יוצאי אתיופיה מפגינים נגד האפליה ב–2015 / צילום: שלומי יוסף
קהילת יוצאי אתיופיה שוב יוצאת להפגין ולצעוק את כאבינו ותסכולנו. אנו דורשים שוויון וביטחון לילדינו, לא נקמה. ההפגנה היא זכות חוקית, אנו נשמור על החוק וקוראים למשטרת ישראל לנהוג באיפוק.
השיח שמקדמת המשטרה על החשש מאלימות מצד המפגינים מעיד, לצערי, על הגישה הבעייתית שלה כלפי ישראלים ממוצא אתיופי.
אחרי ההפגנה הגדולה ב-2015 היה נדמה שהמשטרה מבינה: ישנו שיטור-יתר וחוסר אמון ביחסים בין ישראלים יוצאי אתיופיה למשטרה. התקיימו ישיבות, תוקצבו תקציבים, והוצגו תוצאות. אך האירוע שבו נהרג יהודה ביאדגה מוכיח שהכול מן הפה אל החוץ. הכול פלסטר.
תגובת המשטרה, באופן פבלובי, היא קודם כל הגנה על עצמה, הגנה על השוטר באופן מיידי ללא חקירה. הגנה על השוטר והשוטרים - במקום לשמור על הציבור ועל החוק. הרי המשטרה תמיד יודעת את האמת, תמיד צודקת.
משטרה שרוצה לבסס יחסי אמון הייתה מגיבה אחרת, מביעה צער, משעה את השוטר באופן מיידי, מקדמת חקירה מהירה, משתפת ומעדכנת את המשפחה.
וגם עכשיו, אחרי שהסברנו שוב ושוב שהתגובה של המשטרה מוסיפה שמן למדורה, השוטר לא מושעה אלא הוצא לחופשה.
המקרה הטרגי שבו נהרג יהודה ביאדגה לא היה צריך לקרות. המשטרה הוזעקה על-ידי המשפחה כדי לסייע להתמודד עם בחור צעיר עם מוגבלות נפשית, מחלה נפשית שפרצה בזמן שהוא שירת כחייל קרבי בצה"ל והגן על מדינתו.
המשטרה קיבלה את המידע על מצבו הנפשי, ובמקום לנהוג בו כאיש חולה, במשנה זהירות, הגיע שוטר רכוב על אופנועו וירה בו שתי יריות למרכז הגוף. אין שום הסבר מתקבל על הדעת שיצדיק את תגובתו הרצחנית. היו כל-כך הרבה דרכים לטפל באירוע וביהודה מבלי לירות את הכדורים הקטלניים.
ביאדגה הסתובב 51 דקות ברחוב ולא פגע באף אחד. הטענה כאילו השוטר היה בסכנה - מגוחכת.
הסיפור של יהודה הוא טרגי ומעיד על כישלונן של המערכות שבהן עבר במסלול חייו הקצרים. הצבא גייס אותו לקרבי - אך התנער ממנו ברגע שלא היה מסוגל לספק את הסחורה.
מערכות בריאות הנפש לא סייעו לו להתמודד עם מחלתו וזרקו אותו על הוריו ומשפחתו. נפשו של יהודה נפגעה, והמשטרה שהייתה אמורה להגן ביטחונו היא זו שהרגה אותו כאילו היה מחבל שנושא חומר נפץ על גופו.
התרבות והנורמות שמצמיחות מצב זה חייבות להיעלם ומיד. תופעת האפליה, הדעות הקדומות והגזעניות, אצבע קלה על ההדק, טיוח במקום בדק-בית אמיתי ומעמיק - מתאימים למשטרות במדינות חשוכות ולא למדינת ישראל.
האפליה והגזענות המוסווה, המסוכנת והקטלנית שקיימת בקרב עשבים שוטים במשטרת ישראל גורמת סבל, עיוות דין, פתיחת תיקים וסטיגמות ולהרס עתידם של צעירים רבים בני הקהילה ובמקרה הטרגי הזה למוות מיותר.
מדינת ישראל איננה מדינה גזענית, אך יש בה עשבים שוטים של גזענות. יש בנו הרבה אהבה למדינת ישראל, מתוך האהבה הזו יש בנו גם תחושה כעס שלא ניתן יותר לעצור.
את המחאה של הישראלים שעלו מאתיופיה, העבירו ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר לביטחון פנים גלעד ארדן מסדר היום. מערכות השלטון בישראל חייבות בשינוי עמוק ביחס כלפי הישראלים שעלו מאתיופיה לישראל.
ממשלת ישראל חייבת להקים ועדת חקירה ממלכתית בנוגע לגזענות במשטרה ובמערכות השלטון. יש לבצע חקירה אמיתית בנוגע להריגתו של ביאדגה על-ידי גורם חיצוני למשטרה ומח"ש. לא נסכים שהרג מיותר שכזה יקרה שוב.
הכותבת היא יו"ר פורום תמרץ, פורום חברי מועצות יוצאי אתיופיה, ומתמודדת בפריימריז במרצ