גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוזרים לשולחן הדיונים: ישראל מסכימה לבחון מחדש את ההסכמים הכלכליים עם הרשות הפלסטינית

ישראל הסכימה לבקשת הרשות הפלסטינית לבחון מחדש את הסכמי פריז, שנחתמו ב-94' כנספח להסכמי אוסלו והסדירו את היחסים הכלכליים בין ישראל לפלסטינים ● אבו מאזן דורש לערוך התאמות בהסכמים, שלטענתו מקפחים את הפלסטינים ● משמעות ההסכמה הישראלית: חידוש השיח בין הצדדים

יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן / צילום: רויטרס
יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן / צילום: רויטרס

מקורות פלסטיניים, בינלאומיים וישראליים מאשרים כי ישראל הסכימה עקרונית לפנייה של הרשות הפלסטינית לבחינה מחדש של הסכמי פריז - ההסכמים הכלכליים בין הרשות לממשלת ישראל שנחתמו ב-94'. הסכמים אלה היו נספח להסכמי אוסלו והם מסדירים את כל היחסים הכלכליים בין ישראל לפלסטינים ב-25 השנים האחרונות.

בדצמבר האחרון דווח בחדשות 13 כי הרשות העבירה בקשה רשמית לישראל לפתוח מחדש את הסכמי פריז. בלשכת ראש הממשלה בחנו את הבקשה, ולפי כמה מקורות אישרו אותה עקרונית. בין השאר, הוסכם לקיים דיונים בשורה של ועדות מקצועיות בתחומים שונים, וככל הנראה גם עם שותפות בינלאומית. גורם פלסטיני בכיר אמר ל"גלובס" כי נשיא צרפת עמנואל מקרון הסכים לסייע ולשמש מארח לשיחות הללו, כפי שהיה בעת הדיונים והחתימה על ההסכמים הכלכליים ב-94'. לדברי הפלסטינים, יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, דורש עדכון, התאמות ושינויים בהסכמים כיוון שלטענתו הם מקפחים את הפלסטינים. ל"גלובס" נודע, כי בשיחה עם כלכלנים פלסטינים בכירים גילה אבו מאזן שישראל סירבה בתחילה לדיון על תוספות להסכמי פריז, אבל אחר כך הודיעה כי היא מוכנה לפתוח בשיחות על בחינה מחדש של הסעיפים שמעלים הפלסטינים.

הבקשה הפלסטינית להתדיינות בעניין הועברה בדצמבר דרך מתאם הפעולות בשטחים, אלוף כמיל אבו-רוקון.

הסכם זמני שהפך לקבוע

הסכמי פריז נחתמו ב-29 באפריל 94' בין ישראל לאש"ף ושולבו כנספח להסכם אוסלו ב', שנחתם חמישה חודשים לאחר מכן. ישראל התנתה את המשך כניסתם של פועלים פלסטינים לעבודה בישראל בקיומם של ההסכמים הללו, שהיו אמורים להיות זמניים אך נותרו בתוקף עד היום. ההסכמים קובעים שישראל והרשות הפלסטינית יפעלו כמערכת כלכלית אחת, שבה ישראל היא ששולטת על גביית המכסים והמיסים, ועל הייצוא והייבוא, ומעבירה את ההכנסות ממסים אלה לרשות הפלסטינית. ההסכמים מסדירים גם את עבודת הפועלים הפלסטינים בישראל ואף עוסקים בנושאים כמו חקלאות, מסחר, תיירות ותעשייה.

בנוסף, ההסכמים העבירו לרשות הפלסטינית שורה של סמכויות בתחום המדיניות הכלכלית, כמו הסמכות להטיל מיסים ישירים ועקיפים, לקבוע מדיניות תעשייתית, להקים רשות מוניטארית שתטפל בתיווך הפיננסי ולהעסיק עובדים במגזר הציבורי. כמו כן, קבע הפרוטוקול את ביטולן ההדרגתי של ההגבלות על יצוא תוצרת חקלאית מהשטחים לישראל, שהיו בתוקף עד אז והגנו על החקלאים הישראלים מתחרות. אולם לא כל המגבלות בוטלו. ההסכם קבע כי ועדה כלכלית משותפת תדון באופן יישום ההסכם ובהתאמתו לתנאים המשתנים לקראת הסכם הקבע. הוועדה התכנסה פעמים בודדות - בפעם האחרונה לפני עשר שנים - בשנת 2009.

ביולי 2012 חתם שר האוצר דאז, יובל שטייניץ, על עדכון ההסכם עם ראש הממשלה הפלסטיני דאז סלאם פיאד. אך אז מדובר היה בעדכון טכני בעיקרו, שהסדיר את העברת המידע בין גופי המיסוי והבקרה של ישראל והרשות כדי למנוע העלמות מס ומעקפים לא חוקיים. מאז שבה וטענה הרשות כי ההסכמים, שאמורים היו להיות זמניים (כמו הסכמי אוסלו ככלל), פועלים לטובת ישראל ומשמרים את התלות הכלכלית של הרשות הפלסטינית בה.

החלטת הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ להעביר את השגרירות לירושלים, ועמדת הממשל המצדדת בישראל, הביאו לצעדי תגובה דקלרטיביים בעיקרם, וכך בפברואר 2018 החליטה הממשלה הפלסטינית להקים ועדה ממשלתית שתכין תוכניות פעולה אופרטיביות לניתוק הרשות מישראל בכל המישורים, לרבות ההסכמים הכלכליים והסכמי פריז. בהודעת הממשלה נמסר, כי בין היתר נבדקת האפשרות להפסיק את השימוש בשקל ולהנפיק מטבע פלסטיני עצמאי או להשתמש במטבע אחר.

מעבר להצהרות, הפלסטינים התמרמרו על המשמעות המעשית של הסכמי פריז והצורך לקבל אישור ישראלי לכל מהלך כלכלי משמעותי של הרשות, מה שמונע לטענתם את צמיחת המשק הפלסטיני. באוקטובר הייתה עוד הכרזה, הפעם של מועצת אש"ף, שהחליטה לסיים את מחויבותה להסכמים שנחתמו עם ישראל וחזרה בה מהכרה בישראל עד שזו לא תכיר במדינה פלסטינית. כמו כן, המועצה החליטה לסיים את התיאום הביטחוני והשותפות הכלכלית עם ישראל ובכללה הסכם פריז. מועצת אש"ף קיבלה את הצעתו של אבו מאזן להקים ועדה - עוד ועדה - שתדון במצב הסופי ובקשרים עם ישראל, ארה"ב וארגון חמאס.

10 מיליארד שקל בשנה

אבל בשלב הזה עדיין מדובר בהצהרות. ההמלצה המעשית שבוצעה, הייתה רק רשימת דרישות של אנשי כלכלה פלסטינים לשינויים בהסכמי פריז. בין השינויים שדורשים הפלסטינים: ביטול או לפחות הפחתה של העמלה שנוטלת ישראל על גביית המיסים והמכסים עבור הרשות הפלסטינית, עצמאות מלאה על גובה המיסים ואופיים (ישראל מגבילה זאת כדי למנוע תחרות), הסרת חסמים ומגבלות על מעבר סחורות ומוצרי חקלאות פלסטיניים לישראל ושחרור כל החסמים מסחר של הרשות עם מדינות אחרות ובעיקר עם ירדן ומדינות המפרץ.

מוחסן אבו רמדאן, יועצו הכלכלי של אבו מאזן, הבהיר כי דרישה עיקרית תהיה להפסיק את הנוהג הישראלי לקזז מכספי המיסים באופן לא חוקי ונוגד את ההסכמים, עשרות מיליוני שקלים שבהם השתמשה לטענתו לפיצוי נפגעי טרור ישראלים. ברקע הדרישה עומד גם חוק קיזוז משכורות מחבלים שעבר בכנסת האחרונה אך עדיין לא יושם. נכון לשלוש השנים האחרונות, ישראל מעבירה לרשות כ-10 מיליארד שקל בשנה כספי גביית המיסים, המהווים כ-60% מהכנסות הרשות הפלסטינית.

את הדרישות האלה יביאו הפלסטינים לדיונים מול הצוותים הישראליים לכשיוסכם על פתיחת השיחות. לדיונים אלה חשיבות רבה לא רק בהיבט הכלכלי. משמעותם היא בעצם חידוש השיח עם הפלסטינים מעבר לעניינים השוטפים הקבועים. לכן סביר שבתחילה יהיו אלה דיונים בדרג של אנשי מקצוע ופקידים בלבד, ורק בהמשך, ובוודאי רק לאחר הבחירות, דיונים בדרג גבוה יותר.

ממשיכים בשיתוף-פעולה

בינתיים, למרות החלטת הרשות הפלסטינית שלא לקבל עוד את הסיוע הביטחוני האמריקאי, בשל החקיקה האמריקאית שלפיה תהיה הרשות חשופה לתביעות בשל אירועי טרור אם תמשיך לקבל סיוע כזה - מתברר כי שיתוף הפעולה בין זרועות הביטחון הפלסטיניות לארה"ב ולישראל נמשך ללא הפרעה.

יו"ר הרשות אבו מאזן אמר השבוע בראיון כי למרות הפסקת הסיוע נמשכים הקשרים ושיתוף הפעולה הביטחוני, וכי מדובר באינטרס משותף של כל הצדדים. ללא קשר זה - הכול יקרוס, אמר. גורמי ביטחון ישראלים ופלסטינים אישרו כי אין שינוי בקשרים המתקיימים בין הצדדים, וכי גם הנציגים האמריקאים מעורבים בנעשה כפי שהיה קודם לכן. לדברי הפלסטינים, האמריקאים הבטיחו כי יימצא מוצא משפטי שיאפשר את המשך הסיוע הביטחוני לפלסטינים, ולו בשל העובדה שמדובר באינטרס אמריקאי. 

חשיפת "גלובס": מתווה הסדרה חדש ברצועת עזה - האו"ם ינהל את הפרויקטים, והכסף לא יעבור דרך חמאס

בחודשים האחרונים מתנהלות שיחות בתיווך מצרי ובסיוע שליח האו"ם ניקולאי מלדנוב, לחדש ולבסס את מה שמכונה ההסדרה בין חמאס לישראל. בשיחות מעורבות גם מדינות כמו קטאר ומדינות אירופיות מתוך פורום המדינות התורמות, שהוקם לאחר מבצע "צוק איתן".

הצדדים הביטחוניים של ההסדרה לא סגורים, בין השאר בשל סירוב חמאס לקבל את הדרישה הישראלית להפסקת ההפגנות על הגדר ולאכיפת השקט על הארגונים הסוררים.

בהיבט הכלכלי, לעומת זאת, ההתקדמות רבה. לפי גורם ישראלי הבקי בפרטים, אחד מהמכשולים הגדולים ביותר - המחלוקת על ניהול הפרויקטים הכלכליים - נפתר ככל הנראה.

ישראל והמדינות התורמות סירבו לאפשר לחמאס לנהל כמה מהפרויקטים שעל הפרק, חלקם ארוכי-טווח כמו מתקן ההתפלה, וחלקם נועדו לפתור את הבעיות המיידיות כמו קו החשמל הנוסף מישראל. הרשות הפלסטינית, שניהלה מקצת מהפרויקטים קודם לכן, הורחקה מהם בשל העימות עם חמאס. הפתרון ניתן על-ידי מלדנוב, שהצהיר בחודשים האחרונים על הצורך להכניס את האו"ם לפעילות נרחבת יותר באזור, ובין השאר הפעיל את יחידת ניהול הפרויקטים של האו"ם, PMU, בכמה פיילוטים קטנים. לפי ההצעה שעל הפרק, היחידה הזו תקבל אישור ישראלי ובינלאומי להרצת הפרויקטים הדחופים, כשהמימון המגיע מהמדינות התורמות לא עובר כלל ידיים של אנשי חמאס ברצועה.

אחד מהפרויקטים המיידיים הוא תשתיות צנרת מים מודרנית. כיום רוב המים המסופקים דרך הצנרת הקיימת מזוהמים או מליחים מדי, ולא יכולים לשמש לשתייה. מים לשתייה מגיעים במיכליות, מבארות וממתקני איסוף גשם. הצנרת החדשה תפתור את בעיית הזיהום, וגם חלק מבעיית ההמלחה, והיא תחובר לצנרת הישראלית. ישראל מחויבת להעביר לרצועה אספקת מים שוטפת בכמויות שנקבעו בהסכמים, אך חלק לא קטן ממים אלה לא מגיע ליעדו בשל התשתית הרעועה.

הסיפור הזה מתקשר גם לפרשיית מזוודות הכסף מקטאר. הנסיכות מהמפרץ התחייבה להעביר לפלסטינים 60 מיליון דולר לתשלום עבור סולר לתחנת הכוח, ועוד 90 מיליון דולר למשכורות ולמשפחות נזקקות. לאחר העברה של 30 מיליון דולר, החליט חמאס כי הוא מסרב לקבל את התשלום של החודש שעבר. הסירוב מוסבר בביקורת הפנימית על חמאס שהוא מסכים לקבל את הכספים לפי תכתיב ישראלי. לאחר דין ודברים סוכם כי נתח הכסף המיועד למשפחות נזקקות יורחב לכ-10 מיליון דולר, והיתר, כ-5 מיליון דולר בחודש, יועבר למימון פרויקטים של תשתית. מקצת הכסף מועבר לרכישת גנרטורים ודלק לבתי חולים, והיתר נשמר לפרויקטים הגדולים יותר שאותם ינהלו מלדנוב ואנשיו.

אבל עם כל ההתקדמות והאופטימיות, הבחירות בישראל מאפילות על המתרחש ומעכבות את הדיונים. חמאס הבהיר כי הוא אינו מוכן לנהל מו"מ על הכסף, לנוכח השימוש הפוליטי שנתניהו עושה באמצעות עצירת המימון מקטאר. באו"ם מנסים לקדם בכל זאת את הדברים הדחופים ביותר. אחד מהמעורבים בכך אמר ל"גלובס" כי עם כל הכבוד לתהליך הפוליטי הישראלי, המצב ברצועת עזה חמור והילדים החולים שם לא יכולים להמתין ולראות איך ומתי נתניהו מקים קואליציה כשכתב אישום מעל ראשו. 

עוד כתבות

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן