אביטל פרדו, יהב יולזרי, גל קרובינר / צילום: ענבל מרמרי
חברת הפינטק הישראלית פאגאיה (Pagaya) נכנסת למגרש המשחקים של קרנות העושר המדינתיות: החברה מודיעה היום על חתימה על עסקה לניהול השקעות עם קרן עושר ריבונית בהיקף של 100 מיליון דולר. פאגאיה אינה מציינת את שם הקרן אלא מסתפקת באמירה שמדובר בקרן של מדינה אסיאתית, שהיקף השקעותיה מגיע ל-400 מיליארד דולר.
ניתן להעריך כי מדובר באחת הקרנות האסיאתיות הגדולות, קרן העושר של סינגפור, שמנהלת ומשקיעה את יתרות מטבע חוץ של המדינה; או קרן העושר הסינית אזרביג'נית, שמנהלת את ההכנסות מנפט ומגז טבעי.
פאגאיה מנהלת השקעות בתחום האשראי הצרכני בארה"ב באמצעות מערכת טכנולוגית מבוססת בינה מלאכותית ולמידת מכונה, אשר בוחנת מועמדים לקבלת אשראי וממליצה לחברות האשראי על העסקאות המועדפות. לדברי החברה האלגוריתם מסוגל לייצר תשואה יותר טובה למשקיעים בסיכון יותר נמוך. המערכת משתמשת במודלים סטטיסטיים מתקדמים כדי לנתח מידע ממאגרי מידע על מיליוני הלוואות, שמזהה מתאם בין היסטוריית האשראי של הלווה לבין התזרים הצפוי מההלוואה וכך מציפה את הלווים האיכותיים ביותר ומפחיתה את מספר הדיפולטים בתיקי האשראי של החברה המלווה.
קרנות עושר הן קרנות מדינתיות שמשקיעות את ייתרות המזומנים של המדינה, בדרך כאלה שמקורן במשאבי טבע. הבולטת בהן היא קרן העושר הנורבגית, שהגיעה בשנה שעברה לשווי של טריליון דולר, ורווחיה הסתכמו ב-131 מיליארד דולר. קרנות גדולות אחרות מנוהלות על ידי סינגפור, רוסיה, אוסטרליה ואזרביג'אן.
גל קרובינר, מנכ"ל פאגאיה, אומר שיש בעולם כמאתיים חברות ניהול השקעות של קרנות בהיקף של קרנות העושר הריבוניות, וכניסתה של פאגאיה לתחום הזה מהווה הישג משמעותי: "זה מועדון סגור של חברות שמאושרות לנהל חשבונות של מאות אלפי ומיליארדי דולר של מדינות, וקרנות פנסיה ענקיות. אנחנו מגיעים מעולם הטכנולוגיה ובזכותה עשינו קפיצה שהביאה אותנו מאוד מהר להיות בשורה אחת עם הגופים הגדולים בעולם כמו בלאק-רוק, בלקסטון וכו'".
כיום מנהלת פאגאיה כ-500 מיליון דולר באפיקי החוב בארה"ב בלבד באמצעות הטכנולוגיה שפיתחה, ובין לקוחותיה בנק סיטי, הפניקס, כלל ביטוח, בנק הפועלים, בנק לאומי, בנק איגוד, מיטב דש ואקסלנס. מודל ההכנסות של החברה מבוסס על דמי ניהול, שמגיעים לכ-1%-2% מסך הנכסים המנוהלים, מה שמאפשר להעריך כי הכנסות החברה מגיעות לכ-10 מיליון דולר בשנה. קרובינגר נמנע מלציין את הערכת השווי הנוכחי של החברה אך אומר כי החברה מתכוונת להגיע להיקף הון מנוהל של 10 עד 20 מיליארד דולר בתוך חמש שנים "ואז השאלות האלה יהיו רלוונטיות מאוד".
פאגאיה הוקמה בשנת 2015 ע"י גל קרובינר המנכ"ל, יהב יולזרי סמנכ"ל המכירות ואביטל פרדו סמנכ"ל הטכנולוגיות. לחברה 40 עובדים, רובם במו"פ בתל אביב והאחרים בניו יורק. החברה גייסה עד כה כ-20 מיליון דולר מקרן ויולה ונצ'רס, חברת הביטוח כלל, קרן ההון סיכון האמריקאית אווק, מנכ"ל ויו"ר אמריקן אקספרס העולמית לשעבר הרבי גולב והבנק השני בגודלו בתיאלנד 'סיאם'.
אומר קרובינר: "פאגאיה התחילה בסך הכל לפני שנתיים. הפעם הראשונה שניהלנו כסף חיצוני ולא פנימי שלנו היה באוקטובר 2016. התחלנו עם 250 אלף דולר של חברים ומשפחה התקדמנו לאנשים יותר עשירים ודי מהר הגענו לגופים המובילים שעשו הרבה בדיקות, גופים כמו בנק לאומי, כלל, הפניקס וכו', והשקיעו באמצעותנו סכומים משמעותיים של 10-40 מיליון דולר. אחר כך בא בנק סיטי וקיבלנו מהם 75 מיליון דולר בסוג שלך הלוואה".
מדוע הבינה המלאכותית עדיפה על נסיונו של פקיד בנק מנוסה במתן אשראי?
"מנהלי אשראי מחפשים את חמשת הפרמטרים הכי חשובים כדי לקבוע אם אדם ראוי לקבל הלוואה,אבל אנחנו מסתכלים על 1500 פרמטרים ואי אפשר להשוות את האינטואציה שלו לבינה מלאכותית שמסתכלת על 1500 פרמטרים בצורה מדוייקת יותר ומהירה יותר. מה שעשינו בשנתיים האחרונות זה לנסות ושכנע את העולם, שהדרכים החדשות של שימוש ב-AI ולא ברגרסיה ליניארית יכולות לייצר המון ערך. אנחנו חבר'ה שיצאנו מ-8200, אנשי מחקר שלקחו את השאלות המתמטיות שאיתן התעסקו בצבא ושאלו איך הן יכולות להשפיע בתחומים אחרים בעולם, זיהו את תחום הפיננסים והטמיעו בו את הטכנולוגיה המתקדמת. זו סיירת מטכ"ל של עולם המתמטיקה שמוכיחה לעולם שיש דרכים לעשות את הדברים האלה יותר טוב יותר".
האם הלווים שלכם יודעים שבינה מלאכותית מקבלת החלטות בעניינם?
"הלווה לא יודע שהחברה בודקת אותו דרך AI. הוא יודע שבודקים אותו והוא נותן אישור לתת את המידע. אנחנו מתחברים לבורסות שבהן אנשים מבקשים הלוואה ואנחנו בוחרים את הלקוח. הלקוח לא יודע שהוא מקבל ממני, הוא חושב שהוא מקבל דרך הבורסה. אבל בפועל זה אנחנו".
איזה תובנות חדשות אתם מפתחים כיום לגבי הלווים?
"אנחנו עומדים להשיק במהלך השנה מוצרים בתחומים נוספים - אשראי לרכב, למשכנתאות. אנחנו גם בודקים מהם מאגרי המידע הנוספים, הפחות טרביאליים, שיכולים לתת לאלגוריתם הרבה צבע בהשוואה של תופעות שונות. למשל בארה"ב אפשר לקבל מידע על עסקאות רכישת כלי רכב, או מאגרים שמפרסמים שמות של אנשים שפשטו רגל. נוכל לחבר את המידע הזה למאגר ולנתח איך נראו פושטי הרגל רגע לפני ומה עשו לאורך זמן. זה כמו פאזל אינסופי ותפקידה של פאגאיה להוסיף עוד חלקים לפאזל. התשובות נמצאות, רק צריך כלים שיאפשרו לראות עוד חלקים בפזל".
היכולת לעקוב אחר התנהגות אדם כל כך לעומק לא מפחידה?
"נכון שכאנשים, אנחנו לא תופסים כמה מידע קיים על דברים, שיכול לשמש לקבלת החלטות. אבל ברור שזה מביא לעולם שהוא יותר יעיל ושבו האנשים היותר טובים מקבלים יותר אשראי או יותר משאבים וזה מסדר יותר נכון את העולם. אבל גם ברור שיש לזה מחיר אישי לא קטן בהיבט הפרטיות".