גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כלכלה לשבת: מי צריך בכלל ריבית?

פרק ראשון בסדרת מאמרים על כלכלה ויהדות. הלוואה חברתית יכולה לסדר לכם את החיים

הלוואה חברתית / אילוסטרציה: Shutterstock
הלוואה חברתית / אילוסטרציה: Shutterstock

מי צריך בנקים? הלוואה חברתית תסדר לכם את החיים. תודו, הייתם מאוד רוצים לגור במדינה, שבה אפשר לקבל אשראי בחינם. אני מדגיש: לא בלי ערבונות או ביטחונות, אבל בחינם.

אדם שנמצא ביתרת חסר, "אוברדראפט", עשוי לשלם ריבית שנתית של 8%-9%. הלוואה לדיור (משכנתא) היא הזולה ביותר ומחירה עומד סביב ה-3%, הציניקנים יוסיפו "בלבד". במקרה קלאסי, פירעון של הלוואה בת חצי מיליון שקל ל-25 שנה פלוס הצמדה למדד יהיה כמעט מיליון שקל, כפול מההלוואה עצמה. ייתכן שהתשלום עבור האשראי הוא הוצאה הגדולה ביותר שתוציאו אי פעם, למעט אולי הדירה עצמה.

משק ללא ריבית נשמע כמו פנטזיה, תוכלו לעשות בו מה שתרצו. להחליט ללמוד תואר נוסף, לפתוח עסק, לקנות דירה, להחליף מטבח או לשדרג את הרכב מבלי לחשוב על כך שאנחנו משלמים על ההוצאה הזאת 50% ולפעמים אפילו 100% יותר ממה שהיא עולה לנו באמת, והכל בגלל הדבר הזה. נו, איך קוראים לו, כן נכון - ריבית.

אנשים אמידים שיש להם המון כסף, לא צריכים לעבוד קשה כדי להרוויח. הם יכולים לתת לכסף לעבוד בשבילם בהלוואות לאנשים אומללים מהמעמד הנמוך ששבויים במצב ממנו כמעט ולא יוכלו להשתחרר. את הכסף שהם ירוויחו מהעסק שבדרך או מההשכלה שהם רוכשים הם כבר משכנו עבור הריביות העתידיות. זו הסיבה שרוב האנשים מתקשים להיחלץ מהסטטוס הכלכלי שלהם, ואני מדבר על אלו שרוכשים השכלה ומקצוע ומתפרנסים היטב. חלק ניכר מעוגת התקציב מופנית כדי לשלם עבור הלוואות ישנות.

הכלכלה היהודית מבקשת למנוע את השוק הזה של סחר באשראי, ובמקביל לעודד ככל האפשר יזמות וצמיחה, היא מציעה מודל הכולל ידי שלושה כלים משמעותיים:

א. הפרטת ההלוואות מהבנקים והעברתם לשוק הפרטי-חברתי.

ב. הענקת הלוואות ללא ריבית כלל.

ג. ו... שמיטת חובות לחדלי פירעון.

במשק יהודי, אדם שלא מצליח לסגור את החודש לא נכנס לאוברדראפט, וסטודנט שרוצה להקים סטארט-אפ לא צריך ללכת לבנק. הוא צריך ללכת לשכן ולבקש הלוואה. אם לשכן יש במקרה קצת כסף בצד, הכסף הזה לא ישן בפק"מ. הוא פשוט מחכה בכספת לסטודנט שידפוק בדלת ויספר שהוא עומד להקים סטארט-אפ. אגב, הסיבה שיש לשכן הזה המון כסף היא שהוא דפק על הדלת של השנים מול לפני עשרים שנה, כשהקים את ה"סטארט-אפ" שלו.

כבר היה גאון מודרני שחשב על הכיוון הזה, נגיד הבנק המרכזי ביפן, שכדי לעודד צמיחה בתקופת המיתון הוא הצניח את הריבית לרמת ה-0%, מהלך שאמור היה לעודד את היזמים ליטול הלוואות ולעורר את המשק. אבל כאן התרחשה בעיה אחרת: אף אחד לא רצה להעניק הלוואות. למה לתת הלוואות שלא מרוויחים עליהם, שאלו הבנקים בצדק. הרוהיקו קורודה לא ענה, הוא פשוט הוריד את הריבית ל"ריבית שלילית" בת 0.1%, ובמילים פשוטות: בנק שלא נותן הלוואות, נאלץ לשלם קנס.

היהדות לא מאמינה בפתרון כזה, המודל שלה עובד בצורה מעט שונה, וכאן חשוב לשים לב: יש הלוואות שנועדו לחלץ אדם שנקל למצוקה, ויש הלוואות שנועדו ליזמים להקים עסקים.

בסוג הראשון, הדבר היחיד שמעודד את בעלי ההון להעניק הלוואה הוא הציווי הדתי-מוסרי המחייב להעניק הלוואות למי שיש בידו היכולת. היהדות מאמינה בזה, בחינוך לערכים שמוביל לסולידריות ומעורבות חברתית. שילוב כוחות נדיר בין משרד האוצר למשרד החינוך.

אבל יש גם הלוואות עם מודל כלכלי, אלו שמיועדות, למשל, להקים סטארט-אפים. ההלוואה הזאת היא אינטרס של השכן העשיר והמעונב, לא פחות מהסטודנט עם הכפכפים והעיניים הבורקות. במשק שבו אין אפיק השקעה של ריבית, אפיק ההשקעה המרכזי לאנשים עם כסף פנוי בצד הוא להיכנס לשותפות עם יזם בעל חזון ומועט אמצעים, ולהתחלק ברווחים אחרי האקזיט.

נכון שהלוואה כזו מותנית בכך שבעל ההון מוכן לקחת אחריות שהעסק אכן ירוויח, אבל מצד שני - זה מה שיפה בזה. הלוואות יהיו דבר יקר לא בגלל המחיר שלהן, אלא בגלל שצריך רעיון באמת טוב ומעשי כדי לקבל אותן. שימו לב כמה המודל הזה עובד יפה כיום, בעידן שבו הריבית שחוקה.

כך יוצא שכולם מרווחים: לבעל ההון יש דרך לעשות רווחים. לסטודנט יש משקיע, ועל הדרך הוא זכה ביועץ סתרים: בכל ההון שכבר יודע איך עושים כסף וכעת הוא שותף אקטיבי שינסה בכל מאודו שהעסק יצליח. ובעיקר - המשק כולו מרוויח, כי אין דבר כזה הון פנוי ששוכב בלי לעשות כלום וצובר ריבית מעצם ההלוואה, כל שקל פנוי מתועל ליזמות וצמיחה.

לקחנו הלוואה? סבבה. עכשיו צריך להחזיר. לא שקל יותר, אבל גם לא שקל פחות. כדי לקחת הלוואה, נותן ההלוואה יכול לבקש ביטחונות, כמו משכון דירה או נכס (שמתם לב שהמילה "משכנתא" היא בארמית, נכון?) ואף ערבים.

אבל יש אנשים שלא מצליחים להחזיר, ואין להם אפילו נכס למכור או דרך לעבוד ולהחזיר את הכסף. מה עושים במצב כזה? אנשים כאלה נקלעים למעגל קסמים של שיעבוד, חובות, מחנק עבודה שאינה מספקת - כי המשכורת נחלטת אוטומטית לבנק. אין להם את היכולת להיחלץ מהמצב גם אם הם אנשים שיכולים להתפרנס היטב במצב ראוי.

יש כמה סיבות טובות להתגאות במדינת ישראל, אחת מהן הוא חוק "חדלות הפירעון" החדש, שאושר במארס האחרון, ושהוגדר על ידי היועץ המשפטי לממשלה כ"אחד מתהליכי החקיקה הגדולים שנעשו בישראל". החוק, שבמבט ראשון נראה כמו עוול חמור לנושים שלעיתים עלולים לאבד את כספם, מהווה תקדים בחקיקה חברתית מתקדמת, ומהווה חלק מתפיסת עולם מוסרית וערכית שאינה רואה בחייב שהגיע לסף חדלון פירעון כעבריין, אלא מנסה לסייע לו להשתקם.

ובמילותיה של שרת המשפטים שקד, "החוק משנה את האופן בו תופס הציבור את החייבים". שרת המשפטים הנוכחית המשיכה בכך את קודמתה, ציפי לבני.

זהו בדיוק המקום והזמן שלא להפעיל את הכלים המשפטיים הנוקשים. זהו מצב שאף אחד לא יכול להרוויח ממנו. לא החייב שאין לו ממה להחזיר, ולא הנושה שבכל מקרה כבר לא יראה את הכסף. מחיקת החוב תחזיר את החייב למעגל העבודה היצרני לטובת המשק כולו.

