ועדת קבלה ביישובים / איור: גיל ג'יבלי
ב-10 ביולי 2018, הנשיא ראובן (רובי) ריבלין, לא יכול היה לשתוק יותר. על-פי רוב, נשיא המדינה נזהר מלהתערב בהליכי חקיקה של הכנסת אבל הפעם ריבלין החליט לצאת בפומבי נגד כוונת הכנסת לכלול בהצעת חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, הידועה כ"חוק הלאום", סעיף בעל נופך גזעני. סעיף שנועד לאפשר לקיים בישראל יישובים שמיועדים ליהודים בלבד באמצעות ועדות קבלה שיסננו את המועמדים הבלתי מתאימים.
ריבלין פנה באופן חריג לחברי הכנסת וביקש מהם לתקן את הסעיף הזה, סעיף 7 (ב) להצעת חוק הלאום שלשונו המכובסת הייתה כי "המדינה רשאית לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת". ריבלין הזהיר ש"הסעיף עלול לפגוע בעם היהודי, ביהודים ברחבי העולם ובמדינה". עמדה דומה לזו של הנשיא הביע גם היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, שסבר כי "סעיף ההתיישבות הקהילתית הנפרדת" בחוק היסוד, עומד בניגוד לאופייה הדמוקרטי של המדינה.
הביקורת של הנשיא, של היועץ המשפטי לממשלה, ושל אחרים על סעיף 7(א) הבעייתי, עזרה והוא הוסר מהנוסח המעודכן של חוק יסוד: הלאום. חוק היסוד כולל כיום בסעיף 7 שלו אמירה כללית בלבד על חשיבות התיישבות יהודית: "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על-מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה".
לאיסור החוקי על קיום קהילות נפרדות בארץ יש חריג אחד בולט: החל מ-2011 מאפשרת המדינה באמצעות "התיקון לפקודת האגודות השיתופיות", הידוע בכינויו "חוק ועדות קבלה", ליישובים קהילתיים קטנים (יישוב שאינו עולה על 400 משפחות) בנגב ובגליל לסרב לקבל מועמדים אשר עלולים לפגוע ב"מרקם החברתי והתרבותי של היישוב". עם זאת, לצד זה קובע החוק כי ועדת הקבלה של היישוב לא תסרב לקבל מועמד מטעמי גזע, דת, מין, לאום, מוגבלות, מעמד אישי, גיל, הורות, נטייה מינית, ארץ מוצא, השקפה או השתייכות מפלגתית-פוליטית.
החקיקה תואמת לפחות בחלקה להלכה המשפטית שקבע בשנת 2000 בג"ץ בעניין קעדאן, ושבו לראשונה הכיר בג"ץ בזכות של ערבים לבנות ביישובים יהודיים, ואסר על היישובים הקהילתיים להפלות בין יהודים לערבים בקבלה אליהם.
עד כאן המצב המשפטי-חוקי. ואולם, חוקים והלכות משפטיות לחוד ומציאות לחוד. יישובים, מושבים וקיבוצים שונים ומבוקשים במרכז הארץ וגם במקומות אטרקטיביים פחות, מוצאים דרכים לעקוף את האיסורים בחוק, ולסנן את המועמדים לקבלה אליהם. ערבים, יוצאי אתיופיה, אימהות חד-הוריות, ומיעוטים אחרים, מתקשים להתקבל ליישובים היהודים המבוקשים הללו, גם כשהפרוטה מצויה בכיסם וגם כשעומד ביישוב בית למכירה שהם מסכמים לרכוש אותו מבעליו.
אבל גם חלק מהיישובים הקהילתיים בנגב ובגליל - אלה שמפעילים ועדות קבלה בהתאם לחוק שכאמור, מאפשר להם לסנן מועמדים שלא מתאימים ל"מרקם הקהילתי, חברתי, תרבותי" נוטים לעתים לנצל את לשון החוק שמנוסח בצורה עמומה כדי שלא לקבל אליהם את כל מי "שלא בא להם טוב בעיניים".
הגוף שמפקח על ועדות הקבלה של היישובים הקהילתיים בנגב ובגליל ושדן בערעורים (השגות) שמגישים משפחות ויחידים על החלטות של ועדות קבלה שדחו את בקשתם להתקבל ליישובים, הוא "ועדת ההשגות על החלטות ועדות הקבלה ליישובים בנגב ובגליל על-פי פקודת האגודות השיתופיות".
בוועדת ההשגות על החלטות ועדות הקבלה יש שלושה חברים: היו"ר כיום הוא פרופסור דב גולדברגר, ושני חברי הוועדה הנוספים הם ברוך שוגרמן, נציג משרד הרווחה, ואלה אלון, נציגת רשם האגודות השיתופיות. ב-2017 ישבו בוועדת ההשגות אסף רפלר, נציג מנהל מקרקעי ישראל, רען אמויאל, נציג משרד החקלאות, ורותי לירז שפירא, נציגת רשם האגודות השיתופיות.
בסיוע מנכ"לית התנועה לחופש המידע, עו"ד רחלי אדרי, שהגישה בקשה לפי חוק חופש המידע לוועדת ההשגות הגיעו לידי "גלובס" החלטות הוועדה שהתקבלו בשנים 2014, 2015, 2016 ו-2018 וכן חלק מהפרוטוקולים של הדיונים בוועדה. מהנתונים מתברר שהרוב של ההשגות (ערעורים) שהגישו בשנתיים האחרונות משפחות על החלטות של ועדות הקבלה שלא לקבלם ליישובים הקהילתיים - התקבלו. מהנתונים שבידינו עולה כי בשנים 2014-2018 הוגשו לוועדת ההשגות 55 השגות על החלטות של ועדות קבלה ביישובים הקהילתיים. 32 השגות התקבלו (המשמעות: התאפשר למשפחות שנדחו להיקלט ביישובים הקהילתיים). 17 השגות נדחו (המשמעות: המשפחות לא נקלטו ביישובים הקהילתיים). עוד 6 השגות הסתיימו בהסכמה או בהחזרת הדיון לוועדת הקבלה לצורך דיון מחודש, או בשליחת המועמדים לקבלה לאבחון חוזר בפני מכון אבחון.
החלטות ועדת ההשגות שנמסרו לתנועה לחופש המידע חושפות חלק מהסיבות והמקרים שבהם ועדות הקבלה ביישובים הקהילתייים בנגב ובגליל סירבו לקבל אליהן תושבים שביקשו להקלט אצלן.
"המשפחה הגיעה 'מגונדרת' מדי לוועדת הקבלה"
כך למשל, ב-12 ביוני 2018 דנה ועדת ההשגות בהשגה של משפחה שביקשה להתקבל ליישוב במועצה האזורית מטה אשר, והחליטה פה-אחד לקבל את ערעור המשפחה ולחייב את היישוב לקבלם אליו. נציגת היישוב שסירב לקלוט את המשפחה אליו טענה כי מכון האבחון שאליו נשלחה המשפחה סבר כי למשפחה "בעיה בתחום של הקהילתיות". בני המשפחה הנבוכים הסבירו בוועדה כי אולי הם טעו כשהגיעו לפגישה עם ועדת הקבלה כשהם "מגונדרים" מדי. "אולי הייתה טעות אסטרטגית בפגישה הראשונה, באנו לפגישה והיינו בדרך לאירוע מאוד מגונדרים ואולי זה עשה רושם אחר", אמרה אם המשפחה לחברי ועדת ההשגות. במקרה הזה, ביקשה ועדת ההשגות מוועדת הקבלה של היישוב הקהילתי לשקול לחזור בהם מהחלטתם שלא לקבל את המשפחה ליישוב. בסופו של דבר, קיבלה ועדת ההשגות את הערעור והיישוב במועצת מטה אשר נאלץ לקלוט את המשפחה אליו.
"ההתרשמות הייתה שהמשפחה רוצה להסתגר בביתה"
ב-19 ביולי 2018 דנה ועדת ההשגות בערעור שהגישה משפחה על החלטת ועדת הקבלה של קיבוץ בעמק המעיינות (בסמוך לבית-שאן) שסירב לקלוט אותם. באותו מקרה התברר בין היתר במהלך הדיון בוועדת ההשגות, שמכון האבחון המקצועי האובייקטיבי לכאורה שאליו נשלח הזוג קיבל מהקיבוץ מידע מוקדם לפיו יש מחלוקת בין המשפחה לבין נציגי היישוב. "איך אתם מסבירים את זה שמכון האבחון יודע מה קורה ביישוב? איך המכון אבחון יודע על הקשיים בקבלה?" הקשתה חברת ועדת ההשגות, אלה אלון, על נציגי היישוב. התשובה שמסרו הייתה שמשפחה שהיישוב לא ממליץ עליה לקבלה מגיעה למכון האבחון בלי המלצה של היישוב. "חמור מאוד", הגיבה אלון לדברים. נציג היישוב המשיך: "ההתרשמות הייתה שהם רוצים להסתגר בתוך ביתם ביישוב". זה לא עזר לו. ועדת ההשגות קיבלה את הערעור. היו"ר אמר לבני המשפחה: "קיבלנו את ההשגה. לא אומרים שאתם זוג לא נחמד, אומרים שאתם צריכים לתת מעצמכם לקהילה באופן אמיתי, שהיישוב רוצה לבחור את המשפחות שמתאימות לו. מה יש לכם לומר על זה?". אב המשפחה השיב: "דיברנו תמיד על מושב וקיבוץ, בשביל הילדים, מקום שיתופי, חממה, יש לנו מה לתת...אני בהחלט נמצא במקום של לתת, הבית שלי פתוח לכולם".
