משה כחלון / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות
הציבור ממשיך להאמין בנדל"ן להשקעה: ב-2017 נימנו 253 אלף משקי-בית שלהם 2 דירות ויותר, לעומת 240 אלף שנמנו ב-2015. עיקר הגידול נרשם בבעלי 3 דירות ויותר, שמספרם קפץ ב-9,000 מאז 2015 - כך עולה מנתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) על סקר הוצאות משק-הבית ל-2017.
הנתונים מפתיעים, במיוחד לאור הפרסומים מהכלכלן הראשי, לפיהם משקיעים להיפטר ממלאי הדירות שברשותם, ושמאז אפריל 2016 הצטמצם מלאי הדירות להשקעה בכ-14.5 אלף יחידות דיור. עתה נראה, כי על אף הצעדים הקשים שננקטו כנגד המשקיעים, ובראשם הקפצת מס הרכישה ביוני 2015 בעשרות אחוזים (מדרגת המס התחתונה קפצה מ-5% ל-8%), וקידום חוק מס הדירה השלישית, הסנטימנט להשקעה בדירות לא כבה, וככל הנראה מה שהשתנה הוא החלוקה הפנימית בין המשקיעים, כלומר משקיעים מרובי דירות מכרו דירות למשקיעים עם מעט יותר דירות.
וכך יצא, כי בעוד ב-2015 סך בעלי 2 דירות ומעלה הגיע לכ-240 אלף, ב-2017 הוא זינק ל-253 אלף; ואולם הנתון המפתיע ביותר כולל את בעלי 3 הדירות ויותר. מתברר, כי בעוד כחלון מקדם את חוק מס הדירה השלישית, כמות המשקיעים שענו על ההגדרה זינקה באותה שנה בכ-6,000 משקי-בית - מ-50 אלף ב-2016 ל-56 אלף ב-2017, ומבחינת שיעורם בכלל משקי-הבית הם עלו מ-1.9% ב-2015 ל-2.2% ב-2017. דווקא בשיעור "המשקיעים הצנועים", שמחזיקים ב-2 דירות, ושלכאורה החוק לא איים עליהם, חלה ירידה מ-8% מכלל משקי-הבית ב-2015 ל-7.8% ב-2017.
מעבר למשקיעים, ב-2017 לכ-718 אלף משקי-בית 28.2% מסך כל משקי-הבית, לא הייתה בעלות על דירה כלל, לכ-1.6 מיליון משקי-בית שהם 61.8% מסך כל משקי-הבית, הייתה בעלות על דירה אחת.
ככלל, אחוז הגרים בדירה בבעלותם בישראל ירד לרמה של שני שלישים מכלל משקי-הבית, לעומת 70% ב-1997, מה שמציב את ישראל במקום נמוך יותר מהממוצע של האיחוד האירופאי, שבו ממוצע החזקת הדירה מגיע ל-70%.
הסקר בחן גם את המשכנתאות של העשירונים השונים. המשכנתה הממוצעת למשק-בית בעשירון העליון הייתה 545,201 שקל - פי 2.8 מזו שבעשירון התחתון - 195,549 שקל.
בהתאמה, גובה ההחזר החודשי עולה עם העלייה בעשירונים והתשלום הממוצע על משכנתה בעשירון העליון ב-2017 היה הגבוה ביותר - 5,938 שקל, לעומת התשלום הממוצע על משכנתה בעשירון התחתון - 1,541 שקל.