גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבנק המרכזי באמריקה הסתכן בפגיעה במוניטין והניף דגל לבן; מה זה יעשה לשווקים?

כך נטש הפדרל ריזרב בתוך חודש אחד את הצהרותיו על "נרמול" רמת הריבית וצמצום מאזנו האימתני - ועבר להקפאת תוואי ההעלאות ועצירת מגמת הצמצום, כשהוא מאבד שליטה בכלי המוניטרי המרכזי שלו ומסתכן בפגיעה במוניטין

קברניטי הפד בעבר ובהווה, בן ברננקי ג’נט ילן וג’רום פאואל / צילום: רויטרס, Christopher Aluka Berry
קברניטי הפד בעבר ובהווה, בן ברננקי ג’נט ילן וג’רום פאואל / צילום: רויטרס, Christopher Aluka Berry

בסוף ינואר נפל דבר. בהודעה שנלוותה להחלטת הריבית, שנותרה ללא שינוי, הסביר יו"ר הבנק המרכזי של ארה"ב, ג'רום פאואל: "אומנם הכלכלה האמריקאית במקום טוב, אבל ההאטה בסין ובאירופה, הברקזיט, שיחות הסחר והשפעת חמשת השבועות של השבתת הממשל שלחו סימנים סותרים בנוגע לתחזית". בתפנית חדה מהצהרותיו בשנים האחרונות הוסיף פאואל והסביר כי "הקטנת המאזן של הבנק תסתיים מוקדם מהצפוי והמאזן יהיה גדול ממה שתכננו מלכתחילה".

הנה כי כן, עטוף במילים גבוהות שאת פשרן קשה לעתים להבין, הודה הפדרל ריזרב סוף סוף כי אין לו כל מושג מה הוא עושה, כי הצהרותיו היו לא יותר מאוויר חם, וכי הוא חסר ישע בנוגע להחלטה מה לעשות מכאן והלאה.

איך הגיעו הדברים לידי כך?

כמו הילד ההולנדי האמיץ שהחזיק את האצבע בסכר, כך ראה את עצמו הפד לאורך השנים, כלשונו של יו"ר הבנק בן ברננקי בספרו האוטוביוגרפי "האומץ לפעול", כמי שתפקידו "לקבל החלטות שאינן פופולריות לטובת המדינה בטווח הארוך. זו הסיבה שהפד קיים כבנק מרכזי, עצמאי פוליטית. הוא נוצר בדיוק לצורך זה, לעשות את מה שצריך לעשות, אשר אחרים לא יכולים או לא רוצים לעשות".

מאחר שלפד מאז ימי קודמו של ברננקי, אלן גרינספן, הייתה דעה טובה על עצמו הרבה מעבר למה שהמציאות הצדיקה, ומאחר שהוא האמין באמת ובתמים כי הוא יכול לנהל את הכלכלה ולייתר כל מחזוריות טבעית, הדברים היו אמורים להתנהל באופן הבא: כאשר המחזוריות הכלכלית נוטה כלפי מטה וסימני שפל נראים, הפד יוריד את הריבית כדי להגדיל את כמות האשראי והכסף, וכך לעודד פעילות כלכלית. כאשר המשק חוזר לפסים של פריחה, בזכות אותו עידוד, הריבית שוב תועלה כדי לשמר איזון בכמות הכסף, במחירי הנכסים, בתמריץ לחיסכון, ובמחירים במשק באופן כללי.

דרך החשיבה הזו, המוניטריסטית, העוסקת בוויסות כמות הכסף באמצעות הריבית, דומה או משלימה לתיאוריה הקיינסיאנית הפיסקלית, הנוגעת לתקציבי המדינה. את האחרונה הביא לעולם הכלכלן הבריטי ג'ון מיינארד קיינס בשנות השפל של תחילת המאה שעברה. על פי קיינס, על הממשלות לנקוט מדיניות תקציבית שהיא "הפוכה למחזור הכלכלי". כלומר, בשעה של משבר כלכלי הממשלה תנהיג תקציבים גירעוניים כדי לעודד את הביקושים ולגרום לכלכלה להתחיל שוב לנוע, ולעומת זאת בשעה שהכלכלה פורחת הממשלה תעלה מיסים ותצבור עודפים. מעין גירסה משופרת של השנים הרזות והשנים השמנות של יוסף ופרעה במצרים.

לאחר המשבר של 2008, הבנקים המרכזיים בעולם נקטו שלל אמצעים ללא תקדים כדי להיחלץ ממנו. הם הורידו את הריבית לאפס (ארה"ב) ואף לשלילית (יפן ואירופה), וכן הדפיסו כ-15 טריליון דולר ורכשו בהם איגרות חוב שונות. בארה"ב היו רוב איגרות החוב האלו של הממשלה הפדרלית. כך יכלה הממשלה להריץ גירעונות עתק, יותר מטריליון דולר בשנה, בלי שהריבית על החוב הממשלתי, ובעיקר על האיגרות לטווח בינוני וארוך, קרי לעשר ולשלושים שנה, תעלה.

האג"ח האלו הגיעו לשפל של 70 שנה בקיץ 2015, שעה שהריבית על איגרות החוב הממשלתיות ל-10 שנים, קנה המידה לכל הריבית במשק, עמדה על כ-1.5%. הדפסה זו של כסף כונתה "הרחבה כמותית", ובארה"ב היא גרמה למאזן הפד לתפוח מכ-800 מיליארד דולר לפני המשבר לכ-4.5 מיליארד דולר ב-2015.

ברננקי הסביר את תפיסת העולם

בנאום מיולי 2013, "מאה שנים של בנקאות מרכזית: מטרות, מסגרת, אחריותיות" ( A Century of U.S. Central Banking: Goals, Frameworks, Accountability ), הסביר יו"ר הבנק דאז, ברננקי, את תפיסת העולם שמאחורי היד המושיעה.

"השנים שבין 1984 ל-2007 היו תקופת ה'איזון הגדול' (Great Moderation), שבה הפד הצליח באופן ממשי בהשגת מטרותיו - תעסוקה ויציבות מחירים. יציבות פיננסית (שהייתה הסיבה המקורית להקמת הפד, כפי שסוקר בתחילת נאומו) נותרה מטרה כמובן, והפד טיפל בסיכונים ליציבות הפיננסית והגיב כאשר דברים קרו במערכת הפיננסית, בקריסה של 1987 או בהתקפות הטרור של 2001, אך עכשיו לאחר המשבר של 2008 הפד שוב רואה את אחריותו ליצירת יציבות פיננסית כמטרה מרכזית זהה לשתי המטרות האחרות".

ואיך ידאג הפד להשגת היעד הזה? המשיך ברננקי: "על ידי ייצור נזילות בשעה של פאניקה, כמו שעשינו ב-2008"... או במילים של אחד מהמחוקקים של חוק הפדרל ריזרב בתחילת המאה ה-20: "לספק את האמצעים שיאפשרו להפסיק פאניקות פיננסיות זמניות, וכך לייצר יציבות פיננסית".

מאחר שהפד האמין באמת ובתמים כי הוא יכול לשלוט במחזור הכלכלי וכי הורדת הריבית היא דרך דו-סטרית, כלומר ניתן גם להעלותה, הודיעה הוועדה המוניטרית של הפד (FOMC -The Federal Open Market Committee ) בספטמבר 2014 כי בדעתה לנקוט צעדים כדי להחזיר את המדיניות המוניטרית למצב נורמלי. 

מה יקרה לריבית במיתון הבא

"הפד מתכונן עכשיו 'לנרמל'"

יו"רית הפד דאז, ג'נט ילן, הסבירה: "הואיל והכלכלה חזרה לנורמליות לאחר המשבר הפיננסי ולאחר ההאטה החדה שהיא גרמה, הפדרל ריזרב מתכונן עכשיו 'לנרמל' חזרה את המדיניות המוניטרית שלו".

בתחילת 2015 פורסמו העקרונות של "מדיניות הנורמליזציה". הם כללו את שני המרכיבים הבאים: העלאה הדרגתית של הריבית הבין-בנקאית ל"רמות יותר נורמליות" (לשון הבנק המרכזי) וכן הורדה הדרגתית של ההחזקות באיגרות החוב.

חלפו עוד שמונה חודשים, ובדצמבר 2015 הפד סוף סוף מצא כי בשלו התנאים להעלאת הריבית, הראשונה מאז דצמבר 2008. עוד שנתיים חלפו, ובספטמבר 2017 החליט הפד גם להתחיל ליישם את המרכיב השני בתוכנית הנורמליזציה, קרי לצמצם את מאזנו ולהפחית את כמות איגרות החוב שהוא מחזיק.

באוקטובר 2017 צמצם הפד 10 מיליארד דולר ראשונים של אג"ח, קרי לא קנה אג"ח חדשות כאשר ישנות הגיעו לפירעון, זאת מתוך החזקה של 4.5 טריליון דולר. במקביל המשיך הפד גם בהעלאת הריבית הבין-בנקאית המשפיעה על הריביות לטווח קצר ל-2.25%-2.5%. בינתיים מדיניות הצמצום נמשכה כמוצהר, וכך בין ינואר לדצמבר 2018 צמצם הפד את מאזנו בכ-400 מיליארד דולר, כ-10% מהמאזן.

הואיל ובמקביל הממשלה הפדרלית שחררה כל רסן ביחס לגירעונותיה, הריבית על האג"ח ל-10 שנים קפצה וחיש מהר חצתה את קו ה-3% ואפילו רמה של 3.5% כבר נראתה באופק. העלייה בריבית על כל המשתמע ממנה לחוב החברות בהיקף של 9 טריליון דולר, יחד עם הציפייה להמשך הנורמליזציה, הייתה כדלי מים קרים שנשפך על שוק המניות הרותח זה כמעט עשור, והירידות לא איחרו לבוא.

טראמפ עלה להתקפה על פאואל

הירידות הצפויות אך המהירות בשוקי המניות והאג"ח שעה שהפד מנסה להחזיר את הריבית ל"רמה נורמלית", כלשונו, עוררו את נשיא ארה"ב אשר מזמן קשר את עתידו הפוליטי למקום שאליו עתידו הכלכלי קשור זה שנים, קרי שוקי ההון. הוא פתח במתקפת ציוצים בוטה ומאיימת ללא תקדים נגד העומד בראש הפד. הוועדה המוניטרית קיבלה גם היא רגליים קרות מהירידות הקלות בשווקים, כאילו שתפקיד הפד כולל הבטחה לקיים לעד שוק מניות חד כיווני.

והנה, לא עברה שנה, ועוד לפני שפחות מ-10% ממאזן הבנק המרכזי הוקטן, הפד הרים דגל לבן. ב-30 בינואר השנה, בשינוי כיוון מדהים של כל הצהרותיו מאז 2014, הפד הודיע כי "יהיה גמיש ביחס לשינויים שייעשו בריבית העתידית", וכן כי "הוא מוכן לשנות כל פרט ביחס להקטנת מאזנו בהתאם להתפתחויות הפיננסיות". אם כן, הנורמליזציה שעליה הכריז ברוב רושם תיאלץ לחכות.

השווקים קראו את ההודעה הזו, וזינקו אל על. הריבית על האג"ח ל-10 שנים ירדה לאזור 2.65%, והחוזים העתידיים מעניקים סבירות של 10% בלבד שנראה עוד העלאת ריבית השנה.

וכך, במהירות הבזק ותחת מטר ציוצים מהבית הלבן, הרכבת של הנורמליזציה הגיעה לתחנתה הסופית ויחד עימה מדיניות מוצהרת בת דור. כמו הפרדוקס של הממשלה הפדרלית המריצה גירעונות מתמשכים בהיקפים כמעט חסרי תקדים דווקא בשעה שהכלכלה לכאורה בשיאה והאבטלה בשפל של 50 שנה, כך גם הפד. אף ש"הכלכלה במקום טוב", כלשון היו"ר, ואף שהאבטלה בשפל, והמחירים, לפחות באופן רשמי, יציבים, הבנק המרכזי אינו מסוגל לנרמל את מדיניותו המוניטרית כפי שהבטיח והצהיר חגיגית שוב ושוב רק לפני שנה, שנתיים ושלוש.

האמת צריכה אפוא להיאמר: הפד איבד שליטה ולראשונה הוא גם מודה בכך, אפילו שהוא עוטף הכול במילים של שבת. לאחר שהרגיל את הכלכלה במשך 10 שנים לפעול בסביבה של ריבית אפסית, ברור כי כל חזרה ל"רמה נורמלית", כלשון הבנק המרכזי, תגרור תגובה בשווקים. ואם הפד אינו יכול לעמוד בתגובה, ולו הקלה ביותר כפי שראינו באירועי דצמבר-ינואר, ברור כי הוא איבד למעשה את השליטה בכלי המוניטרי העיקרי שלו. אובדן שליטה זה משמעותו לא רק שהפד אינו יכול להתמודד עם עודף אשראי בעת הבועה אלא גם שהוא חסר כלים להתמודד עם בעיות נזילות בעת השפל.

כפי שניתן לראות בגרף המצורף, בכל פעם שהפד עצר את העלאת הריבית, הצעד הבא היה הורדתה בכ-5%. עצירת הריבית על 2.25%-2.5% משמעותה אפוא אחת - הדרך היחידה להפעיל את הכלי המוניטרי בעתיד, באופן דומה לעבר, תביא את הריבית למינוס 2.5%-3%. זהו צעד דרסטי שספק אם לפד המאבד במהירות את האשראי הציבורי, יהיה הכוח הפוליטי לבצע.

יתר על כן, שום כלכלה לא מתפתחת ושום עושר חדש לא נוצר מהגדלת כמות הניירות, אלא רק מהגדלת כמות המוצרים, וכל ניסיון שנעשה בהיסטוריה לפתור בעיות מבניות על ידי הגדלת כמות הכסף הסתיים באסון.

עתה, לאחר שנטש בחודש אחד מדיניות והצהרות בנות דור, הפד גם הורס את מעט המוניטין שנותרו לו. כשמתברר לכול כי הוא תקע את העולם במשטר של ריבית כמעט אפסית והרחבה כמותית מתמשכת, מי מלבד האחוזון העליון המחזיק ברוב המניות בבורסה, יאמין כי המוסד הזה אכן מסוגל כלשונו המתרברבת "לקבל החלטות שאינן פופולריות לטובת המדינה בטווח הארוך... ולעשות את מה שאחרים לא יכולים או לא רוצים לעשות".

מס העשירים: הכעס מתועל למרוויחים מהשיטה במקום למחולליה

המאמר שכתבתי על אלכסנדריה אוקסיו קורטז גרר בעקבותיו תגובות רבות. אחדות לדאבוננו היו מיזוגניות וגזעניות להחריד, אך כעס והדחקה לא ישנו את המציאות. אישה או לא, אוהבת ישראל או לא, סוציאליסטית או לא, אוקסיו קורטז היא קול אותנטי הצובר פופולריות.

סקר שנערך על ידי Hill-HarrisX מצא כי 59% מהאמריקאים תמכו בהצעה להעלות את המס על העשירים. מצב הרוח הלאומי בארה"ב אינו סוד, ופוליטיקאים נוספים מגיבים בהתאם.

הסנאטורית אליזבט וורן, מועמדת בעלת סיכוי של ממש בפריימריז המתקרבים של המפלגה הדמוקרטית, הציעה מס אחר. בהצעת חוק שהגישה לסנאט ביקשה להטיל מעין מס רכוש בסך 2% לשנה על כל משק בית שהונו בין 50 מיליון דולר ל-1 מיליארד דולר, וכן 1% נוסף על כל ההון מעל 1 מיליארד דולר.

בסוף ינואר הגיש הסנאטור ברני סנדרס, שזכה ליותר קולות ממילניאלס צעירים מאשר הילארי קלינטון וטראמפ ביחד (ראו גרף) וייתכן שאף הוא יהיה מועמד בפריימריז הדמוקרטיים, הצעת חוק שיגדיל את מס הירושה על מיליארדרים באופן משמעותי ביותר. על פי ההצעה, ייקבע מס עיזבון בסך 77% על עזבונות ששווים יותר ממיליארד דולר. המס יתחיל בשיעור של 45% על עזבונות בשווי 3.5 מיליון דולר. היום, אגב, מס העיזבון חל על עזבונות מסך 11 מיליון דולר.

סיכמה את העניין סוכנות בלומברג: "שעה שהדמוקרטים מניחים את היסודות לבחירות לנשיאות ב-2020, העלאת מס על העשירים צפה ועולה כנושא מרכזי של המפלגה הנמשכת שמאלה". 

רוב המניות מוחזקות בידי קומץ

הכעס של ההמונים מובן. בעוד מדיניות הפד ניפחה את מחירי המניות בשווקים הפיננסיים ואת מחירי הנדל"ן בשווקים הריאליים, רוב האמריקאים כלל אינם נהנים מהבועות האלה. ההיפך הוא הנכון (ראו גרף). אך גבייה של מס ושליחתו לבור ללא תחתית של הממשלה כדי שתבזבז את הכסף על הוצאות "ביטחון" ללא פרופורציה, חוזים והטבות למקורבים, חוסר יעילות מבנית ופרויקטים חסרי ערך, לא יקדמו שום פתרון. הן גם לא יסייעו לכלכלה, לרוב הציבור או למילניאלס.

את הנזקים ששיטת הפייק-כסף של הפד גורמת יש לפתור באמצעות טיפול במקור הבעיה, קרי בפייק-כסף ובבועות שהוא מנפח. נורמליזציה של הריבית, כמו שהבטיח הפד, הייתה תורמת לצמצום פערי העושר פי כמה יותר מכל מס שמוצע, שכן מחירי הנכסים היו מתקנים את עצמם בהתאם, חזרה לרמתם הנכונה.

אך כל זה הוא קונספט מסובך, ובעידן של פוליטיקה של 140 תווים ותשדירים בני 30 שניות קל יותר לתעל את הכעס לכוון המרוויחים הגדולים של השיטה, מאשר אל מחולליה ומקורה. 

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. כותב הספר"A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com

עוד כתבות

שר התקשורת החדש, יועז הנדל / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

הסתיים השלב המרכזי במכרז הסלולר לתדרי דור חמישי

שלוש המתמודדות יקבלו כל אחת 10 מגה בתחום תדרי ה-700 מגה הרץ ● הסכום טרם פורסם אך ההשערה היא שהוא בהתאם להערכות משרד התקשורת

משפחת הדרי  / צילום: איל יצהר, גלובס

“לא מאמינה שאלה החיים שלי. זה גיהינום"

איילה הדרי עבדה 40 שנה בנתב"ג, עד שהוצאה לחל"ת, שכבר הוארך עד אמצע 2021. ● הקצבאות שבאמצעותן היא מתקיימת לא מאפשרות לה לטפל בבעלה החולה ולסייע לשני ילדיה, שגם הם בחל"ת: "הולכת נגד זרם חזק שאני לא יכולה להתגבר עליו" ● פרויקט מיוחד

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ / צילום: ONATHAN ERNST, רויטרס

טראמפ חתם על צו נשיאותי נגד טיקטוק: החברה "המומה מהצעד"

הצו ייכנס לתוקף תוך 45 יום ● בעקבות הצו, מניית טנסט (Tencent) חברת האם של WeChat צוללת ביותר מ-7%

עקרבים בנגב. כשמאירים עליהם באור אולטרה–סגול, הם זוהרים. עולם מלא דרמה של ציד והישרדות / צילום: נעם שלו

איך הפך העקרב לחיית המחמד הלאומית ו"ספארי עקרבים” ללהיט החם של הקיץ?

הוא מסוכן, הוא ארסי, הוא קניבל, יש בו משהו חייזרי והוא יכול להתקפל כמו רובוטריק ● אז איך זה שהעקרב הפך לכוכב-על ו"ספארי עקרבים" לילי במדבר זה הלהיט החם של הקיץ?

מפגין בבלפור / צילום: AP - Oded Balilty

דור אבוד: דוח חדש מזהיר - צעירים רבים עלולים לא להתאושש מהמכה הכלכלית לעולם

אל תיתנו לתחפושות, למעגלי המדיטציה ולשלטים השנונים של מחאת בלפור לבלבל אתכם. המילניאלס כועסים ומיואשים ויש להם סיבות טובות: דוח חדש של חברת דלויט מזהיר מפני הפיכתם ל"דור אבוד" ● "גם אם יימצא מחר חיסון - הם עלולים לא להתאושש מהמכה הכלכלית הזאת" ● האזינו

משפחת בן צבי / צילום: איל יצהר, גלובס

"נעזרים בהורים ושורפים את החסכונות. עברנו ל'מצב הודו'"

2019 הייתה שנת השיא של חברת התיירות של אוריאל בן צבי, אבל אז הגיעה הקורונה ואיתה הביטולים ● "אנחנו לא יוצאים, לא אוכלים בחוץ, חיים בצמצום" ● פרויקט מיוחד

מיקרוסופט / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

עובדי מיקרוסופט סין פיתחו פיצ'ר נגד שעות נוספות

התכתבויות פנימיות בהן מהנדסים במיקרוסופט סין דנים על שעות העבודה בחברה הפכו ויראליות בימים האחרונים ● מההתכתבות עולה כי עובדים במיקרוסופט פיתחו כלי ממוחשב שבודק אלו עובדים מחוברים בשעות הלילה המאוחרות ושולח להם אזהרה המורה להם להפסיק לעבוד

התעלומה / עיצוב: אפרת לוי, גלובס

גופה מתגלה על רצפת הסלון בדירה הקטנה בבודפשט. מה קרה שם?

הבחור הצעיר חוזר הביתה ומתמוטט כשמוצא את גופתו של ניר לאון ● ד"ר שחאדה מנסה לארגן לו טיסה לארץ, אבל המשטרה המקומית לא מאפשרת ● לנטע לי לוי נמאס, והיא מחליטה לפעול ● ומה חושפות התמונות מאבו כביר? ● התעלומה: חידה בלשית בהמשכים

וורן באפט. מכר מניות בענף התעופה, זיהה הזדמנות בשוק האנרגיה / צילום: Nati Harnik, Associated Press

אחרי שנכווה מהקורונה: באפט ביצע רכישה חוזרת של מניות ברקשייר בלמעלה מ-5 מיליארד דולר

מדובר בהיקף המניות הגדול ביותר שחברת ההשקעות רוכשת בפעם אחת ● שורה של חברות בפורטפוליו של באפט נפגעו מהמשבר והוא אף מכר בתחילתו את אחזקותיו בתחום התעופה ● הרווח התפעולי של ברקשייר התאוויי ירד ב-10% ברבעון השני, אך הרווח הנקי זינק

בזכות הרובוטים: מהנדסים צריכים ללמוד אמנות / איור: חן ליבמן

בזכות הבינה המלאכותית: למה לא צריך לפחד שהרובוטים ייקחו לנו את העבודה, ולמה מהנדסים צריכים ללמוד אמנות

לפחות דבר טוב אחד עשוי לצאת מהקורונה: המהפכה הטכנולוגית ● במקום לפחד מהשתלטות הרובוטים על שוק העבודה, מומלץ להתבונן על השינויים מגובה של 60 אלף רגל

שי ג'ינפינג, נשיא סין, ודונלד טראמפ, נשיא ארה"ב / צילום: KEVIN LAMARQUE, רויטרס

פרשת טיקטוק: כשהממשל האמריקאי מתחיל לחקות את סין

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עלה מדרגה במעורבות שלו במכירת פעילות טיקטוק למיקרוסופט - מפרשנות מרחיבה של סוגיית הביטחון הלאומי ועד דרישה לגזור קופון מהעסקה • האם בחסות מלחמת הסחר, ארה"ב הופכת להיות יותר ריכוזית, על חשבון עקרונות השוק החופשי

זירת המסחר בוול סטריט / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

נעילה מעורבת בוול סטריט בצל נתוני התעסוקה והחרפת הסכסוך בין ארה"ב לסין

פורסמו נתוני התעסוקה בארה"ב: למרות שעקפו את הצפי, מדובר בהאטה בקצב הוספת המשרות החדשות לעומת יוני ומאי ● טראמפ חתם על צו נשיאותי להפסקת האינטרקציה העסקית עם טיקטוק ו-WeChat ● בנק אוסטרליה אמר שקצב השיקום הכלכלי של המדינה יהיה איטי יותר משחזו מראש

שאול מרידור / צילום: רפי קוץ

כ"ץ למרידור: "אם לא תשב בשקט אוציא אותך מהחדר"

המתיחות בין שרי הממשלה לפקידים מגיעה לשיא חדש - והפעם תורו של שר האוצר ישראל כ״ץ להיכנס לעימות עם ראש אגף התקציבים באוצר, שאול מרידור

בדיקה סרולוגית. הרוב יתאכזבו לגלות שהם לא מוגנים מפני הקורונה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

שר"פ קורונה: בדיקת קורונה במקום העבודה, לכל העובדים. כבר לא מדע בדיוני

חברת טרגט מרקט ובי"ח שיבא החלו להציע לחברות גדולות לבצע בדיקות סרולוגיות לעובדיהן, כדי לקבוע אילו עובדים מוגנים יותר מפני הנגיף ואילו פחות ולאפשר להן לקבל החלטות ארגוניות מושכלות ● המהלך עשוי להכניס את שוק העבודה לעידן חדש של מעורבות מעסיקים בבריאות עובדיהם

דוד ברודט/ צילום: איל יצהר

"שיטת הקופסאות היא השיטה הגרועה ביותר. צריך תקציב עד סוף 2021"

להקטין אי ודאות, לייצר מודלים גמישים להעסקה ולפיצוי לפי ענפים, לתת לעסקים לנהל הכשרות מקצועיות ולהשקיע בפרויקטים - מקומיים ולאומיים • "גלובס" מארח פאנל מומחים יומי בניסיון לסגור את הוואקום ולסייע במציאת פתרונות יצירתיים לקורונה הכלכלית ● סוגרים את הוואקום 

דרור פויר / צילום: יונתן בלום

כל מה שידענו על האנושות השתנה השבוע בזכות מיקרוסקופ אחד

343 שנה אחרי שנצפה לראשונה תא הזרע שוחה כדולפין בתנועות סימטריות, גילינו שהוא בכלל מתפתל סביב עצמו כמו מקדחה ששמו על הרצפה ולא ניתקו מהחשמל ● מה זה אומר עלינו?

מפעל קוקה קולה בבני ברק / צילום: איל יצהר

קולה בטעם מנגו ומשקה שיבולת שועל: בעולם הפרסום, הקורונה כבר בנסיגה

מניתוח הפרסומות המדוברות במדד החודשי של "גלובס" ליולי עולה שהמסרים ממש לא חייבים לדבוק בקורונה ● שתיים מתוכו קשורות לפעילות שיווקית "רגילה" ● גם החודש לא נרשמה קורלציה בין ההשקעה בפרסום לבין ההצלחה ביצירת אימפקט ברשת

מימין: אשטון קוצ'ר, אם.סי האמר, ג'בייל מגי, כריס רוק ואופרה ווינפרי. מרגישים שהם חייבים להיות נוכחים כל הזמן / צילומים: AP, רויטרס

קלאב האוס: הרשת החברתית של המפורסמים כבר שווה 100 מיליון דולר

מסיבות רבות משתתפים, כניסה בהזמנה אישית בלבד והתחככות באנשי הון־סיכון וכוכבי הוליווד ● האם קלאב האוס תכבוש גם את ההמונים?

דירות למכירה ולהשכרה / צילום: פאול אורלייב

WeCheck: כוח המיקוח של השוכרים עולה, משפחות יחליפו את הצעירים שעזבו

מנתוני חברת WeCheck עולה כי נכון לחודש יוני שוק השכירות כמעט ולא נפגע מהשלכות מגפת הקורונה ● עם זאת, הירידה בהיקף השוכרים הצעירים בלמה את עליית מחירי השכירות

שיחת עבודה בווידיאו / צילום: שאטרסטוק

שולחים שלושה סימני שאלה בווטסאפ? זה מה שיחשבו עליכם במקום העבודה

אחד המאפיינים של עבודה מרחוק הוא תעבורה מרובה של תקשורת בטקסט ● ד"ר אריק חשין, חוקר רגשות מאוניברסיטת חיפה, מסביר ממה צריך להיזהר כשמאמצים מודל עבודה בקפסולות ואיזה מסר אנחנו מעבירים כשאנחנו כותבים מיילים ארוכים