גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התביעה החריגה של גרושת עובד השב"כ: "הארגון סייע לבעלי לשעבר להעלים סכומי כסף בזמן הגירושים"

בתביעה חריגה נגד משרד רה"מ, האחראי על השב"כ, טוענת בת זוג לשעבר של עובד הארגון כי הגוף החשאי לא חשף בפניה את כל הזכויות הסוציאליות המגיעות לבעלה לשעבר, זאת כדי שלא ייאלץ להתחלק בהן עמה בעת הגירושים ● האישה דורשת פיצוי כספי מהמדינה על הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מכך שהיא השקיעה מאמץ בהגעה לחקר האמת בנוגע לחלקה בזכויות

גירושים / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
גירושים / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

השב"כ ידוע כאחד הגופים החשאיים ביותר בעולם וכארגון שרב הנסתר בו על הגלוי. אולם תביעה חדשה שהוגשה לאחרונה נגד הגוף הביטחוני מעלה תהיות בנוגע להסתרת מידע שאולי לא היה צריך להיות מוסתר. עורכת דין שנקלעה לסכסוך גירושים עם בעלה, איש שב"כ, מעלה במסגרת תביעה שהגישה נגד הארגון טענה חריגה, שלפיה הארגון סייע לבעלה לשעבר להסתיר ממנה כספים בהיקף של מאות אלפי שקלים, כדי שלא יצטרך לחלוק בהם איתה.

התביעה החריגה בעליל הוגשה לאחרונה לבית משפט השלום בתל-אביב נגד מדינת ישראל-משרד ראש הממשלה, האחראי על השב"כ, וסכום הפיצוי שמתבקש בה אינו גבוה כלל ועומד על סך של כ-19 אלף שקל בלבד. אולם הטענות העולות בה נגד הארגון הביטחוני-ממשלתי חמורות מאוד וכוללות טענה כי המדינה סייעה, כמעסיקה, להעלמת כספים מבת זוג של עובד שב"כ שנקלע להליכי גירושים, כדי למנוע ממנה את חלקה החוקי בכספים.

התביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד נעם יהל, נפתחת בהצהרה כי "המדובר בתביעה אשר מעובדותיה נחשפת שערורייה - לא פחות מכך. המדובר במקום עבודה, שהינו גוף של המדינה, שירות הביטחון הכללי, אשר מהתנהלותו באירועים בתביעה ניתן להסיק אחת משתיים: א. רשלנות עד כדי דרישה לחקירה כללית בעניין נוהלי השב"כ; ב. נקיטת צד תוך עיוות נתונים, וזאת על-מנת להקל על עובד של השב"כ להעלים זכויות כספיות בשווי של מאות אלפי שקלים, המגיעים לבת זוגו במקרה של פרידה".

האישה מבהירה בתביעתה כי היא זכאית למחצית הזכויות שצבר בעלה לשעבר כעובד במשרד ראש הממשלה במהלך חייהם המשותפים. לטענתה, מדינת ישראל (השב"כ), שמעסיקה את בן זוגה לשעבר, פעלה ברשלנות או בחוסר תום-לב או תוך ניסיון להטעות - כאשר הוציאה לבן זוגה אישורים מטעים ביחס לזכויות שצבר במסגרת עבודתו, שבהם הופיעו סכומים נמוכים מאלה שנצברו בפועל. זאת, כדי שעובד השב"כ יוכל שלא להעביר לגרושתו את כל הסכומים המגיעים לה.

אישורים מתוקנים

לפי כתב התביעה, איש השב"כ וגרושתו היו בני זוג במשך כ-16 שנים, שבמהלכם הגבר עבד בשב"כ (שם הוא עובד עד היום), והאישה עבדה כעורכת דין. במסגרת עבודתו, נטען, צבר הגבר זכויות פנסיוניות רבות (מסוג "פנסיה תקציבית") - זכויות שיגיעו לו במועד הפרישה וכן זכויות סוציאליות כגון ימי חופשה ומחלה.

עם פרידתם של בני הזוג החלו השניים בהליכים להסדרת חלוקת הרכוש והזכויות שצברו בחייהם המשותפים. כחלק בלתי נפרד מהליך הפרידה הרכושית, נדרש הגבר לפנות לשב"כ על-מנת לקבל אישור בכתב בדבר הזכויות שצבר בתקופת החיים המשותפים עם רעייתו לשעבר.

לטענת האישה, באישור הראשון שהעבירה המדינה, נכתב כי הגבר זכאי ל"מענק פרישה מיוחד לכוחות הביטחון"; "זכויות פנסיוניות בקרן פנסיה שאינן נכללות בתוך תקופת עבודתך לצורך גמלאות ומענק פרישה"; וכי בתקופת הנישואים צבר כ-35% גמלה בלבד.

על בסיס נתונים אלה נערכה חוות-דעת ראשונית בידי רואה חשבון שמונה על-ידי בית המשפט, לצורך איזון זכויות הצדדים (חלוקת הרכוש). אולם, טוענת האישה בתביעה, עלה חשד כי הנתונים שמסר השב"כ "אינם נכונים, שלא לומר שקריים", ולפיכך "לא נותרה לה ברירה, ולאחר שהוגשה תביעה, פנתה התובעת לבית המשפט לענייני משפחה שדן בתיק, בבקשה כי יורה למדינת ישראל-משרד ראש הממשלה (השב"כ) להמציא אישור נכון ומועדכן אשר כולל את מלוא הזכויות". בהתאם להחלטת בית המשפט העביר השב"כ אישור חדש, שבמסגרתו נכתב כי הגבר צבר כביכול כ-46.6% גמלה, בנוסף ל-67.42 ימי חופשה ו-369.93 ימי מחלה.

לטענת האישה, בניסיון להטעות ולהעלים את הזכויות שצבר העובד, טען השב"כ באישור השני כי נוכח העובדה שהבעל לשעבר אינו בתהליך פרישה, טרם קמה לו הזכות למענקים ו/או הטבות ו/או הגדלות. וזאת, מבלי שהשב"כ ציין כלל אילו הטבות ו/או מענקים היו ניתנים לגבר, אם היה פורש באותו המועד.

לדבריה, השב"כ פעל בחוסר תום-לב או בחוסר יושר או ברשלנות, משהעלים במתכוון או ברשלנות מהאישור השני את פירוט מלוא הזכויות שצבר העובד. זאת, למרות שבשב"כ ידעו כי מטרת האישור היא לצורך איזון הזכויות בין בני הזוג.

בתביעה מצוין כי זמן קצר לאחר שהוצא האישור השני, הוציא השב"כ "אישור מתוקן" - שלישי במספר - שלפיו הגבר צבר כביכול 13.59 ימי חופשה (במקום 67.42) ו-238.42 ימי מחלה (במקום 383.42).

הסתרה מכוונת

האישה מציינת בתביעתה כי היא ידעה שגם האישור השני והשלישי חלקיים ומטעים, שכן היא ידעה כי בניגוד לאמור בהם, בן זוגה לשעבר זכאי היה לצאת ל"פנסיה מלאה" כשנה-שנתיים לאחר מועד הפירוד ביניהם.

היא פנתה שוב אל בית המשפט לענייני משפחה כדי שיורה לשב"כ להמציא אישור "סימולציית פרישה" (הסכומים שהיו מגיעים לאיש השב"כ, לו היה פורש במועד מתן האישור) - ואכן בהתאם להחלטת בית המשפט אישור כזה הוגש לבית המשפט על-ידי השב"כ, כאישור רביעי. בהתאם לאמור בסימולציית הפרישה בתקופת החיים המשותפת, הגבר צבר 66% גמלה והיה זכאי לתוספת עד לגובה של 69% גמלה. בנוסף היה זכאי הגבר למענק פרישה (12 משכורות); חופשת התארגנות (3 משכורות) וחופשת הסתגלות (3 משכורות).

האישה מבהירה בתביעתה נגד השב"כ כי בין האישור הראשון שניתן על-ידי השב"כ לבין האישור הרביעי יש פער של למעלה מ-34% לגמלה. כמו כן, לדבריה, רק באישור הרביעי מצא השב"כ לנכון להפסיק להעלים הזכויות הנוספות שצבר העובד, קרי: חופשת ההתארגנות וחופשת ההסתגלות - שהעובד צבר את הזכאות להם במועד הקרע".

לדברי האישה, על אף שמדובר בנכסים ברי-איזון (מיועדים לחלוקה בין בני הזוג), הם הוסתרו בכוונה ו/או בחוסר תום-לב ו/או ברשלנות על-ידי השב"כ, שיודע כי מטרת האישורים היא איזון הזכויות בין בני הזוג". האישה מציינת כי "מדובר בפער של מאות אלפי שקלים - זכויות המגיעות לתובעת ושהוסתרו על-ידי מדינת ישראל (השב"כ), שממנה מצופה היה לנהוג בתום-לב, ביושר ובהגינות".

נתונים סותרים

אולם גם האישור הרביעי לא סיים את סאגת האישורים המשתנים מרגע לרגע. לפי כתב התביעה, האישה טענה כי גם סימולציית הפרישה אינה מדויקת לגבי אחוז הצבירה שצבר בעלה לשעבר לגמלה. בעקבות זאת הורה בית המשפט לשב"כ להעביר שוב פירוט של הצבירה לפי שנות העבודה. באישור החמישי שהומצא, הופיעו נתונים חדשים הסותרים את האישורים הקודמים, מה שהוביל לכך שהמומחה שמונה לאיזון המשאבים, נדרש לתקן פעם נוספת את שיעור הצבירה בתקופה המשותפת.

לפי התביעה, לאחר שהאישה פנתה לברר את פשר הסתירה, התקבל מכתב מהשב"כ ובו התנצלות על "אי-הדיוק בהעברת הנתונים בדבר יתרת ימי מחלה/חופשה". כן נכתב כי הנושא הועבר לבדיקה במישור העקרוני עם היוודע הפער בין מערכות השירות". לטענת האישה, במכתב נוסף ששוגר אליה, צוין כי "לאחר בדיקה מקיפה ויסודית" התברר כי בכל האישורים שניתנו על-ידי השב"כ לעניין צבירת ימי החופשה והמחלה נפלה טעות.

בתביעתה טוענת האישה כי רק בשל התעקשותה לקבל את מלוא הנתונים מהשב"כ בדבר הזכויות שצבר בעלה לשעבר. לדבריה, על אף ניסיונותיה של המדינה להסתיר חלק מהזכויות ועל אף הטעויות או הסתירות או ההטעיות באישורים שהועברו - בסופו של יום היא הצליחה לקבל את פירוט מלוא הזכויות, ובהתאם נקבעו זכויותיה בפסק דין של בית המשפט לענייני משפחה.

האישה דורשת פיצוי כספי מהמדינה על הנזקים הכספיים שנגרמו לה כתוצאה מכך שהיא השקיעה מאמץ בהגעה לחקר האמת, לאור הקשיים שהערים עליה השב"כ, ובין היתר העבירה תשלומים למומחה שתיקן כל פעם מחדש את חוות-דעתו. בנוסף לדבריה, היא איבדה שעות עבודה רבות כעורכת דין בעקבות התנהלות השב"כ. 

השב"כ: "אנו דוחים את כל הטענות"

מהשב"כ נמסר בתגובה: "תגובת המדינה לטענות אלה תוגש בפירוט במסגרת ההליכים התלויים ועומדים. כבר בשלב זה ניתן לציין כי ככלל, המדינה דוחה את כל טענותיה של התובעת".

עו"ד נעם יהל, המייצג את האישה, מסר כי "התחושה העולה מההתנהלות בתיק היא שמדובר ב'שיטת מצליח' מטעם המדינה, דבר שעלול להוות שערורייה שאין כדוגמתה. בני זוג של עובדי מדינה הנמצאים בהליכי גירושים או עברו תהליך כזה - ראוי שיבדקו את ההתנהלות בעניינם ויוודאו שאכן נמסרו להם הפרטים המדויקים בעניין הזכויות המגיעות להם.

"בתביעה הספציפית הזו נדרש/נו למאבק נחוש במיוחד כדי להגיע לנתונים האמיתיים, ולתחושתי לא מדובר במקרה הראשון או האחרון שבו הדבר קורה".

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה ירוקה בתל אביב: מדד ת"א בנקים 5 זינק בכ-4%

מדד ת"א 35 קפץ ב-1.1% ות"א 90 הוסיף לערכו כ-1.4% ● הדולר חצה רף של 3.8 שקלים ונחלש חזרה בסוף השבוע ● S&P הודיעו על הורדת הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● הסיכויים להפחתת ריבית בישראל וארה"ב הולכים ומתרחקים ● בעוד שבישראל יתקיים שבוע מסחר מקוצר לרגל החג, בוול סטריט יפרסמו דוחות כמה מענקיות הטכנולוגיה המשתייכות לשבע המופלאות

ישראל אלמסי, יו''ר ומנכ''ל ארגון ידידים / צילום: יונתן בלום

עם 800 מתנדבים בדרכים, הוא דרוך לעזור לכם במקרה של פנצ'ר

כשישראל אלמסי קיבל לידיו את עמותת ידידים, שמספקת עזרה וחילוץ בכביש, במוקד ישב אדם אחד ● כיום היא ערוכה לטפל ב-800 פניות במקביל, ובמלחמה גם הפכה לכוח מסייע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס  

עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

המפקח על הביטוח עושה סדר וקובע כללים ברורים לבעלי שליטה לקבלת היתר אחזקה

עמית גל, ממלא מקום הממונה על שוק ההון, מציג מתווה שיאפשר לקרנות הזרות ששולטות בחברת הביטוח הפניקס למכור את השליטה בה בחלקים ● הקרנות סנטרברידג וגלאטין רכשו את אחזקותיהן בחברה ב-2019, ומאז הוכפל שווי הקבוצה

נתב''ג בליל התקיפה האיראנית. השמיים נסגרו במפתיע / צילום: Reuters, Nir Keidar

הטיפים והטריקים: איך לקנות ביטוח נסיעות לחו"ל?

עשרות אלפי ישראלים נותרו ללא טיסות אחרי ששורת חברות הודיעו על ביטול הטיסות לארץ וממנה ● האם הכיסוי לביטול נסיעה שמציעות חברות הביטוח יבטיח לכם פיצוי? מה קורה אם גויסתם למילואים? וגם: מתי כדאי לרכוש את הביטוח והטיפ שיחסוך לכם מאות שקלים בהשכרת רכב בחו"ל

צילום: Eduardo Munoz Alvarez (AP) (עיבוד תמונה)

הטעויות הנפוצות שמשקיעים עושים בהשקעה באג"ח ממשלתיות

בוול סטריט ג'ורנל מרחיבים על הטעויות הנפוצות של משקיעים באיגרות חוב ממשלתיות ● להערכתם, הטעות הנפוצה ביותר היא בהשקעה בקרנות אג"חיות שנסחרות בתנודתיות ● במקביל הם מסבירים כי כיום, תשואות האג"ח הממשלתיות קצרות הטווח אטרקטיביות יותר מאשר ארוכות הטווח

במשרד המשפטים סבורים כי התיקון יעודד הגשה של תובענות ייצוגיות ראויות / אילוסטרציה: Shutterstock, Morakot Kawinchan

הסוף למסחרה? משרד המשפטים מקדם חוק שמבקש לטלטל את מוסד התובענות הייצוגיות

ברקע הסערה הציבורית בנוגע לתובענות ייצוגיות, משרד המשפטים הפיץ תזכיר חוק בנושא ● בתזכיר מוצע להגביל את מספר התובענות הייצוגיות שיכול אדם להגיש בשנה, לקבוע תקרות ברורות לגמול ושכר הטרחה, וגם לאפשר לשופטים לפסוק הוצאות משפט אישיות לחובתם של עורכי הדין במקרים של תביעות סרק

מותג משקאות האנרגיה BLUE / צילום: Shutterstock

יצרנית משקאות האנרגיה "בלו" ופרשת זיוף נתוני המיחזור

המשרד להגנת הסביבה שוקל אי הכרה בדיווח על יעדי האיסוף והמיחזור של חברת בלו לשנים 2019-2020, וקביעת תשלום כפל פיקדון בהיקף של כ-100 מיליון שקל ● זאת, לאחר שהחברה לא סיפקה אסמכתאות מספקות לאימות דיווחיה על עמידה ביעדי האיסוף והמיחזור לשנים 2019-2020 ובהמשך לחקירה המתנהלת ברשות המסים ובמשטרה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: Shutterstock

להפסיק לרוץ על הגלגל. מה יקרה לכם אם תרוויחו פחות

המעבר למשרה עם משכורת נמוכה יותר, כרוך בדרך-כלל בקיצוץ בהוצאות ● יחד עם זאת, הוא עשוי להגיע עם עלייה ניכרת בזמן הפנוי ובאיזון בין העבודה והחיים

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם  ד''ר עדית זכאי–אור / צילום: באדיבות ראוניברסיטת ייכמן

"חתרתי בים בזמן שהבנים שלי בחזית. לא צריך להתבייש במקומות שטוב לנו"

שיחה עם ד"ר עדית זכאי–אור, מנכ"לית מרכז מיטיב לפסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת רייכמן ● על איך עצב ושמחה יכולים להשתלב זה בזה, כיצד להחזיק תקווה בזמן משבר והקשר בין חשיבה חיובית לתקיפה האיראנית • האזינו 

ג'רמי סוארד (משמאל) ועידו גונן, מייסדים משותפים Exodigo / צילום: Exodigo

עשרות יוצאי מודיעין ויחידות הנדסה התקבצו לסטארט-אפ אחד, כדי לפצח את הסוד

שירות מיפוי תת הקרקע של הסטארט-אפ הישראלי יכול לעלות מאות אלפי דולרים, אך הלקוחות מפחדים יותר מהלא נודע: "תמיד יש הפתעות באדמה" • אחרי שגלגלה מיליוני דולרים מהרנטגן התת קרקעי, אקסודיגו חולמת גם על התרחבות למיפוי אסטרואידים וירחים • וגם: איך מתפקדים כש-75% מעובדי החברה מגויסים למילואים, ולמה מדובר בעצם בשוק בלתי מוגבל? ● הסטארט-אפים המבטיחים

מפגינים פרו פלסטינים באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Lev Radin

ההפגנות הפרו-פלסטיניות באוניברסיטאות העלית בארה"ב צוברות תאוצה

כניסתו של פרופסור שי דוידאי, ישראלי המרצה באוניברסיטת קולומביה, נחסמה ● עשרות נעצרו באוניברסיטת ייל לאחר שהקימו מחנה אוהלים בקריאה לשחרור עזה

הירידות הנוכחיות מגיעות אחרי שנה ורבע חלומיות למשקיעים בשווקים בחו''ל / צילום: Shutterstock

אפריל האדום: וול סטריט יורדת בחדות, וזה מה שצפוי לקרות לחיסכון שלכם ולשקל

הבורסה האמריקאית פתחה את 2024 בסערה עם תשואות מרשימות במדדים המובילים ● אלא שכעת הקערה התהפכה, ומתחילת אפריל נמחקה יותר מחצי מהתשואה ● מי החוסכים הישראליים שייפגעו במיוחד, ומהן ההשלכות של המגמה השלילית על שער הדולר?

לוטרה. דגי בריכות הנוי חוסלו כמעט לחלוטין / צילום: Shutterstock

קרבות על טריטוריה, פלישות וחיסולים: משפחות הפשע של סינגפור הן בכלל לוטרות

הסגרים שהונהגו בקורונה נתנו לבעלי חיים רבים הזדמנות להשתלט על שטחים אורבניים ● בתום המגפה הם נדחקו בחזרה לשיפולי הערים, אבל לא הלוטרות בסינגפור: אלה עושות שם שמות אפילו על חשבון קרוקודילים

קשת שביט, חוקרת בפרויקט Candle של נאס''א / צילום: שמוליק עלמני

"ניצלתי בנס": הצעירה שהגיעה עד לפרויקט השאפתני של נאס"א

בגילה הצעיר במיוחד קשת שביט הספיקה להיות חתומה על מאמר פורץ דרך בשער מגזין Science היוקרתי, ועובדת בפרויקט של נאס"א על מחקר שעתיד לדייק את המידע שיש לנו על כוכבים ● ב-7 באוקטובר היא הייתה בביתה בקיבוץ בארי, כשמחבלים ניסו לחדור אליו: "הוא ספג הרבה כדורים, ניצלתי בנס" ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

פרופ' יוג'ין קנדל / צילום: מיכה לובטון

הוא היה אחד האנשים הקרובים לנתניהו, היום הוא חושף: "לא הייתי מחזיק במשרד שלו חודש"

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר, יוג'ין קנדל, בטוח: "אם ישראל לא תשנה כיוון בהקדם, הכלכלה תקרוס, והמדינה עמה" ● לדבריו, כדי שנבואת הזעם לא תתממש צריך להקים ממשלה שתנהל סיכונים לטווח הארוך בכל תחומי חיינו ● הוא לא פוסל אפשרות להיות שר האוצר הבא, אבל "לא כזה שתפקידו העיקרי הוא לחלק הטבות" ● האזינו

ד''ר נטע מימון, מנכ''לית Neuro-Fi, חוקרת מוזיקה ומוח / צילום: יונתן בלום

החוקרת שיכולה להשפיע על המוח שלנו, בלי שנשים בכלל לב

ד"ר נטע מימון משלבת בין מוזיקה לחקר המוח כדי לסייע לחולי אלצהיימר ופרקינסון ● היא גם הקימה חברה שרוצה להפוך את מה שאנחנו שומעים באוזניות לגירוי מוחי שיעזור לנו להירגע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

הסופרקמפיוטר של חברת Cerebras בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

בחסות אלטמן ומשקיעים מישראל, המתחרה באנבידיה יוצאת להנפקה

סריבראס, יצרנית "השבב הגדול בעולם", בה מושקעים מייסדי OpenAI וכן ישראלים ואמירותים רבים, מתקדמת להנפקה ● בינתיים היא גייסה 723 מיליון דולר

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

הפגנה פרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה, אתמול (ש') / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"ארגון טרור השתלט": גל הפגנות נגד ישראל באוניברסיטת קולומביה

ביום חמישי האחרון, נעצרו מעל מאה סטודנטים שהשתתפו בהפגנה פרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה, וההפגנות מאז נמשכות במלוא עוזן ● פרופ' שי דוידאי מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה צייץ בעקבות האירועים: "ארגון טרור השתלט על האוניברסיטה והמדינה צריכה להתערב ולהשתלט על הקמפוס"

חופית באטה, חוקרת בינה מלאכותית ב-AI21 / צילום: יונתן בלום

היא התגייסה ליחידת מודיעין, צוללת עם כרישים ועובדת בתחום הכי חם בעולם

היא שובצה במודיעין אך התעקשה להתגייס לקרבי, שימשה אלגוריתמאית במובילאיי ויש לה תואר במתמטיקה ● כיום חופית באטה היא חוקרת ב-AI21 Labs, שנתמכת בידי ענקיות הטכנולוגיה ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס