גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבנק המרכזי באמריקה הסתכן בפגיעה במוניטין והניף דגל לבן; מה זה יעשה לשווקים?

כך נטש הפדרל ריזרב בתוך חודש אחד את הצהרותיו על "נרמול" רמת הריבית וצמצום מאזנו האימתני - ועבר להקפאת תוואי ההעלאות ועצירת מגמת הצמצום, כשהוא מאבד שליטה בכלי המוניטרי המרכזי שלו ומסתכן בפגיעה במוניטין

קברניטי הפד בעבר ובהווה, בן ברננקי ג’נט ילן וג’רום פאואל / צילום: רויטרס, Christopher Aluka Berry
קברניטי הפד בעבר ובהווה, בן ברננקי ג’נט ילן וג’רום פאואל / צילום: רויטרס, Christopher Aluka Berry

בסוף ינואר נפל דבר. בהודעה שנלוותה להחלטת הריבית, שנותרה ללא שינוי, הסביר יו"ר הבנק המרכזי של ארה"ב, ג'רום פאואל: "אומנם הכלכלה האמריקאית במקום טוב, אבל ההאטה בסין ובאירופה, הברקזיט, שיחות הסחר והשפעת חמשת השבועות של השבתת הממשל שלחו סימנים סותרים בנוגע לתחזית". בתפנית חדה מהצהרותיו בשנים האחרונות הוסיף פאואל והסביר כי "הקטנת המאזן של הבנק תסתיים מוקדם מהצפוי והמאזן יהיה גדול ממה שתכננו מלכתחילה".

הנה כי כן, עטוף במילים גבוהות שאת פשרן קשה לעתים להבין, הודה הפדרל ריזרב סוף סוף כי אין לו כל מושג מה הוא עושה, כי הצהרותיו היו לא יותר מאוויר חם, וכי הוא חסר ישע בנוגע להחלטה מה לעשות מכאן והלאה.

איך הגיעו הדברים לידי כך?

כמו הילד ההולנדי האמיץ שהחזיק את האצבע בסכר, כך ראה את עצמו הפד לאורך השנים, כלשונו של יו"ר הבנק בן ברננקי בספרו האוטוביוגרפי "האומץ לפעול", כמי שתפקידו "לקבל החלטות שאינן פופולריות לטובת המדינה בטווח הארוך. זו הסיבה שהפד קיים כבנק מרכזי, עצמאי פוליטית. הוא נוצר בדיוק לצורך זה, לעשות את מה שצריך לעשות, אשר אחרים לא יכולים או לא רוצים לעשות".

מאחר שלפד מאז ימי קודמו של ברננקי, אלן גרינספן, הייתה דעה טובה על עצמו הרבה מעבר למה שהמציאות הצדיקה, ומאחר שהוא האמין באמת ובתמים כי הוא יכול לנהל את הכלכלה ולייתר כל מחזוריות טבעית, הדברים היו אמורים להתנהל באופן הבא: כאשר המחזוריות הכלכלית נוטה כלפי מטה וסימני שפל נראים, הפד יוריד את הריבית כדי להגדיל את כמות האשראי והכסף, וכך לעודד פעילות כלכלית. כאשר המשק חוזר לפסים של פריחה, בזכות אותו עידוד, הריבית שוב תועלה כדי לשמר איזון בכמות הכסף, במחירי הנכסים, בתמריץ לחיסכון, ובמחירים במשק באופן כללי.

דרך החשיבה הזו, המוניטריסטית, העוסקת בוויסות כמות הכסף באמצעות הריבית, דומה או משלימה לתיאוריה הקיינסיאנית הפיסקלית, הנוגעת לתקציבי המדינה. את האחרונה הביא לעולם הכלכלן הבריטי ג'ון מיינארד קיינס בשנות השפל של תחילת המאה שעברה. על פי קיינס, על הממשלות לנקוט מדיניות תקציבית שהיא "הפוכה למחזור הכלכלי". כלומר, בשעה של משבר כלכלי הממשלה תנהיג תקציבים גירעוניים כדי לעודד את הביקושים ולגרום לכלכלה להתחיל שוב לנוע, ולעומת זאת בשעה שהכלכלה פורחת הממשלה תעלה מיסים ותצבור עודפים. מעין גירסה משופרת של השנים הרזות והשנים השמנות של יוסף ופרעה במצרים.

לאחר המשבר של 2008, הבנקים המרכזיים בעולם נקטו שלל אמצעים ללא תקדים כדי להיחלץ ממנו. הם הורידו את הריבית לאפס (ארה"ב) ואף לשלילית (יפן ואירופה), וכן הדפיסו כ-15 טריליון דולר ורכשו בהם איגרות חוב שונות. בארה"ב היו רוב איגרות החוב האלו של הממשלה הפדרלית. כך יכלה הממשלה להריץ גירעונות עתק, יותר מטריליון דולר בשנה, בלי שהריבית על החוב הממשלתי, ובעיקר על האיגרות לטווח בינוני וארוך, קרי לעשר ולשלושים שנה, תעלה.

האג"ח האלו הגיעו לשפל של 70 שנה בקיץ 2015, שעה שהריבית על איגרות החוב הממשלתיות ל-10 שנים, קנה המידה לכל הריבית במשק, עמדה על כ-1.5%. הדפסה זו של כסף כונתה "הרחבה כמותית", ובארה"ב היא גרמה למאזן הפד לתפוח מכ-800 מיליארד דולר לפני המשבר לכ-4.5 מיליארד דולר ב-2015.

ברננקי הסביר את תפיסת העולם

בנאום מיולי 2013, "מאה שנים של בנקאות מרכזית: מטרות, מסגרת, אחריותיות" ( A Century of U.S. Central Banking: Goals, Frameworks, Accountability ), הסביר יו"ר הבנק דאז, ברננקי, את תפיסת העולם שמאחורי היד המושיעה.

"השנים שבין 1984 ל-2007 היו תקופת ה'איזון הגדול' (Great Moderation), שבה הפד הצליח באופן ממשי בהשגת מטרותיו - תעסוקה ויציבות מחירים. יציבות פיננסית (שהייתה הסיבה המקורית להקמת הפד, כפי שסוקר בתחילת נאומו) נותרה מטרה כמובן, והפד טיפל בסיכונים ליציבות הפיננסית והגיב כאשר דברים קרו במערכת הפיננסית, בקריסה של 1987 או בהתקפות הטרור של 2001, אך עכשיו לאחר המשבר של 2008 הפד שוב רואה את אחריותו ליצירת יציבות פיננסית כמטרה מרכזית זהה לשתי המטרות האחרות".

ואיך ידאג הפד להשגת היעד הזה? המשיך ברננקי: "על ידי ייצור נזילות בשעה של פאניקה, כמו שעשינו ב-2008"... או במילים של אחד מהמחוקקים של חוק הפדרל ריזרב בתחילת המאה ה-20: "לספק את האמצעים שיאפשרו להפסיק פאניקות פיננסיות זמניות, וכך לייצר יציבות פיננסית".

מאחר שהפד האמין באמת ובתמים כי הוא יכול לשלוט במחזור הכלכלי וכי הורדת הריבית היא דרך דו-סטרית, כלומר ניתן גם להעלותה, הודיעה הוועדה המוניטרית של הפד (FOMC -The Federal Open Market Committee ) בספטמבר 2014 כי בדעתה לנקוט צעדים כדי להחזיר את המדיניות המוניטרית למצב נורמלי. 

מה יקרה לריבית במיתון הבא

"הפד מתכונן עכשיו 'לנרמל'"

יו"רית הפד דאז, ג'נט ילן, הסבירה: "הואיל והכלכלה חזרה לנורמליות לאחר המשבר הפיננסי ולאחר ההאטה החדה שהיא גרמה, הפדרל ריזרב מתכונן עכשיו 'לנרמל' חזרה את המדיניות המוניטרית שלו".

בתחילת 2015 פורסמו העקרונות של "מדיניות הנורמליזציה". הם כללו את שני המרכיבים הבאים: העלאה הדרגתית של הריבית הבין-בנקאית ל"רמות יותר נורמליות" (לשון הבנק המרכזי) וכן הורדה הדרגתית של ההחזקות באיגרות החוב.

חלפו עוד שמונה חודשים, ובדצמבר 2015 הפד סוף סוף מצא כי בשלו התנאים להעלאת הריבית, הראשונה מאז דצמבר 2008. עוד שנתיים חלפו, ובספטמבר 2017 החליט הפד גם להתחיל ליישם את המרכיב השני בתוכנית הנורמליזציה, קרי לצמצם את מאזנו ולהפחית את כמות איגרות החוב שהוא מחזיק.

באוקטובר 2017 צמצם הפד 10 מיליארד דולר ראשונים של אג"ח, קרי לא קנה אג"ח חדשות כאשר ישנות הגיעו לפירעון, זאת מתוך החזקה של 4.5 טריליון דולר. במקביל המשיך הפד גם בהעלאת הריבית הבין-בנקאית המשפיעה על הריביות לטווח קצר ל-2.25%-2.5%. בינתיים מדיניות הצמצום נמשכה כמוצהר, וכך בין ינואר לדצמבר 2018 צמצם הפד את מאזנו בכ-400 מיליארד דולר, כ-10% מהמאזן.

הואיל ובמקביל הממשלה הפדרלית שחררה כל רסן ביחס לגירעונותיה, הריבית על האג"ח ל-10 שנים קפצה וחיש מהר חצתה את קו ה-3% ואפילו רמה של 3.5% כבר נראתה באופק. העלייה בריבית על כל המשתמע ממנה לחוב החברות בהיקף של 9 טריליון דולר, יחד עם הציפייה להמשך הנורמליזציה, הייתה כדלי מים קרים שנשפך על שוק המניות הרותח זה כמעט עשור, והירידות לא איחרו לבוא.

טראמפ עלה להתקפה על פאואל

הירידות הצפויות אך המהירות בשוקי המניות והאג"ח שעה שהפד מנסה להחזיר את הריבית ל"רמה נורמלית", כלשונו, עוררו את נשיא ארה"ב אשר מזמן קשר את עתידו הפוליטי למקום שאליו עתידו הכלכלי קשור זה שנים, קרי שוקי ההון. הוא פתח במתקפת ציוצים בוטה ומאיימת ללא תקדים נגד העומד בראש הפד. הוועדה המוניטרית קיבלה גם היא רגליים קרות מהירידות הקלות בשווקים, כאילו שתפקיד הפד כולל הבטחה לקיים לעד שוק מניות חד כיווני.

והנה, לא עברה שנה, ועוד לפני שפחות מ-10% ממאזן הבנק המרכזי הוקטן, הפד הרים דגל לבן. ב-30 בינואר השנה, בשינוי כיוון מדהים של כל הצהרותיו מאז 2014, הפד הודיע כי "יהיה גמיש ביחס לשינויים שייעשו בריבית העתידית", וכן כי "הוא מוכן לשנות כל פרט ביחס להקטנת מאזנו בהתאם להתפתחויות הפיננסיות". אם כן, הנורמליזציה שעליה הכריז ברוב רושם תיאלץ לחכות.

השווקים קראו את ההודעה הזו, וזינקו אל על. הריבית על האג"ח ל-10 שנים ירדה לאזור 2.65%, והחוזים העתידיים מעניקים סבירות של 10% בלבד שנראה עוד העלאת ריבית השנה.

וכך, במהירות הבזק ותחת מטר ציוצים מהבית הלבן, הרכבת של הנורמליזציה הגיעה לתחנתה הסופית ויחד עימה מדיניות מוצהרת בת דור. כמו הפרדוקס של הממשלה הפדרלית המריצה גירעונות מתמשכים בהיקפים כמעט חסרי תקדים דווקא בשעה שהכלכלה לכאורה בשיאה והאבטלה בשפל של 50 שנה, כך גם הפד. אף ש"הכלכלה במקום טוב", כלשון היו"ר, ואף שהאבטלה בשפל, והמחירים, לפחות באופן רשמי, יציבים, הבנק המרכזי אינו מסוגל לנרמל את מדיניותו המוניטרית כפי שהבטיח והצהיר חגיגית שוב ושוב רק לפני שנה, שנתיים ושלוש.

האמת צריכה אפוא להיאמר: הפד איבד שליטה ולראשונה הוא גם מודה בכך, אפילו שהוא עוטף הכול במילים של שבת. לאחר שהרגיל את הכלכלה במשך 10 שנים לפעול בסביבה של ריבית אפסית, ברור כי כל חזרה ל"רמה נורמלית", כלשון הבנק המרכזי, תגרור תגובה בשווקים. ואם הפד אינו יכול לעמוד בתגובה, ולו הקלה ביותר כפי שראינו באירועי דצמבר-ינואר, ברור כי הוא איבד למעשה את השליטה בכלי המוניטרי העיקרי שלו. אובדן שליטה זה משמעותו לא רק שהפד אינו יכול להתמודד עם עודף אשראי בעת הבועה אלא גם שהוא חסר כלים להתמודד עם בעיות נזילות בעת השפל.

כפי שניתן לראות בגרף המצורף, בכל פעם שהפד עצר את העלאת הריבית, הצעד הבא היה הורדתה בכ-5%. עצירת הריבית על 2.25%-2.5% משמעותה אפוא אחת - הדרך היחידה להפעיל את הכלי המוניטרי בעתיד, באופן דומה לעבר, תביא את הריבית למינוס 2.5%-3%. זהו צעד דרסטי שספק אם לפד המאבד במהירות את האשראי הציבורי, יהיה הכוח הפוליטי לבצע.

יתר על כן, שום כלכלה לא מתפתחת ושום עושר חדש לא נוצר מהגדלת כמות הניירות, אלא רק מהגדלת כמות המוצרים, וכל ניסיון שנעשה בהיסטוריה לפתור בעיות מבניות על ידי הגדלת כמות הכסף הסתיים באסון.

עתה, לאחר שנטש בחודש אחד מדיניות והצהרות בנות דור, הפד גם הורס את מעט המוניטין שנותרו לו. כשמתברר לכול כי הוא תקע את העולם במשטר של ריבית כמעט אפסית והרחבה כמותית מתמשכת, מי מלבד האחוזון העליון המחזיק ברוב המניות בבורסה, יאמין כי המוסד הזה אכן מסוגל כלשונו המתרברבת "לקבל החלטות שאינן פופולריות לטובת המדינה בטווח הארוך... ולעשות את מה שאחרים לא יכולים או לא רוצים לעשות".

מס העשירים: הכעס מתועל למרוויחים מהשיטה במקום למחולליה

המאמר שכתבתי על אלכסנדריה אוקסיו קורטז גרר בעקבותיו תגובות רבות. אחדות לדאבוננו היו מיזוגניות וגזעניות להחריד, אך כעס והדחקה לא ישנו את המציאות. אישה או לא, אוהבת ישראל או לא, סוציאליסטית או לא, אוקסיו קורטז היא קול אותנטי הצובר פופולריות.

סקר שנערך על ידי Hill-HarrisX מצא כי 59% מהאמריקאים תמכו בהצעה להעלות את המס על העשירים. מצב הרוח הלאומי בארה"ב אינו סוד, ופוליטיקאים נוספים מגיבים בהתאם.

הסנאטורית אליזבט וורן, מועמדת בעלת סיכוי של ממש בפריימריז המתקרבים של המפלגה הדמוקרטית, הציעה מס אחר. בהצעת חוק שהגישה לסנאט ביקשה להטיל מעין מס רכוש בסך 2% לשנה על כל משק בית שהונו בין 50 מיליון דולר ל-1 מיליארד דולר, וכן 1% נוסף על כל ההון מעל 1 מיליארד דולר.

בסוף ינואר הגיש הסנאטור ברני סנדרס, שזכה ליותר קולות ממילניאלס צעירים מאשר הילארי קלינטון וטראמפ ביחד (ראו גרף) וייתכן שאף הוא יהיה מועמד בפריימריז הדמוקרטיים, הצעת חוק שיגדיל את מס הירושה על מיליארדרים באופן משמעותי ביותר. על פי ההצעה, ייקבע מס עיזבון בסך 77% על עזבונות ששווים יותר ממיליארד דולר. המס יתחיל בשיעור של 45% על עזבונות בשווי 3.5 מיליון דולר. היום, אגב, מס העיזבון חל על עזבונות מסך 11 מיליון דולר.

סיכמה את העניין סוכנות בלומברג: "שעה שהדמוקרטים מניחים את היסודות לבחירות לנשיאות ב-2020, העלאת מס על העשירים צפה ועולה כנושא מרכזי של המפלגה הנמשכת שמאלה". 

רוב המניות מוחזקות בידי קומץ

הכעס של ההמונים מובן. בעוד מדיניות הפד ניפחה את מחירי המניות בשווקים הפיננסיים ואת מחירי הנדל"ן בשווקים הריאליים, רוב האמריקאים כלל אינם נהנים מהבועות האלה. ההיפך הוא הנכון (ראו גרף). אך גבייה של מס ושליחתו לבור ללא תחתית של הממשלה כדי שתבזבז את הכסף על הוצאות "ביטחון" ללא פרופורציה, חוזים והטבות למקורבים, חוסר יעילות מבנית ופרויקטים חסרי ערך, לא יקדמו שום פתרון. הן גם לא יסייעו לכלכלה, לרוב הציבור או למילניאלס.

את הנזקים ששיטת הפייק-כסף של הפד גורמת יש לפתור באמצעות טיפול במקור הבעיה, קרי בפייק-כסף ובבועות שהוא מנפח. נורמליזציה של הריבית, כמו שהבטיח הפד, הייתה תורמת לצמצום פערי העושר פי כמה יותר מכל מס שמוצע, שכן מחירי הנכסים היו מתקנים את עצמם בהתאם, חזרה לרמתם הנכונה.

אך כל זה הוא קונספט מסובך, ובעידן של פוליטיקה של 140 תווים ותשדירים בני 30 שניות קל יותר לתעל את הכעס לכוון המרוויחים הגדולים של השיטה, מאשר אל מחולליה ומקורה. 

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. כותב הספר"A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com

עוד כתבות

חנויות סגורות בקניון דיזנגוף סנטר. סגר סבב ב' / צילום: כדיה לוי, גלובס

פארסת הקניונים הגדולה: כך יוחלט בחצות מי ייפתח מחר

בשעה 23:59 צפויה להסתיים ההרשמה להגרלה שתקבע מי הם הקניונים שזכאים להיפתח מחר בבוקר במסגרת הפיילוט שקבע קבינט הקורונה ● אותם תשעה זוכים מאושרים יקבלו גושפנקא מהממשלה לציין מחר את חגיגות הבלאק פריידי למרות הגבלות הקורונה

מלי מרגליות / צילום: יחצ

מיהם עשרת המועמדים שמהם יבוא היו"ר הבא של קבוצת כלל?

בתחילת ינואר יכריעו בעלי המניות בין המועמדים: אבי קנובל, ורדה אלשיך, מלי מרגליות, חיים סאמט, מיה ליקוורניק, רון טירה אוסאמה חסן, יגאל בר יוסף, איציק הורוביץ ושמואל שורץ ● בניגוד להערכות קודמות: אייל לפידות לא יתמודד על התפקיד

מייסדי סבוריט: מימין: פרופ' עודד שוסיוב, רחלי ויזמן, פרופ' עידו ברסלבסקי  / צילום: שרון בירון

ההמבורגר מהצומח של סבוריט הגיע לבורסה ומילניום פוד-טק וליאו ליידרמן בין המרוויחים

סבוריט, העוסקת בפיתוח תחליפי בשר, השלימה גיוס הון בהיקף של קצת יותר מ-40 מיליון שקל ● סבוריט ביצעה את הגיוס לפי שווי חברה של כ-210 מיליון שקל "אחרי הכסף"

בניין הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: Baz Ratner , רויטרס

הבורסה בת"א ננעלה בעליות לאחר התקלה הדרמטית: ת"א 35 קפץ ב-1.3%

לאחר התקלה החמורה בבורסה המדדים חזרו לטפס, כאשר בוול סטריט לא יתקיים הערב מסחר בשל חג ההודיה ● דלק זינקה ב-10%, דלק רכב קפצה ב-10%, תפרון עלתה ב-7%, ביו ויו ב-13%, פוקס עלתה ב-5.25%, אפולו פאוור זינקה ב-20

דייגו ארמנדו מראדונה. קריירה רצופה הצלחות ושערוריות
צילום: רויטרס

מראדונה ייזכר כאחד הגדולים, וגם כמי ששינה את השוק הדרום אמריקאי

מראדונה הוא אייקון נצחי, והכוכבות שלו הפכה את דרום אמריקה למקום שמספק שחקנים לאירופה בכסף גדול

בוקינג.קום / צילום: שאטרסטוק

בוקינג לא תוכל להגביל בתי מלון מלהציע מחירים זולים יותר אצל מתחרים

פלטפורמת ההזמנות סיכמה עם הממונה על התחרות כי תסיר מהסכמים עם בתי מלון בישראל את האיסור על הצעת תנאים טובים יותר בערוצי מכירה אחרים

אבי לוי, מנכ"ל מליסרון / צילום: איל יצהר

להב אל.אר חתמה על הסכם למכירת מרכז קניות בהאנובר ברווח של 17 מיליון שקל

הנכס עצמו נרכש לפני כשנה בתמורה לכ-30 מיליון שקל (כ-7.8 מיליון אירו, CAP 8%), כאשר העסקה משקפת לחברה תשואה של מעל לכ-60% תוך כשנה בלבד - רווח של כ-20 מיליון שקל (כ-4.5 מיליון אירו)

מנכל אל על אביגל שורק / צילום: יח"צ

הוקפץ לקוקפיט: הכירו את אביגל שורק, מנכ"ל אל על החדש

הידיעה על מינויו של אביגל שורק למנכ"ל אל על התקבלה השבוע בחברה בהלם מוחלט ● עם זאת, הבעלים החדש אלי רוזנברג ביקש מלכתחילה למנות לחברת התעופה מנכ"ל מארה"ב ● "הוא מוכשר ומהיר מחשבה", אומר גורם שהיה קשור לחברת דלק US שממנה מגיע שורק

הקאנצלרית אנגלה מרקל והשרה לענייני משפחה, פרנציסקה גיפי   / צילום: Michael Sohn, Associated Press

"פריצת דרך היסטורית": גרמניה תחייב חברות גדולות למנות נשים להנהלה

ההחלטה מתקבלת ברגשות מעורבים ● לצד תמיכה במהלך, פוליטיקאים והמגזר העסקי טוענים כי זו "התערבות בוטה בחופש של החברות"

רון תומר / צילום: פאול אורלייב

התאחדות התעשיינים: האוצר מנסה לעקוף את חובת העדפת כחול-לבן באמצעות תרגילים אסורים

בימים הקרובים יכריע רה"מ במחלוקת בין התעשיינים לאוצר על הרחבת העדפת תוצרת הארץ במכרזים ממשלתיים, אך בינתיים ניטשה מחלוקת חדשה בין האוצר, התאחדות התעשיינים וחברת טלדור סביב מכרז לציוד ושירותי תקשורת ● התאחדות התעשיינים: "האוצר המציא תרגיל חדש ומנסה לא לקיים את החוק" ● האוצר: "הטענות אינן נכונות"

חיים רומנו / צילום: תמר מצפי

חיים רומנו פורש מתפקיד יו"ר הדירקטוריון של חברת חלל תקשורת

רומנו החליט שלא להציע את מועמדותו לתקופת כהונה נוספת, כך שזו תסתיים בסוף 2020 ● גם הדירקטורים תמיר פוליקר ואבי ברגר החליטו שלא להציע את מועמדותם לתקופת כהונה נוספת

נדב פרי / צילום: איל יצהר

הממונה על קבילות הציבור בתאגיד: נדב פרי לא יכול לשמש פרשן פוליטי

לדברי הממונה על קבילות הציבור בתאגיד השידור הציבורי, נדב פרי, המכהן כיום כסמנכ"ל רגולציה וקשרי חוץ בדלק קידוחים, איננו יכול לשמש פרשן פוליטי בתאגיד ●  "מצב בו בשעה 20:00 הוא ישמש כפרשן פוליטי ובשעה 11:00 יתראיין כדובר חברת דלק במסגרת תחקיר כזה או אחר - הינו לא תקין בלשון המעטה"

אייל מליס / צלם: אוריה תדמור

מנכ"ל תנובה: "איבדנו מחזור מכירות של 350 מיליון שקל"

המנכ"ל אייל מליס אולי רצה להבהיר שתנובה לא נהנית מבוננזה ברווחים בתקופת הקורונה כפי שנהנות רשתות קמעונאות המזון, אך בפועל תנובה תסיים את 2020 עם צמיחה במכירות, והעלייה בפעילות הקמעונאית שלה קיזזה את הירידות במכירות שלה לשוק המוסדי

אלון מאסק / צילום: HANNIBAL HANSCHKE, רויטרס

קרב המיליארדרים: האם אלון מאסק הוא באמת האיש השני העשיר ביותר בעולם?

המגזין "פורבס" צינן את ההתלהבות לגבי ההכרזה של המתחרים מ"בלומברג" ● בטור שכותרתו "לא, מאסק הוא לא באמת האיש השני העשיר ביותר בעולם, והנה מדוע", מפרטת כתבת המגזין מדוע מייסד טסלה הוא רק שלישי בדירוג העולמי

עידן וולס  / צילום: רון קדמי

קבוצת דלק הרוויחה 149 מיליון שקל ברבעון; המניה מזנקת בכ-10%

גם לדוחות הרבעון השלישי הצמידו רואי החשבון של קבוצת דלק אזהרת "עסק חי" ● מניית קבוצת דלק מגיבה לדוחות בעלייה חדה ומשלימה התקדמות של 54% בחודש האחרון

יפתח רון טל / צילום: יוסי וייס חברת החשמל

ירידה בהכנסות חברת חשמל לכ-7.4 מיליארד שקל ברבעון השלישי

עלות צריכת הדלקים נפלה ב-27% בין היתר בשל הירידה במחירי הדלקים שנבעה בעיקר מרכישת גז טבעי משדה לוויתן במחירים נמוכים משמעותית ממחירי חוזה תמר משנת 2012

אביגדור יצחקי / צילום: איל יצהר

הכובעים של אביגדור יצחקי: בבוקר יו"ר הפיס, בערב עובד בשביל מרכזי הקניות

מבדיקת גלובס עולה כי יצחקי שמשמש כיו"ר מפעל הפיס במשרה חלקית של 70%, מספק שירותי ייעוץ ולובי בתשלום עבור קבוצת ביג, ולוקח חלק במאבקה לחזור לפעילות אחרי תקופת הסגר, ובסוגיות שונות

בית מונטיפיורי בתל אביב / צילום: מיכאל יעקובסון

joytunes מגדילה פי 4 את שטחי המשרדים שלה בתל אביב

חברת לימודי הנגינה מרחוק עוזבת את מגדל הממשלה שם היא שוכרת אלף מ"ר, ועוברת לבניין שלם בשכונת מונטיפיורי ששטחו 4,000 מ"ר ● החברה תשלם כ-100 שקל למ"ר

מתנדב בניסוי החיסון לקורונה של אסטרהזנקה / צילום: Siphiwe Sibeko/Pool, Associated Press

מה גרם לטעות בניסוי של אסטרהזנקה והאם החיסון לקורונה בסכנה?

אסטרהזנקה נתנה בטעות רק חצי מנה של החיסון שלה בניסוי הקליני ודווקא מינון זה התגלה כיעיל יותר ● האם אפשר לבסס אישור למוצר על תוצאות שהתקבלו כך? ה-FDA הביע סקפטיות

בנימין נתניהו ובני גנץ בכנסת / צילום: יניב נדב , דוברות הכנסת

הכנסת פשוט ויתרה על האחריות שלה לפיקוח על התקציב

יש בכל זאת סוגיה אחת מהותית שה"כאילו-תקציב" שאושר בכנסת באוגוסט לא מסוגל להסדיר: המעבר לשנת 2021 ● מאחר שגם שנה זו תפתח בתקציב המשכי תהיה לממשלה בעיה גדולה להעביר עודפים משנת 2020, אם לא יאושר לשנה זו תקציב "אמיתי"