משה כחלון/ צילום: שלומי יוסף
מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, החל לבדוק את ההתנהלות במשרד האוצר בכל הנוגע לפרסום נתוני הגירעון לשנת 2018 - כך נודע ל"גלובס". הבדיקה באה על רקע טענות שעלו בתקופה האחרונה במערכת הכלכלית, ולפיהם הנתונים עוותו כדי לשרת את האינטרס הפוליטי של שר האוצר משה כחלון. לפי שעה לא ידוע אם הבדיקה במשרד המבקר נפתחה בעקבות פנייה יזומה, ומי פנה בבקשה לבחון את הנושא - כאשר אגף התקציבים באוצר ואגף החשב הכללי מאשימים אלה את אלה בפנייה.
לאחרונה התברר כי אגף התקציבים באוצר לא עודכן מראש על נתוני הגירעון, ובאגף שמעו עליהם לראשונה מהשר כחלון בנאום שנשא ב-6 בינואר, בכנס עובדים מצטיינים במשרד. על פי החוק הנתונים אמורים להיות מוצגים לפני פרסומם לדרג המקצועי באוצר - אך במקרה זה הטענה היא שהחשב הכללי באוצר רוני חזקיהו, דיווח עליהם קודם לכחלון, שמיהר לעשות בנתונים שימוש למטרות פוליטיות. ישיבת הדרג המקצועי להצגת הנתונים התקיימה רק לאחר מכן.
נתונים מעודכנים שמפרסם הערב האוצר על הגירעון השוטף מחזקים את הסברה כי החשב הכללי, האחראי על ביצוע התקציב, אכן דחה הוצאות בהיקף משמעותי מ-2018 ל-2019 כדי לסיים את השנה שעברה בגירעון נמוך, על חשבון השנה הוכחית. על פי העדכון החודשי של ביצוע התקציב, זינק הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ל-3.3% תוצר. מאחורי הגידול בגירעון עומד זינוק של כ-30% בהוצאות המשרדים האזרחיים (לעומת 6% בתכנון) וזינוק של 13% בהוצאות מערכת הביטחון (לעומת 1.9% בתכנון). גורמים באוצר טענו בתגובה כי ההוצאות בינואר השנה היו גבוהות משום שבשנים קודמות הוקדמו הוצאות מחודש ינואר לחודש דצמבר, על מנת להגדיל את הגירעון היות ובשנים הקודמות הגירעון היה נמוך מהיעד.
עוד לפני פרסום הנתונים הערב, החשד כי נתוני הגירעון ל-2018 שופצו התבסס על מספר גורמים. ראשית, מעצם העובדה שהגירעון עמד בדיוק ביעד שנקבע לו: 2.95% מהתוצר. וזאת על אף שתחזיות פנימיות שהוצגו באוצר חודשיים קודם לכן היו שהגירעון ינוע בטווח שבין 3.2% ל-3.4%.
שנית, אנליסטים בבתי השקעות העוקבים אחר ביצועי התקציב העריכו כי האוצר אכן שיפץ את נתוני הגירעון - ובהיקף משמעותי. הכלכלן יונתן כץ מלידר, איש אגף התקציבים בעברו, העריך כי החשב הכללי באוצר הגדיל את הגירעון המתוכנן ל-2019 ב-0.3% תוצר (כ-4 עד 5 מיליארד שקל) על חשבון הגירעון ב-2018. אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות פסגות, ביצע ניתוח של הוצאות הממשלה על-פני 2018, שהעלה כי האוצר "סגר את הברז" בחודשים נובמבר-דצמבר על-מנת להקטין את הגירעון על הנייר. גרינפלד ציין גם כי השינוי החשבונאי השנוי במחלוקת, שהנהיג חזקיהו ברישום ההכנסות ממכירת קרקעות שפונו על-ידי צה"ל, תרם עשירית נקודת האחוז להקטנת הגירעון ב-2018.
השר כחלון דחה במספר הזדמנויות את הטענה כי משרדו שיפץ בדרך כלשהי את נתוני הגירעון ב-2018, ואמר בהן כי לא ניתן לשחק במספרי הגירעון משום שהם "נמצאים תחת פיקוח של סוכנויות דירוג האשראי וגופים בינלאומיים".
המשנה ליועמ"ש סירב להתערב בעימות
הבדיקה שבה פתח המבקר באה על רקע אווירה עכורה בין אגפים ואישים במשרד האוצר, ותחושה כללית של התפרקות וסיום קדנציה. פורום ההנהלה המצומצם של האוצר לא התכנס זה כחודש לישיבות שוטפות, ובכירי המשרד נפגשים למעשה רק לישיבות המחויבות לפי חוק, כמו ישיבות המעקב אחר ביצוע התקציב.
על רקע מצב עניינים זה, הוחלט לגנוז את יוזמת מנכ"ל המשרד שי באב"ד לתכנית אסטרטגית לאוצר. באב"ד, ששכר לצורך הכנת התכנית את חברת הייעוץ טאסק, נאלץ לסגת בו לאחר שהתברר שאנשי טאסק לא זוכים לשיתוף פעולה מצד האגפים המקצועיים במשרד. גם קודמתו בתפקיד של באב"ד, יעל אנדורן, יזמה מהלך של תכנית אסטרטגית למשרד האוצר, שלא יצא לפועל בגלל הקדמת הבחירות ב-2015.
הקדמת הבחירות עוררה גם עימות בין באב"ד ליועץ המשפטי של האוצר עו"ד אסי מסינג. לאחר שמסינג הפיץ הנחיות שנועדו למנוע שימוש לרעה בתוצרי עבודת האוצר למטרות פוליטיות, ערער באב"ד על חוות דעתו המקצועית של מסינג בפני היועץ המשפטי לממשלה. באב"ד טעו כי ההנחיות שפרסם מסינג מחמירות מדי ופוגעות בעבודה השוטפת באוצר. המחלוקת בין המנכ"ל ליועץ המשפטי הועברה להכרעתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז ניזרי.
ואולם המוקד העיקרי למתיחויות במשרד הוא כיום בין אגף החשב הכללי לאגף התקציבים. בכל אגף מאשימים את משנהו בהגשת התלונה למבקר המדינה על הגירעון. אף על פי שלכאורה לאגף התקציבים היה אינטרס להתלונן, מציינים באוצר כי המבקר העלה בשאלות ששלח למשרד נושאים הקשורים לאחריות אגף התקציבים, כמו למשל ההתנהלות מול המוסד לביטוח לאומי. בנוסף מציינים באוצר כי אגף התקציבים יוצא בדרך כלל וידו על התחתונה כשהמבקר מתערב במחלוקות פנימיות במשרד, דוגמת פרשת הסכם הביטחון כחלון-יעלון.
הטענה הנשמעת בסביבת אגף התקציבים כלפי החשב הכללי חזקיהו היא כי הוא אינו ממלא את תפקידו כשומר סף, ונכנע לרצונותיו של כחלון. הטענה הנשמעת מנגד כלפי הממונה על התקציבים שאול מרידור מכיוון החשב הכללי היא כי אינו משתף פעולה עם השר, ואף פועל בדרכים שונות להקשות על ביצוע בקשותיו. כך, בעוד שבאגף התקציבים חושדים כי חזקיהו דחה הוצאות מתוכננות מ-2018 ל-2019, מאשימים באגף החשב הכללי כי אגף התקציבים פעל לדחות הכנסות מ-2018 ל-2019. עוד נטען כי אגף התקציבים התעקש לדווח כבר כעת לממשלה כי הגירעון בשנת 2019 צפוי לעמוד על 3.6% מהתוצר. כפי שנחשף ב"גלובס", הנהלת האוצר פנתה למשנה ליועץ המשפטי לממשלה מאיר לוין וביקשה למנוע מאגף התקציבים לפרסם את התחזית - אך לוין סירב להתערב.
תגובות: "דיווחנו לשר ולדרג המקצועי בו זמנית"
ממשרד מבקר המדינה נמסר בתגובה לפניית "גלובס": "החטיבה לביקורת משרדים כלכליים ותשתיות לאומיות במשרד החלה בבדיקה ראשונית בנושא תהליכי קבלת ההחלטות על ביצוע תקציב לשנת 2018 ותחזית הכנסות לשנת 2019".
ממשרד החשב הכללי באוצר נמסר: "לחשב הכללי אין בשלב זה תחזית לגירעון הצפוי בשנת 2019. החשב הכללי דיווח לדרג המקצועי במשרד על נתוני הגירעון לשנת 2018 מיד עם השלמת העבודה עליהם. דיווח לשר האוצר הועבר בו זמנית".
■ לקראת הבחירות: סימנים של שיתוק במשרד האוצר
1. בוטל יישומה של התוכנית האסטרטגית למשרד, שהוביל המנכ"ל שי באב"ד
2. פורום ההנהלה המצומצם של האוצר לא התכנס לישיבות בחודש האחרון
3. אגף החשב הכללי מסרב להציג נתונים מראש לאגף התקציבים
4. הנהלת האוצר ניסתה למנוע מאגף התקציבים את פרסום תחזית הגירעון ל-2019