הליכוד עשה את שלו
בנימין נתניהו לא הובס בפריימריז שקיים הליכוד. בסך-הכול הוא חטף כמה שריטות, לא מהלומות. אבל, הצבתו של גדעון סער במקום גבוה ברשימה - אולי זו, בעצם, כן מהלומה. כי מקום גבוה ברשימה הוא חלק מההנהגה. בהחלט יש כאן סיבה לנתניהו ולבני ביתו להיות מודאגים. ואותה סיבה מהווה גם סיכוי לראות את המשפחה השלטת, כל השלישייה, מחוץ לבית ברחוב בלפור ולשכת ראש הממשלה.
אם זה יקרה, אפשר לראות בכך הישג אדיר לסער.
תורו של מנדלבליט
ההתנהגות של "שלישיית בלפור" היא כה דוחה, עד כי נראה שיש מספיק אנשי ליכוד שגם אותם היא מקוממת, והם הביעו את חוסר שביעות-רצונם בקלפי של הפריימריז. עכשיו תורו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לומר את דברו כתובע ולחדול לתת לנתניהו ולמשפחתו שירותי הגנה.
נתניהו טוען כי הציבור לוחץ על היועץ להגיש את כתב האישום. ההיסוסים של היועץ המשפטי הם הסיבה העיקרית לבלגן שהשתלט על המפה הפוליטית, והם בהחלט מחייבים לחצים של הציבור.
לאיזה בית נתניהו הולך?
כל עוד לא ידוע אם נתניהו הולך לבית בבלפור או לבית הכלא - המפלגות מתקשות לעשות חיבורים או בכלל להעריך נכונה את העתיד.
מצביעי הליכוד עשו את המוטל עליהם והוציאו אל מחוץ לתחום כמה מחברי הכנסת שאינם ראויים להיות שם. הם גם סימנו לנתניהו שהוא אינו כל-יכול - שהם מתחילים לגבש אישיות משלהם, שאינה תלויה ברצונותיו וגחמותיו.
חוסר האמון הולך וגדל
נתניהו הוא היחיד במדינה שאינו מוכן להבין שהוא גומר את הסוס שלו. כל מה שצריך עכשיו כדי להבין ולקבל זאת הוא כתב האישום. וכן, הציבור בהחלט לוחץ בעניין זה, משום שכל יום נוסף שעובר מגדיל את חוסר האמון כלפי היועץ, ואת החשש שהוא, מנדלבליט, פועל בשירות המשפחה שמינתה אותו ליועץ המשפטי.
חוסר מקצועיות
כאשר זה המצב, כאשר היועץ המשפטי נתון להשפעות ואיומים, היצרים משתוללים, כפי שקורה בדרך-כלל במצב של חוסר ידיעה.
לפני כמה ימים אמרה לי אשתי שהיועץ המשפטי לממשלה יגיש את הזימון של ראש הממשלה לשימוע לפני הבחירות, בניגוד לעמדת נתניהו. שאלתי את אשתי אם הוא כבר הגיש, או שהוא רק אמר שיגיש. היא השיבה ש"אמר". זה לא אומר כלום, אמרתי. אני אאמין כשאראה את הזימון לשימוע על הנייר.
אנחנו יודעים שאצל מנדלבליט המרחק בין "אמר" ל"עשה" הוא ת"ק פרסה. "הכול נעשה בצורה מקצועית", מדקלם היועץ השכם והערב.
לא בטוח שזה נכון. הזמן שלוקח לו להגיש כל מסמך, יכול להצביע על חוסר מקצועיות במקרה הטוב ועל פייבוריטיזם במקרה הרע.
