גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התביעה החריגה של גרושת עובד השב"כ: "הארגון סייע לבעלי לשעבר להעלים סכומי כסף בזמן הגירושים"

בתביעה חריגה נגד משרד רה"מ, האחראי על השב"כ, טוענת בת זוג לשעבר של עובד הארגון כי הגוף החשאי לא חשף בפניה את כל הזכויות הסוציאליות המגיעות לבעלה לשעבר, זאת כדי שלא ייאלץ להתחלק בהן עמה בעת הגירושים ● האישה דורשת פיצוי כספי מהמדינה על הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מכך שהיא השקיעה מאמץ בהגעה לחקר האמת בנוגע לחלקה בזכויות

גירושים / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
גירושים / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

השב"כ ידוע כאחד הגופים החשאיים ביותר בעולם וכארגון שרב הנסתר בו על הגלוי. אולם תביעה חדשה שהוגשה לאחרונה נגד הגוף הביטחוני מעלה תהיות בנוגע להסתרת מידע שאולי לא היה צריך להיות מוסתר. עורכת דין שנקלעה לסכסוך גירושים עם בעלה, איש שב"כ, מעלה במסגרת תביעה שהגישה נגד הארגון טענה חריגה, שלפיה הארגון סייע לבעלה לשעבר להסתיר ממנה כספים בהיקף של מאות אלפי שקלים, כדי שלא יצטרך לחלוק בהם איתה.

התביעה החריגה בעליל הוגשה לאחרונה לבית משפט השלום בתל-אביב נגד מדינת ישראל-משרד ראש הממשלה, האחראי על השב"כ, וסכום הפיצוי שמתבקש בה אינו גבוה כלל ועומד על סך של כ-19 אלף שקל בלבד. אולם הטענות העולות בה נגד הארגון הביטחוני-ממשלתי חמורות מאוד וכוללות טענה כי המדינה סייעה, כמעסיקה, להעלמת כספים מבת זוג של עובד שב"כ שנקלע להליכי גירושים, כדי למנוע ממנה את חלקה החוקי בכספים.

התביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד נעם יהל, נפתחת בהצהרה כי "המדובר בתביעה אשר מעובדותיה נחשפת שערורייה - לא פחות מכך. המדובר במקום עבודה, שהינו גוף של המדינה, שירות הביטחון הכללי, אשר מהתנהלותו באירועים בתביעה ניתן להסיק אחת משתיים: א. רשלנות עד כדי דרישה לחקירה כללית בעניין נוהלי השב"כ; ב. נקיטת צד תוך עיוות נתונים, וזאת על-מנת להקל על עובד של השב"כ להעלים זכויות כספיות בשווי של מאות אלפי שקלים, המגיעים לבת זוגו במקרה של פרידה".

האישה מבהירה בתביעתה כי היא זכאית למחצית הזכויות שצבר בעלה לשעבר כעובד במשרד ראש הממשלה במהלך חייהם המשותפים. לטענתה, מדינת ישראל (השב"כ), שמעסיקה את בן זוגה לשעבר, פעלה ברשלנות או בחוסר תום-לב או תוך ניסיון להטעות - כאשר הוציאה לבן זוגה אישורים מטעים ביחס לזכויות שצבר במסגרת עבודתו, שבהם הופיעו סכומים נמוכים מאלה שנצברו בפועל. זאת, כדי שעובד השב"כ יוכל שלא להעביר לגרושתו את כל הסכומים המגיעים לה.

אישורים מתוקנים

לפי כתב התביעה, איש השב"כ וגרושתו היו בני זוג במשך כ-16 שנים, שבמהלכם הגבר עבד בשב"כ (שם הוא עובד עד היום), והאישה עבדה כעורכת דין. במסגרת עבודתו, נטען, צבר הגבר זכויות פנסיוניות רבות (מסוג "פנסיה תקציבית") - זכויות שיגיעו לו במועד הפרישה וכן זכויות סוציאליות כגון ימי חופשה ומחלה.

עם פרידתם של בני הזוג החלו השניים בהליכים להסדרת חלוקת הרכוש והזכויות שצברו בחייהם המשותפים. כחלק בלתי נפרד מהליך הפרידה הרכושית, נדרש הגבר לפנות לשב"כ על-מנת לקבל אישור בכתב בדבר הזכויות שצבר בתקופת החיים המשותפים עם רעייתו לשעבר.

לטענת האישה, באישור הראשון שהעבירה המדינה, נכתב כי הגבר זכאי ל"מענק פרישה מיוחד לכוחות הביטחון"; "זכויות פנסיוניות בקרן פנסיה שאינן נכללות בתוך תקופת עבודתך לצורך גמלאות ומענק פרישה"; וכי בתקופת הנישואים צבר כ-35% גמלה בלבד.

על בסיס נתונים אלה נערכה חוות-דעת ראשונית בידי רואה חשבון שמונה על-ידי בית המשפט, לצורך איזון זכויות הצדדים (חלוקת הרכוש). אולם, טוענת האישה בתביעה, עלה חשד כי הנתונים שמסר השב"כ "אינם נכונים, שלא לומר שקריים", ולפיכך "לא נותרה לה ברירה, ולאחר שהוגשה תביעה, פנתה התובעת לבית המשפט לענייני משפחה שדן בתיק, בבקשה כי יורה למדינת ישראל-משרד ראש הממשלה (השב"כ) להמציא אישור נכון ומועדכן אשר כולל את מלוא הזכויות". בהתאם להחלטת בית המשפט העביר השב"כ אישור חדש, שבמסגרתו נכתב כי הגבר צבר כביכול כ-46.6% גמלה, בנוסף ל-67.42 ימי חופשה ו-369.93 ימי מחלה.

לטענת האישה, בניסיון להטעות ולהעלים את הזכויות שצבר העובד, טען השב"כ באישור השני כי נוכח העובדה שהבעל לשעבר אינו בתהליך פרישה, טרם קמה לו הזכות למענקים ו/או הטבות ו/או הגדלות. וזאת, מבלי שהשב"כ ציין כלל אילו הטבות ו/או מענקים היו ניתנים לגבר, אם היה פורש באותו המועד.

לדבריה, השב"כ פעל בחוסר תום-לב או בחוסר יושר או ברשלנות, משהעלים במתכוון או ברשלנות מהאישור השני את פירוט מלוא הזכויות שצבר העובד. זאת, למרות שבשב"כ ידעו כי מטרת האישור היא לצורך איזון הזכויות בין בני הזוג.

בתביעה מצוין כי זמן קצר לאחר שהוצא האישור השני, הוציא השב"כ "אישור מתוקן" - שלישי במספר - שלפיו הגבר צבר כביכול 13.59 ימי חופשה (במקום 67.42) ו-238.42 ימי מחלה (במקום 383.42).

הסתרה מכוונת

האישה מציינת בתביעתה כי היא ידעה שגם האישור השני והשלישי חלקיים ומטעים, שכן היא ידעה כי בניגוד לאמור בהם, בן זוגה לשעבר זכאי היה לצאת ל"פנסיה מלאה" כשנה-שנתיים לאחר מועד הפירוד ביניהם.

היא פנתה שוב אל בית המשפט לענייני משפחה כדי שיורה לשב"כ להמציא אישור "סימולציית פרישה" (הסכומים שהיו מגיעים לאיש השב"כ, לו היה פורש במועד מתן האישור) - ואכן בהתאם להחלטת בית המשפט אישור כזה הוגש לבית המשפט על-ידי השב"כ, כאישור רביעי. בהתאם לאמור בסימולציית הפרישה בתקופת החיים המשותפת, הגבר צבר 66% גמלה והיה זכאי לתוספת עד לגובה של 69% גמלה. בנוסף היה זכאי הגבר למענק פרישה (12 משכורות); חופשת התארגנות (3 משכורות) וחופשת הסתגלות (3 משכורות).

האישה מבהירה בתביעתה נגד השב"כ כי בין האישור הראשון שניתן על-ידי השב"כ לבין האישור הרביעי יש פער של למעלה מ-34% לגמלה. כמו כן, לדבריה, רק באישור הרביעי מצא השב"כ לנכון להפסיק להעלים הזכויות הנוספות שצבר העובד, קרי: חופשת ההתארגנות וחופשת ההסתגלות - שהעובד צבר את הזכאות להם במועד הקרע".

לדברי האישה, על אף שמדובר בנכסים ברי-איזון (מיועדים לחלוקה בין בני הזוג), הם הוסתרו בכוונה ו/או בחוסר תום-לב ו/או ברשלנות על-ידי השב"כ, שיודע כי מטרת האישורים היא איזון הזכויות בין בני הזוג". האישה מציינת כי "מדובר בפער של מאות אלפי שקלים - זכויות המגיעות לתובעת ושהוסתרו על-ידי מדינת ישראל (השב"כ), שממנה מצופה היה לנהוג בתום-לב, ביושר ובהגינות".

נתונים סותרים

אולם גם האישור הרביעי לא סיים את סאגת האישורים המשתנים מרגע לרגע. לפי כתב התביעה, האישה טענה כי גם סימולציית הפרישה אינה מדויקת לגבי אחוז הצבירה שצבר בעלה לשעבר לגמלה. בעקבות זאת הורה בית המשפט לשב"כ להעביר שוב פירוט של הצבירה לפי שנות העבודה. באישור החמישי שהומצא, הופיעו נתונים חדשים הסותרים את האישורים הקודמים, מה שהוביל לכך שהמומחה שמונה לאיזון המשאבים, נדרש לתקן פעם נוספת את שיעור הצבירה בתקופה המשותפת.

לפי התביעה, לאחר שהאישה פנתה לברר את פשר הסתירה, התקבל מכתב מהשב"כ ובו התנצלות על "אי-הדיוק בהעברת הנתונים בדבר יתרת ימי מחלה/חופשה". כן נכתב כי הנושא הועבר לבדיקה במישור העקרוני עם היוודע הפער בין מערכות השירות". לטענת האישה, במכתב נוסף ששוגר אליה, צוין כי "לאחר בדיקה מקיפה ויסודית" התברר כי בכל האישורים שניתנו על-ידי השב"כ לעניין צבירת ימי החופשה והמחלה נפלה טעות.

בתביעתה טוענת האישה כי רק בשל התעקשותה לקבל את מלוא הנתונים מהשב"כ בדבר הזכויות שצבר בעלה לשעבר. לדבריה, על אף ניסיונותיה של המדינה להסתיר חלק מהזכויות ועל אף הטעויות או הסתירות או ההטעיות באישורים שהועברו - בסופו של יום היא הצליחה לקבל את פירוט מלוא הזכויות, ובהתאם נקבעו זכויותיה בפסק דין של בית המשפט לענייני משפחה.

האישה דורשת פיצוי כספי מהמדינה על הנזקים הכספיים שנגרמו לה כתוצאה מכך שהיא השקיעה מאמץ בהגעה לחקר האמת, לאור הקשיים שהערים עליה השב"כ, ובין היתר העבירה תשלומים למומחה שתיקן כל פעם מחדש את חוות-דעתו. בנוסף לדבריה, היא איבדה שעות עבודה רבות כעורכת דין בעקבות התנהלות השב"כ. 

השב"כ: "אנו דוחים את כל הטענות"

מהשב"כ נמסר בתגובה: "תגובת המדינה לטענות אלה תוגש בפירוט במסגרת ההליכים התלויים ועומדים. כבר בשלב זה ניתן לציין כי ככלל, המדינה דוחה את כל טענותיה של התובעת".

עו"ד נעם יהל, המייצג את האישה, מסר כי "התחושה העולה מההתנהלות בתיק היא שמדובר ב'שיטת מצליח' מטעם המדינה, דבר שעלול להוות שערורייה שאין כדוגמתה. בני זוג של עובדי מדינה הנמצאים בהליכי גירושים או עברו תהליך כזה - ראוי שיבדקו את ההתנהלות בעניינם ויוודאו שאכן נמסרו להם הפרטים המדויקים בעניין הזכויות המגיעות להם.

"בתביעה הספציפית הזו נדרש/נו למאבק נחוש במיוחד כדי להגיע לנתונים האמיתיים, ולתחושתי לא מדובר במקרה הראשון או האחרון שבו הדבר קורה".

עוד כתבות

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית בת"א; מניית הבורסה מזנקת בכ-7%

מדד ת"א 35 עולה בכ-1%, ת"א 90 מתחזק בכ-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה יורדת בכ-5% ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● עדכונים שוטפים

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון ביטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה ג'י סיטי נופלת בכ-10%?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 30% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל-על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה, וכן על רשות שדות התעופה, המפעילה את נמלי התעופה בן גוריון, רמון וחיפה

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"