שר הכלכלה אלי כהן צילום: תמר מצפי
הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים שבמשרד הכלכלה והתעשייה מבקשת מהמפקחת על הבנקים, חדוה בר, להתיר לעסקים קטנים ובינוניים שמקיימים מחזור סליקה בכרטיסי אשראי של עד 20 מיליון שקל בשנה, להתקשר עם מאגדים באופן שיאפשר להם להוריד משמעותית את עמלות הסליקה. כיום בנק ישראל מתיר רק לעסקים זעירים, שמנהלים מחזור סליקה שנתי זעום בהיקף של עד 50 אלף שקל בשנה, להתקשר ישירות מול מאגד.
בפנייה של מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, רן קויתי, נכתב כי עסקים קטנים שמאפשרים ללקוחותיהם לשלם בכרטיסי אשראי זוכים לתנאים נחותים מאלה שמקבלים עסקים גדולים, ונדרשים לשלם עמלות סליקה גבוהות יותר. במשרד הכלכלה מאמינים כי התקשרות של עסקים קטנים עם מאגדים המתקשרים עם חברות האשראי תוך ניצול יתרון הגודל - תאפשר להם להפחית משמעותית עמלות אלה.
על פי נתוני בנק ישראל לסוף 2017 שנמסרו ממשרד הכלכלה והתעשייה, גובה עמלת הסליקה שמשלם עסק קטן ממוצע הוא 1.4%, לעומת עמלת סליקה של 0.8% שמשלם עסק גדול ממוצע.
במכתבו לבר, כתב קויתי כי ועדת שטרום, שדנה בהגברת התחרותיות בשירותים הבנקאיים והפיננסיים, קבעה כי יש בפעילות המאגדים כדי להפחית את עמלות הסליקה בכ-60%.
ב-2013 קבע המפקח על הבנקים לשעבר, דודו זקן, כי רק עסקים שמקיימים מחזור סליקה שנתי הנמוך מ-50 אלף שקל יכולים לעבוד באופן ישיר עם מאגד שמתנהל אל מול חברות האשראי. על פי החלטה זו, כל עסק שמקיים מחזור סליקה שנתי גבוה יותר חייב לקיים הסכם ישיר עם חברות האשראי.
בפנייתו למפקחת על הבנקים כתב קויתי כי מאגדים בעלי יכולת מיקוח שיפעלו אל מול חברות הסליקה יאפשרו את הפחתת העמלות, ולפיכך על בנק ישראל לפעול בדחיפות כדי לאפשר למאגדים שפועלים בהתאם לצו לאיסור הלבנת הון להתקשר עם עסקים קטנים: "העסקים הקטנים חייבים להציע ללקוחותיהם אפשרויות תשלום זמינות ונוחות, וכך לשפר את עמדתם מול נותני השירות ולהוזיל עמלות", אמר קויתי.
מבנק ישראל נמסר בתגובה כי פניית משרד הכלכלה התקבלה ונבדקת. גורמים בבנק אמרו כי לסוגיה היבטים הקשורים לאיסור הלבנת הון וכי הגורמים המקצועיים דנים בה.