ריצ׳ארדסון וברגמן, בפגישה בצפון קוריאה / צילום: מרכז ריצ׳ארדסון
העולם עקב בשנתיים האחרונות בדריכות אחר המהלכים ההיסטוריים בין נשיא ארה"ב דולנד טראמפ לנשיא צפון קוריאה קים ג׳ון און מתוך תקווה לשינוי משמעותי במדינה הדיקטטורית הסגורה. אולם רק לפני יומיים בתדרוך תקופתי לקונגרס אמר ראש זרוע המודיעין של הממשל, דן קוטס כי הערכת המודיעין הרשמית של האיומים הגלובליים היא שצפון קוריאה לא צפויה לוותר על מאגרי הנשק הגרעינייים שלה וכי איראן, לפחות עד עתה, לא פועלת לבניית פצצה גרעינית. שתי ההצהרות של קוטס סתרו באופן ישיר את נאומיו של הנשיא טראמפ.
התהליך מול צפון קוריאה מעסיק מאוד את הקהיליה הבינלאומית, ראשי מדינות, ראשי ארגוני סיוע , דיפלומטים ועוד.
הנשיא דונלד טראמפ אמר בעבר כי הוא מניח שמאמציו מול צפון קוריאה עשויים לזכות אותו בפרס נובל לשלום וחברי קונגרס רפובליקנים אף העבירו את שמו כמועמד לועדת הפרס בשנת 2017. אך טראמפ העריך שהוא לא יהיה מנהיג שיזכה בפרס הזה."כולם חושבים שזה מגיע לי, אם כי אני לעולם לא אגיד זאת, אני רוצה ניצחון עבור העולם" הוא אמר במאי 2018 בתשובה לשאלה על פרס הנובל ובראיונות אחרים אמר "לעולם לא יתנו לי את הפרס הזה".
מנגד, הדמוקרטים בארה"ב הגישו השבוע את מועמדותו של פוליטקאי משלהם, מי שסייע לשחרר אנשים שהוחזקו בצפון קוריאה בניגוד לרצונם ויש לו מוניטין גלובלי בתחום האפור והמורכב של דיפלומטיה א-פורמלית.
מושל ניו מקסיקו לשעבר, ביל ריצ׳ארדסון, ומי שהיה שגריר ארה"ב באו"ם בתקופת הנשיא קלינטון הוגש החודש רשמית כמועמד, בליווי המלצות של סנטורים דמוקרטיים בכירים ו 23 חברי קונגרס, אשר חתמו על מכתב ההמלצה להעניק לו את פרס הנובל.
יחד עם ריצ׳ארדסון, כאחד הבכירים בארגון שלו, נמצא הישראלי לשעבר מיקי ברגמן, סגן נשיא מרכז ריצ׳ארדסון. בהובלת ריצ׳ארדסון, ותוך שברגמן הוא השליח הנוסע וחוזר מצפון קוריאה, הוחזר במאי 2017 לארה"ב הסטודנט אוטו וומבייר, במצב פיזי ירוד על סף גסיסה. כעבור כיומיים, על אדמת ארה"ב נפטר וומבייר, בן למשפחה יהודית מאוהיו. הסיפור של וומבייר הצית את מערכת היחסים העכורה בין ארה"ב לצפון קוריאה, הוביל לשרשרת ניסויים בליסטיים מאיימים ורצף התבטאויות קשות בין שני המנהיגים, ולבסוף לפגישה ההיסטורית בחודש יוני 2018 בסינגפור. בנוסף, פעל מרכז ריצ׳ארדסון, להשבת העיתונאית לאורה לינג והאזרח אוואן האנזיקר שהוחזקו בצפון קוריאה.
עד לתחילת המגעים בין ממשל טראמפ לבכירים בצפון קוריאה, היו ריצ׳ארדסון וברגמן אולי היחידים שנפגשו עם בכירי הממשל בצפון קוריאה, עד לדרגת שר החוץ הצפון קוריאני. בתקופות מסוימות הם היוו את הערוץ הרציני היחיד לדיקטטורה. ברגמן הגיע לצפון קוריאה במהלך 17 החודשים בהם וומבייר הוחזק שם, אך הצפון קוריאנים לא הרשו לו לראות את הצעיר, שהואשם על ידם בהסרת תמונתו של קים ג׳ון און, מחדר המסדרון בבית המלון בו התארח. הוא הורשע במשפט מהיר והחשדות היו שבתקופת מאסרו הוזרק לו חומר רעיל שפגע במוחו ובאיבריו הפנימיים.
במכתב ההמלצה של יודל נכתב: "מדובר ביזמות דיפלומטית-אזרחית. בפועלם, מרכז ריצ׳ארדסון הפחיתו את הסיכון לסכסוך אלים, הרגיעו מתחים, ופתחו ערוצים שיח חשאיים. הם נקטו בצעדים לקידום השלום, בקונפליקטים ברחבי העולם, ובמיוחד בצפון קוריאה".
מרכז ריצ׳ארדסון, הוא עמותה שלא למטרות רווח, הפועל באופן עצמאי בארה"ב, עם פעילויות שחרור אנשים ברחבי העולם. התחום המורכב הזה קרוי ׳דיפלומטיה א-פורמלית׳. ריצ׳ארדסון היה מעורב בעבר בנסיונות לאתר את רון ארד. פרס הנובל לשנת 2019 יוענק בחודש נובמבר.
לקראת פסגתו הראשונה של טראמפ עם גו׳נג און, שחררו הקוריאנים את גופותיהם של 55 חיילים אמריקאים שהוחזקו על ידם מאז מלחמת קוריאה. חלק מן המשפחות של אותם החיילים, ציינו השבוע שמעורבותו של ריצ׳ארדסון בשלבים קודמים במו"מ היתה בעלת תרומה מכרעת למהלך. ריצ׳ארדסון היה מעורב גם בשחרור שרידי גופתה של קייאלה מולר, עובדת סיוע אמריקאית שנחטפה בסוריה ב 2013 ונרצחה בשבי דאעש.