גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הצביעו ששש: למה לא עושים כמה דקות דומייה כל יום, אבל בלי סירנות, סתם דומייה

השקפת עולמי הבסיסית לא השתנתה בהרבה, אך הפעם אני אדיש כל-כך, שזו הפעם הראשונה שאני קול צף

איור: תמיר שפר
איור: תמיר שפר

א.

בני גנץ עוד לא הפר את שתיקתו וחשף את עמדותיו ("עמדותיו", אפשר לחשוב) כשהמילים האלה נשלחות אליכם כמו גלויה מהעבר. בזמן שלי הוא עוד שותק ואני יודע שאתם כבר מתגעגעים לימים הפשוטים והיפים ההם של אמצע השבוע שעבר לפני הנאום, כשעמדותיו של גנץ עוד היו במה שמכונה סופרפוזיציה. כמו החתול של שרדינגר הן עדיין שרויות באותה קופסה אטומה עם חומר רדיואקטיבי שאולי השתחרר ואולי לא, ואיש לא יודע אם החתול חי או מת או מה, והאם עמדות גנץ הן לא זה ולא זה או גם זה וגם זה או (ככל הנראה) קצת זה וקצת זה. בכל מקרה, לא צריך להיות בן של נביא בשביל לחזות את אכילת הראשים האינטנסיבית שבאה בעקבות הנאום; הפרשנויות, התגובות, הבדיחות, הוויכוחים, הסקרים, הממים ברשתות החברתיות. זה אפילו לא לחזות, זה בעיקר להיזכר. הרי כבר היינו שם, כבר עשינו את זה. דבר אחד נראה לי די בטוח להמר עליו: אני שם 15 שקל שיותר מששמר גנץ על השתיקה, שמרה השתיקה על גנץ.

ב.

הבחירות האלה הן בידור לא רע בכלל בינתיים, בעיקר הסרטונים שמגיעים מהמתמודדים בליכוד, אבל הן משאירות אותי אדיש לגמרי במישור המהותי. אם אני מבין נכון, מדובר הרי בלא יותר מחזרה גנרלית לבחירות האמיתיות שייערכו כמה חודשים אחר כך, עת ניסחף כולנו למערבולת המשפטית של נתניהו, אז מה יש להתרגש עכשיו? השקפת עולמי הבסיסית לא השתנתה בהרבה, עדיין די שמאלני וסוג של סוציאליסט, אבל הפעם אני אדיש עד כדי כך שזו הפעם הראשונה בחיי שאני קול צף. את הבחירות האלה אני לוקח בקלות, הפעם אני לא הולך עם הראש ולא הולך עם הלב - אני הולך עם הגוש. כמו שזה נראה, אמשיך לא להתלבט עד הקלפי ואז פשוט אשים אחד מהפתקים. אם הם לא לוקחים את זה ברצינות, למה שאני אקח.

זו חוויה מרעננת, בחיי. כל חיי קצת בזתי בלב לקולות הצפים, להמון האנשים שלא עושים עניין גדול ממפלגות ובכל מערכת בחירות הולכים עם הבטחת השעה. אבל אחרי שמערכת הבחירות הנוכחית הפכה אותי לכזה, אני מרגיש קל וחופשי, לא קהל שבוי של אף אחד ולא בייס של שום דבר. מה שפעם היה נראה לי עדר, נראה לי היום כמו להקת ציפורים בשמיים, דואה ברוח התקופה. אז אם יש לך מה להציע לי עד התשיעי באפריל ואתה ממוקם איפשהו מהמרכז ושמאלה, אני שומע, כלומר מאזין בחצי אוזן.

כמובן שדרור של פעם, שהצביע חד"ש וחירף נפשו בניסיונות שכנוע, בז איפשהו בתוכי לדרור של היום, אבל בסדר, פער דורות פנימי זה טבעי ומידה מסוימת של שנאה עצמית היא בריאות לנפש. מי שאוהב את עצמו כל הזמן מסוכן לחברה הרבה יותר.

ג.

האמת שדי התלהבתי מבני גנץ. השתיקה הארוכה קנתה אותי. בהמולה הסואנת והמבולבלת של הבחירות האלה, כשכולם ברברו ולרלרו עד לבלי דעת כשהם אומרים שום דבר רק במיליון מילים, זהרה שתיקת גנץ כיהלום דומם. מתתי על זה. אם הוא רק היה ממשיך עם השקט, הייתי שם לו פתק. אם אחרי נאום אחד יחזור להתעטף בשתיקה, אם יבנה רשימה של שתקנים ושתקניות ויוכיח שהשתיקה היא אסטרטגיה, לא רק טקטיקה, עוד יש לו סיכוי אצלי.

