המייסדים עופר לייזרוביץ’ וזיו גבע / צילום: איל יצהר
בישראל פועלות היום כמה חברות בתחום האסתטיקה, והן עושות את זה יחסית מתחת לרדאר. אחת מהן היא חברת סינויה (Synoia) מרחובות, שהוקמה ב-2008 על ידי עופר לייזרוביץ' וזיו גבע, וכבר רושמת הכנסות של מיליוני דולרים.
"התחלנו בכלל מתחום התקשורת", מספר לייזרוביץ'. "אחרי שהשתחררנו מיחידת טכנולוגיה בחיל הקשר, הקמנו חברה שחיברה מחשב לקו טלפון, בימים שבהם זה לא היה נפוץ. קראו לחברה ביט ווייז והיא מכרה כ-120 אלף מערכות כאלה, בעצם ה-VoIP (Voice over Internet Protocol, טכנולוגיה להעברת דיבור על גבי רשתות IP - ג"ו) הראשון בעולם. משם היה הגיוני לעבור לתחום של טלה-רפואה, מערכות מצוקה, ובהמשך גם למערכת זיהוי ביתי של מחלות, שבסופו של דבר לא הגיעה לשוק.
החברה פיתחה מוצרים נוספים בתחום הרפואי, וביניהם מה שהפך בסופו של דבר למוצר הדגל שלה, טכנולוגיה לאסתטיקה רפואית בשם WishPro. ישראל היא מדינה מובילה באסתטיקה רפואית, ואף שכל חברה בתחום רשמה את הפטנטים שלה, רובן עוסקות באותם עולמות של העברת אנרגיות אור מסוגים שונים (לייזר, RF, אור נראה) לעור, אם לצורך הסרת שיער ואם לצורך גירוי השכבות התחתונות של העור לשם הצערתו, וכן הצרת היקפים, טיפול בכתמים והסרת קעקועים.
המוצר של Wishpro הוא מעט אחר. החברה פיתחה שיטה להפעיל על העור שדה מגנטי, כך שיהפוך חדיר יותר למוצרים קוסמטיים, שגם אותם מפתחת החברה.
"התועלת שמקבל המטופל היא גם מהשדה המגנטי עצמו וגם מהחומר המוחדר", אומר לייזרוביץ'. "לשדה מגנטי יש יכולות די מוכרות של שיפור זרימת הדם, הקלה בכאבים, והוא יכול להיות מומר בתוך המכשיר גם למכוון אנרגיות אור, תלוי איזו ידית מוסיפים למכשיר. אחת הידיות הופכת את הזרם המגנטי לזרם חשמלי במתח נמוך, ואז מרגישים מן עקצוץ ומתאפשרת החדרה של החומר.
"החומרים שאנחנו מחדירים הם, לדוגמה, ויטמינים A ו-E, חומצה הילורונית, קולגן, חוחובה. סה"כ 13 סוגי קפסולות. חלק מהיתרון של השיטה הוא שההחדרה ממוקדת באזור הטיפול ולכן משיגים תוצאות בכמות נמוכה של חומר".
"כמו רונית רפאל, אבל על סטרואידים"
המוצר נמכר היום בעיקר למכוני קוסמטיקה, ספא ומלונות. הוא מעוצב ומתוכנן כך שיהיה מוצר לייף סטייל, ולא רפואי. הוא דומה למכונת קפה עם קפסולות, ובמקרה של וויש פרו הקפסולה היא הרכיב הקוסמטי. גם המודל העסקי דומה, כלומר רוב התשלום הוא עבור החלפים.
"אנחנו נכנסים עכשיו לנישה של טיפולים מהירים. בתוך בתי המרקחת נפתח חדרי טיפול שניתן יהיה לקבל בהם טיפול של רבע שעה עד 20 דקות, במקום טיפול של כשעתיים כמקובל היום. אנחנו יכולים גם להציע את השירות שלנו כך שיוגש תחת המותג של רשת הפארמה, כדי שתוכל לבדל את עצמה מרשתות אחרות".
החברה אינה חושפת את היקף הכנסותיה, אולם לדבריה מכרה עד היום כ-2 מיליון קפסולות, ליותר מ-1,000 לקוחות (מכונים) ברחבי העולם. "נכון להיום, 70% מהפעילות שלנו היא באירופה. השוק הגדול הבא שלנו הוא אסיה. אנחנו מתכננים כניסה לרשתות שיש בהן אפילו 100 סניפים ויותר. כמו מכוני רונית רפאל, אבל על סטרואידים".
סינויה מעסיקה היום כ-50 עובדים בישראל, ופועלת בסין דרך חברה לרכש ולייצור, שבה מועסקים עוד כ-20 עובדים רק סביב ייצור המוצרים של סינויה. עד היום הושקעו בחברה כ-10 מיליון דולר מתוך הכנסות החברה, והיא נמצאת בתהליך של גיוס נוסף.
בינתיים לא נטשה החברה גם את הפעילות המקורית שלה בתחום האבחון הביתי. "יש לנו פרויקט במימון קרן BIRD (לשת"פ בין חברות ישראליות ואמריקאיות) לפיתוח של בדיקה לאבחון התקפי לב בקליניקה של הרופא", אומר לייזרוביץ'. "יש לנו גם חברה בת שמייצרת מצלמות לתחום הרפואי, לא מצלמות זעירות אלא מצלמות המוצבות על מכונות לבדיקות עיניים, ונמכרות לחברות בדיקות עיניים כמו קרל זייץ. אנחנו מוכרים אלפי מצלמות בשנה".