גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החלום האמריקאי: למה השיטה הכלכלית תמשיך לדאוג שצעירים יוכלו רק לחלום על בית משלהם

כמו במקומות אחרים בעולם, מהלכים שנקטו ממשלת ארה"ב והבנק המרכזי עיוותו את שוק הנדל"ן האמריקאי, כך שהיום הוא מפוצל בין שוק השוכרים לשוק הבעלים ● שוק הבעלים פועל במנותק משוק השכירות, רואה את הבית כנכס להשקעה, והופך את חלומם של הצעירים על בעלות על בית לבלתי אפשרי להגשמה

סאן פרנסיסקו./ צילום: רויטרס Robert Galbraith
סאן פרנסיסקו./ צילום: רויטרס Robert Galbraith

אין דבר המעיב על מצב רוחם של הצעירים בני דור המילניום כמו שיגעון הנדל"ן שהתפשט בעולם בכלל וגם בישראל. כל השיגעון הזה מאלף ועד תו הוא מעשה ידי בני אדם, או ליתר דיוק מעשי ידי הממשלות בכלל והבנקים המרכזיים בפרט. לעתים במכוון ולעתים כתוצאה בלתי מכוונת ממשלות המערב החזירו לא לאט אבל בטוח את משטר הפיאודליזם בגירסתו המודרנית ובמרכזו "אדוני הנדל"ן", ובאנגלית Landlords, הלורדים של האדמה, השם הקדום אך גם הנוכחי של משכירי הנדל"ן.

במדינה רחבת ידיים כמו ארה"ב היצע הקרקע, בממוצע, הוא בלתי מוגבל. גם במדינות קטנות יותר שבהן ניתן לבנות לגובה היצע הקרקע הוא למעשה בלתי מוגבל. תשומות הבנייה גם הן "חומרים ממוצעים", כלומר מגוון רחב של חומרים בסיסיים כמו עץ, בטון וברזל בתוספת שכר עבודה של פועלים בעלי מיומנות מוגבלת וקלה לרכישה. מכיוון שכך אין כל סיבה הגיונית שהתוצרים של כל אלו, הבתים, יתייקרו ביותר מסך ההתייקרות הכללית במשק, האינפלציה.

מחירי הבתים נעו הרבה שלים בטווח צד, ואז זינקו בחדות

בשנת 1945, בהתאמה למדד, היו מחירי הבתים דומים למחיריהם 55 שנה קודם לכן, ב-1890. המגמה נמשכה גם ב-50 השנים הבאות. בשנת 1995, לפני תחילת שיגעון האשראי הגדול, מחירי הבתים בארה"ב היו בדיוק כמחיריהם בשנת 1890, מותאמים למדד.

במצב עניינים נורמלי שכזה ההחלטות לרכוש בית או לגור בשכירות הן אופציות שניתנות להמרה זו בזו (Inter-exchangeable). לכל אחת מהאופציות יתרונות וחסרונות ברורים. רכישה מקנה את הנוחות ואת הביטחון הבאים עם בעלות אך מנגד חסרה את הגמישות שיש בשכירות, והיפוכו של דבר בשכירות.

הואיל ובמשק מאוזן ונורמלי כמתואר לעיל מחיר השכירות אמור להשתוות פחות או יותר למחיר ההון פלוס עלות התחזוקה והמיסים, הרי שההחלטה לקנות או לשכור אינה פיננסית במהותה. במילים פשוטות, במשך 105 שנים עד 1995 בית היה מקום מגורים, מוצר צריכה כמו כל מוצר אחר ולא השקעה או נכס פיננסי. בהתאם לזאת נקבע מחירו, שנע ברצועה צרה של 12%, ובהתאם לזאת פעלו הצרכנים בשעה ששקלו איך לצרוך אותו.

לכאורה סקטור במשק שעובד כראוי. מחירים סבירים - בשנת 1995/6 בית חציוני עלה כ-238.5 אלף דולר בדולרים של 2017, שהם כ-2.7 שנות עבודה של שכר משק הבית החציוני דאז. זאת לעומת מחיר של כ-340 אלף דולר, או כ-5.6 שנות עבודה של משק הבית החציוני בשנת 2017 - יציבות במחיר לאורך 105 שנה, ואופציות מאוזנות לצרכנים בבואם לבחור בין רכישה לקנייה.

אבל אז באה הממשלה. כלל ברזל הוא שאין דבר שעובד כראוי שהממשלה לא תנסה לשנותו, ואגב כך להורסו, אם הפוליטיקאים יחשבו שהדבר עשוי להביא להם קולות או כסף בבחירות הבאות. כך נולד הקונספט של "הגברת הבעלות בבתים" (increasing home ownership).

מדוע למשל "הגברת הבעלות" היא מטרה ראויה ולא למשל הגברת הזמינות, קרי טיפול בעלות של הבתים (Affordability)? מדוע עדיף להיות בעלים כביכול של מוצר שעולה פי שניים מאשר שוכר של מוצר שעולה חצי? לאלוהי הפוליטיקאים הפתרונים.

כשקלינטון קנה בית להילארי

הנשיא קלינטון ביטא היטב את המדיניות ואת הכלים להשגתה בנאום שנשא ביוני 1995, "הערות ביחס לאסטרטגיה לאומית בעניין הבעלות (על בתים)": "כשניסיתי לשכנע את אשתי להתחתן איתי, גרנו שנינו בפאייטוויל, ארקנסו, ולימדנו באוניברסיטה של ארקנסו. לא הצלחתי לקבל ממנה תשובה מחייבת... ואז הילארי הייתה צריכה לנסוע לאיזה מקום... אז הסעתי אותה לשדה התעופה ועברנו ליד הבית הישן המקסים הזה, בית מאוד מאוד קטן. והיא אמרה 'וואו, איזה בית יפה'.

"הבחנתי שיש לידו שלט קטן, 'למכירה'. לקחתי אותה לשדה התעופה ואחרי שנסעה, הלכתי וקניתי את הבית. כשהיא חזרה מהנסיעה עברתי איתה שוב ליד הבית ואמרתי לה: 'רואה את הבית שאהבת? קניתי אותו בזמן שנסעת, עכשיו את חייבת להתחתן איתי', וזה עבד. המטרה של המדיניות שלי היא אפוא להגדיל את הבעלות על בתים ל-67.5% עד שנת 2000".

למה דווקא 67.5%? למה עדיף יהיה לאנשים לקחת הלוואות שהם לא יכולים להרשות לעצמם, ולשלם מקדמות שאין להם כדי לקנות בית? האם ביל והילארי קלינטון הם קבוצת הביקורת הראויה אשר על ניסיונם יש לבסס מדיניות למאות מיליוני אנשים? או איך תשפיע מדיניותו זו של קלינטון על מחירי הבתים בכלל? על השאלות האלו הנשיא לא ענה.

למחליפו של קלינטון, הנשיא בוש, היו מחשבות דומות. בנאום שנשא ב-2004 בפני ארגון בנאי אמריקה הוא פירט: "עבור מיליוני אזרחים הבעלות על בית היא התחלת (התגשמות) ה'חלום האמריקאי'. בעלות על בית מקנה לאנשים תחושת גאווה ועצמאות, וכן ביטחון בעתיד. כשאנשים עובדים קשה כמו שאתם עבדתם (הכוונה הייתה לקהל המאזינים, ח.ש) ויש מדיניות טובה המגיעה מוושינגטון... יותר אנשים יוכלו לפתוח את דלת ביתם ולומר: 'ברוכים הבאים לביתי, ברוכים הבאים לרכוש שלי'. יש משפחות שיכולות לשלם משכנתא, רק אין להן התשלום הראשוני... לפיכך אני מבקש מהקונגרס להעביר את החוק החדש שיזמתי - 'אפס תשלום ברכישה' (Zero Down Payment). עלינו לסלק את הדרישה ל-3% תשלום במזומן לרוכשי בית בפעם הראשונה".

איך אנשים אמורים לקבל "תחושת גאווה וביטחון בעתיד" מבית שמאה אחוז עגולים ממנו שייכים לבנק וממומנים על ידיו? גם כאן לאלוהי הפוליטיקאים הפתרונים.

הטבות המס שעודדו רכישת בתים

העידוד, הסובסידיה והתמיכה הממשלתית לרכישת בתים התבטאו בכלים שונים שנוסדו והתפתחו לאורך השנים. הכלי הראשון שימיו כמעט כימי חוקי המס עצמם הוא האפשרות לנכות את עלויות הריבית על המשכנתא מתשלומי המס השוטף.

חובות המשכנתאות מטפסים בתלילות

בשנת 1986 תוקנו חוקי המס בארה"ב כך שצומצמה האפשרות לנכות הוצאות ריבית מההכנסה, אך בהוצאות הריבית למשכנתא הקונגרס לא נגע. נקבעה תקרה - משכנתא של מיליון דולר ב-2006 לבית הראשון או השני. סכום זה צומצם ל-750 אלף דולר לזוג ברפורמת המס האחרונה. חוק זה הוא כמובן סובסידיה לאוכלוסייה שצריכה אותו הכי פחות, בעלי האמצעים, לא רק משום שאלו אינם זקוקים לעידוד ממשלתי לשם קניית בית, אלא גם משום שככל שההוצאה גדולה יותר הסבסוד גדול יותר.

יתר על כן, תחת סעיף זה גם קרוואן (RV) וגם סירות פרטיות יכולות להיחשב כ"בית שני", והריבית עליהם מותרת לניכוי ממס.

על פי דוח של ועדה משותפת של הקונגרס, סך העלות של הקלת המס הזו הסתכמה בשנת 2016 בכ-77 מיליארד דולר או כ-5% מסך תשלומי המס של היחידים. סך כל האמריקאים שנהנו באיזה אופן מהנחת המס עומד על כ-20% ממשלמי המיסים.

רוכשי הבתים לא רק נהנים מהטבת מס ייחודית במימון הרכישה, הם נהנים גם מהטבת מס ייחודית בעת מכירת הבית. על פי חוקי המס בארה"ב, מאז מחצית שנות התשעים רווח ההון בעת המכירה של בית מגורים (שנתיים מתוך החמש עובר למכירה) פטור ממס. החוק עבר כמה שינויים עם השנים, וכיום סכום הפטור עומד על רווח של 500 אלף דולר לזוג וניתן למימוש בכל כמה שנים.

התיקים התפוחים של פאני ופרדי

אך הטבות המס היו צד אחד של המטבע. זמינות האשראי הייתה הצד השני. עוד בשנת 1938 הקימה הממשלה הפדרלית גוף ממשלתי, פאני מיי שמו, שתפקידו היה לרכוש משכנתאות מבנקים מסחריים, מנפיקי המשכנתא לצרכן הסופי. שנים מאוחר יותר, ב-1970, הוקם ארגון נוסף דומה, פרדי מאק. בראשית שנות השבעים הקונגרס הפך את שני הגופים האלה לחברות ציבוריות והעמיד להם קו אשראי מהאוצר וכן הטבות מס, שבאמצעותם הם מימנו את רכישת המשכנתאות בשוק המשני. המטרה הייתה פשוטה - לייצר עוד אמצעים לבנקים למשכנתאות כדי שאלו יוכלו להגדיל את תיקי האשראי שלהם.

לפאני ופרדי הותר לקיים יחס רזרבה נמוך ביותר, 2.5% על הלוואות ו-0.45% על הלוואות שהם ערבו להן אך מכרו הלאה. יחס רזרבה זה איפשר לשניים לייצר פי 40 ויותר אשראי מאשר הון המניות בתוספת קו האשראי הממשלתי שהיה ברשותם.

עם הירידה הנמשכת בריבית מאז 1981 ובעזרת ההטבות האחרות, החל תיק המשכנתאות של שתי הענקיות הדומיננטיות בשוק המשני לתפוח. ליתר דיוק הוא גדל פי 325, מ-7.6 מיליארד דולר ב-1990 ל-2.4 טריליון דולר בשנת 2000. ממש לפני המשבר עמד הונן של שתי החברות על כ-1.5% מסך תיק האשראי שלהן.

עם הגידול העצום הזה שתי החברות, שקמו כרשויות ציבוריות, קיבלו חיים משל עצמן. בין 1998 ל-2008 השתיים דיווחו כי הוציאו 154 מיליון דולר על לובינג ועוד 15 מיליון דולר על תרומות למערכות הבחירות של חברי קונגרס.

אף שהן היו חייבות את כל קיומן לממשלה שכר מנהליהן לא נראה כמו של עובדי מדינה. בין 1991 ל- 1998 מנכ"ל פאני מיי השתכר כ-100 מיליון דולר, ומחליפו בין 1999 ל-2005 גרף 90 מיליון דולר. בשנת 2006 לבדה, ממש לפני שהחברה פשטה את הרגל, השתכר מנכ"ל פרדי מאק כ-20 מיליון דולר.

בנוסף למאמצי הלובינג החברות החזיקו "מחלקת VIP", שטיפלה וביצעה מאות הלוואות לחברי קונגרס, אנשי צוות של חברי קונגרס ועובדי ממשלה בכירים, ביניהם גם הסנאטור הדמוקרטי כריס דוד שהיה יו"ר ועדת הבנקאות של הסנאט. הלוואות אח"ם כאלו שוחררו ממילוי טפסים, המצאת ניירת ותורים, ואף נהנו מפטור מעמלות ומהנחות על שיעורי הריבית.

הפדרל ריזרב הצית את האש

כל העצים היו מונחים אפוא במקום, עתה היו חסרים רק הדלק והגפרורים. את אלו סיפק בשמחה הפדרל ריזרב.

לאחר קריסת הבועה הקודמת שניפח, בועת הדוטקום, המשק האמריקאי נקלע למיתון, שהחריף לאחר התקפות הטרור של 11 בספטמבר 2001. לו אך הניח הפד למשק לנקות את עצמו ולכוחות השוק לתקן את הנזקים שהוא גרם בשנת 2000, העולם כולו היה היום במקום אחר וטוב בהרבה. אך תפיסת העולם היהירה של הפד הייתה ונותרה כי הוא מסוגל לשלוט על הכלכלה, לתקן כל תיקון ולמנוע כל שפל. לפיכך, הוא אץ לעבודה והוריד את שיעורי הריבית 11 פעם עד שהם הגיעו ל-1.25% בנובמבר 2002, שפל של 50 שנה.

בועת הנדל"ן שהתנפחה בעקבות המדיניות הזו הייתה ידועה ומכוונת. העיד על כך מפורשות יו"ר הפד, אלן גרינספן, בפני ועדה משותפת של הקונגרס בנובמבר 2002: "בזכות הריבית הנמוכה על משכנתאות שכמוה לא הייתה זה עשורים, מכירות הבתים והתחלות הבנייה הן חזקות... בנוסף לייצור ביקוש לבתים חדשים, שוק המשכנתאות היה כוח משמעותי בייצוב המשק לנוכח ההאטה של השנתיים האחרונות... העלייה במחירי הבתים איפשרה לאנשים למשוך אשראי מהבתים... לפי הנתונים שלנו כמחצית מהוצאת ערך זו הופנתה לצריכה ולשיפוצים... משיכת כסף (אשראי) מהבתים הייתה תמיכה משמעותית בצריכה בזמן ששוק המניות ירד בחדות. לולא זאת, הפעילות הכלכלית הייתה חלשה באופן משמעותי בגין הצניחה בערך הנכסים הפיננסיים".

שוק הבנייה בדרך להאטה?

כמו כל בנקאי מרכזי מכובד גרינספן בחר במילים מכובסות משהו. ועדת הבדיקה שהקים הקונגרס שמונה שנים מאוחר יותר לבדיקת אירועי 2008 תספק תיאור יותר חי של הדברים: "כסף זרם דרך הכלכלה כמו אשד מים גואש מסכר שבור. הריבית הנמוכה והמשקיעים הזרים הציתו את הבום... בעלי בתים משכו מזומן (משכנתאות חדשות) מבתיהם (שערכם עלה) כדי לשלוח את ילדיהם לקולג', שילמו חשבונות רפואיים, החליפו מטבחים, יצאו לחופשות, קנו מתנות, מכוניות ובגדים".

בינואר 2007 פרסם משרד התקציבים של הקונגרס מסמך בשם "עושר הנדל"ן והוצאות הצרכנים": "העלייה במחירי הבתים בין 1997 ל-2006 הוסיפה 6.5 טריליון דולר לעושר הצרכנים... ללא עושר זה אנחנו מעריכים כי הצרכנים היו מוציאים בין 1.4% ל-5% פחות בכל שנה". בהתחשב בעובדה כי הוצאות הצרכנים הן כ-70% מהתמ"ג האמריקאי, ברור מה הייתה השפעת ה"עושר" החדש הזה על הכלכלה.

משהתפוצצה הבועה, כמו כל בועת אשראי, נתפס הפד, שיצר אותה, עם "המכנסיים למטה" ומיהר שוב לעזרה. הפעם הורדת הריבית לאפס לא הספיקה, והבנק המרכזי הוסיף כ-3.7 טריליון דולר של "ייצור נזילות", קרי הדפסת כסף, שבאמצעותו רכש את המשכנתאות הרעילות מהבנקים ("הרחבה כמותית 1") וכן מימן את הגירעונות המתפוצצים של הממשלה הפדרלית.

ריבית האפס, לרבות הריבית הנמוכה היסטורית על משכנתאות, וייצור הכסף באופן כללי החזירו אט אט את שוק הנדל"ן למקום שבו היה ערב הקריסה. בתחילת 2017 המחירים ברוב חלקי ארה"ב חזרו לרמה שבה הם היו ערב 2008. במקומות שבהם הבועה מנופחת במיוחד, כמו סיאטל, סאן פרנסיסקו, עמק הסיליקון, ניו יורק וכיו"ב, המחירים אף עברו את שיאי 2008.

שוב בעידוד הפד הפך בית ממוצר צריכה כמו מכונית, להשקעה פיננסית, והשוק שוב הוכנס לשיבוש קשה.

כמה עולה לקנות בית בפאלו אלטו

הנה דוגמה פשוטה: מחיר בית חציוני בפאלו אלטו טיפס עד לא מזמן ל-3.2 מיליון דולר, כך על פי זילו, אתר מוביל ברישום בתים למכירה. פרמיית הבעלות על בית כזה עומדת אפוא על כ-200 אלף דולר לשנה, שהם החיבור של הריבית (בלבד) על סכום הרכישה, בתוספת מס רכוש בשיעור 1.25% ואגרות למיניהן, וכן הפרשה נומינלית לתחזוקה. השכרתו של בית כזה תכניס פחות מחצי הסכום הנ"ל.

הפער העצום הזה בין פרמיית הבעלות למחיר השכירות הקיים גם במקומות רבים אחרים, כולל בתל אביב, מעיד בעליל כי הבנק המרכזי שוב יצר שני שווקים מקבילים שאינם מתחברים לאותו מוצר: שוק השוכרים המושפע מגובה שכר העבודה בלבד, שהרי איש אינו לוקח משכנתא כדי לשלם שכר דירה, ושוק הבעלים, מתגוררים או משכירים, הפועל במנותק מהשוק הריאלי (השכירות), כאשר אלו האחרונים רואים את הבית כנכס פיננסי שערכו ימשיך לעלות הרבה מעבר לתשואה על ההון (השכירות), העומדת בניכוי הוצאות על פחות משיעור האינפלציה.

ברור כי בנסיבות האלו מתקשים המילניאלס השייכים רובם ככולם ל"שוק השוכרים" לעשות את הקפיצה ההונית אל "שוק אדוני הנדל"ן". עתה רק נותר להמתין ולראות האם יעלו מחירי הבתים עוד הרבה מעבר למחירי 2008 כנכס פיננסי או שמא הם יחזרו וייפגשו עם השוק הריאלי, קרי תשואת מחירי השכירות.

לפי האינדיקציות של החודשים האחרונים, אפילו באזורי הביקוש הקשים, כולל עמק הסיליקון, סיאטל ותל אביב, התשובה די ברורה. 

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com

עוד כתבות

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

יציבות בוול סטריט; רדיט יורדת ב-12%, רשת הרהיטים RH מזנקת ב-16%

סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ●  אמזון השקיעה 2.75 מיליארד דולר באנטרופיק ● מחר "יום שישי הטוב" לא יתקיים מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות; אנבידיה צללה בכ-3%

הנאסד"ק עלה ב-0.5% ● מדד דאקס עלה ב-0.5%, הקאק ירד ב-0.3% ● גולדמן סאקס: לשוק המניות בארה"ב יש אפסייד מוגבל ● נובוקיור וסייברוואן מזנקות בטרום מסחר ● ערב הפסחא, מחירי הקקאו בשיא כל הזמנים, מה זה אומר לגבי יצרניות הממתקים הגדולות ומחירי השוקולד?

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בהיעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● מוקדם יותר, ראש הממשלה בנימין נתניהו כתב לבג"ץ כי הושגה התקדמות ניכרת, אך המלאכה טרם הושלמה ולכן הוא מבקש הארכה ● היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הודיעה לבג"ץ כי החל מה-1 באפריל, על הרשויות לגייס בני ישיבות ללא מקור חוקי לדחות את גיוסם

בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג / צילום: Associated Press, Patrick Post

בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה

לפי דיווח בסוריה ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק • מחבל פתח באש לעבר רכבים שנסעו בכביש 90 מצפון ליריחו, בן 30 נפצע בינוני • תושבים בצפת מדווחים על יירוט, לא נשמעה אזעקה • ירי רקטי לעבר גורן וגרנות הגליל, ירי נוסף גם לראש הנקרה • עדכונים שוטפים

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

פגרת הכנסת כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק