גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבנק המרכזי באמריקה הסתכן בפגיעה במוניטין והניף דגל לבן; מה זה יעשה לשווקים?

כך נטש הפדרל ריזרב בתוך חודש אחד את הצהרותיו על "נרמול" רמת הריבית וצמצום מאזנו האימתני - ועבר להקפאת תוואי ההעלאות ועצירת מגמת הצמצום, כשהוא מאבד שליטה בכלי המוניטרי המרכזי שלו ומסתכן בפגיעה במוניטין

קברניטי הפד בעבר ובהווה, בן ברננקי ג’נט ילן וג’רום פאואל / צילום: רויטרס, Christopher Aluka Berry
קברניטי הפד בעבר ובהווה, בן ברננקי ג’נט ילן וג’רום פאואל / צילום: רויטרס, Christopher Aluka Berry

בסוף ינואר נפל דבר. בהודעה שנלוותה להחלטת הריבית, שנותרה ללא שינוי, הסביר יו"ר הבנק המרכזי של ארה"ב, ג'רום פאואל: "אומנם הכלכלה האמריקאית במקום טוב, אבל ההאטה בסין ובאירופה, הברקזיט, שיחות הסחר והשפעת חמשת השבועות של השבתת הממשל שלחו סימנים סותרים בנוגע לתחזית". בתפנית חדה מהצהרותיו בשנים האחרונות הוסיף פאואל והסביר כי "הקטנת המאזן של הבנק תסתיים מוקדם מהצפוי והמאזן יהיה גדול ממה שתכננו מלכתחילה".

הנה כי כן, עטוף במילים גבוהות שאת פשרן קשה לעתים להבין, הודה הפדרל ריזרב סוף סוף כי אין לו כל מושג מה הוא עושה, כי הצהרותיו היו לא יותר מאוויר חם, וכי הוא חסר ישע בנוגע להחלטה מה לעשות מכאן והלאה.

איך הגיעו הדברים לידי כך?

כמו הילד ההולנדי האמיץ שהחזיק את האצבע בסכר, כך ראה את עצמו הפד לאורך השנים, כלשונו של יו"ר הבנק בן ברננקי בספרו האוטוביוגרפי "האומץ לפעול", כמי שתפקידו "לקבל החלטות שאינן פופולריות לטובת המדינה בטווח הארוך. זו הסיבה שהפד קיים כבנק מרכזי, עצמאי פוליטית. הוא נוצר בדיוק לצורך זה, לעשות את מה שצריך לעשות, אשר אחרים לא יכולים או לא רוצים לעשות".

מאחר שלפד מאז ימי קודמו של ברננקי, אלן גרינספן, הייתה דעה טובה על עצמו הרבה מעבר למה שהמציאות הצדיקה, ומאחר שהוא האמין באמת ובתמים כי הוא יכול לנהל את הכלכלה ולייתר כל מחזוריות טבעית, הדברים היו אמורים להתנהל באופן הבא: כאשר המחזוריות הכלכלית נוטה כלפי מטה וסימני שפל נראים, הפד יוריד את הריבית כדי להגדיל את כמות האשראי והכסף, וכך לעודד פעילות כלכלית. כאשר המשק חוזר לפסים של פריחה, בזכות אותו עידוד, הריבית שוב תועלה כדי לשמר איזון בכמות הכסף, במחירי הנכסים, בתמריץ לחיסכון, ובמחירים במשק באופן כללי.

דרך החשיבה הזו, המוניטריסטית, העוסקת בוויסות כמות הכסף באמצעות הריבית, דומה או משלימה לתיאוריה הקיינסיאנית הפיסקלית, הנוגעת לתקציבי המדינה. את האחרונה הביא לעולם הכלכלן הבריטי ג'ון מיינארד קיינס בשנות השפל של תחילת המאה שעברה. על פי קיינס, על הממשלות לנקוט מדיניות תקציבית שהיא "הפוכה למחזור הכלכלי". כלומר, בשעה של משבר כלכלי הממשלה תנהיג תקציבים גירעוניים כדי לעודד את הביקושים ולגרום לכלכלה להתחיל שוב לנוע, ולעומת זאת בשעה שהכלכלה פורחת הממשלה תעלה מיסים ותצבור עודפים. מעין גירסה משופרת של השנים הרזות והשנים השמנות של יוסף ופרעה במצרים.

