שי רינסקי / צילום: שלומי יוסף
וועדה בראשות מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, שי רינסקי, נפגשה לראשונה בשבוע שעבר והחלה לבחון מהלכים שיקלו על התעשיות הביטחוניות הישראליות בעקבות השינויים הצפויים בהסכם הסיוע הביטחוני האמריקאי. בוועדה חברים גם נציגי האוצר, הכלכלן הראשי, בנק ישראל ומשרד הביטחון והיא צפויה לגבש את המלצותיה בנושא במהלך החודשים הקרובים.
ב-2016 נחתמו הבנות חדשות שעל בסיסן יינתן במהלך העשור הקרוב הסיוע הביטחוני האמריקאי, שיעמוד על 38 מיליארד דולר, 3.8 מיליארד דולר בשנה. אלא שבשונה מההסכם הקודם, ההסכם החדש ימנע מישראל את האפשרות להמיר כרבע מהסיוע השנתי מדולר לשקל - באופן שיאפשר לה לקיים רכש מהתעשיות הביטחוניות בארץ. על פי ההסכם החדש, ישראל תחויב להוציא את כל כספי הסיוע רק בחברות שרשומות בארה"ב.
דוח שחובר במשרד הביטחון ונחשף ב"גלובס" במארס 2018 העלה כי בעקבות השינויים בהסכם - התעשיות הביטחוניות הישראליות צפויות להיפגע כך ש-22 אלף עובדים יאבדו את עבודתם והמשק יאבד כ-7 מיליארד שקל במונחי תוצר. על פי אותו דוח, הפגיעה תורגש בכ-600 חברות, בעיקר חברות מתכת ואלקטרוניקה.
במערכת הביטחון ובתעשייה מעריכים כי הנפגעות העיקריות מההסכם יהיו החברות הבינוניות והקטנות: החברות הגדולות כבר פועלות בשוק האמריקאי ומכירות אותו, ואף נערכות לקראת השינויים באמצע שיתופי פעולה עם חברות אחרות, מיזוגים או פתיחת חברות בנות שיוכלו לעשות בשמן עסקאות.
"נפגשנו עם תעשיינים והתחלנו למפות את הבעיות שעולות בעקבות השינויים בהסכם הסיוע", אמרה ל"גלובס" הסמנכ"ל לאסטרטגיה ומדיניות במשרד הכלכלה, מיכל פינק: "נבחן לעומק את ההיבטים שנוגעים לדבר, ונגבש כלי סיוע לחברות שעלולות להיפגע - כמו פיתוח של יכולות שיווק חדשות, עידוד יצוא ליעדים חדשים, הרחבת המחקר והפיתוח ועוד". גורם ביטחוני הסביר בעבר כי "הסכמים בין מדינות לא משנים ועלינו למצוא דרכים יצירתיות כדי להתמודד עם המציאות החדשה שתלווה אותנו מהשנים הקרובות".