פאנלים סולאריים / צילום: shutterstock
הנה אבסורד בקנה-מידה בינלאומי: המדינה בעלת מספר ימי השמש הגדול ביותר בשנה מבין המדינות המפותחות היא גם היצרנית הקטנה ביותר של חשמל מאנרגיה מתחדשת. על-פי דוח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם היום (ג'), אחוז ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת מסך ייצור החשמל בישראל הוא הנמוך ביותר, 2.53% בלבד, בקרב מדינות ה-OECD (נכון ל-2016), לעומת 24% הממוצע ב-OECD.
אמנם היקף ייצור החשמל הסולארי רושם בשנים האחרונות גידול מהיר ועומד כיום על כ-3% מסך החשמל המיוצר, אך היעד המאוד צנוע לשנת 2020 מבטיח שישראל תמשיך לפגר בייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות הרחק מאחורי המדינות המפותחות בעולם.
המחדל הסולארי בולט במיוחד על רקע העובדה שבשנות ה-70 של המאה הקודמת ישראל הייתה חלוצת השימוש בדודי שמש לחימום מים. גם היום 62.5% מהאנרגיה המתחדשת משמשים לחימום מים, בעוד שרק 27.8% משמשים לייצור חשמל (היתר היא הפקת חום מפסולת).
מחדל מטריד לא פחות מבחינת ישראלים רבים הוא רמת התחבורה הציבורית. מערכת התחבורה הציבורית העירונית בישראל מבוססת עדיין על אוטובוסים (למעט קו רכבת קלה אחד) - וחברות האוטובוסים מקבלות מהמדינה סובסידיות בהיקף של 4-5 מיליארד שקל לשנה. למרות זאת שיעור הישראלים המדווחים על שביעות-רצון מרמת התחבורה הציבורית נמצא בירידה: 40%, לעומת 44% בשנים 2002-2006.
בפילוח לפי ערים גדולות רושמת חיפה את שיעורי שביעות-הרצון הגבוהים ביותר (61%), בעוד שבירושלים נרשמו שיעורי שביעות-הרצון הנמוכים ביותר 36%. חיפה היא העיר היחידה בישראל שבה יש תחבורה ציבורית בשבת. בפילוח לפי מגזרים עולה כי המרוצים ביותר משירותי התחבורה הציבורית הם החרדים (50%), והמרוצים פחות הם הערבים (30%).
ועוד בנושא איכות החיים והסביבה - שביעות-הרצון של הישראלים מהפארקים העירוניים והשטחים הירוקים באזורי מגוריהם נמצאת בירידה - רק 55% מהישראלים הביעו שביעות-רצון מהמצב הנוכחי לעומת 60% בשנת 2012. שביעות-הרצון הגבוהה ביותר היא בקרב תושבי העיר כפר-סבא (85%* והנמוכה ביותר בקרב תושבי ירושלים (32%). שביעות-הרצון הנמוכה ביותר נרשמה במגזר הערבי - 12%.