החתימה על ההסכם באוקטובר / צילום: יחצ
שר האוצר משה כחלון יוזם תיקון להחלטת הממשלה על תוספות שכר למשרתים בכוחות הביטחון עקב עיכובים בביצוע ההחלטה. סגן שר האוצר, ח"כ יצחק כהן, המרכז את הטיפול בנושא מטעם שר האוצר, אמור להודיע היום לשר אם הושגה הסכמה שתאפשר להגיש לישיבת הממשלה הקרובה הצעת החלטה חדשה שתסיר את העיכובים בתשלום תוספות השכר - בהיקף של 7.5% מהשכר לכ-56 אלף משרתים וגמלאים במשטרה, בשב"ס ובשירותי הביטחון.
מדובר בהחלטה על תשלום תוספות שכר בהיקף 22 מיליארד שקל ב-16 השנים הקרובות, שכניסתה לתוקף מותנית בכך ש-95% מהזכאים לתוספות השכר יחתמו על כתבי ויתור תביעות נגד המדינה. עד כה הושג הרוב הדרוש של החתימות רק בקרב חלק מקבוצות המוטבים, אך לאחרונה התברר למשטרה כי קיימות קבוצות נוספות של שוטרים לשעבר שלא חתמו עדיין ואין לגביהן רשימות מסודרות. על רקע הלחץ הגובר על שר האוצר מצד משפחות השוטרים והסוהרים, שהיו אמורים להתחיל לקבל את תוספת השכר ממשכורת ינואר, מבקשים כחלון וכהן להנמיך את רף החתימות המינימלי ל-90% מהזכאים.
המתנגדים לשינוי ההחלטה ובהם פורום קהלת טוענים כי ההחלטה המקורית התקבלה לפני הקדמת הבחירות ושינוי תנאי הזכאות כעת יתפרש כסוג של שוחד בחירות.
מדובר בתוספת שכר בגין היעדר קביעות, המשולמת לאנשי הקבע בצה"ל משנת 2006. ארגון נשות השוטרים, הסוהרים וגמלאי השב"כ והמוסד, ששכרם צמוד לשכר אנשי הקבע, תבעו לקבל את התוספת מיום תחילת תשלומה - ובית הדין האזורי לעבודה קיבל את תביעותיהם. המדינה ניסתה להיאבק בהחלטה באמצעים משפטיים: הגישה ערעור לבית הדין הארצי העבודה, שטרם הוכרע, ובמקביל נדחה ערעורה לגבי גמלאי השב"כ והמוסד.
אלא שלאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו סירב לכנס לשם כך את הממשלה, המדינה נכנעה: ב-16 באוקטובר נפגשו כחלון וכהן בתחנת משטרה בנתניה עם בכירי המשטרה והמשרד לביטחון פנים וסיכמו איתם על תשלום התוספת. ב-18 בנובמבר אישרה הממשלה קיצוץ רוחבי של 1.3% בתקציב כדי לממן את תשלום תוספת השכר בשיעור ממוצע של 7.5% בעלות תקציבית כוללת של כ-22 מיליארד שקל עד שנת 2035. כ-7.8 מיליארד שקל מתוך סכום זה הוא החזר רטרואקטיבי של התוספת משנת 2006 - והתובעים הסכימו לפרוס את בהחזר על-פני 16 שנים וויתרו על חלק מהפרשי הריבית.
התנאי שנקבע לכניסת ההחלטה לתוקף הוא שבכל אחת מקבוצות הזכאים יושגו חתימותיהם של 95% מחברי הקבוצה על כתבי ויתור תביעות נגד המדינה. עד כה הושג הרוב הדרוש בקרב המשרתים והגמלאים במשטרה ובשב"ס וגמלאי המוסד והשב"כ. ואולם לאחרונה התברר כי למשטרה אין רישום מסודר של קבוצת השוטרים לשעבר, שאינם זכאים לפנסיה משום שהשירות שלהם במשטרה היה קצר מדי. גורם ממשלתי המעורה בנושא אמר כי "למשטרה אין ניהול ורישום מסודר של כוח האדם - וזה מקשה מאוד על העבודה. בסוף יצליחו להגיע לכולם, אבל השוטרים לא מוכנים לחכות יותר ודורשים להתחיל לקבל את הכסף".
מהאוצר נסמר בתגובה: "בימים אלה מתבצעת עבודת ביקורת מטעם משרד האוצר לבחינת החתימות שהתקבלו. עם סיום עבודת הביקורת, נוכל לדעת אם משרתי הביטחון אכן עמדו ברף שנקבע בהחלטת הממשלה". תגובת המשרד לביטחון פנים: "משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר עמדו ביעד ההחתמות, ואף מעבר לכך, כפי שנדרש עפ״י החלטת הממשלה. נתונים אלה אף אושרו בידי חברת רואה חשבון חיצונית מטעם משרד האוצר כבר לפני חודש וחצי. עניין נקודתי שהעלה משרד האוצר נבדק כרגע בידי חברת רואה החשבון ותשובתם תימסר בקרוב.
מפורום קהלת נמסר: "משמעות ההחלטה שכל אדם בישראל, מתינוק בעריסה ועד לאחרון האזרחים הוותיקים, ישלם עד שנת 2035 כ-14 שקל בחודש 'מס כחלון' תוספת על העדר קביעות לשוטרים וסוהרים, משרתים ובפנסיה, שנהנים ונהנו מקביעות מוחלטת. מה שכחלון נתן בסלולר הוא מפקיע עכשיו מהציבור כדי לפנק קבוצת לחץ מאורגנת רגע לפני בחירות".
מאבק הגמלאים
יוני 2006
האוצר מגיע לסיכום תקציבי עם צה"ל שבמסגרתו תשולם תוספת בגין היעדר יציבות תעסוקתית לאנשי הקבע. מאוחר יותר התוספת מורחבת גם לגמלאי צה"ל
24 ביוני 2017
בית הדין האזורי לעבודה מקבל את תביעת ארגוני נשות השוטרים וגמלאי המשטרה להרחיב את תוספת השכר לאנשי הקבע גם למשטרה ולשב"ס
יולי 2017
המדינה מערערת על ההחלטה לבית הדין הארצי לעבודה
16 באוקטובר 2018
כחלון וכהן מסכמיםעל התשלום עם בכירי המשטרה בתחנה בנתניה
18 בנובמבר 2018
הממשלה מאשרת קיצוץ רוחבי של 1.3% בתקציב למימון תשלום התוספת
פברואר 2019
כחלון יוזם תיקון להחלטת הממשלה על תוספות השכר עקב עיכובים בביצוע ההחלטה