אחסוך מכולנו את שלל הציטוטים על מעלות השתיקה ויתרונותיה, זה לא העניין פה - אני לא מתעניין בשתיקה, שהיא סייג או מחסה או טריק או הימנעות. לא שתיקה רועמת ולא שתיקת כבשים, פשוט שתיקה. לדעתי, העם מוכן למועמד שותק. רשימה שקטה לרוב הדומם.

זו יכולה להיות הבטחת הבחירות הכי טובה בהיסטוריה אי פעם. הרי מה כולנו רוצים? שקט. ומה כולנו צריכים? שקט. מה הכי חסר לנו? שקט. שקט זה טוב לכלכלה, שקט זה טוב לביטחון, שקט זה טוב לנשמה, לחברה, לפריון, לבריאות, לסביבה, לחינוך. אני מסתובב הרבה בארץ, חברות וחברים, וזה מה שהעם צמא לו. שקט. דברו עם אנשים, תשאלו אותם בעצמכם. שקט זה בטוח אחד משלושת הדברים שהם יגידו. שקט זו שאיפה אוניברסלית. לא שקט כקיפאון של אי עשייה, שקט כמצע, שקט כנקודת מוצא, שקט נפשי שנובע מביטחון עצמי. הרי כמעט כל דבר שאפשר לעשות ברעש, אפשר לעשות טוב יותר בשקט. חוץ מרוקנרול, כמובן. ועוד כמה דברים.

זה נכון, צריך לומר לאט ובטון רגוע בנאומו של המועמד שיעמוד בראש מפלגת שקט (סימנה בקלפי: ששש), שהרעש תפס אותנו באחיזה כל-כך חזקה ותקע בנו שורשים כל-כך עמוקים, שאנחנו כבר לא יכולים לדמיין את המדינה שלנו שקטה. אבל זה אפשרי. מותר לחלום על שקט. ומתי חולמים? כשיש שקט.

לא יודע מה איתכם, מבחינתי זה נאום של ניצחון מובטח. תחשוב על זה, גנץ. חוסן לישראל? שקט לישראל!

ד.

חלק גדול מהבעיה עם השתיקה בישראל - ממשיך יו"ר מפלגת שקט בנאומו הנינוח - זה המיצוב שלה: שותקים רק כשעצוב. "אני נושא עמי את צער השתיקה", כתב אורלנד. למה צער, יעקב? שתיקה היא שמחה, חביבי. זה אומר שהכול במקום. ולמה המדינה נותנת לנו דקה דומייה רק בימי אבל, שכול וזיכרון? - ושימו לב שגם את דקות הדומייה הם מציפים ברעש סירנות, כאילו מפחדים מדומייה אמיתית במקום לאמץ אותה אל הלב לרגע. למה לא עושים כמה דקות דומייה כל יום באופן מאורגן, אבל בלי סירנות, סתם דומייה. דומייה כמדיטציה לאומית: לנשום עמוק ולאט, לשמוע את הרוח, להאזין לחיים עצמם שוקקים סביבנו. מטוס חוצה את השמיים, יונה הומה, כלב נובח, דלת נפתחת, מישהו קודח, מישהו מנגן.

אפשר לשנות את זה, חברות וחברים, ממשיך היו"ר בנאומו המרגיע, הרעש הוא לא גזירת גורל ולא כוח טבע. אנחנו יכולים להוריד את הווליום במדינה, זה תלוי בכל אחת ואחד מאיתנו. הבטחנו להביא שקט לישראל - ואנחנו מתכוונים לשנות את זה באיזי. אני מצדי מתחייב להמשיך ולשמור על השקט לאורך כל הקדנציה. המשא ומתן הקואליציוני ייערך בפעוטון בפריפריה כשהילדים ישנים. מי שיעיר ולו ילד אחד, לא ייכנס לקואליציה שלי. ישיבות ממשלה בראשותי ייערכו בספריות ציבוריות. אנחנו מתחייבים לספור לפחות עד עשר לפני שאנחנו עונים. לאויבינו אני חוזר ואומר, שקט ייענה בעוד יותר שקט.

הדבר הראשון שאעשה אחרי הבחירות זה לצאת בתוכנית חומששש לישראל שקטה יותר. ממשלה בראשותי תעניק תמריצים לערים שקטות ותקדם צעירים רגועים לתפקידי מפתח. די לרעש, די לעצבים. שקט, חברות וחברים, הוא צו השעה. הצטרפו אליי ונשתוק מעט ביחד.

אין סיכוי שמפלגה כזאת לא לוקחת ארבעים מנדטים. תחשוב על זה, גנץ.

עוד כתבות

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה ג'י סיטי נופלת בכ-10%?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 30% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה