גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם טכנולוגיה ישראלית תיקח את חברת טויוטה אל הרכב האוטונומי?

שיתוף הפעולה בין חברת הבינה המלאכותית הישראלית קורטיקה לבין הספקית היפנית הגדולה Renesas יציב ככל הנראה טכנולוגיית אוטו-טק ישראלית במרכז "המוח" של הרכב האוטונומי העתידי של טויוטה ● בעזרתה של קורטיקה, טויוטה יכולה גם לאתגר את השליטה של אינטל ומובילאיי בשוק הרווחי של מערכות סיוע לנהג

אחת השאלות המעניינות ביותר בענף האוטו-טק היא עד מתי תמשך שליטתה שלמובילאיי. החברה הישראלית, שנרכשה ב-2017 על ידי אינטל תמורת 15.3 מיליארד דולר, היא אמנם מקור לגאווה, אבל בראייה עסקית וטכנולוגית רחבה היא בהחלט מהווה אנומליה. על פי הערכות, החברה מחזיקה במישרין ובעקיפין (דרך ספקי טיר1 - ספקים מרכזיים שמחברים בין יצרניות הרכב לספקים הקטנים יותר) בלמעלה מ-70% מהשוק העולמי של מערכות סיוע לנהיגה (ADAS) - אחד השווקים העשירים והצומחים ביותר בתעשיית הרכב.

מובילאיי מובילה את השוק כבר חצי עשור, בניגוד לכל תרחיש מוכר אחר בהייטק בכלל ובענף הרכב בפרט, לפיו בפרק הזמן הזה היה אמור לצמוח לה איום תחרותי אסטרטגי אחד לכל הפחות. אך מתברר שלא קל למחוק את שנות הניסיון הרבות שצברה מובילאיי בתחום האלגוריתמים לראיית מכונה ועיבוד וידאו, ובוודאי לא כאשר החברה ממשיכה להמציא את עצמה מחדש ונהנית מהמשאבים של אינטל.

המשימה להבין מי תאיים על מובילאיי קשה ומתסכלת שבעתיים משום שתעשיית הרכב שומרת היטב על סודותיה, מנימוקים תחרותיים. יתרה מכך, ענף האוטו-טק הישראלי מנוהל ברובו המכריע על ידי יוצאי חיל המודיעין ושאר יחידות מסווגות של מערכת הביטחון, ואלה מביאים איתם לאזרחות את האובססיה של ביטחון השדה שהוטמעה בהם במהלך השירות, ומשחררים מידע בקמצנות.

ההיסטוריה מלמדת שמובילי שוק לא יכולים לזלזל לנצח בכוחם של המתחרים (תשאלו את מיקרוסופט, שגוגל עשתה לה בית ספר). במקרה שלנו 'הפיל שבחדר' היא טויוטה, יצרנית הרכב הגדולה בעולם, שמוכרת למעלה מ-11 מיליון כלי רכב בשנה. היא נהנית מתקציב וממשאבי טכנולוגייה בלתי נדלים - ומסרבת בעקביות לאמץ את הטכנולוגיה של מובליאיי. לאורך כל הדרך טויוטה טענה שהיא יכולה להגיע באופן עצמאי לתוצאות טובות יותר מאלו של מובילאיי, ולכן אין לה צורך לקשור את עצמה למערכת הסגורה של החברה הישראלית. כיוון שטויוטה קשורה בצורה הדוקה לשורה של ספקי טיר1 יפנים, היא יכולה לרתום לצרכיה את משאבי הפיתוח האימתניים של התעשייה היפנית כולה.

המדיניות ההנדסית והעסקית השמרנית של טויוטה האטה את התקדמותה גם בתחום הרכב האוטונומי, אבל בשבועות האחרונים שלפה החברה מהשרוול לוח זמנים נועז מאוד. בתערוכת CES בחודש שעבר הוצג לראשונה אב טיפוס אוטונומי על בסיס רכב של לקסוס, והשבוע היא הודיעה כי "בשנה הבאה היא מתכוונת לשווק באופן מסחרי מכונית אוטונומית תחת המותג לקסוס". הרכב יהיה כנראה בדרגת אוטונומיה 4 - כלומר, נסיעה עצמאית אבל במסלולים ובתנאים מוגדרים, ולא רכב שכלל אין לו צורך בהגה או בנהג.

ובכל זאת מדובר בקפיצת מדרגה. בכירי מחלקת המו"פ לטכנולוגיות מתקדמות של החברה (TRI-AD) אף כינו השבוע את הרכב העתידי של החברה "מחשב-על על גלגלים", עם כוח עיבוד שישאיר מאחור את כל המתחרים. ראוי להזכיר שבשנתיים האחרונות שמענו הרבה הכרזות דרמטיות בנושא הזה, כולל מאלון מאסק שטען כי בידיו השבב החזק ביותר בעולם לרכב אוטונומי.

המקור של פריצת הדרך המרשימה של טויוטה, כך מתברר, נמצא בשוק האוטו-טק הישראלי: חברת קורטיקה.

חוצים את החסמים של למידת מכונה

קורטיקה עלתה על מסכי הרדאר של "גלובס" לפני כשנתיים, בכתבת עומק שהוקדשה לה. זו חברה ותיקה במונחים של ההיי-טק הישראלי, שפועלת מזה כעשור בתחום עיבוד הווידאו והתמונות באמצעות בינה מלאכותית מול לקוחות ממשלתיים וגופי מודיעין בארץ ובעולם. החברה קמה על בסיס מחקר תיאורטי של הטכניון בתחום המוח האנושי והיא מציגה גישה שכופרת בסדר הקיים בתחום הבינה מלאכותית.

בקורטיקה טוענים שלמידה עמוקה בצורתה הקלאסית, שהיא הטכנולוגיה ששולטת כיום בתחום הבינה המלאכותית, היא סוג של "קופסה שחורה" נטולת שקיפות - זאת על אף ששקיפות כזו חיונית לצורך פענוח הסיבות לתאונה של רכב אוטונומי, למשל. הגישה הזו בזבזנית מבחינת משאבי המיחשוב, והיא גם לא יעילה מספיק למטרת "תפישה סביבתית" והיתוך חיישנים בזמן אמת, שהיא המחסום הטכנולוגי המרכזי כיום ברכב אוטונומי.

הטכנולוגיה של קורטיקה, לטענתה, לוקחת את הלמידה העמוקה המסורתית צעד קדימה: היא מאפשרת למידה-עצמית ואוטונומית עם "ארכיטקטורה מקבילית-שטוחה דלת הספק", שמציגה שקיפות בתהליך העיבוד ויכולת לימוד עצמאי ובלתי מודרך. זה לא עניין פשוט, בהתחשב בכך שהלמידה העמוקה הקלאסית זוכה לגיבוי של מאות מיליארדי דולרים מכספי הון סיכון של משקיעים ושל חברות ענק כמו אינטל. העובדה שקורטיקה סירבה עד עתה לחשוף את שותפיה מתעשיית הרכב ושגם בעיני מומחים הטכנולוגיה שלה אניגמטית, בוודאי לא סייעה.

אבל לפני מספר שבועות הודיעה החברה כי הטמיעה את האלגוריתמים שלה על שבב-העל לרכב אוטונומי של ספקית הטיר1 היפנית Renesas (רנסס), כפתרון למערכות ADAS עבור רמות האוטונומיה 2-3, שהן הנפוצות ביותר כיום בשוק. במקביל, כך נמסר, שתי החברות כבר עובדות על דור מתקדם יותר של השבב.

כאן העסק נהיה מעניין: חברת רנסס היפנית - שם לא ידוע מאוד מחוץ לתעשייה - היא חברת-ענק שנחשבת לספקית הגדולה בעולם של מיקרו-בקרים. חטיבת הרכב שלה מציעה מערך פתרונות מקיף לתעשיית הרכב בעולמית. רק לאחרונה רנסס רכשה ומיזגה מתחרה אמריקנית בעסקה של 6.7 מיליארד דולר.

מאז 2017 מציבה החברה על הכוונת העסקית את ההובלה העולמית בתחום מערכות הסיוע לנהיגה שמבוססות על ראיית מכונה, ובפברואר 2018 ביצעה מהלך פומבי ראשון בכיוון כשהשיקה "סופר-מחשב על שבב" לעיבוד ראיית מכונה, שקרוי R-CAR V3 ומיועד להתחרות ישירות במשפחת ה-EYEQ4 של מובילאיי-אינטל עבור כלי רכב ברמות אוטונומיה גבוהות.

הייצור הסדרתי של השבב יחל ברבעון השלישי של 2019 והוא יתאפיין, כך נטען, "בשבריר מצריכת החשמל של השבבים המתחרים". ההכרזה התקבלה בספקנות על ידי תעשיית הרכב, מכיוון שהבעיה המרכזית של 'מחשבי-על לרכב' מסוג זה היא רעב בלתי נדלה לכוח, שמאתגר במיוחד כלי רכב חשמליים. טענות על "קפיצה בביצועים במקביל להפחתה דרמטית בצריכת הכוח" הן, לרוב, סתירה בהגדרה.

רנסס לא פירטה ב-2018 כיצד הושגה פריצת הדרך, אבל בהודעה המשותפת של קורטיקה ורנסס מינואר השנה מצאנו כמה טענות מרשימות: "באמצעות שילוב טכנולוגיית הבינה המלאכותית האוטונומית של קורטיקה בתוך המערכת על שבב של רנסס, חצינו את המחסומים הטכנולוגיים הקיימים של בטיחות לכל וואט חשמלי ברכב אוטונומי. מעבר לכך פיתרון התפישה שלנו פותר את המחסומים המוכרים של למידה עמוקה מסורתית". עוד מסרו החברות כי הטכנולוגיה של קורטיקה, שצרובה על השבב של רנסס, "דורשת רק עשירית מכוח העיבוד הדרוש למערכת של מובילאיי". זו הצהרה שקוראת תיגר ישירות על "הגורילה" ששולטת בשוק ה-ADAS ויכולה להתפרש כיומרנות, הזמנה לצרות ו/או ביטחון עצמי, שמגובה בהזמנות של לקוחות אסטרטגיים.

הרכב האוטונומי של טויוטה יסתייע בקורטיקה?

כאן אנחנו חוזרים לטויוטה. באוקטובר 2017 הודיעו במשותף טויוטה וספקיות הטיר1 דנסו ורנסס על ברית משולשת לפיתוח מערכות מתקדמות לרכב אוטונומי. בהודעה נמסר כי רנסס תספק לטויוטה את שבב-העל החדש R-CAR - אותו שבב עליו הוטמעה הבינה של קורטיקה - והחל מ-2020 הוא ישמש בתור "המוח" של משפחת כלי הרכב האוטונומיים של החברה, לצד מערכות שליטת מבית דנסו.

אם מחברים את פיסות התשבץ אפשר להגיע למסקנה המעניינת, שטכנולוגיית הבינה המלאכותית הלא שגרתית של קורטיקה תהיה הבסיס הלוגי של "מוח" כלי הרכב האוטונומיים של טויוטה. זו בהחלט עשויה להיות אחת מפריצות הדרך החשובות ביותר של ענף האוטו-טק הישראלי מאז מובילאיי. אם לוקחים בחשבון, שהברית מגובה על ידי חברות יפניות עם שווי שוק מצרפי של כ-200 מיליארד דולר, ספק אם מובילאיי ואינטל יוכלו להתייחס לאיום הזה בזחיחות המוכרת שהם מפגינים כלפי המתחרים.

כך או כך, המשמעויות חורגות מחוץ לענף הרכב. אם טכנולוגיית ה-AI "המשודרגת" של קורטיקה תעבור את שלב הוכחת ההיתכנות אצל יצרנית כמו טויוטה ותקפיץ את היחס המקובל של עוצמת חישוב לכל וואט, היא עשויה לטלטל כהוגן את תעשיית ה-AI, שמגלגלת כבר היום עשרות מיליארדי דולרים. במקרה כזה, לא נופתע אם קורטיקה תהפוך למטרה לנסיונות אגרסיביים מאוד לרכישה ומיזוג. 

בחברת קורטיקה סירבו להגיב. 

מה המשמעות של דרגות אוטונומיה של כלי רכב?

דרגה 0: ללא אוטומציה כלל, הנהג אחראי לכל פעולות הנהיגה ושולט בכל מערכות הרכב

דרגה 1: הרכב מסייע לנהג ושולט ביכולת אחת או שתיים (בקרת מהירות, עזרה בבלימה)

● דרגה 2: הרכב אחראי למספר מערכות בטיחות במקביל, אך הנהג שולט בהגה ובבלמים

● דרגה 3: רכב אוטונומי לחלוטין בכפוף לתנאי דרך מוגדרים (כביש מהיר, לא בשטח פתוח)

● דרגה 4: רכב אוטונומי מלא, הנהג אינו נדרש להגיב בתנאי חירום אך עליו להיות נוכח

● דרגה 5: רכב אוטונומי ללא מגבלות כלל ובכל תנאי השטח, פיקוח אנושי אינו נדרש

עוד כתבות

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

דיווח: לפחות 33 נהרגו בתקיפה בחלב, בהם אנשי חיזבאללה ואזרחים

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"