג, מייסד חברת ההשקעות סינגולריטים ובעלי מועדון בית"ר ירושלים. עוד גוף שהשתתף בגיוס ההשקעות להנפקה היה חברת iAngels הישראלית, בהובלתן של מור אסיא ושלי הוד-מויאל.
נזכיר כי חוגג עצמו עומד מאחורי אחד מגיוסי ה-ICO הגדולים של 2017, שבו גייסה חברת סירין לאבס בראשותו 158 מיליון דולר בהנפקת המטבע הדיגיטלי SRN . בשבוע שעבר, כפי שדווח ב"גלובס", הוגשה על ידי משקיע סיני תביעה נגד חוגג ונגד חברה אחרת שהקים, STX (המוכרת בשם Stox), שגייסה 33 מיליון דולר באוגוסט 2017 בהנפקת המטבע STX. הדיון בתביעה זו נקבע ל-13 בפברואר בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
שווי המטבע צנח ב-97% בתוך שנה
בין אם Kin יסווג בסופו של דבר כנייר ערך או לא, המטבע הדיגיטלי הזה לא ייצר רווחים למחזיקיו. מי שהשקיע ב-ICO של קיק ב-2017, מופסד כיום כ-70% במונחים דולריים. בהנפקתו נמכר המטבע Kin למשקיעים במחיר של 0.0001 דולרים, ואילו כיום Kin נסחר במחיר ממוצע של כ-0.00003 דולרים ליחידה. בינואר 2018 נסחר Kin במחיר שיא של 0.001 דולרים, על פי נתוני אתר CoinMarketCap, ומאז צנח מחירו ביותר מ-97%.
חברת Kik Interactive נוסדה על ידי ליווינגסטון ב-2009 במחוז אונטריו שבקנדה. עד לשנת 2015 הצליחה החברה לגייס כ-120 מיליון דולר ב-5 סבבי גיוס. באחרון שבהם גייסה קיק 50 מיליון דולר בסבב שהובילה ענקית הטכנולוגיה הסינית Tencent - השקעה ששיקפה אז לחברה שווי של מיליארד דולר. ב-2016 דווח כי לאפליקציית קיק מסנג'ר היו 300 מיליון משתמשים רשומים וכי היתה בשימוש על ידי 40% מבני הנוער בארה"ב. ואולם, ליווינגסטון הודה אז בראיון לתקשורת כי האפליקציה מתקשה לעמוד בתחרות מול ווטסאפ ופייסבוק מסנג'ר. נוסף על כך, דווח באותה תקופה כי רשויות החוק בארה"ב רואות בקיק מסנג'ר סביבת עבודה ידידותית לפדופילים, שמשתמשים בה, בין השאר, להפצת פורנו ילדים. לטענת הרשויות, הנהלת קיק לא עשתה די למיגור התופעה.
בתחילת 2017 רכשה קיק את הסטארט-אפ הישראלי Rounds של דני פישל ואילן לייבוביץ', בעסקה שהוערכה ביותר מ-60 מיליון דולר. ראונדס, שפיתחה פלטפורמת וידאו-צ'ט מרובת משתתפים, נהפכה בעקבות הרכישה למרכז הפיתוח הראשון של קיק מחוץ לקנדה. מאז 2017, כל פעילות המטבע הדיגיטלי של קיק מבוצעת מישראל באמצעות מרכז הפיתוח שלה בתל אביב. בדצמבר האחרון דיווחה קיק על הרחבת המרכז שלה בתל אביב, לאחר ששכרה משרדים בשטח של 400 מ"ר בחלל העבודה המשותף Labs של טדי שגיא, בקומה ה-60 של מגדל עזריאלי שרונה, תמורת 4 מיליון שקל לשנתיים.
"אסימון שירות" או נייר ערך?
בספטמבר 2017 יצא לדרך ה-ICO שבו הונפק המטבע הדיגיטלי של קיק באמצעות קרן ללא מטרות רווח בשם Kin Foundation, ובהנפקה גויסו 100 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים. בסך הכל הונפקו 10 טריליון אסימוני Kin, מתוכם טריליון נמכרו למשקיעים בהנפקה, 6 טריליון נמסרו לקרן Kin ו-3 טריליון הוחזקו על ידי החברה. לכאורה, מחזיקי המטבע היו מרוויחים אם ערכו של המטבע Kin היה עולה.
קיק אמרה כבר מתחילת הדרך, כשהתחילה לשווק את הנפקת המטבע, שהמטבע Kin אינו נייר ערך, אלא "אסימון שירות" (utility token), שנועד לשמש אמצעי תשלום עבור אפליקציות ושירותים בפלטפורמה שלה. ואולם, לדברי ליווינגסטון, כפי שפורסם אתמול, מחלקת האכיפה של רשות ני"ע האמריקאית (SEC) סבורה כי הנפקת המטבע הדיגיטלי של קיק היתה למעשה הנפקה של נייר ערך ללא רישיון. ה-SEC סירבה למסור תגובה ל"וול סטריט ג'ורנל".
השאלה הנידונה כאן היא האם יש להתייחס למטבע Kin כאל נייר ערך להשקעה. לדברי ה-SEC, רוב המטבעות הדיגיטליים שהונפקו ב-ICO - הנפקות שזכו לפופולריות עצומה בקרב המשקיעים בשנתיים האחרונות - תואמים להגדרה הזאת. עם זאת, קיק וחברות אחרות בתעשיית הבלוקצ'יין טוענות כי המטבעות הדיגיטליים מייצגים סוג חדש של נכס, שלא צריך להיות כפוף לאותם כללים כמו מניות או אג"ח.
"גישה רגולטורית לקויה מאוד"
אם המאבק המשפטי סביב הנפקת קיק יגיע לבית המשפט, הדבר עשוי לסייע בקביעת היקף סמכותה של ה-SEC "לאלף" את שוק ה-ICO הפרוע, שבו סטארט-אפים לגיטימיים, ולצדם גם נוכלים רבים, גייסו יותר מ-20 מיליארד דולר מאז 2014. כפי שדווח באחרונה ב"גלובס", ה-SEC כבר נקטה אמצעים נגד כמה הנפקות קריפטו בחודשים האחרונים. עם זאת, עדיין לא נידונה בבית משפט בארה"ב השאלה העיקרית אם יש לראות בגיוסי ה-ICO הנפקות של ניירות ערך.
ה-SEC לא מאשימה את קיק בהונאה, לדברי ליווינגסטון. לעומת זאת, לדבריו, מחלקת האכיפה של הרשות טוענת כי קיק לא ביקשה מהרשות אישור להנפקת המטבע שלה, ולכן לא מסרה למשקיעים בהנפקה את המידע הנדרש. עם זאת, צעדי האכיפה דורשים את אישורה של נציבות הרשות, ועד כה לא ידוע אם זו אישרה לנקוט הליכים משפטיים נגד קיק.
על פי ה-SEC, מעמדם של רוב המטבעות הדיגיטליים מוגדר על פי החלטה שקיבל לפני 73 שנה בית המשפט העליון בארה"ב, שבה נקבע אילו השקעות נחשבות לניירות ערך. אסימוני קריפטו רבים עומדים במבחן של בית המשפט, כי הם עשויים להיסחר למטרות רווח וכי הערך שלהם קשור בביצועים של החברה שמכרה אותם. במכתב ששלחה קיק ל-SEC ב-10 בדצמבר, היא טענה כי תנאי המכירה של המטבע Kin אינם מהווים חוזה השקעה וכי החברה לא הובילה את המשקיעים במטבע לצפות להרוויח מרכישתו. "ההכרזה על פעולת האכיפה המוצעת נגד קיק והקרן תביא לחיזוקה של גישה רגולטורית לקויה מאוד", כתבו עורכי הדין של קיק לרשות.