אין עוררין על כך שכשיאיר לפיד נכנס למשרד האוצר הוא מצא בור גדול, אבל האם הוא הצליח לצמצם אותו ב-40 מיליארד שקל, כפי שטען חבר מפלגתו חיים ילין?
בראיון לתכנית "יומן צהריים" בגלי צה"ל התגאה ילין בהישגים של מפלגתו והתייחס גם לתקופת כהונתו של לפיד באוצר. "אחרי שנה ושמונה חודשים, אחרי שיאיר לפיד איזן את הקופה, אחרי שהוא סגר גירעון של 40 מיליארד שקל, אחרי שהוא הפריש 10 מיליארד שקל לחינוך, לרווחה ולעתיד טוב יותר, ראש הממשלה פירק את הממשלה", אמר ילין.
סעיף 5 בחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית קובע את הסכום שמותר לממשלה להוציא במסגרת התקציב, שהוא מעבר להכנסותיה באותה שנה. במילים אחרות - סעיף זה קובע את גובה הגירעון המותר לתקציב השנתי. האחוז שנקבע בחוק מחושב מתוך התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג).
בהתאם לחוק הפחתת הגירעון, בתקציב לשנים 2010 ו-2011 יעד הגירעון עמד על 2% מגובה התמ"ג. לפי דוח מיוחד של מבקר המדינה, חישובים שנעשו מראש בשנת 2010 צפו שבשנת 2012 הגירעון יעמוד על 18 מיליארד שקל, שהם 2% מהתמ"ג. ואולם בסוף 2012 התגלה כי הגירעון עמד בפועל על 39 מיליארד שקל, שהם 4.2% מהתמ"ג. מי שהיה אז שר האוצר הוא יובל שטייניץ מהליכוד.
במאי 2013 החליף לפיד את שטייניץ בתפקיד. הוא נקט צעדים רבים על מנת להחזיר את ההוצאה הממשלתית למסגרת חוקית, שכללו בין היתר הגדלה משמעותית בחוק של יעד הגירעון ב-2013 ל-4.65% מהתמ"ג.
בסופו של דבר, הגירעון בפועל ב-2013 היה נמוך משמעותית מהמסגרת ועמד על 3.15% מהתמ"ג, שהם כ-33.2 מיליארד שקלים. בשנת 2014 נקבע יעד גירעון של 3%. הגירעון בפועל באותה שנה היה נמוך מהצפוי ועמד על 2.8%, שהם כ-29.9 מיליארד. בדצמבר 2014 פוטר לפיד מתפקידו.
בשורה התחתונה: דבריו של ילין אינם נכונים ברובם. כשר אוצר הגדיל לפיד את יעד הגירעון השנתי, והפחית את הגירעון בקופת המדינה מ-39 מיליארד שקלים ב-2012 ל-29.9 מיליארד שקלים בשנת 2014, בה סיים את כהונתו. צמצום של כ-10 מיליארד שקל ולא סגירת הגירעון בגובה 40 מיליארד שקל, כפי שטען ילין. ○