רמת-גן / צילום: shutterstock
המצב הכלכלי של הישראלים השתפר ב-2017 (אבל ההוצאה על דיור עלתה), גם תחושת הביטחון האישי עלתה (אבל נרשם גידול בדיווחים על אלימות), ורמת שביעות-הרצון והאמון במערכות השלטון נותרה יציבה (אבל שביעות-הרצון מרמת התחבורה הציבורית ומהפארקים העירוניים ירדה).
נתונים אלה ואחרים מופיעים בדוח השנתי "מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי" לשנת 2017 שמפרסמת היום (ג') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. זו השנה הרביעית שהלמ"ס מפרסמת את הדוח, שמטרתו לתת לציבור תמונת עומק על איכות החיים בישראל. הדוח משלב 70 מדדים מתחומי חיים שונים, ובהם איכות התעסוקה, ביטחון אישי, בריאות, דיור ותשתיות, חינוך, השכלה וכישורים, רווחה אישית וחברתית, סביבה, מעורבות אזרחית וממשל, רמת חיים חומרית, פנאי, תרבות וקהילה וטכנולוגיות המידע.
על-פי הלמ"ס, בהשוואה לשנה הקודמת נרשם שיפור במחצית (35) מהמדדים, ב-10 נרשמה הרעה, וב-20 מדדים לא נרשם שינוי משמעותי במגמה.
מבחינת עושרם של משקי-הבית נמצאים הישראלים במקום לא רע, העושר הפיננסי נטו של מגזר משקי-הבית הסתכם בסוף 2016 ב-261 אלף שקל לנפש, לעומת 116 אלף שקל בסוף2001. העושר הפיננסי הריאלי של מגזר משקי-הבית נמצא ברמה הגבוהה ב-74% מהרמה ב-2001. במונחי דולרים, ההון נטו לנפש בישראל עומד על כמעט 60 אלף דולר, נתון שמציב את ישראל במדד קצת לפני גרמניה ומיד אחרי מדינות כמו איטליה, אוסטרליה וצרפת. לעומת זאת נרשם ב-2016 גידול במספר משקי-הבית שהוציאו על דיור 30% או יותר מהכנסתם הפנויה: כ-30.9% מהישראלים דיווחו כי ההוצאה שלהם על דיור עברה את קו ה-30% מסך ההוצאות השוטפות.
כמו כן, הלמ"ס בדקה מדדים שונים הקשורים לערים הגדולות בישראל, והממצאים מפתיעים. רמת-גן דורגה במקום הראשון במדדי איכות חיים. היא מובילה בהכנסה חציונית ברוטו מעבודה למשק-בית, בשביעות-רצון מעבודה, בתוחלת חיים, בשיעור הזכאות לבגרות בקרב בני 26, וצפיפות הדיור בה היא הנמוכה ביותר.
רחובות מובילה בשביעות-רצון מאזור המגורים ומהדירה, והיא מהמובילות בתוחלת חיים. בראשון-לציון שביעות-הרצון מהמצב הכלכלי ומפארקים ומשטחים ירוקים באזור המגורים הן הגבוהות ביותר. בתל-אביב-יפו נמצא כי שיעור התעסוקה הוא הגבוה ביותר ושיעור המועסקים במשרה חלקית שלא מרצון - הנמוך ביותר.
בני-ברק דורגה גבוה בשביעות-רצון מהחיים ובמספר קטן של מקרים חדשים של התפרצות סרטן, כאשר גם בנתניה מספר מקרי הסרטן החדשים היה נמוך בעיקר בקרב נשים.
באר-שבע היא העיר היחידה שבה גרות יותר נשים המועסקות בתפקידי ניהול במגזר הציבורי מאשר גברים. תמותת התינוקות בעיר היא הגבוהה ביותר, ואחוז הולכי רגל הרוגים מתוך סך הולכי רגל שנפגעו בתאונות דרכים בדרכים עירוניות הוא הגבוה ביותר.
ירושלים היא העיר שבה התושבים הם האופטימיים ביותר בישראל. היא נמצאת במקום הראשון במדד ציפיות ביחס לעתיד. אשקלון היא מהמובילות באמון בממשלה ונמצאת במקום האחרון בשביעות-רצון מעבודה. תוחלת החיים הנמוכה ביותר בישראל נרשמה בבת-ים.
בתחום הבריאות נמשכת העלייה בתוחלת החיים, אם כי ב-5 השנים האחרונות בקצב מתון יותר: תוחלת החיים של גבר בישראל עומדת על 80.7 שנים, ושל אישה - על 84.6 שנים. הגברים יכולים להתנחם בכך שהם צפויים לאותו מספר של שנים ללא מחלות קשות כמו הנשים: על-פי מדד תוחלת החיים הבריאים, נשים צפויות לחיות 65.4 שנים בממוצע ללא מחלה קשה, וגברים - 65.6 שנים בממוצע.
שיעור הישראלים שדיווחו ב-2017 כי בריאותם טובה מאוד או טובה, היה הרבה מעל ממוצע במדינות ה-OECD ועמד על 84.2% ו-68.3%, בהתאמה. ישראל דורגה במקום החמישי מבין מדינות ה-OECD שמציגות את המדד, יחד עם אוסטרליה ואירלנד. 18% מתלמידי כיתות א' ו-30% מתלמידי כיתות ז' סבלו מעודף משקל או מהשמנת יתר, בדומה למצב בשנה הקודמת.
ממצא מעניין אחר שמעלה הדוח הוא כי יש הבדל ניכר בין המינים בתחושת הדיכאון - 26.8% מהנשים חשו מדוכאות לעתים קרובות או מדי פעם, לעומת 19.1% מהגברים.
רק 11.1% מבני 21 ומעלה הקפידו על אורח חיים בריא - לא עישנו, היו פעילים גופנית ואכלו פירות וירקות. שיעור בני 21 ומעלה שעישנו לפחות סיגריה אחת ביום ירד מ-19.6% ב-2016 ל-18.5% ב-2017 (לאחר עליות בשנים 2014 ו-2016). עיקר הירידה הייתה בקרב גברים (מ-25.3% ל-23.3%, בהתאמה).
בשנת 2015 התגלו 30,260 מקרים חדשים של שאתות ממאירות (סרטן), שיעור של 361 ל-100,000 נפש. 16,749 מקרים חדשים התגלו בקרב נשים ו-13,511 - בקרב גברים. אחוז הערבים שהביעו אמון במערכת הבריאות היה גבוה מאחוז היהודים (84% לעומת 75%, בהתאמה).