החוק המתקדם הזה מבוסס על חוק יהודי תנכ"י שללא ספק היה מהפכני בזמנו, והבין כבר אז שאין טעם להשאיר אדם בבוץ שהוא אינו מסוגל לצאת ממנו. בהינתן מכלול מסוים של תנאים, די דומים לחוק המודרני, מתקיימת אחת לשבע שנים "שמיטה" ובה נמחקים חובותיהם של חדלי פירעון חסרי סיכוי לפרוע אותם.

דון יצחק אברבנאל, גדול בתורה, מדינאי ושר האוצר בספרד של טרום הגירוש ב-1492, ומאוחר יותר כיהן בתפקיד זה במדינות צפון איטליה טוען שלחוק הזה, שהינו ללא ספק אחד הקשים ביותר לביצוע, יש השפעה פסיכולוגית מרחיקת לכת על מי שמקיים אותו. לא צריך להיות אדם נדיב כדי למחוק חובות של אדם אחר, להפך, ברגע שתמחק חובות תיהפך לאדם אדיב יותר.

האם יש חסרונות למודל הזה? כמובן. המרכזי שבהם הוא אנחנו. החברה היהודית לא תמיד שמרה על רף מוסריות גבוה כזה, של הלוואה ללא ריבית כלל, ובוודאי של שמיטת חובות.

כאלף שנים לאחר שחוקק החוק, בסביבות המאה ה-1 לפנה"ס זיהה הלל הזקן מחנק בשוק האשראי בגלל חששם של אנשים שהם יאבדו את כספם. מתוך רגישות למצוקת הלווים הוא מיסד את ה"פרוזבול" מעקף (שהיה קבוע בחוק גם קודם לכן, אך לא נהנה מחשיפה רחבה) המאפשר להעביר את החובות לבעלותו של בית דין, ולגבות אותם בשמו לאחר השמיטה.

גם הריבית שכה קורצת לאנשים זכתה למעקף בדמות ה"היתר עיסקה" המגדירה כל הלוואה כהלוואה למטרת יזמות + חלוקה מוסכמת מראש ברווחים. כל הבנקים בישראל חתומים על המסמך הזה, שיש לו תוקף משפטי לחלוטין, אולם הררי סעיפים מעקרים אותו כמעט מכל תוכן מעשי.

העתיד החברתי בידיים שלנו. בחברות רבות, ובעיקר בקהילות שבהן מכירים אישית את החברים, פותחים "קופת גמ"ח" (גמילות חסדים) שבה מפקידים חברי הקהילה חלק מסוים מהונם הפנוי. גזבר מתעל את ההון תמורת ביטחונות ראויים ללווים שזקוקים לכסף הזה.

המודל הזה עובד מצוין בארץ ובחו"ל ואין שום סיבה שהוא לא יעבוד בקהילה שלכם. קהילה יכולה להיות שכונה, מקום עבודה או אפילו מועדון הורי גן לימור. כאמור, זה מודל שבו כולם מרוויחים, ובעיקר - זהו עוד צעד בדרך להתנער משלטון הבנקים ולבנות כלכלה טובה בחברה טובה יותר.

הכותב הוא פובליציסט חרדי

עוד כתבות

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ׳ חתם על צו חדש: פטור ממע״מ עד 130 דולר בייבוא אישי

סמוטריץ' חתם על הצו לאחר פקיעתו של הצו הקודם שכלל פטור לחבילות עד 150 דולר בעקבות פסילתו על ידי הצבעה בכנסת אמש ● הכניסה לתוקף: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות שנלחמת באזרחי ישראל - לנצח"

בניינים בראשון לציון / צילום: Shutterstock

המכרז המדובר בראשל"צ נסגר: שווקו שטחים ב-1.4 מיליארד שקל

לאחר התמודדות של שחקניות מרכזיות בענף, נסגר המכרז לשטח הבסיס המתפנה בראשון לציון ● מדובר במהלך פתיחה לפרויקט שיכלול כ־10,000 יחידות דיור חדשות בדרום העיר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

סדרת הדרמה ''הבת'' / צילום: אוהד רומנו

לראשונה: קשת מוכרת סדרת מקור לאפל טיוי

פלטפורמת הסטרימינג אפל טיוי רכשה לשידור את סדרת הדרמה "הבת" של קשת 12, בעסקה שהוגדרה מהגדולות שביצעה זרוע ההפצה של הקבוצה • דורון שליט יעמוד בראש השלוחה הישראלית של חברת התרופות באייר ● ומינויים חדשים בלי קופר וב-PTC ● אירועים ומינויים

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

תצא מהקיפאון? אנבידיה תצטרך להציג יותר מדוחות טובים כדי להרשים את המשקיעים

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג ביום רביעי לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר