גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העובדת הבכירה, הרילוקיישן, הזר שהטריד מינית ואחריות החברה הישראלית

בכירה בחברה ישראלית שנשלחה לעבוד בחו"ל תבעה את החברה בטענה כי הותקפה מינית ע"י אדם זר שהיה קשור לחברה וכן הוטרדה שם מינית ע"י המנהל הישראלי שלה ● ביה"ד האזורי קבע כי החברה לא פעלה כראוי בטיפול בתלונתה ● עם זאת, נדחתה תביעתה נגד מנהלה הישראלי: "המסרונים שהוחלפו ביניהם חשפו מערכת יחסים חברית הדדית"

הטרדה מינית / צילום: Shutterstock / א.ס.א.פ קריאייטיב
הטרדה מינית / צילום: Shutterstock / א.ס.א.פ קריאייטיב

החוק למניעת הטרדה מינית חולל מהפכה תפיסתית ותודעתית בכל הנוגע לתופעות של הטרדה מינית. יחס פוגעני כלפי נשים, שהיה מקובל ולגיטימי לפני שנים, הפך למוקצה ולמגונה חברתית. החוק הוחל גם במקומות העבודה, והמעסיקים בישראל מחויבים לבדוק לעומק כל תלונה של עובדת ועובד על הטרדה מינית שבוצעה כלפיהם על-ידי עובד אחר, ולטפל בה בהתאם.

אך מה קורה כאשר ההטרדה המינית של עובדת בתפקיד בכיר ומרכזי בחברה ישראלית מתבצעת בעת שזו שוהה ברילוקיישן בחו"ל מטעם החברה, על-ידי אדם זר, שאמנם יש לו זיקה לחברה, אך הוא אינו עובד שלה ואינו ממונה מטעמה? זוהי השאלה שבה דן בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, במקרה של עובדת שהוטרדה מינית בעת ששהתה ברילוקיישן בארץ זרה.

השורה התחתונה של פסק הדין שהיה חסוי והותר לפרסום לאחרונה היא - ששופטת בית הדין לעבודה בתל-אביב, מירב קליימן, ונציגי הציבור עליזה הרפז ורן ורדי, מצאו שהחברה (ששמה אסור בפרסום) אחראית כלפי העובדת עקב אי-עמידתה בהוראות החוק למניעת הטרדה מינית. לפיכך נקבע כי החברה תשלם לעובדת 35 אלף שקל בגין הפרת חובותיה לפי החוק למניעת הטרדה מינית.

בית הדין פסק בנוסף כי החברה אחראית כלפי התובעת גם בכל הנוגע לפגיעה במעמדה בעבודה עד להתפטרותה, פגיעה שנגרמה, בין היתר, בעקבות חוסר שביעות-רצונה של התובעת בטיפול בתלונתה על הטרדה מינית על-ידי החברה. לפיכך, חייב בית הדין לעבודה את החברה לשלם לעובדת פיצוי נוסף, ללא הוכחת נזק, בסך 30 שקל, בגין התנכלות. סך כל הפיצוי שהוטל על החברה לפי החוק הוא 65 אלף שקל.

עם זאת, דחה בית הדין לעבודה את חלק הארי של תביעת העובדת לפיצוי של כ-1.7 מיליון שקל, שנשען על הטרדות מיניות שהיא טענה כי בוצעו כלפיה על-ידי המנהל הישראלי הישיר שלה, מנכ"ל החברה. יתר על כן, בית הדין חייב אותה בתשלום ההוצאות המשפטיות של המנכ"ל הישראלי בהליך, בסך 25 אלף שקל.

יודגש כי העובדת לא משלימה עם תוצאת פסק הדין. באמצעות עו"ד סיגל פעיל, שייצגה אותה גם בהליך העיקרי, הגישה העובדת ערעור לבית הדין הארצי לעבודה על פסק הדין של בית הדין האזורי.

"המנכ"ל הציע לשתות אלכוהול ולצרוך סמים"

ראשית הפרשה בתחילת 2015, אז החלה העובדת לעבוד בתפקיד בכיר בחברה הנתבעת. היא עבדה בחברה עד שהתפטרה ממנה בשלהי אותה שנה, על רקע אירועי ההטרדה כלפיה.

במארס 2016 הגישה העובדת, באמצעות עו"ד סיגל פעיל, תביעה נגד החברה ונגד מנכ"לה, שהוא גם אחד מבעליה. בתביעתה, עתרה העובדת לחיוב החברה והמנכ"ל, יחד ולחוד, בתשלום סכומי כסף שונים, בגין 14 מעשי הטרדה מינית שבוצעו בה, לטענתה, במסגרת עבודתה. זאת, על-ידי המנכ"ל ובעיקר על-ידי "אדם נוסף". התביעה הוגשה גם בגין התנכלות כלפיה בעקבות תלונתה על מעשי ההטרדה המינית, ובגין הפרה של חובות החברה כמעסיקה.

לטענת התובעת, כבר עם תחילת עבודתה, ניסה המנכ"ל לפתח עימה מערכת יחסים אינטימית, קרא לה בשמות חיבה, והירבה לשוחח עימה על נושאים הנוגעים לעולמו ולעולמה הפרטי, תוך שהוא גורם לה לחוסר נוחות.

לדבריה, בשלב מסוים "הבוס" הזמין אותה לביקור עסקי במדינה הזרה ולהיכרות ראשונה עם המפעל שבו היא אמורה לעבוד כחלק מפעילותה בחברה. במדינה הזרה השתכנו התובעת והנתבע בווילה השייכת לחברה. העובדת נסעה מדי בוקר למפעל החברה, עד חזרתה לווילה בשעות אחר-הצהרים, שם המשיכה לעבוד.

לטענתה, שכאמור נדחתה, המנכ"ל הטריד אותה כמה פעמים, בין היתר, כשהוא נהג להציע לה לשתות איתו משקאות אלכוהוליים ולצרוך עימו סמים. לטענתה, כשסירבה, הוא אמר לה "מה את מפחדת שתאבדי שליטה? מקסימום תרקדי לי על השולחן קצת".

לפי התביעה, הדברים החמירו עת המנכ"ל עמד לעזוב את המדינה הזרה, וביקש ממנה לפגוש אדם נוסף, מקומי, שאותו הגדיר כ"מישהו חשוב". העובדת טענה כי מדובר בשותף מקומי של החברה, אך החברה טענה שאין ביניהם יחסי עבודה.

בית הדין לעבודה פסק כי לא הוכח של"אדם הנוסף" הייתה אחריות פיקוחית כזו או אחרת על העובדת, אך כי ל"אדם הנוסף" "זיקה אמיצה וקרובה לחברה ולמי מבעליה".

עוד נפסק כי "יש לראות באדם הנוסף כממונה שאינו עובד החברה, בהתאם לסעיף 7 לחוק הטרדה מינית, בין שנראה בו כלקוח/ספק קבוע ובין שנראה בו שותף עסקי של בעלי החברה, שחשיבותו להצלחת פועלה של החברה הוברר בהליך באופן שבו זיקתו לסביבת העבודה הינה רבה".

"'האדם הנוסף' שלח ידיים, ליטף את ירכה"

לדברי העובדת, כשהיא ניגשה ללחוץ ל"אדם הנוסף" את ידו, הוא משך אותה אליו בכוח, נצמד לגופה ונישק אותה "בכוח ובניגוד לרצונה על הלחי". המשך האירועים שאירעו לטענתה, התרחשו במסגרת ביקורה השני במפעל במדינה הזרה. לדבריה, לטענתה,

בעת שהיא שהתה במלון במסגרת העבודה ה"אדם הנוסף" שהיה קשור בחברה אסף אותה ברכבו, ובדרך הוא שלח אליה ידיים, ליטף את ירכה ואת תנוך אוזנה, תוך שהוא אומר לה שהוא אוהב נשים עם אוזניים חשופות. העובדת לא ידעה מה לעשות עם עצמה, ורק העיפה ממנה את ידיו "באופן אינטואיטיבי".

אירוע נוסף וקשה של הטרדה ואף מעשים מגונים בכוח, בוצע לטענת העובדת מיד לאחר שיצאה בהזדמנות אחרת מחדר המלון. לטענתה, בעוד היא מחכה למעלית, ניגש אליה ה"אדם הנוסף", שיכור כלוט, תפס בפרק ידה הימנית, משך אותה ואמר לה בתקיפות - "בואי איתי".

לטענתה, היא ניסתה לשחרר את ידה, ושאלה "לאן?" והוא ענה לה "פה, רק רוצה להראות לך משהו". לטענתה, "האדם הנוסף" לקח אותה לחדר שבו היו לבדם, נעמד מולה, חיבק אותה חזק באזור המרפקים והצמיד אותה אליו. בהמשך, היא ניסתה להתנגד אך הוא ניסה לנשק אותה בפנים בעוד היא מנסה להתחמק ממנו. לדבריה, היא צעקה לאדם הנוסף שיפסיק וצרחה וקראה לו להפסיק, עד שלבסוף הוא שחרר אותה ויצא, והיא התמוטטה ולא הפסיקה לבכות.

טענת התובעת כלפי החברה התמקדה, כאמור, בכך שהחברה לא טיפלה כראוי בתלונתה על הטרדה מינית שביצע כלפיה האדם הנוסף. לטענתה, החברה לא מילאה את חובתה הקבועה בחוק ובתקנות, לברר את תלונתה ולנקוט צעדים שיכולים היו למנוע פגיעה עתידית.

בית הדין קיבל את גרסת העובדת בחלקה בלבד. הוא קבע כי "הדרך שבה תפסה התובעת את מעשיו של 'האדם הנוסף' בזמן אמת ובתקופה הרלבנטית לטענותיה כלפי הנתבעים, כמו גם הדרך שבה היא הציגה להם את האירוע עם האדם הנוסף, לא הותירה רושם של מעשה בדרגת חומרה של ניסיון לאונס".

עם זאת, השופטת ושני נציגי הציבור בבית הדין קבעו כי "היה על החברה לפעול למניעת הישנות המעשים לאחר שהתובעת התלוננה אודותיהם, שכן אין חולק כי הנתבע, מנכ"ל החברה, היה מודע אליהם בסמוך לאחר קרות האירוע".

התובעת כשלה בהוכחה - והמנהל יפוצה

לפי פסק הדין, "היה על החברה לפעול לטיפול בתלונה, ובכלל זה לכל הפחות למנוע מפגשים עתידיים בין התובעת לאדם הנוסף בסביבת העבודה. אף כי מודעים אנו לכך כי הטלת אחריות על החברה בענייננו

אינה עניין של מה בכך, לטעמנו לאחר הדיווח - ואף כי ייתכן כי נכונה טענת הנתבעים כי בזמן אמת דיברה התובעת ב'שני קולות' בנוגע לאירוע ולרצונה באשר לאופן הטיפול בו - היה על החברה לנקוט צעד כלשהו למניעת הישנות המפגש, ולכל הפחות לברר למול התובעת כיצד היא תרגיש בנוח מכאן ולהבא בסיטואציה שנוצרה".

עוד נאמר בפסק הדין כי "החברה כשלה מלקיים את הוראות החוק, שכן לא טיפלה ביעילות במקרה של הטרדה מינית שעליה ידעה, ולא פעלה למניעת הישנות המעשים. העובדה כי לא היה קיים מנגנון מסודר בחברה לבירור תלונה בדבר הטרדה מינית, ודאי היה בה כדי להשפיע על אופן הטיפול בה".

עוד פסק בית הדין לעבודה כי לוּ הייתה החברה מקיימת את חובותיה לפי החוק למניעת הטרדה מינית, היה בכך כדי לפתור מלכתחילה חלק ניכר מהבעיות ומהסוגיות שהתגלעו בעקבות האירוע שחוותה התובעת. "לכל הפחות, אם הייתה החברה מפנה את התובעת לגורם האחראי מטעמה לדון בתלונתה... או אם הייתה מודיעה לה שלעמדתה אין היא חבה אחריות למעשיו של ה'אדם הנוסף', כך שהטיפול בתלונתה ייעשה במישור העסקי-פרקטי, הייתה התובעת יודעת לכלכל את צעדיה ומסוגלת לפעול בהתאם למידע מסודר".

לפי פסק הדין, "אף אם החברה הייתה מציגה לתובעת מידע שגוי, הייתה עשויה קיומה של פרוצדורה מסודרת, כפי שנקבעה בחוק ובתקנות, לסייע לתובעת ואולי אף להקנות לה תחושה שנעשה עימה צדק פרוצדוראלי; כי 'קולה נשמע' וכי תלונתה התבררה, בהתאם למיטב הבנתה של החברה".

מנגד, כאמור, נדחתה כליל תביעת העובדת להטרדה מינית נגד המנכ"ל הישראלי שלה. בית הדין לעבודה מצא קשיים בגרסת העובדת בעניין זה למול טענות המנכ"ל והחברה, שטענו כי מדובר ב"עלילת בדים מרושעת" של העובדת.

השופטת קליימן ציינה כי המסרונים שהוחלפו בין העובדת לבין המנהל חשפו "מערכת יחסים חברית (הדדית) בין השניים. "נדגיש ונבהיר למען לא יהא כל ספק כי נחמדות, קלילות או 'זרימה' עם הודעות טקסט כאלה או אחרות, ודאי שאינן מצדיקות הטרדה, כל הטרדה ולוּ הקלה ביותר, וודאי לא מצידו של הממונה על העובד/ת".

עם זאת, נפסק כי "עדותה של התובעת בפנינו, שלפיה כל אותן הודעות זורמות וקולחות נכתבו בזמן אמת רק על-מנת 'לשרוד' את מערכת היחסים עם הנתבע, אשר במקביל לטענתה הטריד אותה מינית חזור ושנה, וניהל איתה שיחות מיניות שלא על דעתה, אינה מתיישבת עם הראיות שהוצגו בפנינו בהליך, ולפיכך פגמה בהקשר זה באמינות התובעת בעינינו".

לסיכום התביעה נגד המנהל קבעו השופטת ונציגי הציבור כי "אנו בדעה שהתובעת לא הרימה את הנטל הנדרש המוטל עליה להוכיח את שורת ההטרדות המיניות שנטענו באשר לנתבע".

בית הדין הארצי נעתר לבקשת העובדת והתיר לפרסם את פסק הדין

העובדת שהותקפה מינית במדינה הזרה לא משלימה עם תוצאת פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, שפסק לה פיצוי קטן יחסית, ואף חייב אותה במימון ההוצאות המשפטיות של מנכ"ל החברה. באמצעות עו"ד סיגל פעיל, שייצגה אותה גם בהליך העיקרי, הגישה העובדת ערעור לבית הדין הארצי לעבודה על פסק הדין של בית הדין האזורי.

בערעורה טוענת העובדת, בתמצית, כי היה מקום לקבל את טענותיה הנוגעות לקיומם של מעשי הטרדה מינית מצד המנהל; כי היה מקום להטיל אחריות עליו בגין התנהלותו בעקבות ההטרדה המינית שבוצעה בה על-ידי "האדם הנוסף". עוד לטענתה בערעור, שגה בית הדין האזורי באופן שבו ניתח ראייתית את עדותה; וכן

שגה בית הדין בפסיקת שיעור הפיצוי הנמוך בגין ההתנכלות כלפיה, בחיובה בהוצאות המנהל, באי-פסיקת הוצאות לזכותה ובמתן משקל נמוך מדי, במסגרת פסיקת הפיצויים לזכותה, להפרת החברה את חובותיה כמעסיקה.

בתוך כך עתרה העובדת לבית הדין הארצי לעבודה בבקשה להתיר את פרסום פרטי ההליך, ללא שמות הצדדים. לטענתה, באמצעות עו"ד פעיל, "לאור החשיבות שהמבקשת רואה בסיפור המקרה שלה כנפגעת הטרדה מינית במקום עבודתה, אין כל עילה שבדין לנהל את הליך הערעור באופן שכלל פרטיו יהיו חסויים".

המשיבים הודיעו על התנגדותם לבקשה. לדבריהם, באמצעות עו"ד אילן סובל, העובדת "טוותה בתביעתה עלילת בדים מרושעת ומצוצה מן האצבע" על המנהל ועל יסודה תבעה מהמשיבים 1.8 מיליון שקל; תביעתה נגד המנהל נדחתה כליל.

שופטי בית הדין הארצי קיבלו את בקשת העובדת לפרסום ההליך ופסקו כי "לאחר שעיינו בטענות הצדדים ובכלל החומר הרלבנטי, מצאנו כי יש לקבל את בקשת המבקשת ולהתיר את פרסום פרטי ההליך דנן וההליך בבית הדין האזורי, לרבות פסק הדין, למעט שמות הצדדים ופרטים אחרים אודותיהם העשויים להביא לזיהויים".

השופטים, סגן הנשיאה אילן איטח, השופט רועי פוליאק, והשופט אילן סופר, הסתמכו בהחלטתם על הלכה שהתקבלה בעבר בעתירה של "גלובס" ושל החתום מטה. מדובר בהלכה שלפיה, ככלל, הדיון בהליך על-פי החוק למניעת הטרדה מינית מתנהל בדלתיים סגורות, אך לאחר קבלת פסק דין של הערכאה הדיונית (בית הדין האזורי) משתנה נקודת האיזון, ויש לבחון את שאלת הפרסום מחדש.

עוד נפסק כי "המשיבים טוענים כי התכלית שלשמה נסגרו הדלתיים על-ידי בית הדין האזורי, שהיא הגנה על שמם הטוב, עומדת היום ביתר שאת, אלא שלא הובהר על-ידם כיצד תיגרם פגיעה בשמם הטוב במצב שבו יוּתר פרסום פסק הדין ללא אזכור שמותיהם ופרטי זהותם. מה עוד שפרסום פסק הדין במלואו ללא שמות הצדדים יחשוף לעיני הציבור גם את קביעות בית הדין האזורי, הדוחות את טענות המבקשת למעשי הטרדה מינית מצד המשיב, ובמובן זה לא ברורה טענת המשיבים".

סוף דבר - בקשת העובדת לאפשר את פרסום פסק הדין התקבלה, ולאור החלטת בית הדין הארצי שהתירה לנו לעשות כן, אנחנו מפרסמים את הסיפור החשוב הזה ברבים, ללא שמות הצדדים וללא פרטים מזהים אחרים עליהם.

עוד כתבות

בית חכם - חנות איידיגיטל IDIGITAL עזריאלי תל אביב / צילום: שוקה כהן

איידיגיטל בדרך לבורסה וחושפת את המספרים: בכמה כסף נמכרים בכל שנה אייפונים חדשים?

לאחר חשיפת גלובס על כך שיבואנית מוצרי אפל תנסה להנפיק בתל אביב לפי שווי שאפתני של מיליארד שקל, פרסמה אייקון גרופ (איידיגיטל) טיוטת תשקיף שמגלה נתוני צמיחה דו-ספרתית בהכנסותיה בשנים האחרונות

תחנת טעינה של טסלה / צילום: Shutterstock

כך נתנה הרץ בוסט לטסלה והכניסה אותה למועדון הטריליון

הרכישה הגדולה של מאה אלף מכוניות על ידי חברת השכרת הרכב עשויה לעזור לטסלה להביא יותר מכוניות שלה לידיים של לקוחות שלא קנו מכונית חשמלית

תחנת דלק באיראן / צילום: Reuters, סוכנות הידיעות WANA

"חמינאי, איפה הדלק?": מתקפת סייבר על תחנות דלק באיראן

דוברה של החברה הממשלתית האחראית על הפצת הדלק פרסם הודעה ולפיה אין להגיע לתחנות עד להשלמת הטיפול במה שכינה "תקלה טכנית" ●  במקביל, השתלטו האקרים על מאות שלטי חוצות אלקטרונים וכתבו עליהם "חמינאי איפה הדלק שלנו"

נציגי טיקטוק וסנאפצ'אט בוועדת המשנה להגנת הצרכן, בטיחות מוצר ואבטחת מידע בסנאט / צילום: Reuters, Rod Lamkey / CNP/Sipa USANo

טיקטוק, יוטיוב וסנאפצ'ט בקונגרס: נשתף במחקרים פנימיים שביצענו

נציגי טיקטוק, טיקטוק, סנאפצ'ט ויוטיוב השתתפו היום בדיון מיוחד בקונגרס שעסק בהגנה על ילדים ברשת ● נציגי החברות הודיעו כי ישתפו עם הרשויות בארה"ב את המחקרים שביצעו לגבי השפעת הפלטפורמות על המשתמשים הצעירים

בועז סטמבלר / צילום: לפ''מ

מנכ"ל לשכת הפרסום הממשלתית בועז סטמבלר פורש מתפקידו

סטמבלר הודיע למנכ"ל משרד רה"מ כי החליט שלא לממש את האופציה לקדנציה נוספת ● בתקופה הקרובה צפויה לקום ועדת איתור שתבחר את המנכ"ל החדש

מעבדת CNRS LAAS לניתוח ותכנון מערכות בצרפת. פועלת בשיתוף עם מיזם הורייזון / צילום: Reuters, Adrien Nowak / Hans Lucas

בתום מאבק דיפלומטי, ישראל תורשה להצטרף לתוכנית הקוונאטום של האיחוד

אחרי כשנה של מגעים, הושלם נוסח ההסכם להצטרפות ישראל לתוכנית המו"פ "הורייזון אירופה", מיזם המחקר הגדול ביותר של האיחוד האירופי, עם תקציב של כמעט 100 מיליארד אירו ● בתום מאבק דיפלומטי החליטה הנציבות האירופית לחזור בה, ונציגים מהאקדמיה והתעשייה בישראל יוכלו להשתתף בתוכנית המחשוב הקוואנטי של האיחוד

ח''כ ניר אורבך / צילום: ערוץ הכנסת

12 מיליון שקל לטיפול בחתולי רחוב, וכמה למוסדות תורניים? הכספים הקואליציוניים נחשפים

ועדת הכספים תאשר היום את העברות הכספים הקואליציוניים שהובטחו למפלגות ולחברי הכנסת עם הקמת הממשלה ● בין היתר יאושרו תקציבי עתק לימינה לטובת המוסדות התורניים ועשרות מיליונים למרכזי סיוע לנפגעי תקיפה מינית באדיבות כלל המפלגות

תחנת הכוח אורות רבין -  חדרה / צילום: איל יצהר

מנכ"ל חברת החשמל: לא נעמוד ביעד הפסקת פעילות היחידות הפחמיות בתחנת הכוח בחדרה

בוועדה המיוחדת לעניין הקרן לאזרחי ישראל, הודיע מנכ"ל חברת החשמל כי החברה לא תעמוד ביעד שהציבה הממשלה להפסקת פעילות יחידות 1-4 בתחנת הכוח הפחמית אורות רבין עד סוף השנה

בייג'ינג, לפני כחודש / צילום: Associated Press, Andy Wong

בגלל החשש מפני גל נוסף: סגרים והגבלות חדשות בסין

סין היא המדינה היחידה בעולם שעוד נצמדת למדיניות של אפס הדבקות מול הקורונה ● היום היא הטילה סגר על מיליוני תושבים בגלל 29 חולים מאומתים ● גם בבייג'ינג הבירה הוטלו הגבלות נוספות

השותפים בסילבר קסטל (מימין): מיזרוח, רביד וזיו / צילום: כדיה לוי

בית השקעות הקריפטו של צבי זיו וגבי רביד מתקדם לבורסה עם הפסדים

בעלי המניות של השלד הבורסאי איי.סי.בי יתבקשו לאשר את מיזוג סילבר קסטל לתוכו ● למרות הערכת שווי של 12-16 מיליון דולר, צבר סילבר קסטל מאז הקמתו הפסדים של 9 מיליון שקל • המנכ"ל אלי מיזרוח צפוי ליהנות מתגמול שנתי של 1.3 מיליון שקל

נשיא סין, שי ג'ינפינג / צילום: Associated Press, Nicolas Asfouri

הפועלים מעלה המלצה לסין – "התמתנות רגולטורית ותמחור נוח"

לאחר שהורידו המלצה ביוני האחרון על רקע קשיי רגולציה בסין, האנליסטים בבנק הפועלים מעריכים כי הרוחות נרגעו, ולמרות הזינוק במחירי האנרגיה, העלו המלצה לסין ל"תשואת יתר"

אלון מאסק, מייסד ומנכ''ל טסלה / צילום: Shutterstock

חכו עם מחיאות הכפיים: העסקה הגדולה בין טסלה להרץ עוד רחוקה

העסקה בין טסלה להרץ התקבלה בתשואות על ידי שוק ההון ודחפה את שווי השוק של טסלה מעבר לטריליון דולר ● אבל כשיורדים לפרטים שלה מתגלים לא מעט מכשולים וסימני שאלה

מימין: עו''ד גדעון פישר ורון חכם / צילום: משרד גדעון פישר ושות'

ראש מחלקת חקירות ומודיעין ברשות המסים, רון חכם, מצטרף כיועץ למשרד גדעון פישר ושות'

חכם יספק ייעוץ ללקוחות בנושאי מסים בתחום האזרחי והפלילי, וילווה אותם בהליכי הגשת בקשות לגילוי מרצון ● בשנים האחרונות כיהן חכם כסמנכ"ל בכיר למודיעין, חקירות, סמים והלבנת הון ברשות המסים - אחד התפקידים הרגישים והמשמעותיים ביותר בארגון

צחי כץ בכנס מהנדסי הערים באילת / צילום: אודי פורטל

"התאחדות בוני הארץ היא אחת מקבוצות הלחץ המרכזיות שמשפיעות על התכנון בארץ"

יו"ר איגוד מהנדסי הערים, צחי כץ, מתח ביקורת חריפה על התאחדות בוני הארץ בכנס איגוד מהנדסי הערים, שנערך באילת ● לדבריו, "הקבלנים, הנהנים הגדולים ביותר ממחירי הדיור, זורעים בהלה בקרב אנשי הממשלה. אפשר לייעל תהליכי תכנון, אבל לא באמצעות סירוס מהנדסי הערים והרשויות המקומיות. החקיקה החפוזה מסוכנת"

קבוצת תיירים בירושלים / צילום: Shutterstock

מתווה התיירות אושר: התיירים יחזרו לישראל בעוד שבוע. אלו התנאים

החל מה-1 בנובמבר תותר כניסת תיירים מחוסנים או מחלימים לישראל ● המתווה "יעודכן בהתאם להתפתחויות ולגילוי וריאנטים חדשים"

הישרדות VIP / צילום: יח''צ

קרב ההישרדות של הישרדות: רשת דחתה ברגע האחרון את שידור הפרק

קצת יותר משעה לפני שידורו, ברשת החליטו לדחות את הפרק למחר ● שלא לייחוס בהפקה טוענים כי הסיבה הייתה שינויים שנדרשו בעריכה, אך הערכה בשוק היא שהפרק נדחה בשל החשש מקרב הרייטינג מול "הזמר במסיכה" של קשת

עמיר פרץ / צילום: שלומי יוסף

ועדת המינויים פסלה את מועמדותו של עמיר פרץ ליו"ר התעשייה האווירית

בין הנימוקים לפסילה: מהלך ההנפקה האמור להתחיל בתעשיה האווירית בקרוב, והצורך באישיות בכירה מעולם העסקים והפיננסים שיוביל את התהליך האמור ● פרץ הוצע לתפקיד על ידי שר הביטחון בני גנץ לפני כשלושה חודשים

אבי ברגר, מנכ''ל משרד התקשורת לשעבר, מעיד במשפט נתניהו / צילום: רפי קוץ

מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר: לא נכנעתי ללחצים ממשרד רה"מ לאשר את עסקת בזק-yes

הדיונים במשפט נתניהו נמשכים, והיום נפתח החלק הנוגע לעסקת בזק-yes, שלפי כתב האישום היוותה את התמורה לעסקת השוחד לכאורה המיוחסת לנתניהו ולבני הזוג אלוביץ' ● בית המשפט לא אישר לפרקליטות לחקור את מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר אבי ברגר על תיק 1000, בנוגע לאירועים שלא מתוארים בכתב האישום

רו''ח חן שרייבר / צילום: כדיה לוי

עכשיו זה רשמי: רו"ח חן שרייבר נכנס לתפקיד נשיא לשכת רואי החשבון

שרייבר נכנס לתפקידו הערב לאחר שהאסיפה הכללית הכריזה באופן רשמי על תוצאות הבחירות ללשכת רואי החשבון בישראל ● שרייבר ניצח את המועמדת היריבה, רו"ח אלינה פרנקל, בפער קולות משמעותי

עופר נמרודי / צילום: רמי זרנגר

הכשרת הישוב גייסה מהמוסדיים 100 מיליון שקל בהנפקת מניות פרטית

החברה שבניהולו של עופר נמרודי גייסה את הכסף בין השאר מהפניקס, קרן נוקד, ארקין אחזקות ומנורה מבטחים ● בתחילת השבוע השלימה חברת הבת 'הכשרת הישוב התחדשות עירונית' גיוס הון בסך 29 מיליון שקל תוך הצפת ערך מהותית