לאחר המשבר של 2008, הבנקים המרכזיים בעולם נקטו שלל אמצעים ללא תקדים כדי להיחלץ ממנו. הם הורידו את הריבית לאפס (ארה"ב) ואף לשלילית (יפן ואירופה), וכן הדפיסו כ-15 טריליון דולר ורכשו בהם איגרות חוב שונות. בארה"ב היו רוב איגרות החוב האלו של הממשלה הפדרלית. כך יכלה הממשלה להריץ גירעונות עתק, יותר מטריליון דולר בשנה, בלי שהריבית על החוב הממשלתי, ובעיקר על האיגרות לטווח בינוני וארוך, קרי לעשר ולשלושים שנה, תעלה.

האג"ח האלו הגיעו לשפל של 70 שנה בקיץ 2015, שעה שהריבית על איגרות החוב הממשלתיות ל-10 שנים, קנה המידה לכל הריבית במשק, עמדה על כ-1.5%. הדפסה זו של כסף כונתה "הרחבה כמותית", ובארה"ב היא גרמה למאזן הפד לתפוח מכ-800 מיליארד דולר לפני המשבר לכ-4.5 מיליארד דולר ב-2015.

ברננקי הסביר את תפיסת העולם

בנאום מיולי 2013, "מאה שנים של בנקאות מרכזית: מטרות, מסגרת, אחריותיות" ( A Century of U.S. Central Banking: Goals, Frameworks, Accountability ), הסביר יו"ר הבנק דאז, ברננקי, את תפיסת העולם שמאחורי היד המושיעה.

"השנים שבין 1984 ל-2007 היו תקופת ה'איזון הגדול' (Great Moderation), שבה הפד הצליח באופן ממשי בהשגת מטרותיו - תעסוקה ויציבות מחירים. יציבות פיננסית (שהייתה הסיבה המקורית להקמת הפד, כפי שסוקר בתחילת נאומו) נותרה מטרה כמובן, והפד טיפל בסיכונים ליציבות הפיננסית והגיב כאשר דברים קרו במערכת הפיננסית, בקריסה של 1987 או בהתקפות הטרור של 2001, אך עכשיו לאחר המשבר של 2008 הפד שוב רואה את אחריותו ליצירת יציבות פיננסית כמטרה מרכזית זהה לשתי המטרות האחרות".

ואיך ידאג הפד להשגת היעד הזה? המשיך ברננקי: "על ידי ייצור נזילות בשעה של פאניקה, כמו שעשינו ב-2008"... או במילים של אחד מהמחוקקים של חוק הפדרל ריזרב בתחילת המאה ה-20: "לספק את האמצעים שיאפשרו להפסיק פאניקות פיננסיות זמניות, וכך לייצר יציבות פיננסית".

מאחר שהפד האמין באמת ובתמים כי הוא יכול לשלוט במחזור הכלכלי וכי הורדת הריבית היא דרך דו-סטרית, כלומר ניתן גם להעלותה, הודיעה הוועדה המוניטרית של הפד (FOMC -The Federal Open Market Committee ) בספטמבר 2014 כי בדעתה לנקוט צעדים כדי להחזיר את המדיניות המוניטרית למצב נורמלי. 

מה יקרה לריבית במיתון הבא

"הפד מתכונן עכשיו 'לנרמל'"

יו"רית הפד דאז, ג'נט ילן, הסבירה: "הואיל והכלכלה חזרה לנורמליות לאחר המשבר הפיננסי ולאחר ההאטה החדה שהיא גרמה, הפדרל ריזרב מתכונן עכשיו 'לנרמל' חזרה את המדיניות המוניטרית שלו".

בתחילת 2015 פורסמו העקרונות של "מדיניות הנורמליזציה". הם כללו את שני המרכיבים הבאים: העלאה הדרגתית של הריבית הבין-בנקאית ל"רמות יותר נורמליות" (לשון הבנק המרכזי) וכן הורדה הדרגתית של ההחזקות באיגרות החוב.

חלפו עוד שמונה חודשים, ובדצמבר 2015 הפד סוף סוף מצא כי בשלו התנאים להעלאת הריבית, הראשונה מאז דצמבר 2008. עוד שנתיים חלפו, ובספטמבר 2017 החליט הפד גם להתחיל ליישם את המרכיב השני בתוכנית הנורמליזציה, קרי לצמצם את מאזנו ולהפחית את כמות איגרות החוב שהוא מחזיק.

באוקטובר 2017 צמצם הפד 10 מיליארד דולר ראשונים של אג"ח, קרי לא קנה אג"ח חדשות כאשר ישנות הגיעו לפירעון, זאת מתוך החזקה של 4.5 טריליון דולר. במקביל המשיך הפד גם בהעלאת הריבית הבין-בנקאית המשפיעה על הריביות לטווח קצר ל-2.25%-2.5%. בינתיים מדיניות הצמצום נמשכה כמוצהר, וכך בין ינואר לדצמבר 2018 צמצם הפד את מאזנו בכ-400 מיליארד דולר, כ-10% מהמאזן.

הואיל ובמקביל הממשלה הפדרלית שחררה כל רסן ביחס לגירעונותיה, הריבית על האג"ח ל-10 שנים קפצה וחיש מהר חצתה את קו ה-3% ואפילו רמה של 3.5% כבר נראתה באופק. העלייה בריבית על כל המשתמע ממנה לחוב החברות בהיקף של 9 טריליון דולר, יחד עם הציפייה להמשך הנורמליזציה, הייתה כדלי מים קרים שנשפך על שוק המניות הרותח זה כמעט עשור, והירידות לא איחרו לבוא.

טראמפ עלה להתקפה על פאואל

הירידות הצפויות אך המהירות בשוקי המניות והאג"ח שעה שהפד מנסה להחזיר את הריבית ל"רמה נורמלית", כלשונו, עוררו את נשיא ארה"ב אשר מזמן קשר את עתידו הפוליטי למקום שאליו עתידו הכלכלי קשור זה שנים, קרי שוקי ההון. הוא פתח במתקפת ציוצים בוטה ומאיימת ללא תקדים נגד העומד בראש הפד. הוועדה המוניטרית קיבלה גם היא רגליים קרות מהירידות הקלות בשווקים, כאילו שתפקיד הפד כולל הבטחה לקיים לעד שוק מניות חד כיווני.

והנה, לא עברה שנה, ועוד לפני שפחות מ-10% ממאזן הבנק המרכזי הוקטן, הפד הרים דגל לבן. ב-30 בינואר השנה, בשינוי כיוון מדהים של כל הצהרותיו מאז 2014, הפד הודיע כי "יהיה גמיש ביחס לשינויים שייעשו בריבית העתידית", וכן כי "הוא מוכן לשנות כל פרט ביחס להקטנת מאזנו בהתאם להתפתחויות הפיננסיות". אם כן, הנורמליזציה שעליה הכריז ברוב רושם תיאלץ לחכות.

השווקים קראו את ההודעה הזו, וזינקו אל על. הריבית על האג"ח ל-10 שנים ירדה לאזור 2.65%, והחוזים העתידיים מעניקים סבירות של 10% בלבד שנראה עוד העלאת ריבית השנה.

וכך, במהירות הבזק ותחת מטר ציוצים מהבית הלבן, הרכבת של הנורמליזציה הגיעה לתחנתה הסופית ויחד עימה מדיניות מוצהרת בת דור. כמו הפרדוקס של הממשלה הפדרלית המריצה גירעונות מתמשכים בהיקפים כמעט חסרי תקדים דווקא בשעה שהכלכלה לכאורה בשיאה והאבטלה בשפל של 50 שנה, כך גם הפד. אף ש"הכלכלה במקום טוב", כלשון היו"ר, ואף שהאבטלה בשפל, והמחירים, לפחות באופן רשמי, יציבים, הבנק המרכזי אינו מסוגל לנרמל את מדיניותו המוניטרית כפי שהבטיח והצהיר חגיגית שוב ושוב רק לפני שנה, שנתיים ושלוש.

האמת צריכה אפוא להיאמר: הפד איבד שליטה ולראשונה הוא גם מודה בכך, אפילו שהוא עוטף הכול במילים של שבת. לאחר שהרגיל את הכלכלה במשך 10 שנים לפעול בסביבה של ריבית אפסית, ברור כי כל חזרה ל"רמה נורמלית", כלשון הבנק המרכזי, תגרור תגובה בשווקים. ואם הפד אינו יכול לעמוד בתגובה, ולו הקלה ביותר כפי שראינו באירועי דצמבר-ינואר, ברור כי הוא איבד למעשה את השליטה בכלי המוניטרי העיקרי שלו. אובדן שליטה זה משמעותו לא רק שהפד אינו יכול להתמודד עם עודף אשראי בעת הבועה אלא גם שהוא חסר כלים להתמודד עם בעיות נזילות בעת השפל.

כפי שניתן לראות בגרף המצורף, בכל פעם שהפד עצר את העלאת הריבית, הצעד הבא היה הורדתה בכ-5%. עצירת הריבית על 2.25%-2.5% משמעותה אפוא אחת - הדרך היחידה להפעיל את הכלי המוניטרי בעתיד, באופן דומה לעבר, תביא את הריבית למינוס 2.5%-3%. זהו צעד דרסטי שספק אם לפד המאבד במהירות את האשראי הציבורי, יהיה הכוח הפוליטי לבצע.

יתר על כן, שום כלכלה לא מתפתחת ושום עושר חדש לא נוצר מהגדלת כמות הניירות, אלא רק מהגדלת כמות המוצרים, וכל ניסיון שנעשה בהיסטוריה לפתור בעיות מבניות על ידי הגדלת כמות הכסף הסתיים באסון.

עתה, לאחר שנטש בחודש אחד מדיניות והצהרות בנות דור, הפד גם הורס את מעט המוניטין שנותרו לו. כשמתברר לכול כי הוא תקע את העולם במשטר של ריבית כמעט אפסית והרחבה כמותית מתמשכת, מי מלבד האחוזון העליון המחזיק ברוב המניות בבורסה, יאמין כי המוסד הזה אכן מסוגל כלשונו המתרברבת "לקבל החלטות שאינן פופולריות לטובת המדינה בטווח הארוך... ולעשות את מה שאחרים לא יכולים או לא רוצים לעשות".

מס העשירים: הכעס מתועל למרוויחים מהשיטה במקום למחולליה

המאמר שכתבתי על אלכסנדריה אוקסיו קורטז גרר בעקבותיו תגובות רבות. אחדות לדאבוננו היו מיזוגניות וגזעניות להחריד, אך כעס והדחקה לא ישנו את המציאות. אישה או לא, אוהבת ישראל או לא, סוציאליסטית או לא, אוקסיו קורטז היא קול אותנטי הצובר פופולריות.

סקר שנערך על ידי Hill-HarrisX מצא כי 59% מהאמריקאים תמכו בהצעה להעלות את המס על העשירים. מצב הרוח הלאומי בארה"ב אינו סוד, ופוליטיקאים נוספים מגיבים בהתאם.

הסנאטורית אליזבט וורן, מועמדת בעלת סיכוי של ממש בפריימריז המתקרבים של המפלגה הדמוקרטית, הציעה מס אחר. בהצעת חוק שהגישה לסנאט ביקשה להטיל מעין מס רכוש בסך 2% לשנה על כל משק בית שהונו בין 50 מיליון דולר ל-1 מיליארד דולר, וכן 1% נוסף על כל ההון מעל 1 מיליארד דולר.

בסוף ינואר הגיש הסנאטור ברני סנדרס, שזכה ליותר קולות ממילניאלס צעירים מאשר הילארי קלינטון וטראמפ ביחד (ראו גרף) וייתכן שאף הוא יהיה מועמד בפריימריז הדמוקרטיים, הצעת חוק שיגדיל את מס הירושה על מיליארדרים באופן משמעותי ביותר. על פי ההצעה, ייקבע מס עיזבון בסך 77% על עזבונות ששווים יותר ממיליארד דולר. המס יתחיל בשיעור של 45% על עזבונות בשווי 3.5 מיליון דולר. היום, אגב, מס העיזבון חל על עזבונות מסך 11 מיליון דולר.

סיכמה את העניין סוכנות בלומברג: "שעה שהדמוקרטים מניחים את היסודות לבחירות לנשיאות ב-2020, העלאת מס על העשירים צפה ועולה כנושא מרכזי של המפלגה הנמשכת שמאלה". 

רוב המניות מוחזקות בידי קומץ

הכעס של ההמונים מובן. בעוד מדיניות הפד ניפחה את מחירי המניות בשווקים הפיננסיים ואת מחירי הנדל"ן בשווקים הריאליים, רוב האמריקאים כלל אינם נהנים מהבועות האלה. ההיפך הוא הנכון (ראו גרף). אך גבייה של מס ושליחתו לבור ללא תחתית של הממשלה כדי שתבזבז את הכסף על הוצאות "ביטחון" ללא פרופורציה, חוזים והטבות למקורבים, חוסר יעילות מבנית ופרויקטים חסרי ערך, לא יקדמו שום פתרון. הן גם לא יסייעו לכלכלה, לרוב הציבור או למילניאלס.

את הנזקים ששיטת הפייק-כסף של הפד גורמת יש לפתור באמצעות טיפול במקור הבעיה, קרי בפייק-כסף ובבועות שהוא מנפח. נורמליזציה של הריבית, כמו שהבטיח הפד, הייתה תורמת לצמצום פערי העושר פי כמה יותר מכל מס שמוצע, שכן מחירי הנכסים היו מתקנים את עצמם בהתאם, חזרה לרמתם הנכונה.

אך כל זה הוא קונספט מסובך, ובעידן של פוליטיקה של 140 תווים ותשדירים בני 30 שניות קל יותר לתעל את הכעס לכוון המרוויחים הגדולים של השיטה, מאשר אל מחולליה ומקורה. 

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. כותב הספר"A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com

עוד כתבות

בודנהיימר 2 פינת פנקס 43 תל אביב/ צילום: איל יצהר

ההר ממשיך להוליד עכבר: ת"א דרשה היטל השבחה של 22 מיליון שקל – ותקבל 30% בלבד

מכה נוספת לעיריית ת"א, שמנסה באחרונה לגבות היטלי השבחה ברובעים 3 ו-4 בעיר, ופעם אחר פעם מתגלה כי בחלק גדול מהמקרים היא דורשת סכומים מופקעים • מאז שיצאה לדרך תוכנית הרובעים לפני כשנה וחצי, הוגשו כ-300 עררים על היטלי השבחה - רובם התקבל

שרון נדב/ צילום:ת מונה פרטית

"כשארצה ללדת, לא אקבל את הזכויות שתקבל יולדת שהיא שכירה"

שרון נדב (25) היא מאמנת כושר עצמאית בשדרות וביישובי עוטף עזה ● "אין לי את הפריבילגיה שיש לעובד שכיר להישאר בבית כשהוא חולה" ● עצמאים? "גלובס" רוצה לשמוע מכם מה מטריד אתכם. צרו קשר במייל ATZMAIM@globes.co.il

איילת שקד / צילום: כדיה לוי, גלובס

האם ההתנחלויות הן השטח הכבוש היחיד שהאירופים דורשים לסמן את תוצרתו?

איילת שקד טענה כי סימון מוצרים משטח כבוש חשוב לאירופים רק כשמדובר בישראל ● בדקנו אם זה נכון ● המשרוקית של גלובס

שאול שני / צלם: תמר מצפי / צילום: תמר מצפי

לאחר שנכשל בניסיון להנפיק בלונדון: שאול שני מוכר את ECI בשליש מהשווי שלפיו נרכשה ב-2007

הרוכשת האמריקאית ריבון תשלם 450 מיליון דולר עבור חברת ציוד התקשורת למודת המשברים ● משקיעי ריבון לא אהבו את העסקה, ומניית הרוכשת איבדה כשליש מערכה בתוך יומיים - גם על רקע עזיבת המנכ"ל וגיוס חוב מתוכנן של חצי מיליארד דולר למימון הרכישה ופרעון חובות ECI ● הערכות: לא צפויים פיטורים מאסיביים ב-ECI בעקבות הרכישה

ורנר היור, יו"ר בנק ההשקעות האירופי / צילום: FRANCOIS LENOIR, רויטרס

בנק ההשקעות האירופי מסיט הלוואות מדלקים מאובנים

בנק ההשקעות האירופי משנה את מדיניות ההלוואות שלו, ובכך מצטרף לטרנספורמציה האנרגטית בעידן משבר האקלים ובהלימה ליעדי הסכם פריז

בראיין בלסקי / צילום: יח"צ

"השוק השורי במניות בארה"ב ימשיך בשנים הקרובות וייתכן שגם בעשור הקרוב"

בראיין בלסקי, אסטרטג השקעות ראשי בקבוצת BMO, לא צופה השנה מיתון בארה"ב, ממליץ להתרחק מאירופה וסבור כי חברות פינטק ואנרגיה מתחדשת לא באמת מאיימות על החברות המסורתיות ● בראיון ל"גלובס" הוא מסמן את הסקטורים המועדפים על החברה בשוק האמריקאי

מחזור סוללת רכב חשמלי במפעל בגרמניה/ צילום: רויטרס

גרמניה מאשרת חוק להגנת האקלים בהשקעה של 60 מיליארד דולר

במטרה להבטיח את השגת היעדים של הסכם פריז עד 2030, העביר הפרלמנט הגרמני ביום שישי את "חוק הגנת האקלים"

נתניהו בכנס "חירום" בגני התערוכה / צילום: שלומי יוסף, גלובס

"עם הרשימה המשותפת אתה הולך להקים ממשלה? מה עובר לכם במוח?"

כך אמר ראש הממשלה נתניהו הערב ב"כנס חירום" שערך בגני התערוכה ● נתניהו הוסיף כי "בכל זאת, בזמן שהאזרחים שלנו הותקפו בטילים, באותו זמן בדיוק אתם מנהלים משא ומתן עם חברי כנסת התומכים בארגוני הטרור ורוצים להשמיד את המדינה"

מטוס איירבוס / צילום: רויטרס

מטוס איירבוס שאינו מוחכר יסב לגלובל כנפיים הפסד של 6 מיליון דולר ברבעון השלישי

גלובל כנפיים עדכנה בחודש ספטמבר, בעקבות קריסתה של תומאס קוק, כי היא מחכירה לה מטוס איירבוס 330-300, וכי יתרת דמי החכירה העתידיים להם היא זכאית ממנו עומדת על יותר מ-9 מיליון דולר

מודיעין עילית / צילום: Amir Cohen, רויטרס

מתחת לרדאר: ככה מחלקים דירה לשתי משפחות במודיעין עילית

מצוקת הדיור בציבור החרדי הולידה המצאה נדל"נית חדשה: "הטאבו המשותף" - כמה משפחות שקונות יחד דירה ומחלקות אותה בקיר • "אשתי ואני עובדים במשרה מלאה ולא יכולים לקנות דירה. העדפתי לגור ב'טאבו משותף' מאשר במחסנים או בדירות מרתף"

עו''ד אביטל רוזנברג / צילום: רפאל

יועצת משפטית חדשה לרפאל; האישה הרביעית בהנהלה הבכירה

עו"ד אביטל רוזנברג תחליף את עו"ד שמואל שנראי שכיהן בתפקיד במשך 13 שנה

ד"ר מטאנס שחאדה, יו"ר מפלגת בל"ד / צילום: איל יצהר, גלובס

המשותפת בתגובה לכנס החירום של הליכוד: חוששים שהסתה תביא לפגיעה באוכלוסייה הערבית

קודם לכן ח"כ איימן עודה לקצין הכנסת, למשטרת ישראל ולשר לביטחון הפנים בבקשה להצמיד לו אבטחה בעקבות איומים על חייו ופרסום תמונתו במדי הג'יהאד האיסלמי ● בפנייתו כתב: "ההיסטוריה לימדה אותנו שבכוחן של תמונות כאלה להוביל לרצח פוליטי"

קובי הבר, מנכ"ל ביטוח ישיר / צילום: כפיר סיון

כיוון חדש לביטוח ישיר: תמכור פוליסות חיסכון בדמי ניהול נמוכים

איי.די.איי ביטוח, שמחפשת מנועי צמיחה חדשים, תשווק פוליסות בדמי ניהול בגובה 0.55% מהצבירה, נמוך בהרבה ביחס למקובל בחסכונות קטנים  ● המינימום לפתיחת פוליסה - הפקדה חד–פעמית של 5,000 שקל או הפקדה חודשית של לפחות 200 שקל

מלחמת סחר / צילום: שאטרסטוק

לקראת השבוע בשווקים: חדשות משיחת הסחר יטו את הכף; "הסיכון מפני אירועים משבשים גדול מהסיכוי להמשך עליות"

המדדים בוול סטריט בשיא כל הזמנים, המשקיעים דרוכים לקראת עדכונים על יחסי סין-ארה"ב; יניב חברון: "שלב ראשון להסכם מגולם בשוק" ● עונת הדוחות מגיעה לישורת האחרונה ● השבוע יפורסמו פרוטוקולי הפד מישיבתו האחרונה ● התחזית השבועית של "גלובס"

בנין הבורסה / צילום: איל יצהר

לקראת הפתיחה בת"א: האם העליות צפויות להמשך גם היום

מניות הקנאביס ימשיכו לרכז עניין לקראת פרסום הנחיות בעניין יצוא קנאביס מצד משרד הבריאות ● בזק, וואן טכנולוגיות, ויקטורי ובנק מזרחי טפחות יפרסמו היום דוחות

ירון יצהרי/ צילום: יוסי זמיר

מדברים בעיניים: ירון יצהרי ממדטרוניק ואבנר הלפרין מארלי סנס הצטרפו לוועד המייעץ של Eyecontrol

Eyecontrol פיתחה מערכת לבישה לחולים משותקים או מונשמים שאינם מסוגלים לתקשר

נשיא המדינה ראובן רובי ריבלין בקלפי / צילום: דוברות בית הנשיא

הנשיא ריבלין גוער בנתניהו וגנץ על שלא השכילו עדיין להקים ממשלת אחדות

בסיור בדרום לאחר ירי הרקטות בשבוע שעבר אמר ריבלין: "הרף לכם! אין צורך בבחירות נוספות, התכבדו ושובו. אני קורא גם לליכוד וגם לכחול לבן להתעשת ולהבין שהעם לא רוצה בחירות נוספות. די לו בבחירות האלו"

סמי תותח, יו"ר ומנכ"ל זמני של מטומי / צילום: יח"צ

אג"ח מטומי מזנקת: דיווחה על הסכם למכירת החברה הבת טים אינטרנט ב-46 מיליון אירו

אם המכירה תצא לפועל, תוכל החברה החבוטה לפרוע את מלוא החוב שלה למחזיקי האג"ח ● מטומי מחזיקה ב-90% ממניות טים אינטרנט, שהיא למעשה פעילותה היחידה ● כ-19.1 מיליון אירו מהסכום יועבר ל-Rainmaker, מייסדי טים אינטרנט שמכרו למטומי את ה-90%

אדוארדו אלשטיין / צילום: איל יצהר

אי.די.יבי הבטיחה גיוס של 236 מיליון שקל בהנפקת אג"ח ט"ו

במסגרת המכרז המוסדי שהתקיים הערב, נרשם ביקוש בהיקף כולל של 665 מיליון שקל, מתוכו נענתה החברה להצעות בהיקף המקסימלי האפשרי

פרנק הלוסקה מנכל אנקיאנו/ צילום: יחצ

מניית אנקיאנו ממשיכה להתרסק: חברת התרופות של בלווטניק דיווחה על כישלון בניסוי

המוצר המוביל של החברה, לטיפול בסרטן שלפוחית השתן, היה בשלב II של הניסויים הקליניים, ואמור היה להיות האחרון לפני שיווק ● מניית החברה נפלה בנאסד"ק 14% מאז ההודעה ביום חמישי ועד סגירת המסחר ביום שישי