הפגנות על חוק הלאום / דוברות הרשימה המשותפת
קצת יותר מ-6.3 מיליון אזרחים רשומים בפנקס הבוחרים לכנסת ה-21. כ-950 אלף מהם (15%) אזרחים ערבים. בבחירות 2015 היה שיעור ההצבעה ביישובים הערבים כ-63%. בבחירות הקרובות, לפי סקר של "יוזמות אברהם" שפורסם לאחרונה, שיעור ההצבעה של האזרחים הערבים צפוי לצנוח ל-56%. אם כך אכן יקרה, תהיה זו חזרה לשיעור ההצבעה הממוצע ברחוב הערבי בעשור שקדם לעידן הרשימה המשותפת.
כעת נשאלת השאלה: עם 550 אלף קולות כשרים, ובהנחה ש-80 אלף מתוכם ילכו למפלגות יהודיות-ציוניות, איך מחלקים 470 אלף קולות בין ארבע רשימות ועדיין להבטיח שכולן תהיינה מיוצגות בכנסת?
הרשימה המשותפת במשבר. אם לא יקרה מהלך פוליטי בלתי צפוי עד 21 בפברואר, מועד הגשת הרשימות לוועדת הבחירות, הרשימה תהפוך לפרק נוסף בהיסטוריה של הפוליטיקה הערבית בישראל. בחלוף חודש ימים להודעת הפרישה של תע"ל בראשות אחמד טיבי, התפרקותה של הרשימה המשותפת לאבני היסוד שלה נראית כמעט בלתי נמנעת. כעת הגיע תורה של הרשימה הערבית המאוחדת, המייצגת את התנועה האסלאמית, להודיע כי אם בסופו של דבר לא ישוב על כנו "ההרכב המרובע" של הרשימה המשותפת, התנועה האסלאמית עשויה להתמודד בבחירות ברשימה עצמאית.
הסיבה לכך פשוטה: התנועה האסלאמית מחויבת להתחשב במעגל הבוחרים הטבעי שלה. הללו היו מוכנים לבלוע את הישיבה המשותפת עם שתי מפלגות חילוניות, חד"ש ובל"ד, כל עוד נשמרה אחדות השורה ברחוב הערבי וכל עוד תע"ל, שנחשבת מקורבת לתנועה האסלאמית, הייתה חלק מהרשימה המשותפת.
אולם משעה שהאחדות החלה להתפורר, המשך השותפות עם חד"ש ובל"ד היה עלול להרחיק מצביעים פוטנציאליים המזוהים עם התנועה האסלאמית. אם לא די בכך, עלי סלאם, ראש העיר נצרת ובן-בריתו הפוליטי של טיבי, הצהיר בימים האחרונים כי יעשה כל מאמץ לאחד מחדש את ארבעת מרכיבי הרשימה המשותפת, אך זאת בתנאי שאחמד טיבי יעמוד בראשה. לפי שעה תרחיש כזה לא נראה מציאותי.
המשך דרכה של הרשימה המשותפת הוא שיחת היום ברחוב הערבי. לא מעט פוליטיקאים, פרשנים פוליטיים, אנשי תקשורת, ופעילי ציבור מנסים להסביר את הסיבות למשבר שאליו נקלעה הרשימה בחודש האחרון בעקבות פרישתה של תע"ל. אחת הטענות היא שהקמת הרשימה המשותפת ערב הבחירות הקודמות לא סימלה את סופו של תהליך האיחוד אלא דווקא את ראשיתו, ומרכיבי הרשימה לא השכילו למנף את ההזדמנות שנקרתה אז לידיהם כדי לחזק את השותפות הפוליטית. המשברים הפוליטיים שפקדו את הרשימה המשותפת בשנה החולפת - החל במשבר הרוטציה וכלה בפרישה של תע"ל - נותנים את אותותיהם ברחוב הערבי. לאחרונה גם נשמעים הקולות להחרמת הבחירות לנוכח מה שמכונה הזלזול של הפוליטיקאים באינטליגנציה של הבוחר הערבי.
רוב גדול בציבור הערבי מאמץ גישה פרגמטית ועניינית כלפי המשחק הפוליטי. על פי סקר מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2018 שלוש התכונות החשובות ביותר שמייחסים האזרחים הערבים לנבחריהם הן יכולת ביצוע (39%), קיום הבטחות לבוחר (33%) וניקיון כפיים (24%). ההיבט האידאולוגי שולי וזניח (פחות מ-2%). כעת נותר לראות האם נבחרי הציבור הערבי אכן יאמצו גישה פרגמטית ועניינית ויתגברו על המכשלות שנקרו בדרכה של השותפות הפוליטית ביניהם.
הכותב הוא חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ובמרכז משה דיין, אוניברסיטת תל-אביב