"דחו אותנו כי אנחנו בעלי תשובה"
ב-20 בנובמבר 2017 נדון ערעור של משפחה של בעלי תשובה שנדחתה על-ידי ועדת קבלה במועצה האזורית מרום הגליל. גם כאן עמד במרכז הדיון מכון האבחון שאליו נשלחו המועמדים לקבלה וקיבלו ממנו חוות דעת שלילית. אחד המועמדים שנדחה אמר, כי "ישנה תעלומה שכבר 8 שנים אני מנסה להגיע לפתרונה. קודם כל, למכון יש בלעדיות מהיישוב. מדובר בעסק כלכלי. עברנו אבחון בקיץ. בדרך כלל מחכים שבועיים לתוצאות, ואנחנו נדחינו פעם אחר פעם מלבוא לוועדת הקבלה. בערך קצת אחרי חנוכה אמר לי ראש הוועד החדש שהגיעו התוצאות, אך ועדת הקבלה שלחה את האבחון לערעור במכון, וכתוב על האבחון: 'הוכן על-פי נוהל ערעור'. אני שואל: מה היו התוצאות המקוריות? ולמה היה צריך לערער עליהן?".
בהמשך טען המועמד שהסיבה להתנהלות היישוב הייתה ש"התחיל בלגאן נגד בעלי התשובה ביישוב... אנשים אוהבים לראות לידם רק את מי שדומה להם". לטענת אחד המשתתפים בדיון, היה "דיל" ביישוב שמי ש"חזק בוועד (היישוב - ח"מ) יכול למכור גם לבעלי תשובה".
"המועמדים רוצים לעשות על גבינו סיבוב נדל"ני"
ב-5 באוגוסט 2018 עסק הדיון בוועדת ההשגות במקרה של משפחה שביקשה לבנות את ביתה בהרחבה הראשונה שנבנתה במושב עובדים בחבל תענ"ך. היישוב סירב לבקשתה מחשש שהמשפחה הצעירה, שהורי האב שלה כבר היו בעלי נחלה ביישוב במשך שנים, רוצה לעשות "סיבוב נדל"ני". נציג היישוב הסביר בדיון בוועדת ההשגות, כי "חשבנו שהם יתרמו לקהילה אבל ההורים אף פעם לא גרו ביישוב, הפכו את זה לעסק נדל"ני, האבא בנה מתחם שהמועצה פירקה כמעט את כולו, הרוב נבנה ללא אישורים, הרבה שנים היה השטח עזוב, אח"כ היו הפרעות, היה ברדק, השכנים התלוננו". לדבריו, "בעל הבית לא היה. הגיעו כל מיני שוכרים ועשו שם מלונית ועסקים שונים, היו רעשים, השכנים פנו אליי כמה פעמים, רצינו לפתור את הבעיה, צריך שמישהו יגור שם. אנחנו רוצים משפחות שיעזרו לנו להתרומם".
אב משפחת המועמדים שנדחו התקומם כנגד הדברים הללו. "יש לי את המשק הכי מטופל במושב, מכירים אותי...פירקתי את כל מה שלא נבנה עם אישורים". ההשגה התקבלה גם במקרה הזה.
"המבקש הוא רווק"
מקרה נוסף, בוטה במיוחד, שבו יישוב דחה בקשה של אדם להתקבל אליו, נחשף על-ידי משה ליכטמן ב"גלובס" כבר ב-17 באוקטובר 2018. באותו מקרה הגיעה לפתחה של "ועדת ההשגות על החלטות ועדות קבלה ליישובים בנגב ובגליל" ההשגה של ריף פינקלשטיין. פינקלשטיין הגיש השגה על החלטת ועדת הקבלה במושב ברק במועצה האזורית גלבוע, שדחתה את בקשתו לרכוש מגרש לבניית בית בהרחבה הקהילתית ולהצטרף למושב.
