גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כל הפרטים על הריאליטי השאפתני של קשת נחשפים: האם "2025" יצדיק השקעה של 60-80 מיליון שקל?

"עיר" לכל דבר עם בנק, מלון, בית קפה וחנות בגדים, חסויות ב-3.5 מיליון שקל ועלות השקעה שנאמדת בכ-60-80 מיליון שקל לפחות • בקשת מהמרים על "2025" כדבר הגדול הבא ומכוונים בעיקר לחו"ל • האם זה יצליח? תלוי את מי שואלים • "גלובס" חושף את כל הפרטים סביב אחד הפרויקטים הגדולים והמושקעים של הטלוויזיה המסחרית בישראל

אבי ניר, ארז טל ויורם זק / צילום: רונן אקרמן, אייל לנדסמן, יונתן בלום
אבי ניר, ארז טל ויורם זק / צילום: רונן אקרמן, אייל לנדסמן, יונתן בלום

אם לא יהיו הפתעות, ביום ראשון הקרוב תשיק קשת את תוכנית הריאליטי המדוברת "2025". אחרי חודשים של ספקולציות, אחד הפרויקטים הגדולים, המושקעים והיקרים שנוצרו בארץ צפוי לצאת לדרך. במשך חודשים על גבי חודשים נשמרה ההפקה תחת מעטה של חשאיות ורק פרטים מעטים יצאו בהדרגה החוצה באופן שהעצים את העניין שהחל להיווצר סביב הפרויקט. הדבר הגביר את הציפייה ואת יצר הסקרנות, ולו רק בשל הטאלנטים ששמם נקשר בפיתוחו: ארז טל ויורם זק שנפרדו סופית מ"האח הגדול" והתפנו לחפש את הדבר הגדול הבא.

כאמור, תקופה ארוכה שלא היה ידוע דבר על הפרויקט המתהווה. תחילה דובר על כך שקשת שכרה לכמה שנים מפעל נטוש באזור התעשייה ביבנה ושבו היא מתכננת להקים עיר; בהמשך דלף שמה של התוכנית, התברר שמתקיימים אודישנים ושהמועמדים חתומים על חוזי סודיות נוקשים. בשונה מהפקות גדולות אחרות של קשת שבהן היא עבדה עם חברות הפקה חיצוניות, הפעם הכול נעשה באופן עצמאי - לרבות האחריות על בנייתה והקמתה של העיר (מונח מעט מטעה למה שבאמת הוקם ביבנה, אך לכך נגיע בהמשך). הדבר איפשר לקשת יותר שליטה על המידע שיצא החוצה, אך גם העצים מאוד את הספקולציות לגבי מהות הפרויקט. לא רבים ידעו במה מדובר, אך כולם דקלמו שמדובר בפרויקט "מגלומני" ובהימור ענק.

כמה גדול? אף אחד לא באמת ידע להגיד. אבל בשבועות האחרונים בעקבות הצורך בשיתופי-פעולה מסחריים, נחשפו לפרויקט גם אנשים מחוץ לקשת והמספרים החלו לצוף. בשוק מעריכים כי עד כה השקיעה קשת כ-100-110 מיליון שקל בתוכנית המתהווה, ואילו בחברה מדברים על סכומים נמוכים יותר - 60-80 מיליון שקל, שחלקם יושקעו על-ידי KI (קשת אינטרנשיונל).

מנסים למקסם את ההשקעה 

המילה "עיר" כאמור, קצת גדולה על הפרויקט, שכן מדובר יותר בשכונה שבה אמורים המתמודדים לחיות, אבל כזאת שיש בה את כל מרכיבי החיים שבחוץ - בנק, מלון, בית קפה, סופר וחנות בגדים. אין בה "בית", כמו בפורמט ההוא שעבר למתחרים ברשת, מהסיבה הפשוטה: המשתתפים שייכנסו למשחק החדש לא יודעים עליו כלום, אך ניתן להבין כי סט התוכנית ידמה עיר, במרכזו בית מלון, בנק, חנות בגדים, עירייה ועוד מבנים נוספים. מרגע שהמשתתפים ייכנסו לעיר, הם ייקראו "תושבים", ולכל החלטה שיעשו במשחק תהיה מחיר. החיים בעיר העתידנית, בדומה לאחד מפרקי "מראה שחורה", ייעשו בשקיפות מלאה, ובכל רגע נתון התושבים ידעו כמה כל אחד מהם שווה.

העונה הראשונה צפויה לכלול 40-50 פרקים שישודרו במשך 10-12 שבועות. כלומר, 4 פרקים בשבוע, מתוכם 2 פרקים של כשעה ו-2 נוספים ארוכים יותר שישודרו למעשה בכל שעות הפריים-טיים. צורת הצפייה שקשת מציגה כאן דומה מאוד לזו של "MKR המטבח המנצח" - צפיית בינג'. אבל, במקום שהפרקים 'יימרחו' על פני ערב אחד, הם ישודרו במשך שבוע שלם בתקווה שהמסה תייצר הרגל, תשאב את הצופה במהירות ותשמור אותו מרותק.

ל-4 פרקים בשבוע יש יתרון נוסף - הם ממקסמים את ההשקעה לעונה. כך, בעונה אחת יש יותר פרקים מעונה וחצי והעלות לכל פרק נמוכה יותר. כמו כן, בימים שהתוכנית שתשודר תהיה קצרה יותר, קשת תשלים את שעות הפריים-טיים בתוכניות זולות יחסית כמו "מונית הכסף". כך, התוכנית עצמה אולי תהיה יקרה, אך הערב הכולל יהיה זול יותר. 

עם הפנים בעיקר לחו"ל 

לא נראה שלמישהו יש ספק שחלק משמעותי בצפי ההכנסות של קשת מפיצוח הסדרה הוא במכירת הפורמט לחו"ל. לא מדובר בגחמה לרגע, אלא באסטרטגיה עסקית שקשת מתנהלת לפיה כבר כמה שנים. קשת היא כנראה בית התוכן היחיד בישראל שלא מגדיר את עצמו על-פי הפלטפורמה שבה הוא פועל - טלוויזיה, אלא באמצעות סוג התוצרים שיודעים לייצר בו - תוכן. ולתובנה הזאת יש משמעות באופן שבו בנוי היום המודל העסקי של החברה, שהוא שונה מאוד מהמודל שעליו הושתתה הטלוויזיה המסחרית בשנות פעילותה הראשונות - ובוודאי ששונה מזה של ערוצי תוכן אחרים.

כפועל יוצא מכך, בקשת מניחים שההכנסות של החברה אמורות להגיע לא רק מהאפשרות לשבץ פרסומות בתוכן שהיא מייצרת, אלא ממכירת התוכן עצמו לשווקים אחרים. כמו בכל העולם, גם קשת מתמודדת עם עוד ועוד גופים כמו גוגל ופייסבוק שנוגסים בעוגת הפרסום בביסים גדולים וכואבים. כך שה"מלחמה" היא לא רק על תקציבי הפרסום, אלא גם על הדרך ועל הערוצים שבהם נצפים התכנים. מצד שני, אותן טכנולוגיות שמייצרות את האיומים על ברודקסטרים מהסוג של קשת, מייצרות גם הזדמנויות חדשות בדמות עוד ועוד פלטפורמות שמעוניינות בתוכן ומוכנות לשלם עליו.

אם פעם השפה המדוברת הייתה מגבלה, הרי שבשנים האחרונות תקרת הזכוכית הזאת התנפצה בקול גדול ושחקניות העידן החדש כמו נטפליקס, אמזון, אפל ודיסני מחפשות ללא הרף תוכן ולא משנה מה שפת המקור שלו - ספרדית, שוודית או עברית. בקשת ידעו לקרוא את הכתובת על הקיר כבר לפני כמעט עשור, אבל רק משנת 2013, כשאלון שטרוזמן מונה לנהל את הזרוע הבינלאומית בדמות קשת אינטרנשיונל, קיבלה האסטרטגיה זריקת מרץ והפכה בהדרגה לגוף מוכר ומכובד, והראייה כלפי השווקים בחו"ל השתרשה כחלק מהתפיסה היומיומית. 

בקשת מקווים שמכירת התוכן תהפוך בתוך כמה שנים ל-50% מהכנסות הקבוצה לעומת 20% כיום, ולכן לקשת אינטרנשיונל יש חלק בהשקעות שנעשות בתוכן שאמור להיות משווק לחו"ל. כך היה גם בפרויקט של 2025. הסדרה אמנם טרם הושקה, אבל היא כבר מעוררת עניין אצל גורמים שונים שמולם עובדת החברה בשנים האחרונות. ובהנחה שלא יהיה מדובר בכישלון מוחץ, סביר שכמו שקשת הצליחה למכור בחו"ל את הפורמט של "הכוכב הבא לאירוויזיון", כך היא תצליח לשווק גם את 2025.

"מנהל שלקח הימור כושל ישלם בכיסאו"

ובכל זאת יש כאן הימור. כי למרות שלכאורה השוק הבינלאומי פתוח היום לשפות שונות ומגוונות, קשת מהמרת פעמיים: לא רק בהיקף ההשקעה, אלא גם בז'אנר של 2025. זה נכון שבארץ כבר התרגלו לכך שמצליחים לשווק תוכניות כמו "חטופים" או "בשבילה גיבורים עפים" למדינות ברחבי העולם, אולם מי שמנתח את התוצרים שנמכרו מגלה שמדובר בעיקר בסדרות. 2025 הוא מוצר שמיועד לערוצים כמו קשת - ברודקסטרים שעושים ריאליטי כמו "הישרדות", "האח הגדול" "דה וויס" ו"אקס פקטור" - פורמטים גדולים שאפשר לשדר כמה פעמים בשבוע. הבעיה היא שהז'אנר הזה תקוע בשנים האחרונות, ולמעשה, מאז דה וויס שהושקה ב-2011, לא פותח פורמט שפרץ החוצה לעולם, השיג נתח שוק רציני, נמכר להרבה מדינות ועם הרבה עונות. 

"זה מגה הימור של קשת כי העולם הולך לפרויקטים זולים וקטנים והם לוקחים פרויקט יקר ומורכב", אומר שלא לייחוס בכיר בתעשייה. "זה לא מתיישר עם המדיניות של מדינות המערב. נטפליקס ודומיה קונות דרמות ודוקו-דרמות - לא ריאליטי. לעשות תוכנית ריאליטי ולמכור אותה בעולם זאת דילמה, בטח כשהיא גדולה ויקרה. לכן אני רואה את 2025 נמכרת בעיקר למדינות דרום אמריקאיות ובמזרח". מנגד, גורם אחר משמיע דעה הפוכה: "נטפליקס ודומות לה הן דווקא קונות פוטנציאליות כי אין אצלן ריאליטי. לנטפליקס גם לא היו תוכניות אירוח ועכשיו היא החלה לפתח כאלה. אנשים רוצים לראות כל מיני ז'אנרים ולא רק סדרות וסרטים".

לדברי הגורם הבכיר, סוג הפורמט קשה לשיווק מסיבות אחרות: "מאוד קשה להשיק פורמט גדול, אבל כולם מחפשים כזה. ברוב המקומות בעולם המנהל שלקח את ההימור הכושל ישלם בכיסאו - וזה הפחד של כולם. קל יותר להמר על פורמט קטן-בינוני שמביא רייטינג סביר ולא על פורמט עצום שיכול להיכשל".

ואכן, במקרה של קשת דווקא השוק הקטן יחסית שבו כולם מכירים את כולם, לצד מעמדו האיתן של המנכ"ל אבי ניר והשם המקצועי שקנה לעצמו עם השנים, נותנים לו את מרחב התמרון להמר - מה  שכל-כך מפחדים לעשות בחו"ל. אחרי הכול, סביר להניח שגם במקרה של כישלון מוחלט ניר לא ישלם על כך בכיסאו.

השאלה הגדולה היא מה זאת הצלחה בקנה-מידה עולמי. בקשת נהנים להתהדר כאמור במכירה של הפורמט של "הכוכב הבא" לעשרות מדינות בעולם. בארץ, לעומת זאת, מתלהבים מכך פחות - אם כי אין ספק שלקופתה של החברה נכנסו רווחים שסייעו לכסות את ההשקעה בתוכנית ואף להרוויח. "2025 זה פורמט פריים-טיים כמו שהיה להם עם הכוכב הבא שנכון שמכרה להרבה ארצות, אבל ברובן היא לא המשיכה לעונות נוספות ויש כאלה שאף ירדו אחרי פרקים ספורים", אומר גורם בכיר בתעשייה. "החוכמה בפורמטים היא לא העונה הראשונה, אלא כמה עונות עושים בכל מדינה. להערכתי, המטרה של קשת היא להראות ש-2025 מצליחה ברייטינג ואז להפוך את ה'עיר' ביבנה להאב. כך הם ירוויחו פעמיים - גם ימכרו את הפורמט וגם מדינות אחרות יבואו לצלם כאן את התוכנית. 

"בדיוק כמו שבונים את בית האח הגדול: השקעה חד-פעמית גדולה שמצדיקה את עצמה ככל שמייצרים יותר עונות. זה גם נותן יתרון למדינות אחרות שחוסכות את ההשקעה הראשונית. זאת, למרות שישראל היא לא מדינה זולה מבחינת כוח האדם והתנאים לצלם בה כמו מזרח אירופה".

"בקשת רצו לייצר עוגנים מסחריים"

בקשת אמנם לא מסתירים את התקווה למכור את התוכנית לחו"ל, אבל בצד זה קיימת תוכנית עסקית מסודרת שמגדירה החזר השקעה בתוך 3 שנים, גם על בסיס השידור בארץ. כאמור, התוכנית תשודר 4 פעמים בשבוע, מה שיוזיל את העלות האבסולוטית לפרק. בנוסף, 2025 אמורה להכניס כסף מפרסומות וחסויות (שעבורן התבקשו המפרסמים לשלם יותר), ממכירת מנויים לערוץ 22 שישדר LIVE מהעיר 24 שעות, מתוכן שיווקי ומפרסום באתר מאקו, ומתשלום עבור שיתופי-פעולה מסחריים עם חברות גדולות.

למעשה, רף הכניסה המסחרי להשתתפות בתוכנית הוא גבוה משמעותית מהמקובל בארץ. ל"גלובס" נודע כי החסויות ה"זולות" מתחילות במיליון שקל, ועבור היקרות שילמו מפרסמים כמו בזק ושופרסל סכומים שעמדו גם על 3.5 מיליון שקל ו-2 מיליון שקל בהתאמה. בזק תהיה זאת שתאפשר, בין היתר, את הקשר של המתמודדים עם העולם החיצון, ואילו שופרסל תפעיל את מכונות המזון בעיר. בנוסף ייקחו חלק כנותני חסות מרכזיים רשת האופנה רנואר שחנות בגדים שלה תופעל בעיר, בנק לאומי, איקאה, סמסונג, רשת קפה לנדוור וטמפו - בחירה לא שגרתית בהתחשב בעובדה שבעלי החברה המרכזית, המתחרה של טמפו, הם בעלי קשת.

בקשת מנסים להנמיך ציפיות גם החוצה כלפי התקשורת, אך גם כלפי המפרסמים: ההתחייבות של החברה לרייטינג מול המפרסמים היא ל-18%, ובקשת טוענים שאחוזי רייטינג כאלה ל-4 תוכניות במשך 3 שנים אמורים לכסות את עלות שידור התוכניות בארץ. "קשת רצו לייצר עוגנים מסחריים כך שכל מפרסם יבוא לידי ביטוי בתחום שלו. מעין מודל של ליגת האלופות שבו כמה ספונסרים מרכזיים, וכל אחד מהם מקבל ביטוי בצורה ראויה, אבל גם משלם בהתאם", אומר ל"גלובס" גורם באחת מחברות המדיה. 

המפרסמים, כפי שמעידים בחברות המדיה, ניסו להתמקח, אבל בקשת הצליחו להשיג סכומים גבוהים משמעותית גם מעסקאות שיתופי-פעולה רגילות. "זה שילוב בין העובדה שסומכים על החברה לכך שלא קיימות אלטרנטיבות אצל המתחרים. האח הגדול לא מספקת כרגע את הסחורה מבחינת רייטינג ולא מייצרת מספיק באזז - ולכן מהמרים על קשת", מוסיף אותו גורם. 

קשת, כמו גם המפרסמים, נערכת לשבועיים ראשונים עם הרבה תקלות בלתי צפויות ושינויים תוך כדי תנועה. "זה פורמט חדש ולקשת יש אופציות ל-2-3 פורמטים שיכולים להשתנות לפי הרייטינג", אומר ל"גלובס" גורם בכיר באחת החברות שחתמה על שיתוף-פעולה בתוכנית. "אז ניתן להם את השבועיים הראשונים כדי לפצח את המודל ואחרי זה הם יטפלו כמו שהם טיפלו עד היום בשותפים שלהם - וההיסטוריה מראה שהם דואגים להם היטב. אני סומך עליהם. הקאסט שהולך לנהל את זה הוכיח שכל דבר שהוא נוגע בו הופך לזהב, ולכן זה הימור מושכל להשתלב בתוכנית כזאת".

בקשת, כך נראה, מנסים בשלב הזה לאחוז בחבל בשני קצותיו: מצד אחד, לייצר עניין וליצור באזז עוד לפני ההשקה כדי להביא את הצופים אל המסך (במיוחד כשבזמן הזה המתחרים ברשת 13 ישדרו את האח הגדול שזוכה בממוצע לרייטינג של 15%-16%); ומצד שני, להנמיך ציפיות כדי שבמקרה שהמספרים לא יאמירו מעבר לתוכניות פריים-טיים רגילות לא ימהרו לשפוט את התוכנית לחומרה. בקשת מאמינים שלתוכנית חדשה לוקח זמן לתפוס את הקהל וסבורים שרק אחרי שבועיים-שלושה ניתן יהיה להבין באמת לאיזה כיוון היא הולכת. 

אבל את השוק קצת יותר קשה לשכנע שאלה הם באמת פני הדברים: "זאת הנמכת ציפיות", מגחך בשיחה איתנו אחד הבכירים בענף. "קשת לא נכנסה לפרויקט הזה בשביל 16%-18% רייטינג, אלא בשביל 20% ומעלה, ואם התוכנית תעשה את מה שהיא אמורה לעשות - היא תגיע לשם בקלות. זה גם לא כזה קשה היום כי חזרנו לפורמט של שני ערוצים". 

"הכוכב הבא" באינדונזית ו"בשבילה גיבורים עפים" בנטפליקס: ההצלחות של קשת בעולם

לקשת אינטרנשיונל חברות-בת בבריטניה, בארה"ב, באסיה, במקסיקו ובגרמניה, לצד החזקות ב-keshet films ,Keshet Studios ו-Keshet International Gaming. בעשור החולף מאות תכנים ישראליים מקוריים של החברה נמכרו לעולם, ואלפי פרקים הובאו לשידור בערוצים המרכזיים בעולם.

במהלך 2018 הקימה החברה קרן השקעות בתוכן בינלאומי בטלוויזיה בסכום המוערך ב-60 מיליון דולר. מדובר בקרן ראשונה מסוגה בישראל והיא בשותפות עם כמה מהגופים המוסדיים הגדולים דוגמת אלטשולר שחם, הפניקס, הלמן אלדובי וארקסיס. הקרן הוקמה במטרה להשקיע ולהפיק במדינות שונות ובהמשך להפיץ תכני טלוויזיה ברחבי העולם, תוך שימוש במערכי הפיתוח וההפצה הבינלאומיים של קשת.

עד כה פיתחה הקרן כמה פרויקטים לשידור ברשתות מובילות בעולם, בהם סדרה חדשה עבור BBC One, וסדרה נוספת נמצאת בימים אלה בהפקה עבור ABC אוסטרליה. 

בין התכנים של קשת שנמכרו ושודרו ב-2018 בעולם:

"בשבילה גיבורים עפים" - הדרמה הנצפית ביותר בישראל ב-2018. נמכרה לנטפליקס העולמית, לצד 3 סדרות נוספות שנמכרו לרשת - הרימייק האנגלי של "מסודרים", הדרמה הקרואטית "The Paper", וקומדיה שחורה שוודית בשם "Fallet".

"הכוכב הבא" - נמכרה ל-30 טריטוריות. עונתה השנייה שודרה השנה בהודו, והשלישית באינדונזיה.

למעלה מ-1,000 פרקים של השעשועון "בום" שודרו בספרד, ולמעלה מ-500 פרקים שודרו באיטליה.

הפורמט "רק רוצים לרקוד" עלה בגרמניה בערוץ ProSieben ונמכר השנה למספר מדינות נוספות, בהן
וייטנאם, ספרד ונורבגיה.

עונתה השלישית של "פלפלים צהובים" בגרסתה הבריטית ("The A Word") נמצאת בפרה-פרודקשן. בנוסף, הסדרה תופק לשידור ברשת Televisa המקסיקנית.

"חטופים" נמכרה בעברית ל-TATA SKY - פלטפורמת הפצת התוכן הגדולה בהודו, זאת לאחר ששודרה בעברית בערוץ סקיי ארטס ובפלטפורמת הסטרימינג הולו בלמעלה מ-65 טריטוריות, לצד הצלחתה הבינלאומית באדפטציה הודית ובאדפטציה אמריקאית.

רשת ABC האמריקאית עובדת על רימייק לסדרה "להיות איתה. את הגרסה האמריקאית יביים דיוויד פרנקל ("השטן לובשת פראדה", Manifest") ויכתוב דין ג'ורגריס ("The Brave").

הסדרה "נבלות" (Bastards) של הוט בהפקת My Tv המופצת על-ידי קשת, תופק לרימייק אמריקאי בכיכובו של ריצ'רד גיר. הסדרה, שביים דרור סבו שגם יצר אותה לצדם של לי ירדני, דפנה לוין ואבירם בוכריס, הוזמנה על-ידי אפל ותופק על-ידי Fox 21. 

עוד כתבות

בדיקות קורונה במעבדה בסין  / צילום: Thomas Peter, רויטרס

מדענים סינים דוחים את ההאשמות: אין סיכוי שהקורונה הגיעה ממעבדה או משוק החיות

בצל המתקפה האמריקאית על סין כאחראית להתפרצות הקורונה, אומר מנהל המכון הווירולוגי בווהאן כי הנגיף החדש שונה מכל ווירוס שנחקר במעבדות ● מומחה מגפות בכיר טוען כי השוק הוא "אחד מקורבנות המגפה"

נמל אשדוד  רכבים חדשים/ צילום: תמר מצפי

אין חסינות מהקורונה: מכה קשה לגורם המייצב של שוק הרכב

הענף שנחשב במשך עשורים לגורם המייצב של שוק הרכב, ספג מכה קשה עקב המשבר • אבל למרות הנתונים השליליים ברבעון הראשון והצפי למיתון, בליסינג ממשיכים לשדר אופטימיות, והמלווים מגלים סבלנות

מנכ"ל מודרנה סטפן בנסל / צילום: Andrew Harnik, AP

חשש מחקירה נגד מפתחת החיסון לקורונה מודרנה הפיל את המניה

חשד כי החברה וחלק ממנהליה או דירקטורים מטעמה ביצעו עבירות שלא כדין בקשר לתוצאות הניסוי בחיסון לקורונה שפרסמה החברה בתחילת החודש

מיכאל (מימין) ודניאל זלקינד, בעלי חברת אלקו  / צילום: ישראל הדרי

אלקו רוצה להציף ערך בסופרגז: מקדמת הנפקת החברה בשווי כפול מזה שבו נרכשה

על פי ההערכות בשוק, את ההנפקה, המתוכננת להתבצע בשבועות הקרובים, מעוניינת אלקו לבצע לפי שווי חברה של כ-1 מיליארד שקל לסופרגז "לפני הכסף", ולגייס לה 200-300 מיליון שקל

יובל ברונשטיין /  צילום: אלי דסה

פוקס תמנה את מנכ"ל עזריאלי לשעבר יובל ברונשטיין לדירקטור חיצוני בקבוצה

קבוצת האופנה מבקשת לאשר באסיפה הכללית השנתית, שתתקיים ב-7 ביולי, את מינויו של ברונשטיין לכהונה בת שלוש שנים

מדפים מלאים בסחורה לאחר חידוש המלאי / צילום: שני אשכנזי, גלובס

הבורסה ננעלה בירידות: ת"א 90 איבד 1.6%, בזן צנחה בעוד 6%

שופרסל דיווחה על קפיצה של 87% ברווח הנקי, דיסקונט על ירידה של 31% ברווח ● גזית גלוב פרסמה דוחות והכריזה על רכישה בחזרה של מניותיה בכ-400 מיליון שקל ● נייס איבדה 2.1%, מזרחי טפחות 2.5%

מנכ"ל שופרסל, איציק אברכהן / צילום: שלומי יוסף

בהלת הקניות במשבר הקורונה ובחג הפסח הזניקה את רווחי שופרסל ב-88%

שופרסל נהנתה גם מצמיחה מואצת בפעילות האונליין שלה בשל נסיבות המשבר ● הגם שמדובר בצמיחה מרשימה מאוד, הרי שחלק משמעותי ממנה הוא בצמיחה ייחודית לתקופה, שלא ברור כמה ממנה יישאר בעתיד עם שינוי הרגלי הצריכה של הציבור

אביב כוכבי / צילום: Oded Balilty, Associated Press

דעה: על דוגמה אישית ושכר הרמטכ"ל; האם זה באמת הזמן לתת תוספת לביטחון?

שכרו החודשי של הרמטכ"ל הוא כסף קטן בתקציב הביטחון, אבל הוא ששיבח את הדוגמה האישית בתפוצת נאט"ו, איך זה מתיישב עם הבקשה להוסיף לתקציב הביטחון? • וגם, ארה"ב התערבה כדי למנוע מחברה סינית להקים את מתקן ההתפלה בשורק 2, איך זה שונה מהמתקן הקיים?

זירת המסחר בוול סטריט / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

התגברו העליות בנעילה בוול סטריט: הדאו זינק ב-2.2%, מדד S&P 500 סגר מעל ל-3,035 נק'

מדד הנאסד"ק קפץ ב-0.8%, ה-S&P 500 זינק ב-1.45% ● באירופה הדאקס קפץ ב-1.3%, הקאק ב-1.7% ● הנפט צנח בכ-5% ● מיקרון זינקה בכ-8% לאחר שהחברה העלתה תחזיות

מנואל טרכטנברג / צילום: איל יצהר

"מה שראינו זה רק הפרומו. זה לא מייצג במלוא העוצמה את המכה לכלכלה”

התכווצות בתוצר, אבטלה גבוהה, תסיסה חברתית וממשלה של 34 שרים שרובם לא החזיקו בתפקיד ניהולי ● בראיון ל"גלובס" אומר פרופ' מנואל טרכטנברג כי למרות הצלחה בריאותית בהתמודדות עם הקורונה, היה כשל טוטלי בפן הכלכלי והניהולי, והוא חרד מהשאלה כיצד ינוהל המשבר בחודשים הקרובים

בני גנץ נואם בהשבעת הכנסת ה-35 / צילום: עמוס בן גרשום, דוברות הכנסת

שבוע אחרי שהורד מסדר היום, החוק הנורבגי עבר קריאה טרומית

לפי ההסדר המוצע, שרים שהתפטרו מן הכנסת יוכלו לחזור אליה בהמשך, אם יתפטרו מתפקיד השר או יפוטרו ● 66 תמכו בהצעה לעומת 42 מתנגדים ● את הצעת החוק הגיש ח״כ רם שפע, אחד הח״כים הבודדים שיש כיום לכחול לבן (שאינו שר)

השרה גילה גמליאל / צילום: רפי קוץ, לע"מ

השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: "בקרוב נפרסם תוכנית ליציאה ממשבר הקורונה באמצעות השקעות בסביבה"

השרה להגנת הסביבה הצהירה הערב כי בקרוב יציג משרדה תוכנית "גרין ניו דיל" ישראלית, במטרה ליצר חוסן חברתי-כלכלי באמצעות השקעות בסביבה ● "משבר הקורונה, בצד האתגרים שיצר, מהווה הזדמנות יוצאת דופן לקדם צמיחה כלכלית שתומכת בסביבה ובבריאות"

רן עוז / צילום: רמי זרנגר

הפסדי ההשקעה בשל משבר הקורונה העבירו את מגדל מרווח רבעוני של 543 מיליון ש' להפסד של 564 מיליון ש'

מדובר בהרעה צפויה בתוצאותיה של החברה שבניהולו של רן עוז, ושנובעת בעיקרה מנסיבות חיצוניות שיפגעו בענף כולו ● השינוי של עקום הריבית הביא לגידול בעתודות ביטוח החיים בסך של כ-134 מיליון שקל

יפתח רון טל / צילום: יוסי וייס חברת החשמל

יו"ר חברת החשמל: "נדרוש מתמר להוזיל את הגז ב-35% לפחות"

לאחר הבהרת פומפאו כי ארה"ב לא רואה בעין יפה פעילות סינית בישראל, יו"ר חברת החשמל יפתח רון-טל מצהיר כי החברה לא תמנע מרוכשים סיניים להשתתף בקבוצה שתרכוש תחנת כוח

הפרויקט בנאות אפקה בתל אביב / הדמיה: קבוצת גבאי, יח"צ

קבוצת גבאי תקים פרויקט פינוי-בינוי של 378 יח"ד ומסחר בנאות אפקה א' בתל אביב

היקף המכירות בפרויקט, שיכלול דירות בנות 3-5 חדרים ודירות פנטהאוז, מוערך בכ-850 מיליון שקל

ועדת חוץ ובטחון  / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

השב"כ לא מסתפק במעקב אחר חולים, הוא רוצה לקבל החלטות

במסגרת דיון בוועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים התברר כי בשב"כ מתנגדים לנסיונות לקבוע כי מי שיחליט על ביצוע איכונים לטלפונים של חולי קורונה יהיו גורמים בכנסת ● היועץ המשפטי של משרד המשפטים והיועץ המשפטי של השב"כ טענו שהשב"כ לא יסכים להיות רק קבלן ביצוע

ניר שטרן, רן גוראון, גיל שרון, איציק בנבנישתי / צילומים: תמר מצפי, איל יצהר, עיבוד תמונה: טלי בוגדנו

דוח פניות הציבור של משרד התקשורת לשנת 2019: פלאפון בולטת לטובה

פלאפון סיימה את 2019 עם הכי הרבה פחות תלונות מוצדקות ביחס למספר הלקוחות שלה ● פרטנר אחריה במקום השני, ואחריהן גולן טלקום, סלקום והוט מובייל

מה נמכר  בחודש האחרון ב-1.5 מיליון שקל  בדרום הארץ / עיצוב: טלי בוגדנובסקי , גלובס

אילו דירות נמכרו לאחרונה ב-1.5 מיליון שקל בדרום הארץ

דירת 5 חדרים בבאר-שבע, אשקלון, קריית גת או אילת ● כל העסקאות דווחו מאז 15 במרץ

חללית השיגור של נאס"א וספייסX / צילום: ביל אינגלס, AP

בעקבות מזג האוויר: נדחה שיגור האסטרונאוטים האמריקאים על גבי חללית SpaceX

18 דקות לפני השיגור הודיעה בקרת השיגור לשני האסטרונאוטים כי "בשל תנאי הבטיחות והעובדה שכמה פרמטרים בנוגע למזג האוויר אינם עומדים בהם, אנחנו נאלצים לבטל את השיגור" ● ניסיונות שיגור נוספים נקבעו מראש ל-30 במאי ול-31 במאי

חנן פרידמן / צילום: רפי דלויה

השפעות הקורונה על לאומי: זינוק בפיקדונות ומעבר להפסד ברבעון

בנק לאומי רשם הפסד חריג של 232 מיליון שקל ברבעון הראשון למרות גידול בהכנסות מעמלות ● שיעור ההוצאות בגין הפסדי אשראי מיתרת האשראי לציבור קפץ ל-1.2%