גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צרות לפרקליטות? כשניר ברקת וקובי כחלון עלו על דוכן העדים במשפטו של רונאל פישר

בעדויות שמסרו ברקת, כחלון ואחרים באחרונה בביהמ"ש התגלו אי-התאמות ביחס לגרסותיהם הקודמות ולאישום בפרשת פישר, העוסק ביאיר ביטון, בעלי חברת ב.יאיר, ובקובי כחלון, אחיו של שר האוצר ומי שכיהן כסגן ראש עיריית ירושלים ● האם התזה של הפרקליטות עלולה לקרוס נוכח "הגרסאות המשתנות" של העדים?

קובי כחלון וניר ברקת / צילומים: איל יצהר
קובי כחלון וניר ברקת / צילומים: איל יצהר

האם האישום נגד עורך הדין המוכר רונאל פישר ונגד בעליה של חברת הנדל"ן ב.יאיר, יאיר ביטון - שזכה לכינוי "פרשת קובי כחלון" במסגרת פרשת רונאל פישר - בדרך לקרוס? העדים הרלוונטיים לפרשה זו סיימו את עדותם בשבוע שעבר, ומעדותיהם מצטיירת תמונה שונה מזו ששרטטה הפרקליטות בכתב האישום. 

15 אישומים מפורטים בכתב האישום שהוגש נגד פישר; עו"ד  רות דוד, לשעבר פרקליטת מחוז תל-אביב; ביטון ונאשמים נוספים (ביטון ודוד נאשמים רק בחלק קטן מהם). במרבית האישומים מואשם פישר כי קשר קשר עם רב-פקד ערן מלכה, שבמסגרתו העביר לו קצין המשטרה לשעבר, שלא כדין, מידע מחקירות סמויות וגלויות על לקוחות ומכרים של פישר. לפי האישום, מידע זה הועבר בחלקו לצדדים שלישיים בעבור תשלום, שבו התחלקו פישר ומלכה, או בתמורה לכך שישכרו את שירותיו של פישר. בהתאם, פישר מואשם בלקיחת שוחד בתמורה לסגירת חקירות משטרתיות ולמסירת מידע על חקירות לנחקר וכן בעבירות שיבוש ועבירות נוספות. מלכה, שהפך לעד מדינה בפרשה, הודה במסגרת הסדר טיעון בחלק מעובדות כתב האישום, ונשלח ל-8 שנות מאסר. 

רונאל פישר / צילום: רפי קוץ

האישום השישי בכתב האישום מופנה נגד פישר ונגד ביטון, שזכה לכינוי "פרשת קובי כחלון", על-שמו של אחיו של שר האוצר ויו"ר כולנו, משה כחלון. לטענת הפרקליטות, פישר הדליף לביטון מידע שקיבל ממלכה על עצם חקירתו הצפויה של כחלון ועל מועדה. זאת, בעת שכחלון כיהן כמחזיק תיק התכנון בעיריית ירושלים וכסגנו של ראש העיר דאז, ניר ברקת. במסגרת החקירה נבדקו חשדות למרמה של קבלנים כלפי עיריית ירושלים. 

לטענת הפרקליטות, לאחר שקיבל את המידע מפישר, נפגש ביטון עם כחלון והציע לו כי יסייע לסגור את התיק נגדו תמורת תשלום של עשרות אלפי שקלים, תוך שהוא ממליץ לו על עורך דין או על עורכת דין בעל ותק של 30 שנה בפרקליטות שיסייעו לו בכך. 

אלא ששלב ההוכחות במשפט המתנהל בימים אלה מעורר קשיים בתזה של הפרקליטות שהופיעה בכתב האישום. כך, למשל, עמוס ברוך, שבביתו נערכה הפגישה בין כחלון לביטון שבה לכאורה העלה האחרון את ההצעה לסגירת התיק, העיד בשבוע שעבר כי ביטון הציע לכחלון בפגישה ייעוץ משפטי בלבד. בנוסף, מלכה, עד המדינה בפרשה, טען כי שוחח עם פישר על מועד חקירתו של כחלון רק יום אחד לפני החקירה, כשבאותו מועד כחלון כבר היה מודע בעצמו למועד חקירתו והפגישה בינו לבין ביטון נערכה יום קודם. 

במהלך עדותיהם של המעורבים בפרשה, ביקשה המדינה להכריז על שניים מהעדים המרכזיים, כחלון וברוך, כעדים עוינים. עניין זה מלמד בפני עצמו כי עדותם של השניים לא תאמה את שציפתה לו הפרקליטות, ומבליט את מצוקתה של הפרקליטות ביחס לאישום הנוגע ל"פרשיית קובי כחלון".

בית המשפט הכריז על קובי כחלון כעד עוין, מה שאיפשר לנציגי הפרקליטות לחקור אותו בחקירה נגדית וקשוחה יותר, ואף יאפשר לתביעה לטעון בסיכומיה כי יש להעניק משקל רב יותר להודאה שנתן כחלון במסגרת חקירתו במחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) לפני עדותו בבית המשפט. עם זאת, בית המשפט דחה את הבקשה להכריז על עמוס ברוך, המתווך בפגישה, כעד עוין. 

מנגד, ניצבת בעיקר עדותו של ראש עיריית ירושלים לשעבר והמועמד ברשימת הליכוד לכנסת הקרובה, ניר ברקת, התומכת בנטען בכתב האישום. אולם גם בה התגלו אי-אילו סדקים שיכולים לסייע להגנה. 

העדויות הנוגעות לאישום בפרשיית קובי כחלון

1. גרסת המדינה: הצעה מגונה

באישום האישי בפרשת פישר, המכונה "פרשיית קובי כחלון", מואשמים פישר וביטון בעבירות של שיבוש מהלכי משפט. בנוסף, מואשם פישר בעניין זה בעבירות של מרמה והפרת אמונים וגילוי בהפרת חובה. 

תחילתה של הפרשייה בחקירה שניהלה המשטרה, שעניינה חשדות לשימוש במסמכים מזויפים במטרה לקבל היתר בנייה בנכס של מקרקעי ישראל. במסגרת החקירה נחקר באזהרה גם כחלון, אחיו של השר כחלון. כחלון האח היה באותה תקופה יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיריית ירושלים, סגנו של ברקת וחברו הקרוב. מלכה היה הקצין הממונה על חקירתו של כחלון, שהסתיימה בלא כלום כשהתיק נגד כחלון נסגר מחוסר בראיות.
לפי כתב האישום שהוגש במאי 2015, עוד בטרם נקרא כחלון לחקירה, מלכה הדליף לפישר את מועד חקירתו הצפויה של כחלון.

עוד עולה מהאישום כי מלכה בירר עם פישר "האם יש לנו דרך להגיע לכחלון" (לכאורה כדי להציע לכחלון את סגירת התיק נגדו תמורת כסף); ונוכח זאת, פנה פישר לביטון וביקש ממנו כי ישוחח עם כחלון על הפרשה. בכתב האישום צוין כי כחלון זומן לחקירתו כשבוע לפני מועדה המתוכנן, אך שהוא לא סיפר על זימונו לאיש. 

באחד מימי שבת בתחילת ספטמבר 2012, יומיים לפני חקירתו הצפויה במשטרה, ערך כחלון שתי פגישות שתוכנן קריטי על-מנת להוכיח את האישום: פגישה אחת עם ביטון נערכה בשעות אחה"צ, בביתו של חברו, ברוך, שבה סיפר ביטון לכחלון, לפי האישום, על מועד חקירתו הצפוי והציע את סגירת התיק תמורת תשלום; ופגישה שנייה נערכה בשעות הערב בביתו של מי שכיהן אז כראש עיריית ירושלים וכיום ניצב במקום ה-9 ברשימת "הליכוד" לכנסת הקרובה, ברקת. בפגישה זו, טוענת הפרקליטות, סיפר כחלון לברקת על ההצעה לסגירת התיק, שקיבל מספר שעות מוקדם יותר מביטון. 

הפגישה הראשונה בין ביטון לכחלון מתוארת בכתב האישום באופן הבא: בשעות אחר הצהריים בשבת הגיע ביטון לביתו של ברוך, שכנו של ביטון בשכונת בית הכרם בירושלים וחברו של כחלון. ביטון, לפי האישום, ביקש מברוך שיפגיש בינו לבין כחלון בתואנה כי כחלון "מצוי בבעיה ויש לעזור לו". בפגישה סיפר ביטון לכחלון כי הוא שמע שהוא עתיד להיחקר בעוד יומיים. 

ביטון, לפי האישום, המליץ לכחלון על עורך דין או עורכת דין בעל ותק של 30 שנה בפרקליטות, שיכולים להוציא אותו מהתסבוכת. זאת, בתמורה לתשלום סכום של עשרות אלפי דולרים. כחלון סירב להצעה והופתע כי הודלף דבר חקירתו, שעליה כבר ידע, מאחר שהוא קיבל אליה זימון שבוע קודם לכן. 

לפי כתב האישום, יומיים לאחר הפגישות עם ביטון וברקת, הגיע כחלון למשרדי להב 433 במשטרה על-מנת להיחקר, בהתאם לזימון שקיבל. טרם מסירת גרסתו, ביקש כחלון לשוחח עם המפקד במקום, ולפיכך ניגש אליו מלכה והציג עצמו כמפקד וכמי שאחראי על החקירה. כחלון גולל בפני מלכה את דבר ההצעה החשודה שקיבל מביטון. מלכה מצדו אמר לו כי ההצעה נשמעת לו כהפניה לגיטימית לייעוץ משפטי, וכי יפעל בעניין כפי שנראה לו לנכון. לאחר מכן, הורה מלכה להמשיך את חקירתו של כחלון.

2. עדותו של ערן מלכה

מלכה, עד המדינה בתיק, העיד בנוגע לפרשת כחלון בפברואר 2017. אמנם, מלכה הודה כי מראשית החקירה שבמסגרתה נבדקו חשדות למרמה של קבלנים כלפי עיריית ירושלים, הוא חלק את פרטי החקירה עם פישר. "מבחינתי זה היה ברמה החברית לגמרי של שני חברים שמספרים אחד לשני מה היה להם בעבודה", העיד. "נכון שזה לא היה בסדר, והייתי קצין משטרה, אבל הרגשתי די חופשי לספר לו על הכול. בהמשך החקירה עלה שמו של כחלון כמי שנותן היתרים פסולים בשל קשריו עם אותם קבלנים, וגם על כך סיפרתי לפישר". 

מלכה ביקש להדגיש כי זימונו של כחלון לחקירה לא היה סודי, כפי שגם טוענת הפרקליטות בעצמה. אולם עוד העיד כי בניגוד לנטען באישום, כחלון זומן לחקירה באמצעות פקס שנשלח לעירייה, ועובדי עירייה רבים נחשפו לעניין, מה שהעמיד בסימן שאלה את תזת הפרקליטות, שלפיה היה זה פישר שהדליף לביטון על עצם החקירה ומועדה. 

עוד העיד מלכה כי לילה לפני חקירתו של כחלון, הוא שוחח עם פישר שסייע לו בעניין אישי ובסיום השיחה סיפר לפישר כי חקירת כחלון מתוכננת למחרת. כלומר, מדבריו של מלכה עולה כי הוא סיפר לפישר על מועד חקירתו של כחלון רק לאחר פגישת כחלון-ביטון ביום שבת, יומיים לפני חקירתו. זאת, בניגוד לתיאור בכתב האישום, שלפיו פגישת כחלון-ביטון נערכה רק אחרי שמלכה ופישר שוחחו על חקירת כחלון הצפויה.

3. עדותו של קובי כחלון

בעדותו של כחלון בבית המשפט בשבוע שעבר, אמר אחיו של שר האוצר כי הוא לא זוכר שביטון אמר לו שהוא יכול לסייע לו גם באמצעות עורך דין (פישר לכאורה), אלא רק באמצעות עורכת דין ותיקה מהפרקליטות (רות דוד לכאורה). כלומר, לפי עדות כחלון, לא הוצע לו להשתמש בשירותיו של פישר, אלא בשירותיה של דוד שאינה מואשמת בפרשיית כחלון. בעדותו במח"ש, לעומת זאת, אמר כחלון את מה שנטען באישום, שלפיו הוצע לו להשתמש בשירותיהם של עורך דין או עורכת דין. בעקבות סתירה זו, הסכים בית המשפט לבקשתו של עו"ד דן בהט מפרקליטות המדינה, והכריז על כחלון כעד עוין לפרשת התביעה. 

על הדברים שאמר לו ביטון בפגישתם, העיד כחלון: "הוא אמר לי: ‘יש עורכת דין של 30 שנה בפרקליטות, והיא תעזור לך’. אני בטוח שיאיר (ביטון) לא רצה את הכסף ולא צריך את הכסף. מבחינתו זה נראה תמים, מבחינתי זה נראה איום - שמידע כזה (על החקירה הצפויה, מ’ ב’) יגיע החוצה", אמר כחלון, שדחה את ההצעה של ביטון. 

אלא שבחקירה הנגדית על-ידי בא-כוחו של ביטון, עו"ד איתן פלג, התגלה כי כחלון כלל לא משוכנע שהצעת ביטון פלילית. עו"ד פלג טען כי ביטון הציע לכחלון עורכת דין שתייצג אותו ולא הצעה לסגירת תיק תמורת כסף. כחלון אישר שהוא אינו יכול לשלול כי מדובר בהצעה לגיטימית של אדם שרצה לעזור לו. "אני לא יכול לשלול כלום. זו אחת מהאפשרויות", אמר.

4. עדותו של עמוס ברוך

ברוך, האיש שתיווך בין ביטון לכחלון ושבביתו נערכה הפגישה בין השניים מסר את עדותו בבית המשפט בשבוע שעבר וצינן גם הוא את החומרה שיוחסה לפגישת ביטון-כחלון. לדברי ברוך, שכנו של ביטון וחברו של כחלון, עוד לפני הפגישה הוא הבין כי ייתכן שהאחרון עומד להיחקר. "קובי (כחלון) היה אצלי במרפסת כמה שבועות לפני כן ואמר לי שיש דיבורים עליו", העיד ברוך, "והבנתי מרכילויות בפרלמנט שיש לנו בשכונה בימי שישי, שיש דיבורים על אי-סדרים בעירייה, שהשם של כחלון נקשר אליהם. 

"יאיר (ביטון) הגיע אליי הביתה ושאל אותי אם אני יודע שיש איזושהי בעיה עם כחלון. אחרי זה הוא אמר לי שהוא יכול לארגן לכחלון ייעוץ משפטי. ואז טלפני לקובי והזמנתי אותו". כלומר, לפי עדות ברוך, הצעתו של ביטון הייתה לסייע לכחלון בייעוץ משפטי ותו לא. זאת, בניגוד לתיאור באישום, שלפיו ביטן הציע לכחלון סגירת תיק עבור כסף.
בתגובה לעדותו של ברוך ציינה התביעה כי עדותו במח"ש הייתה שונה מעדותו בבית המשפט, ולכן ביקש להכריז עליו כעד עוין. בהחלטתו הדוחה את הבקשה, מתח בית המשפט ביקורת מרומזת על חוקרי מח"ש. "יש להכריע אם זימונו של כחלון לביתו של ברוך נועדה לסייע לו לקבל ייעוץ משפטי. אולם, לא מצאתי שנשאלה על-ידי החוקרים שאלה ישירה ונקודתית לגבי פשר אותה עזרה" קבע. "בהיעדר שאלה ישירה, אין מקום להכריז על ברוך כעד עוין".

5 עדותו של ניר ברקת

העדות היחידה שתומכת כמעט במלואה בטענות שנכללו באישום היא עדותו של ניר ברקת, שאל ביתו הגיע כחלון יחד עם אשתו מספר שעות לאחר הפגישה עם ביטון. 

בעדות שמסר בשבוע שעבר, אמר ברקת כי "יום אחד כחלון מתקשר אליי ומבקש לפגוש אותי דחוף. הוא הגיע עם אשתו אלי הביתה. הוא היה לבן כסיד, ושיתף אותי שקיבל הצעה על-סך 50 אלף דולר או שקל - לא זוכר בדיוק - בשביל 'להוריד' חקירה שמתנהלת נגדו. הופתעתי. הוא העביר לי את התחושה שיש תיק שהוא ודאי לא רואה בעצמו אשם בו, ושמנסים לסחוט ממנו כספים כדי להוריד את התיק. התרשמתי שמנסים לתפור לקובי תיק".

ברקת ציין כי "בו במקום הרמתי טלפון למפקד מחוז ירושלים במשטרה, ניצב מני יצחקי, ועדכנתי אותו על ההצעה. בנוסף, עדכנתי את אמנון מרחב, היועץ המשפטי בעירייה. היה לי ברור שקובי הוא איש ישר ושאי-שאפשר לעבור על ההצעה הזאת לסדר היום. הרגשתי שהוא במצוקה. יצחקי אמר לי ‘טוב שהתקשרת’, ונתן לי טלפון של חוקר להב 433, אותו נתתי לקובי". 

עם זאת, גם בעדות ברקת בבית המשפט התעוררו אי-אילו סדקים, שהעיקרי ביניהם נגע לכך שבעדות שמסר במח"ש, שנתיים לאחר אירועי הפרשה, הוא לא ציין שמי שהציע לכחלון את הצעת סגירת התיק היה ביטון; ואילו בעדותו בשבוע שעבר ציין ברקת כי כחלון סיפר לו כבר בפגישתם שביטון הוא המציע. 

"כשנתתי עדות לא זכרתי בדיוק מי נתן לו את ההצעה, אבל לאחר זמן הזיכרון שלי היה שיאיר ביטון נתן לו את ההצעה", ציין ברקת. בתגובה שאל פלג: "כלומר עברו ארבע שנים והזיכרון שלך השתפר?"; וברקת השיב: "ככה זה היה לזכרוני". עו"ד פלג הקשה: "הודעת למח"ש או לפרקליטות על הזיכרון הזה שהתעורר בך"; וברקת השיב: "זה לא נראה לי מהותי". עו"ד פלג לא הרפה ושאל: "יש הצעה שאתה חושב שנודף ממנה אבק פלילי, ואתה לא חושב שזה מהותי להגיד למח"ש מי יזם אותה?", וברקת השיב: "אני לא זוכר". 

נקודה נוספת שעליה התעכב עו"ד פלג נוגעת לעדות ברקת, שלפיה הוא מסר לכחלון את מספר הטלפון של חוקר המשטרה שאותו מסר לו יצחקי. עניין זה לא הופיע בעדותו במח"ש וגם לא בעדותו של כחלון בבית המשפט. בנוסף, מעדותו של ברקת עלה כי הוא הוא לא זכר אם וידא שכחלון אכן התקשר למספר שהעביר לו.

עו"ד פלג פנה לברקת ושאל: "הפגישה התקיימה ככל הנראה בשבת, וכחלון הגיע לחקירה ביום שני. זה לא שחלפו חודשיים. רק יום אחד. אתה רוצה להגיד לי שלא בדקת שהוא מילא אחר ההנחיה שקיבלת ממפקד המחוז? אני אומר לך שזה נראה לא סביר שתשכח דבר כזה"; על-כך השיב ברקת: "היה ידוע לי שהוא פנה למשטרה ונתן עדות. אני לא צריך להיכנס לחקירות מעבר לכך, ואני גם לא זוכר יותר". 

עו"ד פלג ניסה לעמת את ברקת עם טענתו, שלפיה הוא אינו יכול לשלול אפשרות שההצעה של ביטון לכחלון הייתה הצעה לייצוג משפטי גרידא. "הוא לא העלה את זה בפנייך?", שאל את ברקת שהשיב: "לא. הוא היה נסער מאוד". 

בהמשך טען עו"ד פלג כי גם מפקד המחוז דאז, יצחקי, לא קיבל את הרושם כי ההצעה לכחלון הייתה חמורה במיוחד. "יצחקי אמר במח"ש שהוא לא בטוח שהציעו שוחד לכחלון... הוא מתאר את השיחה בצבעים הרבה פחות בוהקים וברורים ממה שאתה זוכר", טען עו"ד פלג. 

ברקת השיב לו: "לא כל יום סגניי מבקשים ממני עצה מה לעשות בעניינים כאלה. יכול להיות שמבחינת מפקד המחוז זו לא סתירה, אולי הוא מכיר יותר פניות כאלה. מבחינתי זה היה חריג". 

*** חזקת החפות: רונאל פישר, יאיר ביטון ויתר הנאשמים בפרשה הם בגדר נאשמים בלבד. הם לא הורשעו בכל עבירה, ועל כן הם זכאים ליהנות מחזקת החפות. 

עוד כתבות

אורן קניאל ורשף מן, היזמים מאחורי אפספלייר

אפספלייר במגעים למכירה תמורת 1.8-2.1 מיליארד דולר לקבוצת חברות

העסקה תשמר את הפעילות האורגנית של אפספלייר הישראלית ואת מבנה החברה, אך בסכום נמוך ביחס לציפיות ● בעבר ציפו המשקיעים למכור או להנפיק אותה במחיר גבוה יותר שמגיע אפילו ל-4 או 5 מיליארד דולר ● בשנים האחרונות פעלה אפספלייר ברווחיות וחצתה רף של 500 מיליון דולר בהכנסות חוזרות

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: Nasdaq, Inc

רכישת הענק של מובילאיי: קונה את חברת הרובוטיקה של שעשוע ב-900 מיליון דולר

מתוך הסכום הזה, 612 מיליון דולר יועברו במזומן לבעלי המניות בסטארט-אפ, והשארית במניות רגילות של מובילאיי ● שעשוע יהנה ממאות מיליוני דולרים בעקבות העסקה ● המרוויחות הנוספות מהעסקה הן קרנות ההון סיכון 10D הישראלית, והאמריקאיות איירן וסיסקו ונצ'רס

אייל גפני, מנכ''ל בנק וואן זירו / צילום: אוהד רומנו

וואן זירו משיק חשבון השקעות עם עמלת מסחר של 0.1%

הבנק הדיגיטלי משיק חשבון השקעות חדש תחת הבטחה לעמלות המסחר הנמוכות בישראל ● העמלה היחידה שישלמו המשקיעים תהיה 0.1% בעת קנייה או מכירה של נייר ערך, עם עמלת מינימום של 2 דולר לניירות ערך זרים ו-2 שקלים לניירות ערך ישראליים

עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

חברת האשראי שקיבלה מיליונים מכספי חוסכי סלייס, וטוענת: אנחנו לא קשורים לאירוע

הסכם עם סוכן הביטוח אמנון יעקובי, שהתחייב להשיב כספים שגייס מחוסכי סלייס, חשף כי הממונה על שוק ההון ביטל באחרונה את רישיונה של פיתגורס, שעבדה עם יעקובי ושימשה לטענת הממונה כ"צינור להעברת כספים" ● בחברה של אביב לוי עתרו לביהמ"ש וטוענים: אין לנו קשר לפרשת סלייס

חבילות מחו''ל שהגיעו לישראל / צילום: איל יצהר

מתי בכל זאת נשלם? סימני השאלה שעולים סביב רפורמת היבוא האישי

שבועיים חלפו מאז שהוכפל הפטור ממע"מ על חבילות מחו"ל ל־150 דולר, והשאלות בשטח גוברות ● בינתיים ועדת הכספים החליטה השבוע לפעול לביטולו בדיעבד, וההכרעה עוברת לכנסת

החוקר שטוען: לבנון חייבת להתרחק מסעודיה, ולהתקרב לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: לפי ניתוח של מכון מחקר אמריקאי, שלום עם ישראל יכול להזניק את כלכלת לבנון; באירלנד גרים אלפים בודדים של יהודים, אך האנטישמיות מזנקת; וביקורת על האינטרס הישראלי בחיזוק ההפגנות באיראן • כותרות העיתונים בעולם

חץ דורבן, מערכת ההגנה של אלביט / צילום: אלביט

עוד עסקת ענק: אלביט תספק מערכות חץ דורבן למדינות אירופיות

חברת אלביט זכתה בחוזים חדשים בהיקף כולל של כ-150 מיליון דולר לאספקת מערכת הגנה אקטיבית חץ דורבן לחברת BAE Systems, לצורך שילובה בנגמ"שים של מדינות אירופיות החברות בנאט"ו ● אתמול הודיעה אלביט על עסקה בהיקף דומה לאספקת מערכות DIRCM למדינה באירופה

פאנלים סולאריים / צילום: יוסי וייס, חברת החשמל

על דונם ועד 200 קילוואט: ההקלה שתאפשר הקמת שדות סולאריים במושבים

מינהל התכנון מקדם: בעלי קרקעות במושבים לא יצטרכו לשלם היטל השבחה על הקמת מתקנים סולאריים בחלקותיהם ● להערכת משרד האנרגיה, הפוטנציאל למשק החשמל שווה־ערך לייצור של תחנות כוח שלמות

איור: באמצעות chatGPT

שנת 2026 מסמנת נקודת מפנה בעולם השיווק. אלה 5 המגמות שיובילו

כלי בינה מלאכותית, שינויים בהתנהגות צרכנים ושינויים עמוקים בשרשרת הערך הדיגיטלית משנים את חיי מנהלי השיווק ● ממפרסמים הם יהפכו ליוצרי חוויות עם יכולת ניבוי

שר המשפטים, יריב לוין וראש ועדת החוקה, ח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השינוי בדיני החוזים אושר, אך בשטח בתי המשפט מאותתים כי הדרך ליישום ארוכה

הכנסת אישרה השבוע את החוק לביטול הלכת אפרופים, שנועד לצמצם את שיקול הדעת של בתי המשפט בפרשנות חוזים ● בעוד שחלק מהמומחים צופים כי הוודאות בקרב עסקים תגבר, אחרים מזהירים מפני פגיעה בשוק ● בינתיים, ניתן למצוא סימני התנגשות סביב החוק החדש

שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

הכנסת אישרה את צמצום הלכת אפרופים בדיני החוזים

לפי החוק שעבר סופית במליאה, חוזים עסקיים יפורשו בהתאם ללשון החוזה, למעט חריגים ● ברירת המחדל לפרשנות חוזים תהיה בהתאם לדרך שעליה הסכימו הצדדים ובהתאם לראיות שיהיו קבילות לצורך כך

אילוסטרציה: Shutterstock, alexfan32

גניבות הרכב מתגברות, אבל בענף מעריכים: מחירי הביטוח ימשיכו לרדת

ברבעון האחרון של 2025 חלה עלייה חדה בניסיונות ובגניבות רכבים ● עם זאת, גורמים בענף מסבירים כי השינוי לא בהכרח ישפיע על מחירי ביטוח הרכב השנה, והם צופים שהללו ימשיכו לרדת ב־2026 ● מה יכול להקפיץ שוב את המחירים?

ג'נסן הואנג בכנס CES / צילום: ap, John Locher

אנבידיה חשפה את מוצר הדגל הבא שלה בעידן ה־AI, ושלחה מסר מרגיע למשקיעים

ב־CES, אירוע הטכנולוגיה הגדול בעולם, הציג מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג את "רובין" - מערכת שנועדה לסייע באימון של מודלי בינה מלאכותית ● בכך, הוא העביר מסר למשקיעים במטרה להפיג את החששות מהאטה בשרשרת האספקה: "הפלטפורמה כבר נמצאת בייצור מלא"

אילוסטרציה: Shutterstock

המדינה תשיב 300 מיליון שקל שגבתה ביתר מחברות במכרזים של רמ"י

ביהמ"ש המחוזי אישר הסדר פשרה בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד רמ"י ורשות המסים, לפיו חברות שהשתתפו במכרזים לרכישת מקרקעין, שילמו "הוצאות פיתוח נוספות" וקיבלו קבלה במקום חשבונית מס - זכאיות להחזר מרשות המסים

הפשרת קרח ממטוס בגרמניה / צילום: ap, Michael Probst

טיסות משובשות, פקקים ורבבות מתושבי ברלין בחשיכה: גל קור ארקטי באירופה

הגל הנוכחי של מזג האוויר, שמלווה בשלג רב באזורים מסוימים במערב אירופה ובטמפרטורות נמוכות באזורים אחרים, אמור להימשך עד סוף השבוע לפחות ● בצרפת, סערות שלגים סמוך לתעלה גרמו לפקקי תנועה כבדים, בהולנד בוטלו אתמול כ-700 טיסות בשדה התעופה סכיפהול, ובברלין הטמפרטורות צנחו לשמונה מתחת לאפס

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

רפורמת המסלולים, פערי התשואה והסערה שחוללה בדיקת גלובס ברשת

בעקבות הפרסום בגלובס, לפיו קיימים פערי תשואות בין גופי הגמל והפנסיה במסלולי השקעה שאמורים להיות זהים, ברשתות החברתיות תקפו את הרפורמה ● "זה מה שקורה כששוכחים את התוכן" ● רשות שוק ההון: "השלכות הרפורמה עדיין מצויות בבחינה"

מערכת הגנת הגבולות של תע''א / צילום: תע''א

לקוחות מחו"ל כבר מתעניינים: תע"א חושפת מערכת הגנת גבולות חדשה

פתרון הגנת הגבולות, הטומן בחובו אלגוריתמים ובינה מלאכותית ברמות המתקדמות ביותר, משלב שיטות לחימה חדשות מבוססות כלים אוטונומיים מסוגים שונים הפועלים בסנכרון משימתי תחת מערכת ניהול מרכזית ● מנכ"ל תע"א: "הטופוגרפיה והגבולות של מדינת ישראל הם מהמורכבים והמאתגרים שיש בעולם"

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

גזירות האוצר עבדו: זינוק של 12% בשנה בגביית המסים בישראל

רשות המסים גבתה בשנת 2025 סכום שיא של 509.3 מיליארד שקל ● מנהל הרשות שי אהרונוביץ' מסר כי ההכנסות לקופת המדינה ממסים חצו את יעד הגבייה המעודכן מהחודשים האחרונים ב-1% ועלו על היעד המקורי לשנה החולפת ב-8%

ירין משולם, מנהל השקעות בסיגמא-קלאריטי בית השקעות / צילום: אוראל כהן

"אי אפשר להתעלם מזה": מנהל ההשקעות שרואה את ונצואלה, וממליץ על הסקטור הזה

ירין משולם, מנהל ההשקעות בסיגמא-קלאריטי, בטוח שהצמיחה בשוקי המניות תימשך, ומסביר מדוע הוא מעדיף בארץ את קמעונאיות המזון, שנהנות "מריכוזיות מאוד גבוהה" ● מעבר לים הוא מזהה פוטנציאל במניות הבנקים האירופיים ובחברות טכנולוגיה מסין

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות חדות; מדד הבנייה זינק ב-4.7%, מדד הבטחוניות ב-4%, בנקים ב-3.5%

מדד ת"א 35 עלה ב-2.8% ● מגה אור זינקה לאחר שהכריזה על עסקת ענק ●  המניות הביטחוניות ממשיכות בראלי שלהן ● הורדת הריבית המפתיעה של הנגיד עוררה אתמול הדים בת"א: מניות הבנקים נפלו, מניות הנדל"ן זינקו בחדות ● בדיסקונט צופים שלוש הורדות ריבית נוספות במהלך השנה