קנאביס / צילום: רויטרס Nir Elias
הבסיס לכל תעשייה עתירת ידע הוא פטנטים, אבל בתחום הקנאביס הנחת היסוד הזאת מאתגרת. השפעות הקנאביס ידועות זה מאות שנים, וההרכב של חלק מהחומרים הפעילם בו כבר התגלה באקדמיה (בעיקר באוניברסיטה העברית) לפני עשרות שנים, אז איזה ידע ייחודי עוד ניתן לצבור בתחום ואיך ניתן להגן עליו?
בקרוב יגיע תחום הקניין הרוחני על קנאביס לראשונה לבתי המשפט בארה"ב. יולי, חברת Cannabis Corp מקולורדו, תבעה חברה בשם Pure Hemp Collective , קולקטיב של נשים המבוסס גם הוא בקולורדו, בטענה שהפורמולציה שלה לטיפול במעי רגיז באמצעות מיצוי קנאביס עם ריכוז גבוה של החומר CBD מפירה פטנט שלה. הטיעון המרכזי של Pure Hemp יהיה כנראה שהידע על השפעת ריכוז גבוה של CBD כבר היה קיים בעת רישום הפטנט. אלא שכדי להוכיח שהידע אינו חדש, יש להראות שהוא תועד בעבר, ואילו בתחום הקנאביס לא היה תיעוד רב של ההתנסות של רוב הצרכנים בהרכבים השונים לאורך השנים, מסיבות ברורות.
ד"ר רוני בן שפרוט, מומחה בתחום הקנאביס הרפואי, עורך פטנטים ושותף בכיר בקבוצת ריינהולד כהן העוסקת בקניין רוחני, חושב, באופן מפתיע ואולי גם קצת בניגוד לאינטרסים שלו, שלא כל החברות בענף צריכות לרשום פטנטים.
זירת הפטנטים בתחום הקנאביס היא ייחודית מאוד. "זה חומר טבע", אומר בן שפורט, "אנשים צורכים אותו כבר מאות שנים ודווקא זה הפך למכשל בפני הפיתוח. חברות שמבססות את העסקים שלהן על קניין רוחני, כמו חברות תרופות, לא תמיד יודעות להתנהל בעולם של חומרי טבע".
מעבר לכך, שדה הפטנטים בתחום הקנאביס כבר די "התלכלך" על ידי חברות שלחלקן כיסים עמוקים. "חברות שרוצות להיכנס לתחום צריכות לדעת עם מה הן עומדות להתמודד", אומר בן שפרוט. בשיחה עם "גלובס", הוא משרטט את השחקנים בתחום וכיצד משתלבת בו הזירה הישראלית.
החברה שעלולה להפוך לטרול פטנטים
בסוף העשור הקודם חלה עלייה משמעותית במספר הפטנטים שנרשמו על ידי חברות התרופות על קנאביס רפואי, והן עדיין הגורם המחזיק בפטנטים הרבים ביותר בתחום. רוב הפטנטים שלהן מגינים על מולקולות מסוימות המופקות מצמח הקנאביס, כשהן משמשות חומר יחיד בטיפול. כמו כן, הן רשמו פנטים על פורמולציות מסוימות של הצמח ועל שיטות טיפול. "זה לא הקניין הרוחני הכי עשיר בעולם, אבל בהחלט יש להן החזקה בתחום".
חברות הפארמה בדרך כלל אינן מפתחות בעצמן מוצרים בתחום הקנאביס משום בעיית ההדירות, כלומר, קשה להגיע למצב שבו בכל פעם שמשתמשים בחומר יקרה בדיוק אותו דבר. לכל צמח קנאביס יש הרכב חומרים פעילים קצת שונה, וההרכב של החומר הפעיל בסופו של דבר בדם יהיה תלוי בטריות הצמח, בתנאי הגידול, בסוג המיצוי (שמן או אבקה, לדוגמה) ובעוצמת השאיפה (סיגריה או מאייד). חברות התרופות מעדיפות לשבת על הגדר עד שבעיית ההדירות תיפתר והן יוכלו לומר לרופאים: אם תצרוך את הטבלייה הזאת באופן כזה, תקבל בדם רמה כך וכך מכל חומר פעיל שבצמח, וההשפעה תהיה כזאת וכזאת.
עם זאת, העובדה שחברות התרופות אינן מפתחות את הצמח בעצמן, אין פירושה בהכרח שהן יימנעו מתביעה במקרה שחברה אחרת תזכה להצלחה בתוך הפרה של אחד הפטנטים שלהן.
אחת השחקניות החזקות בתחום היא חברת התרופות GW, שכן פיתחה תרופה המבוססת על קנאביס, במסלול המקובל של פיתוח תרופות. החברה בודדה את אחד הרכיבים בקנאביס והפכה אותו לתרופה שמקורה בצומח אולם ההרכב הכימי שלה הוא אחיד. עוד דבר שעשתה GW, אומר בן שפרוט, הוא לרשום פטנטים רבים מאוד - על כל קשר בין רכיב פעיל בקנאביס למחלה מסוימת.
"GW בעצם יצרה בסיס 'מזהם' של קניין רוחני לרוב התחום. היום אחת הסכנות העומדות בפני כל חברה הפועלת בתחום הקנאביס היא שאחד הפטנטים של GW יתפוצץ לה בפנים", אומר בן שפרוט. "בינתיים, החברה אינה מתנהגת כ'טרול פטנטים' ולא יוצאת לתבוע כל חברה הפועלת בתחום, אולם אין לדעת מה יקרה בהמשך. היא יכולה לחכות בחושך ואז לתבוע. לפעמים אני תוהה איך החרב לא נפלה עדיין, כי אין ספק שחברות רבות בישראל ובעולם נמצאות בהפרה נגד GW, אבל תביעת פטנטים כנראה איננה המודל העסקי שלה".
בזירת הפטנטים יש שני שחקנים מעניינים נוספים: האקדמיה, ובראשה האוניברסיטה העברית שרשמה כמה פטנטים על גילויים שלה, ועמותה בשם OCD, שעשויה לסייע לחברות קנאביס בתביעות עתידיות נגדן. העמותה קיבלה על עצמה את המשימה לזהות את כל המידע הקיים על קנאביס שאינו מוגן בפטנט, במטרה לפרסמו בציבור ולמנוע מגורם מסוים לטעון בעתיד או בדיעבד שאלה גילויים שלו. כל מידע שרשום במאגרים של OCD, פירושו פטנט נוסף שאי אפשר לרשום.
חברות בתחום הקנאביס יוכלו להשתמש במאגר הזה כאחד הכלים לבטל פטנטים של GW או של חברות התרופות הגדולות, אם יוכלו להוכיח שלא מדובר בידע חדש.
ישראל מאבדת ידע ייחודי
בישראל, לרוב החברות הפועלות בתחום הקנאביס אין כלל פטנטים משום האופן שבו התפתח השוק מבחינה היסטורית - הוא צמח מהחקלאות."החקלאים פיתחו את הזנים, את שיטות הגידול, צברו בהדרגה ידע לגבי ההרכבים או הזנים שמתאימים לחולים שונים, ולגבי איך כדאי לכל חולה ליטול את המוצר", אומר בן שפרוט, "אלא שהידע הזה לא מוגן. עד כה העסק עבד טוב ויפה, אולם עם הכניסה של מתחרים חדשים, והרצון להתרחב לחו"ל, ייתכנו בעיות. משקיעים גדולים לא אוהבים להיכנס לתחום שאיננו מוגן מבחינת קניין רוחני".
אז מה עושים? "התשובה לא לגמרי ברורה", אומר בן שפרוט. "בתחומים מסוימים אני בהחלט שואל את עצמי אם כדאי לחברות לרשום בכלל פטנטים. בתחומים אחרים כן הצטבר ידע ייחודי שאינו מוגן על ידי אחרים. למשל, ברפואה המותאמת אישית. חברות שפועלות בתחום הקנאביס זמן מסוים בארץ כבר צברו מאגרי מידע, או לפחות יש אצל הנציגים שלהם מידע שבעל פה לגבי ההתאמה בין זנים, צורות מתן, זמני נטילה ועוד, לבין מטופלים שונים, עם מאפיינים שונים, עם מחלות שונות. לדוגמה, אם מטופל אומר 'זה עושה לי בחילות', אז אומרים לו, תיקח טיפות רק בערב. או שמציעים לו צורת מתן אחרת.
"GW, לעומת זאת, פועלת להתאים הרכב חומרים מסוים למחלה מסוימת, ולא ממש נגעה גם בפטנטים שלה בתחום הרפואה המותאמת אישית. היא לא מבדילה בעצמה בין אישה, איש, אישה במחזור, אישה במנופאוזה, ילדים. ייתכן שאם אפשר יהיה לבנות מהידע הזה אלגוריתם לרופא שמנחה אותו כיצד לרשום את המוצר, אז על האלגוריתם הזה ניתן יהיה להגן, אבל גם אפשר לשמור אותו כסוד מסחרי".
לישראל יש גם ידע ייחודי בתחום הטכנולוגיות הבוטניות, אומר בן שפרוט. "לא כל הטכנולוגיות הללו מוגנות בפטנט והן היום בגדר סוד מסחרי של החברות העוסקות בתחום. הבעיה שלנו היא שהחברות הישראליות שלא אפשרו להן לייצא קנאביס הקימו פעילויות במקומות אחרים, והן מלמדות את החקלאים המקומיים את הסודות בתמורה לאחוזים בחברות הזרות. זו זכותן, כמובן, ומהלך עסקי הגיוני מבחינתן, אבל המשמעות היא שהידע שהיה ייחודי לישראל יוצא החוצה לחקלאים ממדינות נוספות, והוא רלוונטי לתחרותיות שלנו לא רק בתחום הקנאביס. הידע הזה יוצא לקנדה. הוא יוצא ברגעים אלה ממש".
במאמר מוסגר, בן שפרוט אומר שייתכן שלדחיית היתר היצוא של קנאביס מישראל דווקא היה יתרון: "אם היו מתירים יצוא, החברות הישראליות היו נופלות כי הן לא עמדו בכושר הייצור. רק לחברות ספורות יש היום יכולת לגדל קנאביס רפואי באיכות הדרושה בחול בכמות שהן היו צריכות להתחייב אליה כדי באמת לפעול שם".