אביו של פינקלשטיין הוא בעל נחלה במושב, אותה רכש לפני 12 שנים. אף אחד מבני משפחת פינקלשטיין אינו מתגורר בנחלה, ולמעשה בנחלה פועל עסק של השכרת צימרים, שמכעיס חלק מחברי המושב. ריף פינקלשטיין, בזכות היותו בן של בעל נחלה, זכאי לרכוש ללא מכרז קרקע בהרחבה הקהילתית לשם הקמת ביתו.
בסעיף "הערות" בהודעת הדחייה של ועדת הקבלה נאמר כי "המבקש הוא רווק", כאילו יש בכך פגם. בשלב ראשון לא פורטו נימוקים ממשיים לדחיית הבקשה, עד לדרישה מפורשת לנימוקים מצד ועדת ההשגות. כאן התבררו הנימוקים האמיתיים לדחייה: חברי המושב, שקיבלו בדוח האבחון הערכה חיובית על אופיו של המועמד, חששו שאין לו כוונה להתגורר במושב, וכי "כל חפצו הוא לעשות סיבוב נדל"ני במושב". חברי ועדת הקבלה הגיעו למסקנה זו בגלל האב, שכאמור אינו מתגורר בנחלה ומפעיל בה צימרים. לדעתם, הבקשה של הבן, ריף פינקלשטיין, היא למעשה עוד עיסקת נדל"ן של המשפחה. חברי המושב טענו, כי מדוח האבחון "עולה כי לכאורה המניע של ריף הוא יזמות עסקית".
בדיון בוועדת ההשגות אמר נציג היישוב כי: "הקושי שלנו הוא לקלוט אנשים שלא מתעתדים לגור ביישוב. יש רווקים, יש משפחות, אנחנו רוצים אנשים שיגורו ביישוב, שלא יהיה שטח להשקעה ואז מהווה מטרד לאחרים. רוצים מחויבות לקהילה, להתחזק ולהיבנות".
ועדת ההשגות קיבלה את ההשגה של פינקלשטיין וקבעה כי "אין לקשור בין הביקורת שיש למי מחברי המושב על אביו של המשיג לבין המשיג עצמו, ויש לבחון את תוכניותיו וכוונותיו של המשיג בפני עצמו". עוד נקבע כי "בעניין זה לא הצביעה ועדת הקבלה על אסמכתא כלשהי הקשורה למשיג עצמו ושיש בה כדי לשכנע שאין לו כל כוונה לבוא להתגורר במושב". עוד קבעה ועדת ההשגות כי "איננו סבורים ש"מרצו העסקי" של ריף יש בו, כשלעצמו, כדי לשכנע שאין לכוונה להתגורר במושב ברק".
על הפרק - מתן אפשרות להפעיל ועדות קבלה גם ליישובים גדולים יותר
ב-12 בדצמבר 2018 אישרה הכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' (תיקון נוסף לפקודת האגודות השיתופיות) לשינוי ההסדר החוקי המגדיר יישוב קהילתי כיישוב שמספר בתי האב בו אינו עולה על 400 משפחות, ולקבוע כי יישוב קהילתי שרשאי להפעיל ועדת קבלה לסינון מועמדים יחשב לכזה כאשר מספר בתי האב בו אינו עולה על 700.
בדברי ההסבר נכתב להצעה נאמר, כי "החל משלהי שנות ה-70 של המאה הקודמת, יזמה המדינה הקמת שורה של יישובים קהילתיים קטנים בגליל (מפעל ה"מצפים") ובנגב. היישובים נועדו להגשים את יעדי הממשלה בדבר פיזור האוכלוסייה, וכמו כן לאפשר לתושבי יישובים אלה קיום אורח חיים קהילתי-כפרי המבוסס על לכידות חברתית ותרבותית. מימוש מטרות אלה חייב, ועודנו מחייב, קיום מנגנון של מיון בקבלת המועמדים להתיישבות ביישובים, וזאת כל עוד היישובים מוגדרים, על-פי החוק, כיישובים כפריים".
הצעת החוק הזאת עברה, כאמור, בקריאה טרומית בכנסת, אבל בשל פיזור הכנסתה נוכחית עתידה לא ידוע וייתכן כי תועלה שוב לאחר הבחירות.