גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"האג'נדה נגד הנדסה גנטית נשמעת יפה, אבל התוצאה היא שאנשים מתים"

פרופ’ דוד זילברמן, הכלכלן שסחף אחריו 100 זוכי פרס נובל כדי לאשר גידול של אורז מהונדס גנטית בבנגלדש, חושב שגידול אורגני הוא פריבילגיה של עשירים, לועג לכלכלני חקלאות שלא מדברים עם חקלאים וכועס על הפיכת בעיית האקלים לעניין פוליטי ● "כשבונים מודלים כלכליים בלי להבין מה קורה בשטח, כמעט תמיד דופקים את העניים", אומר זוכה פרס וולף ל-2019

פרופ’ דוד זילברמן / צילום: איל יצהר
פרופ’ דוד זילברמן / צילום: איל יצהר

"יום אחד, כשהבן שלי אירח בביתנו בת זוג חדשה, שמעתי אותו אומר לה, 'הכנתי לך סלט. זה אורגני!'", מספר פרופ' דוד זילברמן, מומחה לכלכלת חקלאות מאוניברסיטת ברקלי. "הוא יודע שאין משמעות רבה לירקות ולפירות אורגניים, כל עוד רוחצים אותם, ולפעמים זה אפילו בריא פחות מירקות ומפירות רגילים, אבל הבנתי שהוא הכין לה סלט אורגני כהצהרה: תראי כמה אני תרבותי, כמה אני נקי, כמה אני בריא, כמה אני עשיר".

זילברמן לא מתלהב מהטרנד, כפי שוודאי הבנתם. "אם אדם מערבי מעוניין לשלם פי 6 על כל עלה, אין בכך כל פסול", הוא אומר. "אורגני זה כמו לרכוב על סוסים. זה לא יותר יעיל, זה גם לא באמת פחות מזהם, אבל זה כיף. הבעיה מתחילה כשמנסים לכפות את הגישה הזאת על כל העולם.

"האירופאים מגיעים לאפריקה או למדינות העניות באסיה ואומרים, 'אל תשתמשו בחומרי הדברה' או 'אל תהנדסו את הפירות ואת הירקות', 'אל תחזרו על הטעויות שלנו'. אבל האם לא בגלל ה'טעויות' שלנו תוחלת החיים התארכה כל-כך עד שקרנות הפנסיה קורסות? בלי חומרי הדברה ובלי הנדסה גנטית, הנזק הסביבתי יהיה אדיר. ומי יסבול מזה? לא האנשים שחיים בעיר ואוכלים אורגני, אלא מי שלא יהיו לו פירות וירקות בכלל. מה עם מי שאין לו כסף? באפריקה, באלבניה, בשכונת התקווה, בעזה? אתם קוראים למה שאנשים אוכלים 'ג'אנק פוד', ובשבילם זה אוכל".

"אנשים מתעוורים בגלל אג'נדה יפה"

זילברמן אינו חסיד עיוור של חומרי הדברה או הנדסה גנטית, אבל הוא רוצה שנדייק בעובדות ונדע לאזן בין הצרכים השונים. "האתגר הוא להבין את כל המערכת. הרגולציה יכולה לעשות זאת, לעתים באופן מוצלח יותר מכפי שאנחנו חושבים", הוא אומר.

הוא נותן כדוגמה את המקרה של "אורז הזהב" בבנגלדש. "בעולם מתעוורים כ-500 אלף איש בשנה ממחסור בוויטמין A, ואורז הזהב, שהונדס גנטית כך שהוא מכיל כמות גדולה יותר מהוויטמין, יכול למנוע זאת, משום שאורז הוא רכיב בסיסי בתזונה של העמים שאנשיהם נמצאים בסיכון", אומר זילברמן. "מתנגדי ההנדסה הגנטית התנגדו גם לאורז הזהב, משום שחשבו שמדובר במדרון חלקלק שיוביל לעוד גידולים מהונדסים גנטית, להשתלטות של חברות הענק על גידול האורז ולהפחתת מגוון סוגי האורז בעולם. אולם בינתיים, בגלל ההתנגדות הזאת, אנשים מתעוורים. בעקבות מאמר שלי שניתח את הסיכונים ואת התועלות באישור אורז הזהב, חתמו 100 זוכי פרס נובל על מכתב תמיכה בגידול. זה קרה ב-2017, וב-2018 סוף סוף אושר האורז בכמה מדינות".

אורז הזהב פותח על-ידי המכון לחקר האורז בפיליפינים ומופץ חינם, במקביל לשיווקו על-ידי החברות הגדולות. חברת מונסנטו הצהירה שתעניק אותו חינם, לשימוש חוזר בזרעים, לכל חקלאי שמרוויח ממנו פחות מ-10,000 דולר בשנה.

"אנשים אומרים, 'ההנדסה הגנטית שייכת לחברות הענק', אך הנדסה גנטית לא שייכת רק להן אלא לאנושות. יש הנדסה גנטית באוניברסיטאות, או כידע כללי, והנה, גם מכון מחקר בנגלדשי בשיתוף אוניברסיטה אמריקאית והאו"ם פיתחו לאחרונה עבור בנגלדש חציל חדש, עמיד בפני מזיקים. מוצר כזה בכלל לא שייך לחברות גדולות.

"האג'נדה נגד הנדסה גנטית נשמעת יפה, אבל אם שמים אותה במודל הגיוני של חקלאות כלכלית, התוצאה היא תמיד שאנשים מתים. הרבה יותר אנשים מתים מאשר ביישום האלטרנטיבות. איך אפשר לגדל 'אורגני' במקום לח עם יתושים בגודל של מטוס בואינג? אני לא יודע איזה מין אדם חושב שהוא יכול להחליט שלכמה עשרות מיליוני אנשים באפריקה אין זכות קיום. מי ששבע ועשיר יכול לומר, אני מעדיף לא לקחת שום סיכון. מי שנמצא במצב של מצוקה חייב לקחת סיכונים.

"האפריקאים לא טיפשים, אבל כשהאירופאים אומרים להם אל תשתמשו במזון מהונדס גנטית או בחומרי הדברה כי אנחנו הצטערנו על זה, זה כן מדאיג אותם. מה היה הנס של מדינת ישראל? שבכל פעם שהפטרונים לכאורה שלנו אמרו לנו אל תעשו ככה ואל תעשו ככה, עשינו. גם הסינים לא הקשיבו לאירופאים. גם האפריקאים לא בהכרח יקשיבו".

"עשו מהמדע פוליטיקה"

כשזילברמן החל לחקור חומרי הדברה, הוא אימץ גישה רב-תחומית. "הכלכלנים אמרו, אפשר להשתמש בחומרי הדברה ככל שרוצים כדי להגדיל את התפוקה, עד שמגיעים לרף קריטי שבו החומר כבר לא בריא. לעומת זאת, אנשי הקיימות רצו לבטל את חומרי ההדברה כליל. אני למדתי מודל חדש, מחוקרי החרקים, המבוסס על הביולוגיה של החרק. "ראינו שמשטרים מסוימים של הדברה פחות מעודדים עמידות של החרק אליה. לעומת זאת, אם נהרוג מזיק אחד לחלוטין, עלול לבוא מזיק אחר. אם אתה לא מכניס את הביולוגיה למודל, אז אין לך הבנה, וכשבונים את המודלים הכלכליים בלי הבנה, בסוף כמעט תמיד דופקים את העניים".

כך גם ביחס לשינויי האקלים. "אף שההתחממות הגלובלית הממוצעת על פני כלל כדור הארץ לא תהיה כל-כך גדולה, באזורים מסוימים, בעיקר אלה שהם כבר היום חמים ויבשים, ההתחממות תהיה משמעותית מאוד. כתוצאה מכך, לא ניתן יהיה לגדל בהם מזון. לעומת זאת, באזורים שהיום הם קרים, ניתן יהיה לגדל מזון רב יותר בעקבות השינוי.

"לכן אנחנו מעריכים שהבעיה הגדולה בעקבות השינוי לא תהיה מחסור כלל עולמי במזון, אלא הגירה. את המזון שלא ניתן יהיה לגדל באזורים חמים יתר על המידה, ניתן יהיה לגדל במקום אחר, זה לא נורא. אך האם האנשים שמתגוררים במקומות שבהם החקלאות תהפוך בעייתית יוכלו לזוז כאוות נפשם למקום עם מזג אוויר מפנק יותר? האם הצפון אמריקאים יפתחו את שעריהם ויקבלו את המקסיקאים? האם האירופאים יחבקו את האפריקאים? הרוסים את הסינים?" לדברי זילברמן, הפתרון טמון בפיתוח טכנולוגיה שתאפשר לחקלאים במדינות היבשות והחמות להמשיך לגדל מספיק מזון, למרות השינוי".

לדברי זילברמן, הנדסה גנטית של אורז, למשל, יכולה לאפשר גידול של מספיק אורז כך שישמש דלק ביולוגי ידידותי יותר לסביבה, בלי שמחירי המזון יעלו. כך, שימוש בהנדסה גנטית יכול לעזור להתמודד עם ההתחממות הגלובלית, לא על חשבון החקלאים או הרעבים.

"היום יש פיצול. אם אתה רפובליקאי, אתה בעד הנדסה גנטית וסקפטי לגבי שינויי האקלים, ואם אתה דמוקרט, אתה מאמין בשינוי האקלים ואמור להתנגד להנדסה גנטית. עשו מהמדע פוליטיקה, וזה הדבר הכי גרוע. זה הורג אנשים בסוף, ולא את הילדים של הפוליטיקאים".

"ברקלי הצילה את החיים שלי"

פרופ' זילברמן, שמחקריו ומאמרי הדעה שלו הצליחו לסחוף את זוכי פרס נובל, הוא ישראלי לשעבר שמלמד היום באוניברסיטת ברקלי, בחוג לכלכלת משאבים וקיימות. לאורך השנים, נקודת המבט הייחודית והידע הרב-תחומי שלו על דילמות של כלכלה, חקלאות וקיימות הקנו לו אמינות רבה בקרב קובעי מדיניות. הוא הצליח לאזן בין צורכי המשק לבין צורכי החקלאים וצורכי הסביבה, ולמחקרים שלו הייתה השפעה רבה. לפני כחודש הוכרז כזוכה בפרס וולף הישראלי, הנחשב אחד המנבאים החזקים לפרס נובל.

"נולדתי בירושלים, למדתי בתיכון ליד"ה", הוא מספר. "בזכות הנח"ל הגעתי לקיבוץ כפר החורש, ושם עסקתי כמובן בחקלאות, כי הקיבוץ בסופו של דבר הוא יחידה חקלאית מאוד מגוונת ומודרנית. עבדתי בלול, השקיתי, קטפתי תפוחי עץ. החוויה הזאת לימדה אותי שאני לא רוצה להיות חקלאי. הבנתי שאני ילד עירוני".

מה העדפת בעיר?

"אני אוהב את האנונימיות, לפגוש אנשים חדשים. הקיבוץ הוא מקום מצוין לגור בו כשאתה נשוי עם כמה ילדים".

זילברמן שירת כלוחם במלחמת ששת הימים ברמת הגולן, ולאחר השחרור ביקש לצאת ללימודים. "הייתה לי משפחה לא הכי עשירה בעולם, אז התחלתי לעבוד כסוכן מכירות, ואחר-כך ב'כור מחשבים', וזו הייתה בעצם פריצת הדרך שלי, כי מינו אותי לאחראי על השכר. מילד ביישן הפכתי למנהל שאחראי על אלפי משכורות. אבל ראיתי שזה לא חיים. כילד, אתה מרוויח כסף והולך לכל מיני מסעדות ומרשים בחורות, אבל זה הרבה מאוד עבודה ולא מאוד מעניין. היו לי אז שני בני דודים שעשו דוקטורט בארה"ב, וזה נראה לי מושך יותר".

בזמן שעבד, למד זילברמן כלכלה וסטטיסטיקה באוניברסיטת תל-אביב. "תמיד איחרתי, תמיד ישנתי בשיעורים, ובכל זאת השארתי רושם חיובי", הוא אומר. הוא התקבל לדוקטורט בכמה אוניברסיטאות מובילות. "הייתי צריך לבחור. בקורנל היה קר, בשיקגו היו גנגסטרים. בברקלי מזג האוויר טוב, והיה שם גם פרופ' איתן הוכמן, שהיה המנחה שלי בארץ.

"בדיוק פספסתי את מלחמת יום הכיפורים. כל היחידה שלי הלכה בסואץ. הצעתי להצטרף, אבל ממילא לא הייתי חייל מצטיין ולא הרגשתי שאחסר להם. ברקלי הצילה את החיים שלי".

"יש כלכלנים שלא מבחינים בין תרנגולת לפרה"

זילברמן מספר שהגיע לכלכלה חקלאית משום שברקלי הייתה המובילה בתחום הזה. "הפרויקט הראשון שלי, שעבדתי עליו כדי לקבל את המלגה לדוקטורט, עסק בתוצרי בעלי חיים, כלומר קקי של פרות. בדקתי מה יותר אפקטיבי במניעת זיהום - מיסוי על כל פרה נוספת או הגבלה קשיחה של מספר הפרות פר יחידת שטח.

"גילינו שהמס יעיל יותר במניעת זיהום מאשר הפחתת מספר הפרות, אבל ההגבלה הקשיחה פוגעת פחות בתפוקה. פתאום הבנו מדוע קובעי המדיניות בוחרים לפעמים בהגבלה קשיחה במקום במס: הם מאזנים בין אינטרסים שונים".

בעקבות המחקר הזה הוא פרסם את המאמר הראשון שלו, "שהתפרסם בכתב עת מצוין וזה היה הישג לא רע עבור ילד שהרגע הגיע מישראל ובקושי דיבר אנגלית", הוא אומר.

בשנת 1979, אחרי כמה הצלחות נוספות כאלה, קיבל בברקלי משרה בתחום המדיניות החקלאית. "לא ידעתי אז כלום בתחום הזה, אבל האמת היא שאף אחד לא ידע על כך הרבה. כלכלנים, הבעיה שלהם היא שהם לא מעשנים, לא שותים ולא עושים סמים, אז הם לא מתים, רק מתיישנים. לכן הכלכלה לעתים קרובות מנותקת ממגמות חדשות בשטח".

זילברמן החליט שלא יהיה כמו אותם כלכלנים בריאים ומנותקים. "הסתובבתי בכל קליפורניה ודיברתי עם האיכרים, וזה היה הדבר הכי טוב שעשיתי. יש כלכלני חקלאות שלא יודעים מה ההבדל בין תרנגולת לפרה. חלק מהעוסקים בתחום בארה"ב אמנם מגיעים מערי חקלאות במערב התיכון, אבל הם לפעמים הבן של המורה או הבן של הכומר. קבוצה שנייה הם הצדיקים: אלה שרוצים להציל את המדינות המתפתחות ואלה שרוצים להציל את כדור הארץ, ולא תמיד יש חפיפה ביניהם. קבוצה שלישית הם משקיעים בסחורות". לכולם, אומר זילברמן, לא תזיק חשיפה קבועה ומתודית יותר לבני האדם שעושים את העבודה החקלאית.

"כשאין בצורת, לא לומדים דבר"

בסוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת, זילברמן שאל את החקלאים על אימוץ טכנולוגיות. "הסוציולוגים שלטו אז בתחום אימוץ החידושים, והתיאוריה שלהם הייתה שהאימוץ נעשה על-ידי חיקוי. הם בנו מודלים סטטיסטיים לקצב התפשטות החיקוי. אני חשבתי שאנשים הם לא קופים. הם יכולים ללמוד על-ידי חיקוי, אבל רק אחרי שהם בוחרים לעשות זאת.

"בניתי מודל שמביא בחשבון אוסף החלטות של פרטים, שמשתנות עם הזמן. לדוגמה, ייתכן שהגישה שלהם לטכנולוגיה תשתנה אם המחיר יורד או במקרה שהמוצר כבר ותיק והסיכון פוחת. כמו כן, יש רמות שונות של אימוץ. החקלאים הקטנים רגישים יותר לסיכון, אז הם מאמצים טכנולוגיות לאט, אבל כשהם כבר מאמצים אותן, לעתים השימוש שלהם בטכנולוגיה הוא נרחב ואינטנסיבי יותר, כי חשוב להם יותר להחזיר את ההשקעה.

"באותו זמן, החקלאים הקטנים התלוננו שאין להם מספיק מימון להשקעה. כלכלנים לא קיבלו את זה כי רווחה אז תיאוריית השוק המושלם, שלפיה לכל מיזם בעל תשואה חיובית יימצא בהכרח הון להשקעה. אנחנו זיהינו את כשל השוק במקרה הזה, ואחד הדברים הכי חשובים שהממשלה עשתה היה לתת מימון שאיפשר לחקלאים הקטנים לצמוח".

זילברמן הפך אז לשם מוכר בתחום הכלכלה החקלאית, והוא גויס לייעץ לפרויקט ישראלי מבטיח - טפטפות. לפי סיפורי מורשת החקלאות הישראלית, נדמה לפעמים שהעולם הרעב והיבש רק חיכה לטפטפות מישראל, אבל המציאות הייתה קצת שונה.

"לצורך הפרויקט, החלטתי ללמוד לעומק את עולם ההשקיה", מספר זילברמן. הוא החליט להתעמק בביולוגיה של הצמח. "צריך להבין את הבסיס, זה המוטיב העיקרי שלי במקצוע", הוא אומר. "ראיתי שתרומת הטפטפות תלויה בהמון פרמטרים. באדמה חולית או בשיפוע, הטפטוף מועיל. במקומות שבהם האדמה מחזיקה את המים היטב - פחות. אם מגדלים פרי יקר, ואם מחיר המים גבוה, אז יש תמריץ לטפטפות. בקליפורניה לא היה אז בכלל שוק של מים אלא זכויות מים, אז איזה אינטרס יש לחקלאי לאמץ טפטפת, גם אם היא חוסכת, אלא אם כן מדובר בתקופות של בצורת שבהן זכויות המים לא מספיקות? בשוק כזה, אם רוצים לתמרץ את החיסכון במים, צריך לתת למים מחיר. לעומת זאת, באדמות מסוימות שבהן השקיה מוגזמת מציפה את האדמה, לא צריך לתמרץ - ממילא כדאי לחקלאי לאמץ את הטפטוף".

"ממציאי המוצר הישראלים אמרו לי, למה לא כתבת שכולם צריכים טפטוף? איזה מין ציוני אתה? אבל בהדרגה המוצר התקבל במקומות שבהם הוא מועיל באמת, בזכות עבודה של חברת נטפים, הלובי החקלאי והממשלה.

"הדבר החשוב שלמדתי בארה"ב הוא שמה שעושה את אמריקה גדולה זה לא המגזר הפרטי, אלא אך ורק השילוב בין המגזר הפרטי לממשלתי. מי המציא את האינטרנט? המגזר העסקי? לא, האוניברסיטאות בעזרת המון מימון ציבורי. מונסנטו המציאו את ההנדסה הגנטית? מה פתאום. בלי אוניברסיטאות למונסנטו לא היו זרעים. בלי אוניברסיטה במימון ציבורי, לא יהיה מגזר עסקי".

שיעור נוסף שלמד באמריקה הוא שצורך הוא אבי אימוץ ההמצאה. "כשאין בצורת, לא לומדים שום דבר", הוא אומר. "ב-1992, כשהדגים בקליפורניה החלו למות בגלל הבצורת, הצלחנו לפתוח את שוק המים. החקלאים יכלו למכור את המים לבריכות הדגים, ואת המים הם חסכו על-ידי שימוש בטפטפות".

היום, זילברמן מרבה לעבוד עם ארגונים בינלאומיים, עם מדענים מאפריקה ועם חברות מסחריות. הוא מספר שחברת השוקולד מארס נעזרת בו כדי לשפר את יבולי הקקאו. "אני מגיע עד השדה כדי לדבר עם האיכרים, שיושבים בג'ונגל עם מחשב, באמצע שדה קקאו. היום לכל ילד באפריקה יש אופניים וטלפון סלולרי. הבנים לא רוצים להישאר בכפר. אם רוצים שתמשיך להיות חקלאות באפריקה, זו צריכה להיות חקלאות מודרנית, וזה דבר שאני עובד עליו".

"אנחנו חייבים להבין איך הצרכים בסוף שרשרת האספקה משפיעים על ראשיתה"

פרופ' דוד זילברמן עוסק היום בשני נושאים מרכזיים: תשלום עבור שירותים סביבתיים ושרשראות אספקה.

"תשלום עבור שירותים סביבתיים זה אומר, לדוגמה, תשלום קבוע מצד ארגון סביבתי או ממשלה לחקלאים כדי שירחיקו את הגידולים מהנהר, כדי שניתן יהיה לשקם אותו. זו גם פרנסה לחקלאים וגם טוב לסביבה, וזו אופציית פעולה נוספת על חקיקה או מיסוי".

באחד המקרים, במקום שחקלאים ישתמשו במלכודות כדי ללכוד חזירי בר, הנחשבים מזיקים, אמרו להם להזמין ציידים תמורת תשלום. "במקום מזיק שצריך להדביר, נהייתה פרנסה לחקלאים", אומר זילברמן.

מבחינה סביבתית או ערכית מדוע עדיף ציד חזירים על פני הדברתם?

"פשוט כי בני אדם היו נלכדים במלכודות האלה".

במקרה אחר, חקלאים בקניה ביקשו לסלק פילים מבית הגידול הטבעי שלהם, משום שהם הרסו את ערוגות הירקות. "למי יש אינטרס גדול שהפילים יישארו בסביבה? לבעלי המלונות המתפרנסים מתיירות פילים. יצרנו מודל שבו הם משלמים לחקלאי כדי שיגדל את הירקות במקום אחר. בסופו של דבר, הבעיה היא של כולם, וכך צריך לפתור אותה".

מודל שרשרת האספקה של זילברמן אומר את הדבר הבא: כל טכנולוגיה חדשה שנכנסת לשוק יוצרת בתחילת הדרך מונופול מבחינת הספקים שלה, משום שהמוצר הזה הוא היחיד שעבורו שווה לייצר רכיבים מסוימים. "באופן כללי הכלכלה צריכה להביא בחשבון שרוב הספקים לא מייצרים ואז מחפשים למי למכור את הסחורה שלהם בשום החופשי, אלא מייצרים על-פי חוזה, לאייפון, או למקדונלדס, למוצר עם כשרות של רב מסוים. אנחנו חייבים להבין איך הצרכים בסוף שרשרת האספקה משפיעים על ראשיתה, וליצור כל הזמן אלטרנטיבות, גם ללקוחות הסופיים וגם לספקים, שלא ייתקעו. יצרנים צריכים להיות עם היד על הדופק לגבי שינויים המתרחשים בשוק הסופי שלהם, במפגש עם הצרכן, בחידוש טכנולוגי שיכול לטרוף את הקלפים. גם אדם שמקבל החלטה סביבתית צריך לנסות להבין איך היא משפיעה על כל שרשרת הערך". 

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: רויטרס

נעילה חיובית בת"א; בית שמש זינקה 11%, מיטרוניקס ב-8%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.24%, ת"א 90 טיפס ב-0.7% ● רבל דיווחה על זינוק ברווח הנקי ברבעון השני ● מנועי בית שמש קופצת לאחר הדוחות ● חלל תקשורת ממשיכה לטפס ● אמת והמלט נופלות לאחר הדוחות

ריאנאייר / צילום: שאטרסטוק

חרף האזהרות משביתה: כל טיסות ריאנאייר מבריטניה התקיימו היום כמתוכנן

טייסי חברת הלואו קוסט פצחו היום בשביתה של 48 שעות, אך הטיסות התאפשרו לאחר שריאנאייר הציבה טייסים שמשתייכים לאיגודי עובדים אחרים

מפעל של רבל / צילום : אתר החברה

רבל: עלייה של 25% בהכנסות ל-65 מיליון אירו; המניה קופצת

רבל שבשליטת קיבוץ רביבים ושמוליק וולודינגר רשמה עלייה ברווח הנקי מ-1.13 מיליון אירו ברבעון השני של 2018, לרווח נקי של 2.4 מיליון אירו ברבעון השני השנה ● ה-EBITDA ברבעון השני של 2019 הגיע לשיא של כ-10.4 מיליון אירו

יואב וינברג / צילום: עינת לברון

מניית אמת מחשוב צונחת: דוח חלש יחסית בהשוואה לדוחות טובים שפרסמו חברות אחרות ממגזר ה-IT

רווחי החברה ברבעון צנחו בחצי, והיא מסבירה זאת בעסקאות מהותיות בשיעורי רווח נמוכים מהממוצע

חסן רוחאני, נשיא איראן, בעצרת האו"ם / צילום: Reuters, Carlo Allegri

תגובה יצירתית להשפלה אמריקאית: נשיא איראן מחק 4 אפסים מהמטבע. איך תושפע הכלכלה?

השפעת העיצומים על המדינה צוברת תאוצה: שער הדולר באיראן הגיע לשיא של 120 אלף ריאל לדולר, שיעורי האינפלציה מזנקים ושוק הדיור קורס • ח’אמנאי מציע לפתח את תחום התרופות ולהפסיק להסתמך על הנפט

אייל לפידות \ צילום: אמיר מאירי

לפידות הותיר חותם: הפסד של 44 מיליון שקל לשיכון ובינוי ברבעון, גם בעקבות עלייה ניכרת בהוצאות שכר הבכירים

את המחצית הראשונה של השנה סיימה קבוצת הנדל"ן והתשתיות ברווח של 465 מיליון שקל, הודות למכירת עיקר החזקותיה בחברת הנדל"ן ADO הפועלת בגרמניה בעיתוי אופטימלי ● על יתרת ההחזקה ב-ADO נרשם ברבעון השני הפסד של כ-45 מיליון שקל

פרויקט מתחם צעירים האצל חולון / הדמיה: אלד פסגות, יח"צ

אור ירוק לפרויקט תמ"א 38 נרחב בתל גיבורים בחולון

במסגרת הפרויקט יתווספו 59 דירות ל-80 דירות קיימות בחמישה בניינים ברחוב האצ"ל שבחולון

תמונה של הרובוט לניקוי בריכות של חברת מיטרוניקס / צילום: יח"צ

מיטרוניקס צומחת, והמניה נושקת לשיא: יצרנית הרובוטים לניקוי בריכות מהקיבוץ שווה 2.8 מיליארד שקל

מיטרוניקס מציגה עלייה של 10% בהכנסות הרבעוניות, ל-308 מיליון שקל, ויציבות ברווח הנקי, שעמד על 59 מיליון שקל ● תחלק 48 מיליון שקל כדיבידנד לבעלי המניות

איימן עודה / צילום: איל יצהר

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה: מוכן להצטרף לקואלייצית מרכז-שמאל

כפי שפורסם ב"גלובס" עוד באפריל, איימן עודה ציין כי הוא מוכן להמליץ על בני גנץ לראשות הממשלה בתמורה למספר תנאים, בהם ביטול חוק הלאום והסדרת הבנייה ביישובים הערבים ● יו"ר בל"ד, מטנאס שחאדה: "דברי איימן עודה מנוגדים לעמדה של המשותפת ושל בל"ד"

אבי בן אסאייג / צילום: יחצ

הלב בישראל, העיניים לחו"ל: מה מתכננת נסטלה לאסם, ולמה העובדים חוששים?

בתחילת השבוע הוכרז באסם סכסוך עבודה על רקע הכוונה להעביר 40% מהייצור של טבעול לצ'כיה; במקביל נמכרה פעילת הגלידה, ומתקיימים ניסיונות למכור את "בית השיטה" • שלוש שנים חלפו מאז הפכה נסטלה לבעלים של 100% מאסם ומחקה את החברה מהמסחר, וכעת העובדים חוששים מצמצום הייצור בישראל • אסם: "השגנו הישג חשוב בכך שנבנה לטבעול מפעל חדש בישראל" ● ניתוח גלובס

פרויקט עזריאלי Town, ת"א / הדמיה: יח"צ

סמסונג שכרה 6 קומות בפרויקט עזריאלי Town בת"א

החברה שכרה 9,000 מ"ר במחיר משוער של 120-140 שקל למ"ר בפרויקט ● לפי דוח החברה לרבעון השני של 2019, מרבית שטחי המשרדים בפרויקט שווקו

דונלד טראמפ/ צילום: רויטרס

מדד מנהלי הרכש בארה"ב נפל לשפל של עשור, והאינדיקטור שמזהיר מפני מיתון מופיע שוב

מדד מנהלי הרכש של Markit למגזר הייצור בארה"ב ירד בניגוד לציפיות לשפל שלא נראה מאז שנת 2009 ● התשואה על האג"ח האמריקאי ל-10 שנים משקפת תמורה נמוכה יותר מזו של האג"ח הקצרות, וזאת בפעם השלישית תוך שבוע

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון./ צילום: רפי קוץ

למה המשקיע הישראלי יכול להרגיש טוב יותר מאחרים?

על רקע ירידת ריביות בכל העולם וריבוי השווקים שבהם תשואות האג"ח שליליות, מתעוררת השאלה מה יכול בנק ישראל לעשות - אם הוא בכלל צריך לעשות - וכיצד יושפע המשקיע הישראלי מהצעדים האלה


חיים כצמן, בקניון פרומנדה של אטריום בוורשה / צילום: יחצ
 / צילום: יח"צ

גזית גלוב המשיכה להציג שיפור בפרמטרים התפעוליים והפיננסיים, לצד הפסד רבעוני של 83 מיליון שקל

חברת הנדל"ן המניב רשמה ברבעון השני של 2019 ירידת ערך נכסים בסך של 90 מיליון שקל והוצאות אחרות של 131 מיליון שקל ● ה-NOI (ההכנסה תפעולית נטו מהשכרת מבנים) גדל ברבעון ב-2% ל-514 מיליון שקל, כאשר ה-NOI באיחוד יחסי טיפס ב-5.6% ל-338 מיליון שקל ● גזית גלוב נסחרה היום לפי שווי של 6.7 מיליארד שקל

אצטדיון בלומפילד ממערב. / צילום: איל יצהר

חצי מיליארד שקל בלי חניה: השכנים של בלומפילד המחודש מודאגים ויש להם סיבה טובה

השיפוצים נגמרו והשכנים חוששים מחזרת האוהדים שמצידם דואגים מהמחסור בחניות ● בעירייה מקווים שהחזון שלהם להניע אוהדים למגרש בתחבורת המונים יתממש ● האם השקעת העתק במגרש הנוצץ של ת"א מוצדקת

אנגלה מרקל. הביאה סגנון צילום: רויטרס,
Hannibal Hanschke

התשואה על האג"ח של גרמניה ל-30 שנה - מתחת לאפס

המשקיעים נוהרים לחוף מבטחים, ולצד היפוך עקום התשואות באג"ח של ממשלת ארה"ב, אלה של גרמניה לטווח הארוך מציעות תשואה שלילית ● המשמעות: המשקיעים יקבלו תמורה נמוכה מהסכום שהשקיעו, ולו רק בכדי להבטיח לא לאבד יותר מערך ההשקעה

מתוך הקמפיין של "טורנדו" / צילום: יח"צ

קריר בבית, חם על המסך: טורנדו - הפרסומת הזכורה ביותר השבוע

בראש טבלת הפרסומות הזכורות מדורגת השבוע טורנדו עם החסויות: "התחזית: סחוניה דל-מות" ו"רק אתם שולטים במזג-האוויר" ● בראש הפרסומות האהובות מדורגת הפרסומת של מפעל הפיס ללוטו, שהיא גם הפרסומת המושקעת ביותר בשבוע החולף

סטנלי פישר / צילום: רויטרס

בצל החשש מהאטה עולמית: בכירי הבנקאים המרכזיים מתכנסים לדון ב'צעדים חסרי תקדים'

הפדרל ריזרב יקיים בסוף השבוע את הכנס השנתי שלו בג'קסון הול • עיני המשקיעים יהיו נשואות אל יו"ר הפד פאוול, שמנסה לשמור על עצמאותו מול טראמפ • בכנס יציגו כלכלנים בכירים בראשות סטנלי פישר הצעה לא שגרתית לבנקים מרכזיים • ההאטה העולמית והמדיניות המוניטרית יעמדו במוקד "ועידת הנגידים" של גלובס שתתקיים ב-1.9 בתל אביב בהשתתפות: נגיד בנק ישראל אמיר ירון, סטנלי פישר, קרנית פלוג ויעקב פרנקל

משחק ליגה בין בית"ר ירושלים ומכבי תל אביב  / צילום: עודד קרני, מנהלת הליגות

ליגת העל חוזרת: חמש סיבות שהכדורגל הישראלי נשאר מאחור

ליגת העל בכדורגל חוזרת ביום שבת ● למרות החגיגה, ישנן המון סיבות לדאגה לנוכח מצב הענף בישראל ● כתבי "גלובס" התארחו באולפן "גלובסטוק" ונתנו כמה סיבות למה הכדורגל הישראלי נמצא בפיגור לעומת שאר העולם ● האזינו בבינג'

סמי תותח, יו"ר ומנכ"ל זמני של מטומי / צילום: יחצ

חוזרים למתווה של הסדר חוב? בוטלה מכירת החברה הבת של מטומי תמורת 36 מיליון דולר

חברת האינטרנט ממשיכה לאכזב את המשקיעים: המניה השלימה צניחה של 99% מאז הרישום הכפול בת"א, והאג"ח שהנפיקה כאן נסחרות בתשואת זבל של 62%