החוק שנתניהו המציאאחד הכזבים האהובים על ראש הממשלה בנימין נתניהו קשור להצעת החוק בעניין העיתון "ישראל היום". הוא מציג את החוק המוצע כיוזמה לא דמוקרטית שנועדה לסגור את "ישראל היום". נתניהו גם מציג את כל מי שהצביע בעד החוק (למשל, שרת המשפטים איילת שקד) כמי שנתן ידו ליוזמה לסגירת העיתון - מה שעושה אותם לאויבי נתניהו ומשפחתו.
חוק לשמירה על תחרות הוגנת
אלא שזה כמובן לא נכון. הצעת החוק הוגשה על-ידי קבוצת חברי כנסת בראשות איתן כבל. היא קבעה כי עיתון בעל תפוצה גדולה לא יוכל להיות מחולק חינם. ב"ישראל היום" ראו זאת כניסיון לסגור את העיתון. המשמעות היא שהם לא חושבים שהעיתון טוב או מעניין מספיק כדי שאנשים ישלמו בשבילו.
עיתון מכספי הימורים
ברור שהחינמיות נותנת יתרון ענק בתחרות מול עיתונים שאנשים צריכים לשלם כדי לרכוש אותם. הצעת החוק הייתה מיועדת למעשה לתקן את המצב הלא הוגן הזה, ששחרר, ועדיין משחרר, את העיתון, שנמצא בבעלותו של שלדון אדלסון, מתחרות עם העיתונים האחרים.
למה הדבר דומה? שמחר יחליט מישהו לחלק חינם מוצר צריכה מסוים, למשל חולצות. ברור מאליו ששאר יצרני החולצות יצטרכו לסגור את עסקיהם, אם לא יעמוד לצידם מיליארדר כמו אדלסון, שיממן את המפגע הזה.
הצעת החוק נפלה בכנסת, ומאז לנתניהו יש עיתון תומך, שנסמך על כספי הימורים. אין כל סיכוי שראש הממשלה נתניהו יראה את הבעיה החברתית והמוסרית של מצב זה. ולמה שיעשה זאת, אם הוא יכול במקום זאת לייצר בדיות על חוק שלא היה, ובוודאי שלא במתכונת שהוא מתאר?
בנט רוצה להדיח יועץ משפטי מכהן
שר החינוך נפתלי בנט חותר להדיח יועץ משפטי לממשלה, לא פחות. ולא סתם יועץ משפטי, אלא כזה שמכהן. הנימוק: "לא מוצדק שמנדלבליט יקבע את השלטון". מי כן יקבע: "המיליונים. העם".
אבל בנט, הרי זה בדיוק מה שקורה. המיליונים של העם חוקקו חוקים, שבהם נקבע כי כאשר אדם חשוד בעבירות, הוא ייחקר על-ידי המשטרה. לאחר מכן התיק ייבדק על-ידי אנשי הפרקליטות, שיתנו את חוות-דעתם ליועץ המשפטי לממשלה - והוא יחליט.
כלומר, לא מנדלבליט קובע, אלא מערכת מורכבת של חוקים ואכיפתם. יותר מ-70 שנה זה עובד, ובנט חי עם זה בשלום. גם כאשר ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט נשלח לכלא. אבל עכשיו בנט חושש שאם לא יהיה נתניהו - לא יהיו גם בנט ושקד. מכל מקום, לא בממשלה.
