גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העובדת הבכירה, הרילוקיישן, הזר שהטריד מינית ואחריות החברה הישראלית

בכירה בחברה ישראלית שנשלחה לעבוד בחו"ל תבעה את החברה בטענה כי הותקפה מינית ע"י אדם זר שהיה קשור לחברה וכן הוטרדה שם מינית ע"י המנהל הישראלי שלה ● ביה"ד האזורי קבע כי החברה לא פעלה כראוי בטיפול בתלונתה ● עם זאת, נדחתה תביעתה נגד מנהלה הישראלי: "המסרונים שהוחלפו ביניהם חשפו מערכת יחסים חברית הדדית"

הטרדה מינית / צילום: Shutterstock / א.ס.א.פ קריאייטיב
הטרדה מינית / צילום: Shutterstock / א.ס.א.פ קריאייטיב

החוק למניעת הטרדה מינית חולל מהפכה תפיסתית ותודעתית בכל הנוגע לתופעות של הטרדה מינית. יחס פוגעני כלפי נשים, שהיה מקובל ולגיטימי לפני שנים, הפך למוקצה ולמגונה חברתית. החוק הוחל גם במקומות העבודה, והמעסיקים בישראל מחויבים לבדוק לעומק כל תלונה של עובדת ועובד על הטרדה מינית שבוצעה כלפיהם על-ידי עובד אחר, ולטפל בה בהתאם.

אך מה קורה כאשר ההטרדה המינית של עובדת בתפקיד בכיר ומרכזי בחברה ישראלית מתבצעת בעת שזו שוהה ברילוקיישן בחו"ל מטעם החברה, על-ידי אדם זר, שאמנם יש לו זיקה לחברה, אך הוא אינו עובד שלה ואינו ממונה מטעמה? זוהי השאלה שבה דן בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, במקרה של עובדת שהוטרדה מינית בעת ששהתה ברילוקיישן בארץ זרה.

השורה התחתונה של פסק הדין שהיה חסוי והותר לפרסום לאחרונה היא - ששופטת בית הדין לעבודה בתל-אביב, מירב קליימן, ונציגי הציבור עליזה הרפז ורן ורדי, מצאו שהחברה (ששמה אסור בפרסום) אחראית כלפי העובדת עקב אי-עמידתה בהוראות החוק למניעת הטרדה מינית. לפיכך נקבע כי החברה תשלם לעובדת 35 אלף שקל בגין הפרת חובותיה לפי החוק למניעת הטרדה מינית.

בית הדין פסק בנוסף כי החברה אחראית כלפי התובעת גם בכל הנוגע לפגיעה במעמדה בעבודה עד להתפטרותה, פגיעה שנגרמה, בין היתר, בעקבות חוסר שביעות-רצונה של התובעת בטיפול בתלונתה על הטרדה מינית על-ידי החברה. לפיכך, חייב בית הדין לעבודה את החברה לשלם לעובדת פיצוי נוסף, ללא הוכחת נזק, בסך 30 שקל, בגין התנכלות. סך כל הפיצוי שהוטל על החברה לפי החוק הוא 65 אלף שקל.

עם זאת, דחה בית הדין לעבודה את חלק הארי של תביעת העובדת לפיצוי של כ-1.7 מיליון שקל, שנשען על הטרדות מיניות שהיא טענה כי בוצעו כלפיה על-ידי המנהל הישראלי הישיר שלה, מנכ"ל החברה. יתר על כן, בית הדין חייב אותה בתשלום ההוצאות המשפטיות של המנכ"ל הישראלי בהליך, בסך 25 אלף שקל.

יודגש כי העובדת לא משלימה עם תוצאת פסק הדין. באמצעות עו"ד סיגל פעיל, שייצגה אותה גם בהליך העיקרי, הגישה העובדת ערעור לבית הדין הארצי לעבודה על פסק הדין של בית הדין האזורי.

"המנכ"ל הציע לשתות אלכוהול ולצרוך סמים"

ראשית הפרשה בתחילת 2015, אז החלה העובדת לעבוד בתפקיד בכיר בחברה הנתבעת. היא עבדה בחברה עד שהתפטרה ממנה בשלהי אותה שנה, על רקע אירועי ההטרדה כלפיה.

במארס 2016 הגישה העובדת, באמצעות עו"ד סיגל פעיל, תביעה נגד החברה ונגד מנכ"לה, שהוא גם אחד מבעליה. בתביעתה, עתרה העובדת לחיוב החברה והמנכ"ל, יחד ולחוד, בתשלום סכומי כסף שונים, בגין 14 מעשי הטרדה מינית שבוצעו בה, לטענתה, במסגרת עבודתה. זאת, על-ידי המנכ"ל ובעיקר על-ידי "אדם נוסף". התביעה הוגשה גם בגין התנכלות כלפיה בעקבות תלונתה על מעשי ההטרדה המינית, ובגין הפרה של חובות החברה כמעסיקה.

לטענת התובעת, כבר עם תחילת עבודתה, ניסה המנכ"ל לפתח עימה מערכת יחסים אינטימית, קרא לה בשמות חיבה, והירבה לשוחח עימה על נושאים הנוגעים לעולמו ולעולמה הפרטי, תוך שהוא גורם לה לחוסר נוחות.

לדבריה, בשלב מסוים "הבוס" הזמין אותה לביקור עסקי במדינה הזרה ולהיכרות ראשונה עם המפעל שבו היא אמורה לעבוד כחלק מפעילותה בחברה. במדינה הזרה השתכנו התובעת והנתבע בווילה השייכת לחברה. העובדת נסעה מדי בוקר למפעל החברה, עד חזרתה לווילה בשעות אחר-הצהרים, שם המשיכה לעבוד.

לטענתה, שכאמור נדחתה, המנכ"ל הטריד אותה כמה פעמים, בין היתר, כשהוא נהג להציע לה לשתות איתו משקאות אלכוהוליים ולצרוך עימו סמים. לטענתה, כשסירבה, הוא אמר לה "מה את מפחדת שתאבדי שליטה? מקסימום תרקדי לי על השולחן קצת".

לפי התביעה, הדברים החמירו עת המנכ"ל עמד לעזוב את המדינה הזרה, וביקש ממנה לפגוש אדם נוסף, מקומי, שאותו הגדיר כ"מישהו חשוב". העובדת טענה כי מדובר בשותף מקומי של החברה, אך החברה טענה שאין ביניהם יחסי עבודה.

בית הדין לעבודה פסק כי לא הוכח של"אדם הנוסף" הייתה אחריות פיקוחית כזו או אחרת על העובדת, אך כי ל"אדם הנוסף" "זיקה אמיצה וקרובה לחברה ולמי מבעליה".

עוד נפסק כי "יש לראות באדם הנוסף כממונה שאינו עובד החברה, בהתאם לסעיף 7 לחוק הטרדה מינית, בין שנראה בו כלקוח/ספק קבוע ובין שנראה בו שותף עסקי של בעלי החברה, שחשיבותו להצלחת פועלה של החברה הוברר בהליך באופן שבו זיקתו לסביבת העבודה הינה רבה".

"'האדם הנוסף' שלח ידיים, ליטף את ירכה"

לדברי העובדת, כשהיא ניגשה ללחוץ ל"אדם הנוסף" את ידו, הוא משך אותה אליו בכוח, נצמד לגופה ונישק אותה "בכוח ובניגוד לרצונה על הלחי". המשך האירועים שאירעו לטענתה, התרחשו במסגרת ביקורה השני במפעל במדינה הזרה. לדבריה, לטענתה,

בעת שהיא שהתה במלון במסגרת העבודה ה"אדם הנוסף" שהיה קשור בחברה אסף אותה ברכבו, ובדרך הוא שלח אליה ידיים, ליטף את ירכה ואת תנוך אוזנה, תוך שהוא אומר לה שהוא אוהב נשים עם אוזניים חשופות. העובדת לא ידעה מה לעשות עם עצמה, ורק העיפה ממנה את ידיו "באופן אינטואיטיבי".

אירוע נוסף וקשה של הטרדה ואף מעשים מגונים בכוח, בוצע לטענת העובדת מיד לאחר שיצאה בהזדמנות אחרת מחדר המלון. לטענתה, בעוד היא מחכה למעלית, ניגש אליה ה"אדם הנוסף", שיכור כלוט, תפס בפרק ידה הימנית, משך אותה ואמר לה בתקיפות - "בואי איתי".

