באר שבע בתנופת בניה / צילום: shutterstock
עד לפני שנים ספורות, מי ששאל על יוקרה בבאר-שבע, הופנה אחר כבוד לעומר. היום המצב שונה לחלוטין, וניכר כי בעיר הדרומית מתעצב בהדרגה שוק יוקרה עצמאי, שאף תורם להחזרת "תושבים אבודים" מישובי הלוויין היוקרתיים.
קל לאבחן את המצב הזה, של יוקרה מתפתחת, בעזרת סטטיסטיקה: בעוד ששוק הנדל"ן היוקרתי נמצא בקיפאון עמוק, עקב המיסוי הגבוה שמוטל על רוכשי דירות יוקרה ועקב הקיפאון שבו נתונים משפרי הדיור, בבאר-שבע המצב הפוך: ב-2016 בוצעו בעיר 8 עסקות של 2.5 מיליון שקל ויותר; ב-2017 זינק המספר ל-18 עסקות ובשנה שעברה - ל-19.
אגב, בכיוון של הדירות הזולות ראינו בשבוע שעבר כי לא פחות מ-19 מכרזים של רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) בעיר, לקרקעות ל-2,100 יחידות דיור, נסגרו בלי שקבלנים ניגשו אליהם בכלל.
הפריחה המפתיעה בנכסי היוקרה בעיר מוסברת ראשית כל ברף המחירים הנמוך, שמגדיר את היוקרה שלה: ב-2-2.5 מיליון שקל אינכם מגיעים למדרגות המיסוי הגבוהות, שחלות על בעלי נכסי יוקרה במרכז הארץ, וככלות הכל, היו דירות שנמכרו במסגרת "מחיר למשתכן" בגליל ים וברעננה שחצו את הרף הזה ללא בעיה. סיבה שנייה היא חדירתם של המגדלים לעיר, שהציגה בפני השוק המקומי אופציית מגורים שלא הייתה שם לפני כן.
"זה לא מדויק - היו מגדלים של 14 ואף של 18 קומות בעיר, אבל הם לא היו יוקרה", אומר השמאי אוהד ורטש. "אני חושב שהמגורים במע"ר (מרכז העסקים העירוני) של העיר הוא שהציב בפני האנשים את האופציה החדשה: לגור בלב העיר, במרכז העניינים, מול מרכזי התרבות והתעסוקה, ויחד עם זה לשמור על פרטיות מתוך הקומה הגבוהה של המגדל שלך".
המגדלים המודרניים הראשונים שהוקמו בעיר, היו ככל הנראה הפרויקט "מגדלי הקרן" של חברת נגה אלקטרוטכניקה ברחוב התקווה בעיר, שבהקמתם הוחל בתחילת שנות האלפיים. לאחר קריסת החברה המשיכה חברת י.ח. דמרי את הפרויקט, שעדיין נחשב לסיפור הצלחה גם היום.
כיום מקימות כמה חברות קבלניות פרויקטים לאורך שדרות רגר, ומהר מאוד גילו כי השוק הבאר-שבעי פתוח לקלוט 30 קומות ויותר, וגם נמצא הקהל הנכון: אותם אלה שעזבו את העיר לטובת עומר, להבים ומיתר לפני 20 שנים.
יורם אביסרור, סמנכ"ל חברת אביסרור הבונה בעיר כמה פרויקטים גבוהים יוקרתיים, מאשר כי הביקושים להם מגיעים מצד משפרי דיור בתוך העיר ומצד מצמצמי דיור שמוכרים וילות גדולות בבאר-שבע, עומר להבים ומיתר ומבקשים לגור בדירות מרווחות בקרבה למוקדי התרבות והבילוי של באר-שבע.
ורטש מציין, כי דירות כמו דופלקסים ומיני פנטהאוזים כבר נכללים בקטגוריית היוקרה, עם מחירים של כ-2.5 מיליון שקל. אביסרור מדבר על מחירים של 10-11 אלף שקל למ"ר, ומסביר, כי מדובר בדירות ענק של 6 ו-7 חדרים. ברשות המסים נרשמו בשנה שעברה כמה עסקות על דירות של למעלה מ-200 מ"ר, במחירים של 2.5-2.6 מיליון שקל.
ואולם עדיין היוקרה הבאר-שבעית נמצאת בצמודי קרקע, או יותר נכון בשכונת נאות לון, שנמצאת בין דרך ג'ו אלון, דרך אילן רמון, דרך ידין ודרך טוביהו. זוהי שכונה שנולדה לפני כ-20 שנים, והיא, כדברי ורטש, "מתבגרת בכבוד". לפני שלוש שנים נמכרה וילה ברחוב יצחק ולבר 5 בשכונה ב-4.12 מיליון שקל - המחיר הגבוה ביותר ששולם על דירה בבאר-שבע; בשנה שעברה נמכרה וילה ברחוב השופט אלקיים ב-4.04 מיליון שקל - העסקה הגבוהה ביותר שנרשמה בעיר בשנה שעברה. באותו רחוב נמכר בשנה שעברה קוטג' במחיר נמוך מעט יותר, של 3.85 מיליון שקל.
"כל מי שרכש או בנה את הווילות שלו בשכונה, יכלו לעשות זאת בקלות בעומר, אבל הם בחרו להישאר בעיר", אומר ורטש. מכרזי רשות מקרקעי ישראל שנערכו על מגרשים בני חצאי דונם בשכונה, העלו, שהמחירים הגבוהים של השכונה, מקבלים את אישור השוק: מחירי הקרקע אמנם היו נמוכים יחסית, ואולם ביחד עם עלויות הפיתוח, אנשים נקבו במחירים של כ-1.5 מיליון שקל עבור המגרשים - מחירים שלא היה להם בעבר אח ורע בעיר, ולמעשה אישרו את מעמדה היוקרתי של השכונה גם לשנים הבאות.
מה שקצת העכיר את האווירה בשכונה, היה פרויקט שעתיד להיבנות בסמוך. הממשק התכנוני של מגדלים לצד וילות אינו עובר בשקט, וגם בבאר-שבע מצאו עצמם תושבי נאות לון מתנגדים בשנה שעברה לפרויקט של שלושה מגדלים שמתוכננים בסמוך לגרנד קניון, בין נאות לון לשכונה ט', שאף תושביה הצטרפו למאבק. בסופו של דבר אישרה הוועדה המחוזית את המגדלים הללו, שיוסיפו לעיר עוד כ-300 יחידות דיור.