ארגון "עיתונאים ללא גבולות". זכה בפרס דן דוד / צילום: AFP FADEL SENA
ועדת פרס דן דוד הכריזה היום (ד') על חמשת הזוכים בפרס. השנה הושם דגש על זוכים אקטיביסטים, למען שלום, קיימות ודמוקרטיה.
פרופ' מייקל איגנטייף, שכיהן כנשיא ורקטור אוניברסיטת מרכז אירופה שבבודפשט, זכה בפרס על תרומתו המתמשכת להגנת הדמוקרטיה ברחבי העולם. איגנטייף היה בין הראשונים שהתריעו על עלייתה המחודשת של הלאומנות האתנית, לדברי ועדת הפרס, הוא עמד באופן אמיץ נגד הניסיונות להחניק את החופש האקדמי, חופש הביטוי והפלורליזם בארצו. בדצמבר 2018 נודע כי האוניברסיטה, שנוסדה על-ידי המיליארדר ג'ורג' סורוס, נאלצת לעבור לווינה לאחר שהממשלה, בראשותו של ויקטור אורבן, לא אפשרה לה להמשיך לפעול על אדמת הונגריה.
פרס שני ניתן לארגון "עיתונאים ללא גבולות", התבלט בשנים האחרונות כארגון בינלאומי העיקרי שמסייע להגנת חופש העיתונות ברחבי העולם. הארגון עוקב אחר ממשלים והתייחסותם לעיתונות ולתקשורת, ומספק מידע ותמיכה כספית ומורלית לעיתונאים הנרדפים על-ידי ממשלותיהם. מאז היווסדו ב-1985 סייע הארגון ליותר מ-500 עיתונאים, ובמקרים אחדים אף הצליח למנוע את כליאתם או לשחררם ממאסר.
כריסטינה פיגרס זכתה בפרס על מנהיגותה יוצאת הדופן כיושבת ראש אמנת המסגרת של האו"ם לשנוי האקלים, אשר הגיעה לשיאה בהסכם פריז בשנת 2015 ועל מאמציה הבלתי נלאים לאשור ההסכם. בשנת 2016. הסכם זה, המבטא שתוף פעולה בין לאומי ללא תקדים, נחתם על-ידי 195 מדינות, נחשבת למבשרת סיכוי משמעותי להאטת התחממות כדור הארץ.
שני פרסים ניתנו להיסטוריונים שנחשבים למייצגים של היסטוריה "אחרת". פרופ' קנט פומרנץ זכה לתהילה בעבור עבודתו העוסקת בהשפעות ההדדיות של ממשל, חברה וכלכלה ובהשפעתן על ההתפתחות היחסית של עמים שונים ברחבי העולם. צוות הבחירה הגדיש את ספרו של פומרנץ Divergence: China, Europe, and the Making of the Modern World Economy) המנתח בצורה מעמיקה את הגורמים אשר הובילו לפריחתה התעשייתית המהירה של צפון מערב אירופה החל מסוף המאה ה-18, בהשוואה למדינות מזרח אסיה ויתר העולם.
פרופ' סנג'איי סוברהמניאם, מתמקד לאורך הקריירה האקדמית שלו בהמפגשים בין אסייתים, אירופיים ותושבי האמריקות - ילידים וכובשים, בעיקר בראשית התקופה המודרנית 1400-1800. תקופה זו אופיינה בהידוק הקשרים בין תושבי ארבע היבשות. לדברי ועדת הפרס, עבודתו של סוברהמניאם מציגה תמונה מלאה יותר ומאוזנת יותר, לעומת עדויות קודמות של אותה תקופה, השמות דגש על נקודת המבט המערבית.
הפרס היוקרתי, הנקרא של שמו של דן דוד, איש עסקים ונדבן בינלאומי, שהלך לעולמו לפני מספר שנים, מוענק מדי שנה לאנשים אשר הוכיחו הצטיינות מיוחדת ותרמו תרומה יוצאת דופן לאנושות, בתחומי המדע, הרוח, האמנות. הפרס, הניתן בישראל נמנה כיום עם צמרת הפרסים הבינלאומיים וזו השנה ה-19 שהוא מחולק.
לדברי אריאל דוד, בנו של דן דוד, "אנו חיים כיום בצומת משמעותית ביותר בהיסטוריה, שבמסגרתה, מערכות כלכליות, חברתיות ופוליטיות שבמשך שנים שלטו במערב, ולמעשה במרבית העולם במאות האחרונות, מתמודדות עם אתגרים לא קלים בכל החזיתות.
"הסדר הדמוקרטי הליברלי ניצב בפני גל של פופוליזם ומשטרים שמתעלמים מהחופש האישי, ויש לא מעט אנשים שמטילים ספק בערכים ש'תחזקו' חופש ודמוקרטיה. הכלכלות שלנו דוחפות לאי-שוויון בחלוקת המשאבים והחברות הצרכניות בהן אנו חיים ממשיכות להזיק לסביבה ולא עושות די למלחמה בשינויי האקלים.
"פרסי דן דוד השנה מחוברים כולם לרגע המפתח הזה בהיסטוריה האנושית, והם מתמקדים באנשים שעזרו ועוזרים להבין איך הגענו לאן שהגענו ולאנשים שעובדים במרץ כדי להציע פתרונות לאתגרי השעה".
על-פי מסורת הפרס, הזוכים תורמים 10% מכספי הפרס ל-20 מלגות המיועדות לחוקרים צעירים בשלבי הדוקטורט והבתר-דוקטורט בארץ ובעולם.
ההכרזה על הזוכים נערכה בתל-אביב, על-ידי פרופ' יוסף קלפטר, יו"ר מועצת המנהלים של פרס דן דוד ונשיא אוניברסיטת תל-אביב. הפרסים יוענקו בטקס חגיגי בהשתתפות אישית של הזוכים, אישים מהארץ ומהעולם במאי 2019 באוניברסיטת תל-אביב.