אדריכלית רחל פללר / צילום: איל-יצהר
רחל פללר, שותפה בכירה ומנהלת התכנון במשרד האדריכלים יסקי מור סיון, ומי שתכננה רבים ממגדלי המגורים בתל אביב, בהם מגדלי אקירוב ומגדל U, היא חסידה נלהבת של עירוב שימושים בבנייה.
במתחם חסן עראפה, בפינת הרחובות יצחק שדה והמסגר בתל אביב, היא תכננה את בניין אלפא, המשלב מלונאות ומגורים, גני ילדים ומסחר. המתחם, שכיום ניצבים בו מוסכים, יכלול בסופו 14 מגדלים, שחמישה מהם מתוכננים על ידי פללר - ארבעה מהם מגדלי תעסוקה, ואלפא, בניין עירוב השימושים, הוא החמישי.
אלפא זו וריאציה קיצונית של עירוב שימושים.
"יש עירוב שימושים ברמה של מתחם ויש ברמה של בניין. בעשור האחרון יש לא מעט עירוב שימושים ברמת הבניין. לעומת זאת, בשוק הסיטונאי (שם תכננה פללר מגדלי מגורים; ה"מ), העירוב הוא ברמת המתחם".
מה היתרון של עירוב שימושים בבניין?
"זה יוצר בניין מאוד פעיל. אנחנו לא רוצים בניין שאין בו חיים, בעוד שלידו בניין פעיל. אבל זה אתגר תכנוני. אחד האתגרים התכנוניים הוא מתן פתרון לקהלים שונים, באותו מבנה; לייצר את ההפרדה, את הכניסות השונות - מבחינת הולכי רגל ומבחינה תנועתית. אפילו על ההגעה ממקום החניה למבנה צריך לחשוב. כשאנו מדברים על מלונאות ומגורים, האפיון יותר דומה, וזה מאפשר למגורים ליהנות משירותים מלונאיים - שירותי כביסה, חדר כושר, ספא. זה מספק חוויה לבניין. זה לא קיים הרבה בעולם, אך יש ניצנים של זה, ראיתי את זה הרבה בניו יורק ובמזרח.
"מהצד השני, אם ניקח למשל את מתחם יצחק שדה, שם המלונאות היא יותר עסקית - המשתמשים נמצאים לפרקי זמן קצרים, ובפרקי הזמן האלה הם רוצים את ההתחככות הלוקאלית".
כזה הוא גם מלון שרונה, במתחם שרונה, שאותו תכננה פללר. המלון יכלול בסופו 900 חדרים בשלושה בתי מלון, במגדל אחד: מלון דה לקס, מלון סוויטות ומלון רגיל. "זה הפרויקט המלונאי הכי גדול בארץ", אומרת פללר, ומציינת שתכנון המלון היה אחד האתגרים התכנוניים המורכבים ביותר שעשתה, בשל צורת המגרש, שחייבה ניצול מירבי של השטח.
בכלל, כל רחוב מנחם בגין, מצפון לדרום, היא אומרת, מתאפיין בעירוב שימושים לאורכו: החל ממלון שרונה על ציר מנחם בגין, המשך במגדל אגד (שגם אותו מתכננת פללר), מתחם השוק הסיטונאי ואז מתחם יצחק שדה. כל אלה נמצאים על העורקים הראשיים, שבהם עוברת הרכבת הקלה. יש היום מודעות לכך שאנו צריכים להסתכל על המרחב הציבורי קצת אחרת. הוא לא נתון היום רק להולכי רגל או נהגים, אלא יש הדור החדש, שעושה שימוש באופניים, בסאגווי.
"המצב של ה'זונינג', יצר למעשה אזורים שהיו מנותקים. כיום, עירוב השימושים יוצר חיות, והכל נמצא במרחק הליכה. זו סיטואציה שנולדה מתוך כורח, בגלל מחסור בשטחי קרקע, אבל באופן כללי זה סוג של טסט קייס: מה זה ייצר, איך הדברים האלה יפעלו, איזו צורת חיים נקבל ואיך זה יאפיין אותם. כשהקמנו את אקירוב ואת U, המתחם היה מנותק לחלוטין מהעיר עצמה, והיום אנחנו כבר מתכננים מתחם שהוא חלק מהמרחב העירוני".
"בערב זה נראה קסום"
מאחורי פללר, כאמור, תכנון מרבית המגדלים בתל אביב: מלבד אקירוב ו-U, הרשימה שלה כוללת את מרכז עזריאלי, מגדלי הצעירים, מגדל בראשית בבבלי, סביוני רמת אביב, מגדל פרישמן 46, מטרופולין תל אביב, מגדל סוזוקי. בתחום המלונאות היא תכננה את מלון שרונה ומלון ווסט, ומחוץ לתל אביב - את אפר ווסט בראשון לציון ואת מכתש המגורים של גבעתיים.
את לא חושבת שהמגדלים מכערים את העיר?
"יש כאלה שחושבים שזה מכוער, אבל אני חושבת שזה משווה לעיר מראה של מנהטן. יש בזה משהו דינמי, לא מתוכנן. בערב זה נראה קסום. חלק יפה, חלק פחות יפה, אבל הוא מעניין".
במתחם השוק הסיטונאי תכננה פללר את פרויקט גינדי LOVE - בניין בצורת התלתן, הכולל 385 יחידות דיור. בכל קומה 12 יחידות דיור בגדלים שונים. בפרויקט כיכר המדינה היא תכננה בניין בצורת ספירלה, ובפרויקט בית לסין היא שמרה על המבנה ההיסטורי של בית לסין, שתכנן אברהם יסקי ז"ל, מייסד משרד יסקי סיון מור.
פלר: "זה פרויקט מאוד מיוחד. מגדל קטן מאוד - ארבע דירות בקומה, אפילו שלוש. זה בניין בוטיקי בהתייחסות שלו ,הרבה מאוד הקפדה על המעטפת. במגרעת שמחברת בין המבנה ההיסטורי, לבניין, יש אזורים לרווחת הדיירים".
איזו צורת חיים מכתיבים המגורים במגדלים?
"יש איזו אמירה שכאילו מגדלים יוצרים ניכור. אני דווקא חושבת שהם יוצרים איזה חיי קהילה, כי יש מספר גדול של דיירים, שביניהם יש מארג של יחסי גומלין. אני גם רואה שהדיירים רוצים שטחים ציבוריים שיאפשרו להם להיפגש בהם. בכלל, עולם העבודה קצת משתנה. באחד הבניינים למשל, היה ביקוש לייצר מקום לפגישות עסקים: מקום שתוכל לקיים בו פגישת עסקים לפני שאתה נכנס הביתה, כדי שתהיה לך פרטיות וכדי שלא להפריע לשאר בני המשפחה - אבל בבניין.
"לא מזמן הייתי אצל חברים שעברו למגדל של 10 יחידות דיור, דווקא בראש העין. היא מאוד מנותקת, כמו כל הערים החדשות. במתחמים האלה אין רחוב ואנו רוצים לייצר מרחב עירוני. דווקא בגלל שאין חנויות בקרבת מקום, יש קבוצת ווטסאפ של הבניין. הם יצרו לעצמם חיי קהילה".
המגדלים בתל אביב מיועדים לאוכלוסיה מאוד מסוימת, כזו שהפרוטה מצויה בכיסה.
"זה היה נכון יותר לפני עשור, אבל כיום בבניינים יש יותר יחידות דיור, שטח הדירות קטן יותר, וזה פורץ את הדרך. תל אביב היא באיזה אופן מובילת הדרך. אתה רואה היום מגדלים גם בשכונות שיש בהן פינוי בינוי, כמו נווה שרת. ובמרכז העירוני, בתוך תל אביב, יש אבחנה בין גודל הדירה וכמות הדירות פר מגדל, כדי להנגיש את זה לאוכלוסייה נוספת".
כלומר את לא מסכימה עם הטענה שתל אביב היא עיר לעשירים.
"מי שרוצה לגור בעיר וחשוב לו, מצטמצם. אצל הצעירים, האורבניות גוברת על הכל".
יש איזו עיר בעולם שהיא מבחינתך מודל של תכנון נכון?
"ניו יורק היא עיר מדהימה, גם במובן של העירוניות שלה שנשמרת, האינטנסיביות. זו עיר חיה ובועטת שיודעת לשמור על החן שלה. יש בה משהו גם מהעבר, מההיסטוריה, היא יודעת לייצר סוג של וייב, גם באותם אזורי תעסוקה עם הכיכרות. זה לא קיים בפריז ולא בברלין".
ושאלה מתבקשת: כמתכננת המגדלים, את עצמך מתגוררת במגדל?
"אני גרה בגבעתיים, בבית פרטי, והחלום שלי זה לחזור לעיר. אני אוהבת מגדלים וזה חלק מהעשייה שלי. מתישהו אחזור".