גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פליטת הפה שהסעירה את קורס הדירקטורים וההתנצלות: למי קרא פרופ' גרוס "פושעים קטנים"

אירוע נקודתי באוניברסיטת תל-אביב מסמן בעיניי תופעה הרבה יותר רחבה ומסוכנת ● כספי משלם המסים אינם צריכים לשמש להפצת דעות פוליטיות במעטפת של לימודים אקדמיים ● פרשנות

פרופ‘ יוסף גרוס./ צילום: איל יצהר
פרופ‘ יוסף גרוס./ צילום: איל יצהר

1. הסיפור המובא כאן, בסך-הכול אירוע נקודתי באוניברסיטת תל-אביב, מסמן בעיניי תופעה הרבה יותר רחבה ומסוכנת, של הפיכת הפעילות האקדמית לבמה להפצת דעות פוליטיות באולמות הלימוד. מאחר שהמוסדות האקדמיים מתוקצבים מתוך תקציב ההשכלה הגבוהה (כלומר, כספי ציבור), התופעה הזאת פסולה. כספי משלם המסים אינם צריכים לשמש להפצת דעות פוליטיות במעטפת של לימודים אקדמיים, אפילו לא ברמיזות, אפילו לא בקריצות, ודאי לא באמירות מפורשות.

2. וזה הסיפור שהיה. הזמן: סוף נובמבר 2018. המקום: אוניברסיטת תל-אביב, תחילת קורס דירקטורים ביחידת "להב" של האוניברסיטה. המרצה: פרופ' יוסף גרוס, אחד המומחים המשפטיים המוערכים ביותר בנושא דירקטוריונים והמנהל האקדמי של הקורסים להכשרת דירקטורים. לאחר שערך היכרות עם כ-60 הסטודנטים שנכחו בכיתה, עמד גרוס על עיקרי חוק החברות המגדירים את תפקידיו ואת חובותיו של דירקטור, לרבות ובעיקר חובת האמונים. בין שלל הנושאים שגרוס התייחס אליהם, הוא ציין את חוק הבזק, שלדבריו היה לו הכבוד להיות בין מנסחיו.

מאוחר יותר התייחס גרוס לעסקת בעלי העניין בזק-yes כמקרה בוחן, כפי שצוין בחומר הלימוד של הקורס שנמסר לסטודנטים. אלה הדברים שהוא אמר, פחות או יותר, תוך כדי שרטוט על הלוח של מבנה הבעלות בבזק, זיקתה ליורוקום, לשאול אלוביץ' וכמובן ל-yes: "בואו ניגש למקרה בזק... ראש הממשלה שהתמנה לשר התקשורת פיטר את מנכ"ל משרד התקשורת הוותיק בשיחת טלפון. במקומו מונה מקורבו, שלמה פילבר. אותו פילבר דאג להמליץ לראש הממשלה על עסקת הרכישה של yes על ידי בזק, שנזקקה לאישור הרגולטור... מהר מאוד, בערב אחד, הביא לראש הממשלה מסמך המלצה חתום וראש הממשלה חתם על אישור העסקה".

אחת הסטודנטיות התערבה והעירה לגרוס שדבריו לא מדויקים, שכן על פי חוק הבזק ורישיון השידורים של חברת yes, על השר חלה חובת התייעצות עם המועצה לשידורי כבלים ולוויין בטרם מתן אישור לעסקאות פיננסיות ולא עם מנכ"ל המשרד, כפי שתיאר גרוס. הסטודנטית הוסיפה כי מי שהמליץ לראש הממשלה על אישור המיזוג הפיננסי הייתה המועצה לשידורי כבלים ולוויין, ואותו מסמך "חתום" שתיאר נחתם על ידי יו"ר המועצה ולא ידי המנכ"ל כפי שתיאר.

בתגובה להערות הללו, השיב גרוס: "נו, עוד פושעים קטנים". אלא שהסטודנטית שהעירה לו הייתה לא אחרת מד"ר יפעת בן-חי שגב, לשעבר יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, והיא ענתה לו בתגובה: "סליחה, במקרה אני זו שהייתי חתומה על מסמך ההמלצה בתפקידי כיו"ר המועצה לשידורי כבלים ולוויין דאז". גרוס, מובך מהסיטואציה, הושיט את ידו לעברה של בן-חי שגב וביקש את סליחתה. בן-חי שגב סירבה ללחוץ את ידו, אספה את חפציה, יצאה מהחדר וביטלה את השתתפותה בקורס.

במכתב נזעם ששלחה מאוחר יותר לפרופ' משה צבירן, דיקן בית הספר לניהול, היא כתבה: "ברי לכול כי דבריו השקריים של הפרופ' מוטב היה שלא ייאמרו, שכן יש בהם כדי הוצאת לשון הרע לכאורה, ורמיסה ברגל גסה של כל תורה, לרבות תורת המשפט, ובוודאי של דרך ארץ... הקביעה 'פושעים' עולה כדי הוצאת דיבה ולשון הרע לכאורה כנגד חברי מועצה ציבורית ממונה בישראל, שאף לא אחד מחבריה הוגדר 'חשוד' בפרשה המדוברת, גם לא נמצא כעבריין... קביעה חסרת אחריות זו מקבלת משנה חומרה, שכן היא נפסקה על ידי פרופ' למשפט בישראל, שבהבל פיו ריסק את יסודות המשפט העברי, שאותם הוא אמור להנחיל לתלמידיו, ואגב כך הפגין בורות באשר לחומר הלימוד... ברי לכל דעת כי אין צורך להכביר מלים לתיאור חומרת התבטאותו של הפרופ', והמסר שהיא מגלמת ביחס למחויבותו האזרחית, המקצועית ובוודאי האקדמית. מיותר לציין, אגב כך, כי תיאורו היה נגוע בבורות ביחס לתהליכים רגולטוריים כפי שקובע החוק, שכאמור התפאר בניסוחו".

בן-חי שגב דרשה מפרופ' צבירן להטיל על גרוס סנקציה משמעתית. "האדון צריך לתת את הדין על התנהגותו המבישה ככל האדם, שהרי משפט פרופ' גרוס כמשפט בוזגלו. מדובר בהתנהלות שאין לה מקום לא ברחוב ובוודאי לא בהיכלות האקדמיה", כתבה.

3. בתגובה על המכתב, נשלח אל בן-חי שגב מכתב התנצלות מפרופ' גרוס בזו הלשון: "בפתח דבריי אחזור על התנצלותי, מכל לב, לגבי פליטת פה שלא במקומה. התנצלתי מיידית ברגע שהערת את הערתך. מאחר שחלף יותר מחודש מיום מכתבתך, פרטי ההערה אינם זכורים במדויק. בעת שהצגת את עצמך, עודך עומדת לאחר שהושלם סבב היכרות של משתתפי הקורס, עקב איחורך, לא שמעתי בבירור את שמך ואת תפקידך כי השיעור התחיל. כפי שציינת במכתבך, ישבת בשורה ראשונה ליד שולחן המרצה ותשובתי להערתך הופנתה אלייך ולא לכיתה. התגובה הבלתי עניינית נבעה מהרעש סביב מעצרם וחקירתם באותם ימים של בעלי השליטה ובכירים בבזק ובדירקטוריון בנושאים שאינם קשורים למועצה לשידורי כבלים ולוויין והפיכתם לעדי מדינה, כולל מנכ"ל משרד התקשורת, ומכאן התבטאותי, שייתכן שיש עוד כאלה הקשורים לנושא. אני מצר על אמירתי הספונטנית וגם על כך שבמקום לצאת מיד בזעף ובהפגנתיות מהשיעור, לא ביררת עמי את הנושא בשיחה בהפסקה.

"עזבת את השיעור בתחילתו, לפיכך כנראה לא שמעת לאשורו מהו נושא השיעור, אשר נסב על תפקוד הדירקטוריון תוך הדגמת התנהגות הדירקטוריונים בכשלי טבע ובזק. בהוראה בקורס שבו משתתפים בכירים שיש להם מידע כללי מהו דירקטוריון, אני מעמיק בהסברים ובהמחשה אקטואלית המתחלפת לפי אירועים עכשוויים. לב הנושא היה הפירמידה של בזק ששורטטה על הלוח, כשבראשה בעל מניות ביורוקום שהחזיקה בבזק וב-yes ותהליך קבלת החלטת דירקטוריון בזק לרכוש מיורוקום את המניות ב-yes, החלטה שזכתה לביקורות ולחקירות רבות, וזאת עשיתי בשיעור שעזבת.

"אני חוזר ומדגיש כי לאישור הרגולטור לעסקת בזק-yes לא היה כל קשר לנושא השיעור ומכאן להערתך. לא זו השאלה שבדיון. הפניתי את הכיתה לכתבות בעיתונים (גרוס נותן דוגמאות - א"צ) ומכאן ההשלכות להחלטת הדירקטוריון לרכוש את yes תמורת סכום עתק, ועל כך חקירות ומעצרים, כולל מנכ"ל בזק. הערתך הקצרה אליי ברגע שבו שרטטתי את הפירמידה על הלוח וגבי לכיתה, זכתה לתשובה קצרה ביותר כאמור לעיל. אדגיש כי מקרה בזק הובא כמודל כיצד עסקה נבחנת על ידי הדירקטוריון, שווייה של החברה הנרכשת, הערך המוסף לחברה הרוכשת, מה מידת המתנגדים למהלך כמו המוסדיים למשל ועוד, ומה מעמד יחסי הגומלין בין החברות והעומד בראש שכיהן כיו"ר בזק בעסקת בעלי העניין. ההתייחסות לאישור שר התקשורת לא נדונה כלל והייתה אגבית להשלמת תיאור התהליך והשלכותיו על תפקוד הדירקטוריון. בתהליך קבלת ההחלטות, הדירקטוריון לא נדרש להתייחס לתהליכי ההתייעצות של המנכ"ל או של שר התקשורת או של כל גורם אחר וגם לא לשידורי כבלים ולוויין, ולכן לא הוזכר הליך זה כלל. פשוט, הוא אינו מן העניין.

"צר לי כי נפגעת, וכאמרתו של אלכסנדר פופ, 'לשגות זה אנושי - לסלוח זה אלוהי'".

4. מהמקרה הזה אני מסיק כמה מסקנות:

■ בן-חי שגב צודקת בהחלט: פרופ' גרוס נפל בלשונו באמירה אומללה וחמורה שלא הייתה צריכה לבוא לעולם כלל.

■ באירועים כאלה, באולמות מאוד מצומצמים ובלי תקשורת, בדרך כלל אנשים הרבה יותר משוחררים ואומרים את מה שהם חושבים בעומק לבם, בלי פילטרים ובלי צקצוקי לשון. אין לי ספק שהאמירה של פרופ' גרוס על פושעים היא בדיוק מה שהוא חושב על עסקת בזק-yes - וזה בדיוק הדבר החמור כאן. 

■ האמירה חמורה משום שפרופסור מוערך כל כך למשפטים כמו גרוס איננו יכול לחרוץ דין לגבי נושאים ואנשים שנמצאים בחקירה, עוד לפני שהגיעו לבתי המשפט, על סמך קריאת עיתונים. זה לא מה שמצופה מפרופסור למשפט, שאמור להבין מהי חזקת החפות ואיך בתי הדין של התקשורת עובדים.

■ גרוס התנצל, בסגנון מודה ועוזב ירוחם, שזה יפה כשלעצמו, אבל המכתב שלו חשף עד כמה הפוליטיקה חדרה לאקדמיה. הוא כותב שההתייחסות לנתניהו ולפילבר הייתה אגבית "להשלמת תיאור התהליך והשלכותיו על תפקוד הדירקטוריון", אלא שזה לב הבעיה. אין צורך "להשלים" ואין צורך לחבר את האירועים, אלא אם כן עומדים על ההבדלים הברורים ביניהם. אירוע האישור הרגולטורי של מיזוג בזק-yes הוא דבר אחד ואישור עסקת בעלי העניין הוא דבר אחר. אלה שני אישורים נפרדים לגמרי ונתניהו לא קשור כלל לאישור עסקת בעלי העניין - טעות שחוזרת עליה התקשורת שוב ושוב. גרוס, כמומחה למשפט, מבין זאת היטב אבל בחר לחבר בין הדברים בנימה של לגלוג וזלזול - והמבין יבין. והמבין יכול להבין שנתניהו הוא ה"פושע" הגדול, לא הקטן, וה"פושעים" הקטנים הם חברי המועצה לשידורי כבלים ולוויין.

תגובות

מאוניברסיטת תל-אביב נמסר: "השיעור שהעביר פרופ' יוסי גרוס לפני כמה חודשים התמקד במבנה פירמידאלי של חברות. כדוגמה להמחשת הנושא הובא התהליך של אישור עסקת בזק-yes בדירקטוריון בזק, ופרופ' גרוס התייחס בביקורתיות לעצם הליך האישור והקשר לגורמים רגולטוריים וממשלתיים הקשורים בהליך זה.

"ד"ר בן-חי שגב, שנכחה בשיעור, העירה שנפגעה מההערה שהשמיע פרופ' גרוס והוא ביקש בו במקום את סליחתה. בסוף דצמבר פנתה ד"ר בן-חי שגב בתלונה לדיקן הפקולטה, פרופ' משה צבירן, ובתגובה הוא שלח לה מיידית הודעת התנצלות, שבה הבטיח לברר את הנושא עם פרופ' גרוס. בעקבות הבירור, שלח לה פרופ' גרוס התנצלות אישית, וכיתב את דיקן הפקולטה ומנכ"ל להב. בהיעדר תגובה מצדה של בן-חי שגב, כתב לה הדיקן שנית, צירף עותק ממכתב ההתנצלות של פרופ' גרוס, וכתב כי להבנתו ההתנצלות התקבלה והנושא סגור.

"גם אם פרופ' גרוס מעד בלשונו, הוא ניסה לתקן זאת מיד והתנצלותו התקבלה. יודגש כי פרופ' גרוס הוא סמכות משפטית מובילה בתחום המשפט התאגידי, והוא ימשיך לנהל את קורס הדירקטורים המוביל בישראל במסגרת להב בפקולטה לניהול".

ד"ר בן-חי שגב סירבה להגיב לדברים.

עוד כתבות

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

מירב בן ארי, יש עתיד טוויטר, 23.5.21 / צילום: שלומי יוסף

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד של בן גביר חריג ביחס למקובל?

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד אבשלום פלד הוא חריג? צללנו להיסטוריה ● המשרוקית של גלובס

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת מסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת 9.28 מיליארד דולר שציפו האנליסטים ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים גלובליים במהלך הרבעון, לעומת צפי של 5.1 מיליון

רונית אשל, לירון ישראלי ושי כהן, בשיחה עם גלית חתן, גלובס / צילום: כדיה לוי

המומחים שקוראים: יש להגדיר יעדי ייצור בחקלאות כדי להפחית את התלות ביבוא

במסגרת כנס ביטחון המזון של גלובס ותנובה, התקיים פאנל מומחים בנושא פתרונות הביטחון התזונתי הלאומי ● "אנחנו חייבים גם לתמוך בייצור מקומי בצורה הרבה יותר משמעותית, לרבות תמיכה ישירה בחקלאים ובתעשיינים", קרא שי כהן, מנהל החדשנות של תנובה

מטוס אל על / צילום: Shutterstock

אחרי הצניחה בתחילת המלחמה: התאוששות בענפי התיירות והבילויים

חג הפסח שיחול בקרוב מחולל רכישות בתחום החופשות והמופעים ● אתר KSP מרחיב את שיתוף־הפעולה עם שטראוס לצד מותגים כמו ויסוצקי ולוואצה ● הדירוג החודשי של אתרי האונליין

מטוס אל על / צילום: דני שדה

פעם בחצי שנה זה קורה: איך יראה היום שאחרי עדכון מדדי הבורסה?

השבוע תפרסם הבורסה את עדכוני המדדים שלה ולפי הערכות יצטרפו למדד 125 היוקרתי אל על ואלקטריון ● בפעם הקודמת ששתיהן נכנסו למדד אחרי זינוק חד במניות שלהן, הן צנחו בחדות ● "כך זה עובד בכל העולם", מסבירים בבורסה. אבל ספק אם ההיסטוריה תחזור על עצמה

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

עלות היירוט של ישראל של כמחצית מהמטח האיראני בסוף השבוע נאמדת ב-2.1 מיליארד שקל / צילום: Reuters, IMAGO/Bashar Taleb\ apaimages

הטקטיקה של רוסיה נגד אוקראינה ובעיית המיירטים שיכולה להגיע גם לישראל

המתקפה של איראן על ישראל מצביעה על הביקוש הגובר למיירטים ואת ההמתנה הארוכה עד להשגתם ● "אין ספק שהעומס על מלאי התחמושת עומד להיות בעיה, עבור כולם", אומר טום קראקו, מנהל צוות חשיבה אמריקאי בפרויקט הגנה מפני טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

סניף של ביטוח לאומי בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

אלפי עסקים עלולים לגלות בקרוב שהם חייבים לביטוח לאומי מיליוני שקלים

אלפי מעסיקים קיבלו לאחרונה מכתב מהמוסד לביטוח לאומי, שממליץ להם לדווח מרצון על ניכוי הוצאות עובדיהם השכירים מהברוטו לצורכי תשלום דמי הביטוח הלאומי ● הדיווח יהיה רטרואקטיבי, משנת 2017 ואילך ● מעסיק שלא יעשה זאת חשוף לביקורת ולקנסות

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

בנק ישראל מכר 8 מיליארד דולר, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר מזנק לשיא של חמישה חודשים. אלה הסיבות

המתיחות הביטחונית בין ישראל לאיראן לצד התחזקות הדולר בעולם הובילה לתיסוף חד מול השקל ● שער הדולר-שקל נסחר ברמה של כ-3.8 שקלים, שיא של חמישה חודשים

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים / איורים: גיל ג'יבלי

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים

הממשלה פרסמה את יעדיה השנתיים לשנת 2024, אך הפירוט הארוך כולל אינספור דוגמאות להתחמקות מהצגת יעדים קודמים, שינויי מתודולוגיה חשודים, מניפולציות במספרים או תוכניות לא ריאליות

סם אלטמן / צילום: כדיה לוי

המיזם החדש של סם אלטמן במפרציות ואיך יכול להיות שישראל נותרה בחוץ

הדיווחים על ביקוריו של מנכ"ל OpenAI באיחוד האמירויות ובסעודיה נמשכים, ולפי הערכות המטרה היא הקמת תשתיות לפיתוח שבבי בינה מלאכותית ● ישראל לא חלק מהתוכניות, אבל בענף לא דואגים: "אם אלטמן יחפש את ההון האנושי, ישראל עשויה להיות חלק מהתמונה"

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

ירידות בוול סטריט; טסלה יורדת ב-3%, סולאראדג' בשפל של 5 שנים

נאסד"ק יורד ב-0.3% ● מחיר הקקאו מזנק ב-10% לשיא כל הזמנים ● למה טראמפ מדיה מזנקת ב-22% ● ליתיום אמריקס צוללת ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס תפרסם הלילה את תוצאותיה הרבעוניות, מה מצפים האנליסטים?

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק