נשים בשוק העבודה / שאטרסטוק
"2019 תהיה שנת הפמטק", הכריז לאחרונה מגזין Twice שעוסק באלקטרוניקה לצרכן, ואכן נדמה שהתחום החדש יחסית צובר תאוצה. פמטק, בהגדרתו המצומצמת, מתייחס לטכנולוגיות דיגיטליות שמטרתן שיפור בריאות האישה, ובהגדרה רחבה יותר מתייחס לטכנולוגיות בכלל, לאו דווקא דיגיטליות, שנועדו לשם אותה מטרה. הגדרה מרחיבה אף יותר כוללת טכנולוגיות שאינן שייכות רק לעולמות בריאות האישה הקלאסיים (מחלות מערכת הרבייה הנשית, פוריות והיריון), אלא גם תזונה, אסתטיקה, רפואת משפחה וכל תחום שבו נשים מבקשות פתרון שונה מזה המוצע לגברים.
כך או כך, מדובר בשוק גדול. לפי חברת המחקר פרוסט אנד סאליבן, שפרסמה לאחרונה דוח בנושא, הפמטק צפוי לגלגל 50 מיליארד דולר עד 2025. הפוטנציאל הרב של הפמטק טמון במידה רבה בעובדה שנשים הן לרוב אלה שמקבלות את ההחלטות בתחום הרפואה הנוגעות להן ולבני משפחתן.
"שוק בריאות האישה נתפס כנישתי, אך יש לו פוטנציאל אדיר בתחומי הפוריות, היריון ובריאות הנפש", אומר ד"ר טיראן רוטמן, מנכ"ל פרוסט אנד סאליבן ישראל. "כניסת תחום הבריאות הדיגיטלית תקל עוד יותר בהגדלת השוק הזה. פמטק הוא חלק מתחום הרפואה המותאמת אישית, המתפתח בשנים האחרונות".
על פי הדוח, סטארט-אפים ייעודיים בתחום הפמטק, בהגדרה הצרה יותר של פרוסט אנד סאליבן (עזרים דיגיטליים לבריאות האישה המיועדים לשימוש על ידי האישה עצמה), גייסו כ-1 מיליארד דולר מאז 2014. כיום קיימות בתחום בערך 200 חברות רשומות בארה"ב (ועוד כמה עשרות בישראל לבדה). 2017 הייתה שנה משמעותית לתחום הזה. לראשונה, אפליקציה בתחום הפוריות קיבלה אישור FDA כמכשיר רפואי, וכך גם בדיקה ראשונה לאבחון סרטן צוואר הרחם מרחוק.
בישראל, יתקיים השנה לראשונה כנס בינלאומי בתחום בריאות האישה, ביוזמת ד"ר בני זאבי, שותף מנהל בקרן Tel Aviv Venture Partners. הכנס, שייקרא WHII Women’s Health and Innovations, יתקיים ביולי בתל אביב, וזאבי יכהן כיו"ר משותף שלו לצד שניים: פרופ’ משה הוד, מומחה להיריון בסיכון, יו"ר הוועדה למחלות בהיריון בפדרציה הבינלאומית לגינקולוגיה ומיילדות ועד לאחרונה מנהל המחלקה להיריון בסיכון בבית החולים בילינסון; ומיכל רוזן צבי, מנהלת המחקר הרפואי של IBM. המטרה היא להפגיש רופאים, מדענים ומנהלים של חברות טכנולוגיות מכל העולם העוסקים בבריאות האישה. מושבי הכנס יוקדשו לדיון בבעיות בלתי פתורות בהיריון, פוריות, גידולים שכיחים אצל נשים ועוד, ומציאת פתרונות רפואיים טכנולוגיים להן.
טשטוש גבולות בין לייפסטייל לרפואה
הדוח של פרוסט אנד סאליבן מונה כמה סוגים של מוצרי פמטק שכבר קיימים היום בשוק: אפליקציות בתחום הפוריות, לדוגמה מערכות לניטור חלונות פוריות ולניהול תהליך של הפריה מלאכותית; אפליקציות למידע ותמיכה בהיריון, כולל מוצרים לניטור עוברי, מעקב אחרי שלבי התפתחות העובר, ספירת צירים ועוד; אפליקציות להנקה ולטיפול בילוד, כולל תיעוד תזמון ההנקה והיציאות; מכשירים מקוונים ביתיים ואפליקציות לניטור בריאות האישה כגון תמיכה בבדיקת שד עצמית, בדיקות סרטן צוואר הרחם מרחוק, בדיקות דלקות בשתן באמצעות סמארטפון ותזמון מחזור; ניהול הבריאות המינית כגון טיפול סקסולוג אונליין; רפואה אסתטית; בריאות כללית במחלות שהמופע שלהן אצל נשים עשוי להיות אחר וכן בריאות הנפש.
אבל דוחות נוספים שפורסמו בתחום הפמטק מעלים שמדובר בהרבה יותר מעוד פלח בשוק הבריאות הדיגיטלית. תחום הפמטק מייצג גם גישה חדשה, ששמה דגש על מוצרים ידידותיים יותר למשתמש, המאפשרים לנשים לשלוט בקלות רבה יותר על בריאותן - גישה שהולמת ממילא את הרפואה העתידית, המדגישה את תפקיד הצרכן בניהול בריאותו.
"פמטק אינו מוצר או שירות, אלא פתרון מקצה לקצה", כותבים מחברי הדוח של פרוסט אנד סאליבן. "חברות שיצליחו לתפור את הפתרון לצרכים האמיתיים של הלקוחות וגם לשווק אותו באופן ישיר ללקוחות, יוכלו לבסס מעמד בשוק זה וליצור בסיס לקוחות שניתן אחר כך להרחיב את ההצעה אליהן, ולמכור להן מוצרים ושירותים נוספים הקשורים באיכות חייהן. לחברות המפתחות כבר היום מוצרים לבריאות האישה, חשוב לקחת בעלות על הקשר עם הצרכניות, כלומר לבצע אינטגרציה קדימה לתחום השירות או המכירות".
לחברות מכשור רפואי קלאסיות, אפילו ברמת מדטרוניק או ג'ונסון אנד ג'ונסון, מציע הדוח לפתח קו מוצרי פמטק או ליצור שת"פ סביב קו מוצרים כזה. ההמלצה היא להתרכז רק במוצרים שהם לא מוצרי איכות חיים מסוג " Nice to Have" אלא מוצרים מאושרים על ידי רגולטור רפואי וכאלה שיש בהם צורך רפואי אמיתי. הם מאמינים כי מוצרים אלה יהיו הראשונים לחדור לשוק, ומתח הרווחים עליהם יהיה גבוה יותר.
דוגמה לפעילות נכונה בתחום הזה, על פי הדוח, היא המהלך של חברת נוטרוג'ינה, חברת הטואלטיקה מקבוצת ג'ונסון אנד ג'ונסון, שיצרה שיתוף פעולה עם חברה צעירה יותר בשם FitSkin, שפיתחה מערכת הסורקת את הפנים של המשתמשת ומתאימה לה מוצרים. למוצר הזה יש גרסה הכוללת גם תקשורת עם רופאי עור, עבור צרכניות שצריכות התייחסות שאינה רק קוסמטית. זאת דוגמה טובה לטשטוש הגבולות בין רפואה המותאמת לנשים לבין מוצרי איכות חיים.
שינוי בגישה למידע
במסגרת הכנת הדוח נשאלו נשים בארה"ב מה היא הדאגה העיקרית שלהן בתחום הבריאות. התשובה המובילה הייתה "השגת שירותי בריאות במחיר נגיש", ואחריה בריאות ילדים, פוריות או מניעת היריון, בריאות הנפש, מחלות כרוניות ותחלואה בקרב מבוגרים (תחלואה של הנשים עצמן או של הורים, שלרוב האישה היא המטפלת העיקרית בהם).
דוח אחר, של קבוצה בשם Femtechers, אקסלרטור לטכנולוגיות בתחום, ניסה גם הוא להבין מה מטריד נשים. הוא מצטט מרואיינת בשם איסי, בת 26: "אני סובלת משחלות פוליציסטיות, מצב המהווה סיכון לחוסר פוריות. כרגע אין לי דרך לדעת אם יש לי בעיית פוריות, כי הדרך היחידה שהרפואה מציעה לי לבדוק זאת היא לנסות להרות, וזה ממש לא אידיאלי עבורי כרגע. הייתי שמחה לו הייתה קיימת בדיקה שרומזת לי כמה זמן אני יכולה לחכות עם ההיריון לפני שמתחיל להצטבר סיכון משמעותי לכך שלא אוכל להרות בכלל. בדיקה כזאת יכולה לעזור לי מאוד לתכנן את חיי. אני בכלל לא יודעת עדיין אם אני רוצה ילדים וכרגע אני חשה שהפוריות שלי בכלל לא בשליטתי".
האם הציפיות הללו של איסי מהמערכת הרפואית הן מוגזמות? כיום אין אפשרות להבטיח לה שתוכל להרות בגיל 35 (אם כי מערכת הבריאות תשמח לקחת ממנה כסף עבור הקפאת ביציות או עוברים), ובכל זאת, יש הרבה מידע שהייתה יכולה לקבל והיא אינה מקבלת כיום ממערכת הבריאות. קבוצת Femthechers טוענת שהשינוי הזה בגישה הוא הבסיס של הפמטק - לא עוד מידע שמגיע לידי צרכניות מערכת הבריאות רק בתגובה לאבחון רפואי שמקורו בסימפטום שהתגלה, אלא מידע זמין תמיד, מידע למעקב, מידע למניעה, מידע שמאפשר לאישה לקבל לידיה את השליטה על הבריאות שלה.
בין השחקנים הנוכחיים בשוק הפמטק אפשר למצוא חברות שהוקמו במיוחד מתוך מחשבה על התחום הזה (על ידי נשים או על ידי גברים שזיהו את הטרנד), חברות בתחום הבריאות הדיגיטלית, חברות מכשור רפואי קלאסיות וחברות בתחום האבחון הרפואי.
החברות החלוצות של הפמטק הן בתחום ניהול הפוריות. ניתן למנות ביניהן את Glow , שפיתחה מערכת דיגיטלית לניטור חלון הפוריות, ואת Clue , שפיתחה מערכת קצת יותר מורכבת לניתוח הפרשות וניטור המחזור גם ככלי למניעה או השגת היריון אך גם ככלי לזיהוי מחלות נוספות או למעקב אחרי מצבן של מחלות קיימות. נוסף על שתי אלה קיימות עוד עשרות אפליקציות לניטור ביוץ ומחזור בשוק.
מגזין TWICE הזכיר בהבלטה גם את החברה הישראלית Tempdrop , המודדת חום גוף כדי לאתר את חלון הפוריות. לפי כתבה שפורסמה במגזין, המדידה הרציפה של חום הגוף לאורך היום נותנת לאישה יתרון על פני אפליקציות אחרות שמודדות רק את חום השחר (מיד עם הקימה בבוקר). חברות נוספות שהוזכרו הן Ivy, המזהה את חלון הפוריות על ידי בדיקת הורמונים בשתן; Imalac (ככל הידוע אינה ישראלית, למרות ה"אמא" בתחילת השם), חברה שפיתחה משאבת הנקה חדשה, שעושה גם מסז' לשד במהלך ההנקה כדי לעודד את זרימת החלב ולהפחית כאב; Lavie - מוצר שעושה רק מסז' לשדיים בעת הנקה, כדי להפחית גודש וכאב; BabyScan - מכשיר אולטרסאונד ביתי שמאפשר לנטר את בריאות העובר בין תורים לרופא, וגם מפיק תמונות של העובר (מצוין לאינסטגרם); Answered - שירות מענה לשאלות רפואיות בתחום ההיריון והלידה ו-Ose שהוא, ובכן, ויברטור רובוטי המגיב לגוף האישה בזמן אמת. גם זו בריאות.
גברים מצחקקים ולא משקיעים
אחד החסמים העיקריים בפני התפתחות התחום, כפי שנכתב בדוח של פרוסט אנד סאליבן, הוא העובדה שמנהלים ומשקיעים גברים, ששיעורם גבוה יותר מזה של מנהלות ומשקיעות נשים, אינם מזדהים באופן מיידי עם הצורך ולכן גם פחות נלהבים להשקיע בחברות פמטק. כך, לדוגמה, סיפרה לעיתון "הגרדיאן" יזמת חברת Woom , שפיתחה אפליקציה לניהול המחזור, כי חדר מלא משקיעים גברים לא הצליח שלא להתפרץ בצחוק נבוך מעצם הזכרת המונח "מחזור" כמה פעמים בפרזנטציה. החסם הזה משאיר את הנשים ומעט הגברים שיוזמים חברות פמטק עם מחסור במימון ובכוח אדם מיומן.
כיום, רוב החברות בתחום מנוהלות על ידי נשים, ורובן הן יזמות בפעם הראשונה, שהקימו חברה מתוך צורך אישי שלהן או של החברות שלהן. לכן, מספרות הנשים, הן לפעמים מקבלות הצעות מעליבות להשקעה. "הנחת היסוד היא שאם נשים מקימות חברה עבור צורך נשי, הן בטח מלכ"ר. לא ייתכן שהן רוצות לעשות כסף ממש כמו גברים שהקימו חברה עבור צורך של גבים ונשים", אמרו כמה יזמות ל"גרדיאן" בכתבה שהתפרסמה לאחרונה בנושא. נשים שהן כבר יזמיות מצליחות, פונות לתמוך במיזמים האלה באמצעות אקסלרטורים וקרנות הון סיכון ייחודיות, ותקוותן היא שבעתיד יקומו גורמי השקעה ייחודיים לתחום.