גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איוב קרא כנראה לא יחזור למשרד התקשורת, האם שר חדש יצליח להוביל מדיניות הפוכה?

בזמן ששוק התקשורת כולו סובל ממשבר, משרד התקשורת בקדנציה הנוכחית העדיף לפתור את הבעיות הנקודתיות של כל חברה בנפרד במקום להנהיג מדיניות אחידה, כזו שתאפשר פיתוח תשתיות ותחרות אמיתית בין החברות • מה הסיכויים שזה ישתנה לאחר הבחירות?

שר התקשורת איוב קרא / צילום: איל יצהר
שר התקשורת איוב קרא / צילום: איל יצהר

בעיתוי מעט מוזר, פרסם משרד התקשורת בשבוע שעבר שימוע בעניין הקלות בחובת ההפרדה המבנית של חברת הוט. במסגרת השימוע מבקש המשרד להקל על הוט בשיווק סלי שירותים משותפים למגזר העסקי בישראל. שינוי המדיניות המוצע בעניין יאפשר להוט לשוק חבילות שירותים המשלבות את כלל השירותים המוצעים עי" החברות בקבוצת הוט - שירותי תקשורת נייחת, שירותי מב"ל (שיחות לחו"ל) ותקשורת סלולרית.

מדוע העיתוי המוזר? רק לפני כחודשיים התנהל דיון בבג"ץ על אוזלת ידו של משרד התקשורת בכל הנוגע לטיפול בהפרות הרישיון החמורות של הוט. למרות חובה מפורשת, ואחרי אין סוף המלצות, לרבות, של ועדות ציבוריות הדורשות לחייב את הוט בפרישה אוניברסלית, העניין טרם הוסדר. עד היום הוט אינה מגיעה למאות ישובים שכוללים למעלה מ-400 אלף משקי בית.

השאלה הגדולה היא מדוע הוט זוכה ליחס אחר מאשר בזק. כשבזק מבקשת הקלות רגולטוריות, מייד מזכירים לה את עוולות העבר, בעיקר את אי-היישום של רפורמת הטלפוניה הסיטונאית. אבל כשמדובר בהוט, לא מזכירים לה את אי עמידתה בחובת הפרישה האוניברסלית. ממה נובע ההבדל?

"לשכת הסעד" של חברות התקשורת

לא היינו נדרשים לסוגיה הזו אם לא היה מדובר במהלך שמשקף את העובדה שמשרד התקשורת הפך להיות מעין "לשכת סעד". המשרד היום לא מתפקד כמשרד שמוביל מדיניות וקובע כללי תחרות המעודדים השקעות, אלא הפך להיות שמקשיב ופותר את הבעיות של החברות בשוק התקשורת.

יש היגיון רב בהקלות שהוט מקבלת. אין שום הצדקה בהפרדות המבניות בהוט ובבזק, לפחות באופן שמשרד התקשורת מיישם אותן. המצב הנוכחי שבו קיימות הפרדות מבניות בבזק ובהוט אינו משרת אף אחד, לא את החברות ולא את הצרכנים. שוק התקשורת נמצא תחת משבר, והרגולטור צריך להגיב.

הרגולציה הנוכחית גורמת לחוסר כדאיות כלכלית בקרב השחקנים בשוק, מייצרת עיוותים לאורך כל השרשרת ומתחזקת באופן מלאכותי שחקנים ושווקים שלא היו מתקיימים אלמלא המשרד היה מייצר אותם באופן מלאכותי.

כך פועל שוק הסלולר, כך פועל שוק הטלוויזיה, וכך פועל שוק הסיבים האופטיים. בשורה התחתונה, משרד התקשורת מנהיג מדיניות מיקרו רגולציה שגורמת למיליארדי שקלים לרדת לטמיון, במקום מדיניות סדורה ואחידה.

הסיבים האופטיים כמשל לשוק כולו

ניקח לדוגמה את שוק הסיבים האופטיים. בנוסף לבזק ולמיזם הסיבים של חברת חשמל ל-IBC, גם פרטנר וסלקום פורשות סיבים, והגיעו על פי דיווחיהם לכמות נכבדה של בתי אב. מישהו בדק בכלל האם מדינת ישראל צריכה ארבע רשתות סיבים אופטיים והאם יש לזה בכלל תקדים בעולם? אחרי שהרכבת כבר יצאה מהתחנה, המשרד פרסם קול קורא לקביעת מדיניות סיבים.

גם בסוגיה זו המשרד קבע רגולציה נקודתית. הוא העניק לסלקום הקלות נרחבות במסגרת השתלטותה על IBC. זו השיטה. קודם קובעים תנאים בשוק לחברה ספציפית, ואחר כך, על מנת להצדיק את המדיניות שקבעו עבור חברה אחת, גוזרים מדיניות לכלל השוק.

לא ברור מדוע זו ההתנהלות של קברניטי משרד התקשורת. הם צריכים לספק הסבר איך מנהיגים מדיניות שבמסגרתה שלושה-ארבעה שחקנים פורשים סיבים אופטיים וגם מרוויחים מהפרויקט. בנוסף, משרד התקשורת גם לא כפה על פרטנר וסלקום לפרוש תשתיות סיבים אופטיים באזורי הפריפריה. למה את IBC מחייבים להגיע (עם הקלות חשובות והכרחיות, אבל נניח לזה כעת) לפריפריה במקביל לאזורי הביקוש, אבל את פרטנר לא מחייבים בכלום? התשובות אצל משרד התקשורת.

הטענה כאן היא לא נגד פרטנר ספציפית, ואנו לא קוראים להקשות עליה חלילה, כי היא נאבקת על שרידותה כמו כל החברות, אבל זו רק דוגמה לאופן שבו מתנהל משרד ממשלתי שאמון על אחד הנושאים הכי קריטיים של התשתיות בישראל. במקום להנהיג מדיניות סדורה, אנשי המשרד פותרים בעיות ספציפיות של החברות. זה כמו לשים פלסתר על פצע פתוח ולקוות שהבעיה תיפתר מעצמה.

מעבר לוודאות שנדרשת בכל תחום, ובתחום התקשורת בפרט, העובדה היא שהמשרד קפוא בתפיסת עולם מיושנת, המתחזה לוודאות. ודאות היא לא שמירה על כללים לא רלוונטיים. מה שנדרש הוא לחשוב אחרת - איך מוציאים את העגלה מהבוץ. זה מה שצריך לקרות אחרי הבחירות, אז כנראה ייכנס למשרד שר חדש במקומו של איוב קרא.

במקום הפרדות, צריך ליצור חיבורים

איך עושים את זה? ניקח למשל את מצבה של הוט. היא אמורה להיות חברת התשתית השנייה בגודלה בישראל (אחרי בזק), אך היא לא מסוגלת להיות כזאת. במצבה הנוכחי החברה תתקשה מאוד לשדרג את התשתיות שלה ולעמוד בסטנדרטים הנדרשים. מצבה הקשה הוביל את קברניטי החברה לחפש שותף אסטרטגי. מנגד סלקום משוועת לשותפים במיזם הסיבים IBC, אך המשרד אוסר על הוט להיות חלק מהמיזם.

הטענה היא שרוצים כאן שלוש תשתיות סיבים אופטיים. בואו ננתח את זה רגע. אם לבזק אין כדאיות כלכלית לפרוש סיבים אופטיים במדיניות המונהגת כיום בפרישה אוניברסלית, ולהוט בטח ובטח שאין, ולא לאף אחת מהשחקניות, מדוע לא לאפשר להוט להיות חלק ממיזם IBC? למה לא לייצר הזדמנות להקים כאן רשת סיבים שתתחרה בבזק ותורכב מפרטנר, סלקום, IBC והוט - שתהיה מופרדת, פתוחה ושוויונית, ומנוהלת עצמאית?

ובכלל, לא ברור מדוע במשרד התקשורת מתעקשים על יותר מאשר שתי רשתות של סיבים אופטיים שפרושות בכל הארץ בפרישה אוניברסלית. בניגוד לטכנולוגיות ישנות כמו, הסיבים האופטיים הם משאב לא מוגבל, הם מאפשרים שירותים כמעט ללא הגבלה. אין צורך ביותר מסיב אחד בכל בניין.

אבל במדיניות הנוכחית, התוצאה היא שפרטנר פורשת לבד, וכך גם סלקום והוט. זאת לצד בזק שכבר הניחה סיבים אופטיים ב-60% מהיישובים במדינה. ככה לא מייצרים תחרות אמיתית לבזק. מה שצריך לעשות זה לאפשר לכל מתחרותיה של בזק בשיתוף פעולה וככוח חזק אחד.

זוהי רק דוגמה אחת, ויש עוד פתרונות לבעיות הקשות בשוק, אילו רק רצו לשמוע. אבל הסיכוי לשינוי הוא קלוש. התקווה היחידה היא שיבוא שר חדש ויטלטל את המשרד, אבל הניסיון עם מרבית שרי התקשורת, למעט בודדים שהוכיחו שהם לא שבויים של הפקידות, לא מרנין.

עוד כתבות

טקס הסמכת עורכי דין בשנה האחרונה/ צילום: איל יצהר

"הביאו לי חד קרן עם גלימה": הדרישות המוגזמות של משרדי עורכי הדין

על משרדי עורכי הדין להתאים את עצמם לשוק התעסוקה החדש על ידי שיטות מיון מקצועיות והגמשת תנאי הסף ● דעה

נעמה יששכר / צילום: באדיבות המשפחה

בית המשפט ברוסיה גזר 7.5 שנות מאסר לישראלית שנעצרה בגין החזקת סמים

ממשרד החוץ נמסר כי ישראל רואה בחומרה את פסק הדין שניתן בעניינה של נעמה יששכר בת ה-26, העצורה במדינה מאז אפריל לאחר שבתיקה נמצא חשיש ● ראש הממשלה נתניהו ציין כי ביקש להקל בעונשה והבהיר כי לא ניתן לשחרר את ההאקר הכלוא בישראל

מתוך אלבום האינסטגרם של מיכל נגרין

סופו של מותג: על נפילתה של מיכל נגרין

הגורמים שתרמו להצלחה השיווקית של מיכל נגרין, יוצרת התכשיטים שהפכה את האופנה לאומנות, הם גם אלה שנעלו וגידרו את ההצלחה והביאו לדעיכה של מפעל חייה ● דעה

ג'רום פאוול, יו"ר הפדרל ריזרב / צילום: Sarah Silbiger, רויטרס

מתערב בשוק האג"ח: הפד ירכוש אגרות חוב החל משבוע הבא

הפד צפוי להתחיל לרכוש אגרות חוב אמריקאיות לטווחים הקצרים בהיקף של עד 60 מיליארד דולר ● המהלך שיחל ביום ג' וימשך לפחות עד הרבעון השני ב-2020, צפוי להעלות את מאזן הבנק לרמה של 4.2 טריליון דולר

מטבע של 5 שקל /צילום: תמר מצפי

מדוע השקל הוא המנצח הבלתי מעורער של שוק המטבעות?

השאלה היא לא מדוע השקל חזק, אלא מדוע הוא הכי חזק בעולם ● דעה

רהט / צילום: גיא נרדי

נסיון לרצח מהנדס העיר רהט על רקע נדל"ני

העיריה הציעה שינוי יעוד שטח מריבה ממגורים לציבורי, וכפי הניראה, זו הסיבה לירי

 

 

זה בידיים שלנו / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

עשה זאת בעצמך: עד שהממסד יתעורר, יותר ויותר אזרחים מתגייסים להציל את כדור הארץ

יכולנו להביא תסריטי אימה של אסונות אקלים, אבל בחרנו להציג את הפתרונות ● כך אפשר לעצור את ההתחממות הגלובלית - אבל חייבים לפעול עכשיו, לפני שיהיה מאוחר מדי

נתניהו ומנדלבליט/  צילום: אלכס קולומויסקי / ידיעות אחרונות

היועמ"ש נגד "התערבות נתניהו במדיניות האכיפה ביו"ש": "צבר מקרים חמורים, פגיעה בשלטון החוק"

עו"ד ארז קמיניץ במכתב חריף: ראש הממשלה ושר הביטחון נתניהו פועל למנוע פינוי התיישבות לא חוקית ביהודה ושומרון ● בפגישה שנערכה מנדלבליט דרש מנתניהו כי יבהיר כי אסור למשרדו להתערב בהליכי האכיפה והפיקוח בהתנחלויות

מכת חום / צילום: רויטרס Maria Alejandra Cardona

מה יעוללו עוד כמה מעלות חום? צונאמי של ממש בכלכלה, בחברה ובביטחון

מה יקרה כשהטמפרטורה בישראל תעלה ב-5 מעלות? ● פרופ' יוסי זעירא מזהיר מפני השלכות משבר האקלים על ישראל: "אם קו המדבר יעלה 30 ק"מ צפונה זו קטסטרופה שאין כדוגמתה"

פקק תנועה / צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

פקקים ומחסור בחניה: הפתרון הוא (גם) הסברתי

מאות חברות טכנולוגיה פועלות במטרה לסייע ולפתור בעיות תחבורה בארץ ובעולם ● אולם זה לא מספיק – נדרש מאמץ חינוכי והסברתי לשכנע את הציבור ● דעה

נעמה יששכר יחד עם אימא יפה / צילום: באדיבות המשפחה

שורת מעשי הונאה: ההאקר הרוסי שסיבך את נעמה יששכר

אלכסיי בורקוב נעצר בישראל לפני כ-4 שנים בנתב"ג, לאחר שבארה"ב הוגש נגדו כתב אישום בגין הונאה בכרטיסי אשראי ● בית המשפט העליון קבע כי אין מניעה להסגירו לארה"ב חרף בקשה דומה מצד רוסיה, בעוד ששם מפעילים לחץ בדמות גזר דין כבד על נעמה יששכר

אמבולנס של מגן דוד אדום / צילום: תמר מצפי

חשד לחיסול באור יהודה: גבר בן 37 נהרג מפיצוץ רכב

התקרית אירעה סמוך לכניסה לעיר בכביש 412 ● צוותי מד"א שהגיעו למקום נאלצו לקבוע את מותו של נהג הרכב, תושב העיר המוכר למשטרה וככל הנראה השתייך לארגון הפשיעה של מיכאל מור

אי הפלסטיק/ צילום:  Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

כתם מוסרי: אי הפלסטיק באוקיינוס השקט זורע הרס וגדל לממדים בלתי נתפסים

הוא זכה לכינוי אי הפלסטיק, אבל למעשה מדובר בכתם עצום בגודלו – משהו בין מדינת טקסס לרוסיה כולה - שהולך ומתפשט באוקיינוס השקט, זורע הרס, ובעיקר לא הולך להיעלם לשום מקום ● האשמים: כולנו

טראמפ מחמם את שוק הנדל"ן בגרינלנד / צילומים: רויטרס, shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

טראמפ מחמם את שוק הנדל"ן בגרינלנד (והוא עדיין יותר זול מאשר בתל אביב)

התושבים בגרינלנד לא שמחו לשמוע שנשיא ארצות הברית מעוניין לקנות את האי שלהם ● אבל, המתווכים מספרים שתשומת הלב שהופנתה לעיר מזניקה עוד יותר את המחירים הגבוהים מלכתחילה

דרור פויר / צילום: יונתן בלום

למה יושבים בסוכה, והקשר בין נייר העיתון לעיתונות חזקה

אנחנו יושבים בסוכה לא כדי להיזכר כמה כיף היה להיות במדבר, אלא כמה גרוע זה היה ● לא כדי להעלות על נס את הארעי והטבעי, אלא לחגוג את הבטון והמזגן

אביב כוכבי צילום: ארז חרודי – עושים צילום

בצל ההסלמה הביטחונית, הקבינט אישר לאחרונה תוספת לביטחון שהיקפה עשוי להגיע לכ-320 מיליון שקל

ל"גלובס" נודע כי התוספת תובא בקרוב לאישור הוועדה המשותפת לוועדת הכספים וועדת חוץ וביטחון והיא מיועדת למימון פרויקט בטחוני רגיש הקשור לבטחון השוטף ● הרמטכ"ל אביב כוכבי ושר האוצר משה כחלון נפגשו אתמול

אפס פסולת / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

הרשת שעוברת לקשיות מנייר וחנות למילוי כדי חלב: כך נאבקות רשתות בעולם בהתחממות הגלובלית

רשתות גדולות וגם עסקים פרטיים בישראל עדיין לא משקיעים בתחום הקיימות ● עד שזה יקרה, הנה כמה פתרונות מעוררי השראה מהעולם

שיחת עבודה בין הרמטכ"ל יצחק רבין (משמאל) לשמעון פרס / צילום: לע"מ

האם השמאל הציוני הגיע לסוף דרכו? ואיך ניתן לשקם אותו?

כיצד הגיע מחנה השמאל לעבר פי סכנת הכחדה מוחלטת בשתי מערכות הבחירות האחרונות? ● שמונה דמויות מפתח בשמאל הפוליטי מנסות להבין לאן ממשיכים מכאן ● פרויקט מיוחד

סינגפור מראה כללי/צילום:shutterstock אס איי פי קריאייטיב

תיירות ומשבר האקלים: סינגפור מדגימה איך אפשר להפוך לימון סביבתי ללימונדה תיירותית

סינגפור היא אחת המדינות המוטרדות מאוד כבר עכשיו מנזקי האקלים, בעיקר מעליית פני הים ● את הדאגה המוצדקת ניתבה לשורה של פרויקטים סביבתיים, שהפכו גם לאתרי פנאי ולאטרקציות תיירותיות

ברט טיילור / צילום: סיילספורס

האיש שהמציא את הלייק ועזב את שתי חברות האינטרנט הגדולות בעולם מסמן את הדבר הבא

אחרי שני אקזיטים והמצאות ששינו את ענקיות הטכנולוגיה, ברט טיילור הוא כיום אחד האנשים הבכירים בסיילספורס, ויש מי שמסמנים אותו כמנכ"ל הבא ● בראיון ל"גלובס" הוא מתאר את הסיפורים מאחורי הפיתוחים של הלייק ו-Google Maps, ומדבר על השפעות המהפכה התעשייתית הרביעית על ארגונים