חנות ירקות / צילום: תמר מצפי
לאחרונה ציינו ברחבי הארץ את ט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות והחג שמזוהה עם גידולי ארץ ישראל ונטיעת עצים - זמן טוב לברר מה קרה למחירי הפירות והירקות בשנה האחרונה. חובבי האבוקדו שבינינו כנראה הרגישו בכיס את הזינוק במחיר - יותר מ-16 שקל לקילו באפריל האחרון לפי נתוני משרד החקלאות. מחירו של הבצל היבש, שזינק לשיא של יותר מ-6 שקל לק"ג בנובמבר (7 שקלים המחיר הסיטונאי), היה כל-כך שערורייתי, עד כדי כך שמשרד החקלאות עצמו פרסם הודעה חריגה שתוקפת את הסיטונאים הגדולים בתחום ומאשימה אותם במכירה של כמויות קטנות כדי לקבל מחיר מופרז. המשרד אף פתח את יבוא הבצל ללא מכס - צעד שסייע אך מעט להוריד את המחיר, משום שגם באירופה נרשם מחסור בירק בשל בצורת.
האבוקדו והבצל הם לא היחידים. מוקדם יותר השבוע הודיעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) על שינוי במשקלות של מגוון המוצרים שמרכיבים את מדדי המחירים לצרכן. מדובר בעדכון שקורה אחת לשנתיים והפעם מגדיל את משקלם במדד של מוצרי המזון והפירות והירקות. זה לא דבר של מה בכך; מדדי המחירים לא רק משקפים את מה שהציבור משלם, אלא גם משפיעים על המחירים העתידיים ולמעשה משפיעים על כלל המשק.
במסגרת השינויים האמורים של הלמ"ס ב-2019, יגדל חלקם במדד הן של המזון והן של הפירות והירקות, שיחדיו מהווים את הרכיב השלישי במשקלו אחרי הדיור, והתחבורה ותקשורת. אך עוד קודם לשינויים שיחולו מעתה ואילך, זה הזמן להבין מה קרה עם מחירי הירקות והפירות בשנה האחרונה.
נתוני הלמ"ס לסיכום 2018 מגלים כי בשנה החולפת שילמנו הרבה יותר על פירות וירקות מאשר בסוף השנה שקדמה לה - מחירי הירקות והפירות הטריים עלו בכ-15% ובכ-18% בהתאמה, ועיקר העלייה הייתה במחצית הראשונה של 2018. ומה לגבי המחירים בשנתיים האחרונות? מחירי הירקות טיפסו בכ-10% ומחירי הפירות עלו בכ-15% מאז 2016.
עם זאת, בחינה של דצמבר מול דצמבר אינה נותנת תמונה מלאה, כיוון שמחירי הפירות והירקות רושמים תנודות שמושפעות מגורמים עונתיים. בחינת המחיר הממוצע מציגה התייקרות מתונה יותר: המחיר הממוצע של ירקות טריים עלה ב-1% בלבד ב-2018 לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בפירות הטריים נרשמה התייקרות של 6.6% לפרי בממוצע.
עלויות הייצור התייקרו
כשמסתכלים על 5 השנים האחרונות, מחיר הירקות והפירות עלה בלא פחות מ-40% - כך אומר ל"גלובס" גורם במשרד החקלאות. "רוב עליית המחיר מגיעה משנים דלות בפרי וגם ממחירים גבוהים בתחילת העונה", מסביר אותו גורם, ואחת הסיבות לכך היא מעבר לצריכת פרימיום: הצרכן דורש פירות וירקות מחוץ לעונתם ומוכן לשלם עליהם מחירים גבוהים מאוד.
גם החמרת הסטנדרטים העלו את מחירי הפירות: "יש בדיקות איכות ואריזות טובות יותר. אם בעבר פירות לא טובים היו מגיעים לרשתות המזון, היום הם נזרקים בתעשייה. ברשתות רמת האיכות של הפרי גבוהה יותר, וצריך לשלם עליו קצת יותר".
סיבה נוספת היא מכירת מארזים מיוחדים: כך למשל, בחודשים האחרונים התחילו לשווק שתי יחידות אבוקדו מוכן לאכילה בקופסת קרטון מעוצבת. אלא שמחירו של האבוקדו הבשל גבוה ב-50% מזה של האבוקדו הרגיל. לאריזות המיוחדות שאנחנו רואים בסופר יש עלויות לא מבוטלות: האריזה, כוח-אדם שדרוש לטיפול בה, בחירות הפירות בגודל שמתאים לקופסה - כל אלה כנראה יביאו להמשך מגמת ההתייקרות.
סיבה נוספת לעלייה במחיר שעליה מצביע הגורם במשרד היא התייקרות התשומות. בדומה לתעשיית המזון, גם ענף החקלאות מושפע מעליות המחירים: "ב-5 השנים האחרונות עלויות הייצור עלו - מים, המהווים 12%-10% מעלויות הגידול, התייקרו ב-50%. גם שכר העבודה, שהוא רבע מעלויות הייצור, עלה ב-30%".
גם מזג-האוויר, המשתנה שהכי קשה לחזות, משפיע באופן דרמטי על הגידולים. לדברי הגורם, "החורף החם של השנה שעברה הפחית את כמות היבולים, והשקדים והענבים ניזוקו מברד וחמסין במאי".
הווירוס מקטין את היבול
אבל אלה כנראה לא הסיבות היחידות: לדברי גורם בכיר באחת מרשתות הקמעונאות, ישנן שתי סיבות נוספות ומשמעותיות לעליית מחירים. הראשונה היא וירוסים שתוקפים את הגידולים. "בעגבנייה היה השנה פיק של מחיר גבוה בגלל וירוס שמקטין את היבול", אמר הגורם. "במקום תוצרת של 16-15 טונות עגבנייה לדונם, הווירוס הביא לתוצרת של שליש מהכמות".
עוד לדבריו, אם בעבר היו רשתות שמכרו קילו עגבנייה בשקל לצרכן כ'לוס לידר' (מחיר הפסד כאסטרטגיה שיווקית, ש"מ), השנה המחיר הסיטונאי לא יורד מתחת ל-5 שקלים לק"ג. התחרות בין הרשתות ירדה, והן כבר פחות נלחמות על הצרכן דרך העגבנייה".
סיבה שנייה היא "יציאה של מגדלים מהשוק שגורמת לפחות היצע". לדבריו, ישנה מגמה הולכת ומתגברת בשנתיים-שלוש האחרונות של חקלאים שסגרו את הפעילות שלהם, "בין היתר בגלל מצוקת כוח-האדם והאתגרים הגוברים בענף החקלאות".
האם ההתייקרויות במחירי המזון והפירות והירקות ב-2018 הם אלה שהפכו את המוצרים הללו למשמעותיים יותר בהוצאה החודשית של הציבור? סביר שיש לכך קשר, וימים יגידו אם העלייה במחירים בסופרים ובשווקים תימשך גם ב-2019 ותוביל להגדלה נוספת של חלקם במדדי המחירים של הלמ"ס גם בעתיד.