לטענתה, היא ניסתה לשחרר את ידה, ושאלה "לאן?" והוא ענה לה "פה, רק רוצה להראות לך משהו". לטענתה, "האדם הנוסף" לקח אותה לחדר שבו היו לבדם, נעמד מולה, חיבק אותה חזק באזור המרפקים והצמיד אותה אליו. בהמשך, היא ניסתה להתנגד אך הוא ניסה לנשק אותה בפנים בעוד היא מנסה להתחמק ממנו. לדבריה, היא צעקה לאדם הנוסף שיפסיק וצרחה וקראה לו להפסיק, עד שלבסוף הוא שחרר אותה ויצא, והיא התמוטטה ולא הפסיקה לבכות.

טענת התובעת כלפי החברה התמקדה, כאמור, בכך שהחברה לא טיפלה כראוי בתלונתה על הטרדה מינית שביצע כלפיה האדם הנוסף. לטענתה, החברה לא מילאה את חובתה הקבועה בחוק ובתקנות, לברר את תלונתה ולנקוט צעדים שיכולים היו למנוע פגיעה עתידית.

בית הדין קיבל את גרסת העובדת בחלקה בלבד. הוא קבע כי "הדרך שבה תפסה התובעת את מעשיו של 'האדם הנוסף' בזמן אמת ובתקופה הרלבנטית לטענותיה כלפי הנתבעים, כמו גם הדרך שבה היא הציגה להם את האירוע עם האדם הנוסף, לא הותירה רושם של מעשה בדרגת חומרה של ניסיון לאונס".

עם זאת, השופטת ושני נציגי הציבור בבית הדין קבעו כי "היה על החברה לפעול למניעת הישנות המעשים לאחר שהתובעת התלוננה אודותיהם, שכן אין חולק כי הנתבע, מנכ"ל החברה, היה מודע אליהם בסמוך לאחר קרות האירוע".

התובעת כשלה בהוכחה - והמנהל יפוצה

לפי פסק הדין, "היה על החברה לפעול לטיפול בתלונה, ובכלל זה לכל הפחות למנוע מפגשים עתידיים בין התובעת לאדם הנוסף בסביבת העבודה. אף כי מודעים אנו לכך כי הטלת אחריות על החברה בענייננו

אינה עניין של מה בכך, לטעמנו לאחר הדיווח - ואף כי ייתכן כי נכונה טענת הנתבעים כי בזמן אמת דיברה התובעת ב'שני קולות' בנוגע לאירוע ולרצונה באשר לאופן הטיפול בו - היה על החברה לנקוט צעד כלשהו למניעת הישנות המפגש, ולכל הפחות לברר למול התובעת כיצד היא תרגיש בנוח מכאן ולהבא בסיטואציה שנוצרה".

עוד נאמר בפסק הדין כי "החברה כשלה מלקיים את הוראות החוק, שכן לא טיפלה ביעילות במקרה של הטרדה מינית שעליה ידעה, ולא פעלה למניעת הישנות המעשים. העובדה כי לא היה קיים מנגנון מסודר בחברה לבירור תלונה בדבר הטרדה מינית, ודאי היה בה כדי להשפיע על אופן הטיפול בה".

עוד פסק בית הדין לעבודה כי לוּ הייתה החברה מקיימת את חובותיה לפי החוק למניעת הטרדה מינית, היה בכך כדי לפתור מלכתחילה חלק ניכר מהבעיות ומהסוגיות שהתגלעו בעקבות האירוע שחוותה התובעת. "לכל הפחות, אם הייתה החברה מפנה את התובעת לגורם האחראי מטעמה לדון בתלונתה... או אם הייתה מודיעה לה שלעמדתה אין היא חבה אחריות למעשיו של ה'אדם הנוסף', כך שהטיפול בתלונתה ייעשה במישור העסקי-פרקטי, הייתה התובעת יודעת לכלכל את צעדיה ומסוגלת לפעול בהתאם למידע מסודר".

לפי פסק הדין, "אף אם החברה הייתה מציגה לתובעת מידע שגוי, הייתה עשויה קיומה של פרוצדורה מסודרת, כפי שנקבעה בחוק ובתקנות, לסייע לתובעת ואולי אף להקנות לה תחושה שנעשה עימה צדק פרוצדוראלי; כי 'קולה נשמע' וכי תלונתה התבררה, בהתאם למיטב הבנתה של החברה".

מנגד, כאמור, נדחתה כליל תביעת העובדת להטרדה מינית נגד המנכ"ל הישראלי שלה. בית הדין לעבודה מצא קשיים בגרסת העובדת בעניין זה למול טענות המנכ"ל והחברה, שטענו כי מדובר ב"עלילת בדים מרושעת" של העובדת.

השופטת קליימן ציינה כי המסרונים שהוחלפו בין העובדת לבין המנהל חשפו "מערכת יחסים חברית (הדדית) בין השניים. "נדגיש ונבהיר למען לא יהא כל ספק כי נחמדות, קלילות או 'זרימה' עם הודעות טקסט כאלה או אחרות, ודאי שאינן מצדיקות הטרדה, כל הטרדה ולוּ הקלה ביותר, וודאי לא מצידו של הממונה על העובד/ת".

עם זאת, נפסק כי "עדותה של התובעת בפנינו, שלפיה כל אותן הודעות זורמות וקולחות נכתבו בזמן אמת רק על-מנת 'לשרוד' את מערכת היחסים עם הנתבע, אשר במקביל לטענתה הטריד אותה מינית חזור ושנה, וניהל איתה שיחות מיניות שלא על דעתה, אינה מתיישבת עם הראיות שהוצגו בפנינו בהליך, ולפיכך פגמה בהקשר זה באמינות התובעת בעינינו".

לסיכום התביעה נגד המנהל קבעו השופטת ונציגי הציבור כי "אנו בדעה שהתובעת לא הרימה את הנטל הנדרש המוטל עליה להוכיח את שורת ההטרדות המיניות שנטענו באשר לנתבע".

בית הדין הארצי נעתר לבקשת העובדת והתיר לפרסם את פסק הדין

העובדת שהותקפה מינית במדינה הזרה לא משלימה עם תוצאת פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, שפסק לה פיצוי קטן יחסית, ואף חייב אותה במימון ההוצאות המשפטיות של מנכ"ל החברה. באמצעות עו"ד סיגל פעיל, שייצגה אותה גם בהליך העיקרי, הגישה העובדת ערעור לבית הדין הארצי לעבודה על פסק הדין של בית הדין האזורי.

בערעורה טוענת העובדת, בתמצית, כי היה מקום לקבל את טענותיה הנוגעות לקיומם של מעשי הטרדה מינית מצד המנהל; כי היה מקום להטיל אחריות עליו בגין התנהלותו בעקבות ההטרדה המינית שבוצעה בה על-ידי "האדם הנוסף". עוד לטענתה בערעור, שגה בית הדין האזורי באופן שבו ניתח ראייתית את עדותה; וכן

שגה בית הדין בפסיקת שיעור הפיצוי הנמוך בגין ההתנכלות כלפיה, בחיובה בהוצאות המנהל, באי-פסיקת הוצאות לזכותה ובמתן משקל נמוך מדי, במסגרת פסיקת הפיצויים לזכותה, להפרת החברה את חובותיה כמעסיקה.

בתוך כך עתרה העובדת לבית הדין הארצי לעבודה בבקשה להתיר את פרסום פרטי ההליך, ללא שמות הצדדים. לטענתה, באמצעות עו"ד פעיל, "לאור החשיבות שהמבקשת רואה בסיפור המקרה שלה כנפגעת הטרדה מינית במקום עבודתה, אין כל עילה שבדין לנהל את הליך הערעור באופן שכלל פרטיו יהיו חסויים".

המשיבים הודיעו על התנגדותם לבקשה. לדבריהם, באמצעות עו"ד אילן סובל, העובדת "טוותה בתביעתה עלילת בדים מרושעת ומצוצה מן האצבע" על המנהל ועל יסודה תבעה מהמשיבים 1.8 מיליון שקל; תביעתה נגד המנהל נדחתה כליל.

שופטי בית הדין הארצי קיבלו את בקשת העובדת לפרסום ההליך ופסקו כי "לאחר שעיינו בטענות הצדדים ובכלל החומר הרלבנטי, מצאנו כי יש לקבל את בקשת המבקשת ולהתיר את פרסום פרטי ההליך דנן וההליך בבית הדין האזורי, לרבות פסק הדין, למעט שמות הצדדים ופרטים אחרים אודותיהם העשויים להביא לזיהויים".

השופטים, סגן הנשיאה אילן איטח, השופט רועי פוליאק, והשופט אילן סופר, הסתמכו בהחלטתם על הלכה שהתקבלה בעבר בעתירה של "גלובס" ושל החתום מטה. מדובר בהלכה שלפיה, ככלל, הדיון בהליך על-פי החוק למניעת הטרדה מינית מתנהל בדלתיים סגורות, אך לאחר קבלת פסק דין של הערכאה הדיונית (בית הדין האזורי) משתנה נקודת האיזון, ויש לבחון את שאלת הפרסום מחדש.

עוד נפסק כי "המשיבים טוענים כי התכלית שלשמה נסגרו הדלתיים על-ידי בית הדין האזורי, שהיא הגנה על שמם הטוב, עומדת היום ביתר שאת, אלא שלא הובהר על-ידם כיצד תיגרם פגיעה בשמם הטוב במצב שבו יוּתר פרסום פסק הדין ללא אזכור שמותיהם ופרטי זהותם. מה עוד שפרסום פסק הדין במלואו ללא שמות הצדדים יחשוף לעיני הציבור גם את קביעות בית הדין האזורי, הדוחות את טענות המבקשת למעשי הטרדה מינית מצד המשיב, ובמובן זה לא ברורה טענת המשיבים".

סוף דבר - בקשת העובדת לאפשר את פרסום פסק הדין התקבלה, ולאור החלטת בית הדין הארצי שהתירה לנו לעשות כן, אנחנו מפרסמים את הסיפור החשוב הזה ברבים, ללא שמות הצדדים וללא פרטים מזהים אחרים עליהם.

עוד כתבות

מתי דב, מנכ"ל מגוריט  / צילום: איל יצהר, גלובס

מגוריט רוכשת 21 דירות בפרויקט הדר ויוסף של גבאי ב-57 מיליון שקל

הדירות, בנות 2-4 חדרים לצד דירות גן (180 מ"ר) מרפסות בשטח כולל של 220 מ"ר ו-21 חניות, צפויות להימסר למגוריט כשהן מוכנות למגורים, למטרת השכרה ארוכת טווח, בעוד כשנה

מטוס הדרימליינר העשירי של אל על הנקרא אילת  / צילום: יוחאי מוסי

כמה תעלה לכם טיסת הניסוי בקו החדש של אל על לאוסטרליה?

ההודעה ההיסטורית על בחינת הפעלת הקו הישיר לאוסטרליה יצאה עם פרסום דוחות אל על לרבעון השלישי ● אלה לוחות הזמנים והמחירים של הקו הניסויי החדש

ראשי מפלגות הכנסת ה-22 לצד נשיא המדינה ונשיאת בית המשפט העליון / צילום: דוברות הכנסת

מתקרבים לסבב ג': הונחה הצעת חוק לפיזור הכנסת ה-22

לאחר שאפסו הסיכויים להרכיב קואליציה בפרק הזמן, מתכוונים בכנסת לשנות את סעיפי הפיזור כך שהבחירות לא יערכו תוך 90 ימים, אלא יוקדמו ליום 2 במרץ 2020 ● בפרק המימון של מערכת הבחירות, שילבו הח"כים מספר הוראות שיאפשרו להם להשיג תקציב לבחירות, אחרי שכל המפלגות נטלו הלוואות בשנה האחרונה וטרם החלו להחזירן

 

כפר בדואי בנגב /  צילום: רויטרס

קרן ברידג'ס תשקיע 14 מיליון שקל במפעלים שפועלים בחברה הבדואית

בעקבות ההשקעה המפעלים צפויים להתרחב ולקלוט עובדות מהחברה הבדואית, בה שיעור המובטלות גבוה במיוחד

שלמה אליהו / צילום: תמר מצפי

תביעה נגד שלמה אליהו: מתעלם מהסכם שכר-טרחה בעסקת נדל"ן

עו"ד גד ירדני ומשרד ירדני-אמיראס, שסיפקו שירותים משפטיים למגרש שמכר לאחרונה אליהו ב-305 מיליון שקל, טוענים כי אליהו והרוכשים של הפרויקט הפרו את הסכם שכר-הטרחה עמם ● לטענתם, בחוזה מובטחים להם אחוזים מעסקת הענק ומהתמורה על הדירות שייבנו בו בעתיד

ברודקום / צילום: רויטרס, Mike Blake

מאבק על עשרות מיליוני דולרים: ענקית השבבים ברודקום ניצחה את רשות המסים

רשות המסים דרשה מברודקום לשלם מס של כ-150 מיליון שקל בגין רכישת Dune ● המחוזי קיבל את ערעור ברודקום נגד דרישת רשות המסים וחייב את הרשות בהוצאות ● בדרך משרטט השופט את גבולות המס שיוטל על עסקאות אקזיט שבהן נעשה "שינוי מודל עסקי"

תלמידים, סטודנטים / צילום אילוסטרציה: תמר מצפי

מכון אהרן נגד המל"ג: "הנתונים מוטעים, הפערים בין המגזר היהודי לערבי רק גדלו"

חוקרי מכון אהרן במרכז הבינתחומי טוענים כי המדדים שהמל"ג מציג מוטעים, ובפועל הפערים ברמת ההשכלה בין המגזר הערבי ליהודי מעמיקים ● המל"ג: "שיעורם של הסטודנטים הערבים בתואר ראשון עלה מכ-10% ב-2010 לכ-18% ב-2019. אנחנו גאים על כך"

קניות באמזון  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

המסחר באמזון מגיע לבורסה בת"א בדלת האחורית: צירון רוכשת פעילות שמספקת שירותים לסוחרים

צירון חתמה על הסכם מיזוג והחלפת מניות לרכישת חברה המאגדת פעילות של שירותים לסוחרים בפלטפורמה של אמזון ● תעמיד לחברה המתמזגת הלוואה של 1.2 מיליון שקל

עבודה מהבית / צילום: shutterstock

להקים עסק? הנשים בארה"ב מעדיפות זכיינות

לנשים יש נציגות בולטת כזכייניות בעסקים של שירותים לילדים, שירותים לעסקים, טיפול בקשישים, נסיעות ונדל"ן

מרכז ביג באירופה / קרדיט צילום: ביג

ביג רוכשת מרכזים לוגיסטיים בסרביה ומנהלת מו"מ לרכישת הקניון שבנתה אביב ארלון במדינה

חברת הנדל"ן המניב ממשיכה להרחיב את פעילותה בסרביה ותשקיע כ-43 מיליון אירו בשלוש עסקאות חדשות

אלברטו סלזאר, נייקי / צילום: רויטרס

ארה"ב: מאות עובדות ועובדי נייקי הפגינו במחאה על יחס החברה לנשים

400 עובדות ועובדי חברת הלבשת הספורט הפגינו במחאה על היחס של החברה לנשים שכולל שכר נמוך יותר משל גברים והתנהגות לא ראויה ● העובדים ניצלו את אירוע חניכת הבניין החדש של החברה שנקרא על שם מאמן ריצה שהפעיל לחץ נפשי וסימם אתלטיות ואתלטים שאימן

המפקחת על הבנקים, חדוה בר והממונה על רשות התחרות, מיכל הלפרין / צילום: כדיה לוי, יוסי זמיר, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

"בעיות ממשיות": פסק הדין על מיזוג אגוד חשף תמונה מטרידה של מפת התחרות בבנקים

עיון בפסק הדין של ביה"ד לתחרות שאישר את מיזוג מזרחי טפחות ובנק אגוד מלמד כי השופט קיבל חלק מהטענות של רשות התחרות לגבי בעיות מהותיות בתחרות בתחום וקבע כי יש להן בסיס ● רשות התחרות לא תערער ותאפשר את המיזוג

שאול מרידור, ראש אגף תקציבים, שי באב"ד, מנכ"ל האוצר, משה כחלון, שר האוצר / צילום: רפי קוץ, יונתן בלום

כך נולד דוח המבקר על הגירעון, וכך הוא רוקן מתוכן

ההתרחשויות המלאות בשנה האחרונה, שנחשפות כאן, מציגות תמונה קשה באוצר ומשרד שהנהלתו אינה מתפקדת באופן מלא כבר כמעט שנה • ישיבות שבוטלו, ניסיונות יצירתיים לעכב את חשיפת הגירעון והאשמות בין פקידים בכירים • האוצר: מדובר ברכילות זולה

אמיר ירון/ צילום: איל יצהר

בנק ישראל שוב מתערב באופן משמעותי בשוק המט"ח

ל"גלובס נודע כי בנק ישראל שוב רוכש מט"ח, בהמשך להתערבויות מאז הודעת הריבית האחרונה, וסיכום של רכישות 1.27 מיליארד דולר בחודש נובמבר ● נראה שבנק ישראל שוב רוכש מחוץ לשוק המסחר הסדיר

אלן דאבקין / צילום: יוסי כהן

עוד בנק השקעות זר פותח נציגות מקומית: סטיפל האמריקאי נכנס לישראל

אלן דאבקין מונה למנכ"ל הסניף החדש בישראל של הבנק ● על הכוונת של הגוף האמריקאי נמצא תחום עסקאות הרכישה ומיזוגים בישראל

נוחי דנקנר / צילום: רפי קוץ

בית המשפט התיר לפרסום: נוחי דנקנר הועבר מכלאו בשל חקירה פלילית שנפתחה נגדו

על מהות החשד ויתר הפרטים עדיין מוטל צו איסור הפרסום ● החקירה הפלילית מגיעה בזמן רגיש עבור דנקנר, יו"ר אי.די.בי לשעבר, שמקווה לקבל חנינה מנשיא המדינה ● בעקבות החקירה, המשטרה מבקשת מהנשיא ריבלין להקפיא את ההחלטה בבקשת החנינה

דוד אמסלם / צילום: יוסי זמיר

אכזבה וכעס במשרד התקשורת על העתירה נגד מכרז הדור החמישי

סלקום, גולן טלקום ואקספון הגישו עתירה לעיכוב מכרז הדור החמישי בסלולר, ובמשרד התקשורת מתכוונים להתנגד לכך במלוא המרץ

ניר שטרן / צילום: תמר מצפי

משקיעה מפתיעה בהנפקת סלקום: קרן העושר הנורבגית רכשה מניות במיליוני שקלים

השקעה בחברות ישראליות ציבוריות אינה אירוע נדיר עבור הקרן הנורבגית, אך השתתפות בהנפקה בבורסת ת"א היא בהחלט עניין חריג עבורה ● הקרן, שהזרימה ביקושים בהיקף של כ-18 מיליון שקל בשלב המוסדי של הנפקת סלקום, קיבלה בסופו של דבר מניות בהיקף הקרוב ל-7 מיליון שקל

נדב פרסמן - מקאן תל אביב /צילום: תמר מצפי

במקאן בונים את ההנהלה מחדש ומציגים את "מקאן 2025"; אמיר וייס ודן אלעזרי ישמשו כמשנים למנכ”ל

ל"גלובס" נודע כי מנכ"ל הקבוצה עמית משיח צפוי להודיע לעובדים על תוכנית אסטרטגית שכוללת שורת צעדים ארגוניים, לרבות מינויים חדשים בהנהלת הקבוצה וכניסה לתחומים חדשים, בהם עולם הדאטה ● נדב פרסמן ימונה למנכ"ל משרד הפרסום

נחום ביתן / צילום: שלומי יוסף

ועד עובדי מגה מאיים לנטוש את החנויות ולסכל את המגעים למכירת הסניפים

גורמים בוועד מגה מאיימים לקרוא ל-3,200 עובדי הרשת לנטוש את החנויות אם נחום ביתן יחתום על מזכר הבנות למכירת יותר מעשרה סניפים ● מהלך כזה יהיה מנוגד להבנות שהושגו מול הנהלת הקבוצה, הוועד ויו"ר ההסתדרות רק בחודש שעבר